פסקי דין על עו"ד סיגל (באואר) דקל | פסקי דין על שלמה הרה

67153-12/14 א     29/11/2015




א 67153-12/14 עו"ד סיגל (באואר) דקל נ' שלמה הרה








בית משפט השלום בתל אביב - יפו



ת"א 67153-12-14 (באואר) דקל ואח' נ' הרה ואח'




תיק חיצוני: מספר תיק חיצוני





בפני

כבוד השופטת
אושרי פרוסט-פרנקל


תובעים

עו"ד סיגל (באואר) דקל


נגד


נתבעים

שלמה הרה



החלטה

לפני בקשת התובעת ( להלן: "המשיבה" ) ליתן בידיה אישור לפיצול סעדים ולאשר את דחיית הגשתה של תובענה לפיצויים בגין הפרת הסכם שכר טרחה מיום 26.6.11 בגין נזקים שנגרמו או יגרמו לה ע"י הנתבע ( להלן: "המשיב" ) אחרי הגשת התביעה שבכותרת וכן נזקים בהתאם לחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965.
מבקשת הגישה ביום 31.12.14 כתב תביעה כנגד המשיב למתן סעד הצהרתי שיקבע ,כי בהתאם להסכם שכר הטרחה שנחתם בין הצדדים ביום 26.6.11, על המשיב לשלם למבקשת 20% מתוך סכום הגמלה החודשית המשולמת לו ע"י המל"ל מידי חודש ( בתוספת מע"מ ), כל עוד המשיב מקבל קצבה מהמל"ל. כן מבקשת כי המשיב יחויב לשלם את יתרת חוב שכר הטרחה עד לנובמבר 2014, הסעד שהתגבש עד למועד המצוין לעיל.
לדברי המבקשת הנה זכאית ליתרת שכר טרחה בהתאם להסכם גם לתקופה שלאחר נובמבר 2014 והבקשה מוגשת מטעמי זהירות משפטית בלבד וכדי שלא יובן בשגגה, כי וויתרה על זכותה העתידית לקבל את מלא תקבולי שכר הטרחה בהתאם להסכם. לפיכך מבקשת התובעת כי בית המשפט יאשר לה לתבוע את נזקיה העתידיים קרי שכר טרחתה מתקבולי המל"ל שאחרי נובמבר 2014 שיתגבשו מאוחר יותר.
בנוסף מבקשת כי האישור לפיצול סעדים יכלול תביעה לפי חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965 הנובע מפניותיו החוזרות ונשנות ללשכת עורכי הדין אשר מקימות לה לשיטתה זכות לתבוע את המשיב בתביעה נפרדת בעניין.

המשיב בתגובתו עותר לדחיית הבקשה וטוען, כי הבקשה קנטרנית וטורדנית שנועדה כהגדרתו להלך אימים ולצורך הפעלת לחץ עליו כדי שימשוך את תביעתו ומטרה לתמרנו להתפשר לפי תנאי המבקשת.

המשיב מפנה לתקנות 44-45 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד=-1984 וטוען כי במקרה זה, המבקשת מנסה לשייך לעצמה את הזכות לתבוע בתובענה נוספת פרטי נזק נוספים, בשל אותה עילה, או להגדיל את הסכום הנתבע בגין פרטי הנזק שנכללו בכתב התביעה, אולם לשיטת המשיב , מקרה זה איננו נכלל בגדר תקנה 45 וכן נטען כי המבקשת איננה נזקקת להיתר.

לדברי המשיב, מדובר ברכיבי שכר טרחה שהינם בגדר סעד כספי ולכן די בכך כדי להפוך אותם לסעד אחד שאינו ניתן לפיצול ויש לדחות את בקשת המבקשת לפיצול סעדים לתביעה עתידית. לטענתו, אי אפשר לכמת את סכום התביעה העתידית ומספיק סעד ההצהרתי שכולל בתוכו את מלוא העילה ולכן אין צורך בפיצול סעדים.
באשר לבקשה לפיצול סעדים לפי חוק איסור לשון הרע, טוען המשיב כי דינה להדחות שכן למשיב עומדת הגנת סעיף 15(8) לחוק איסור לשון הרע ולכן אין לתת למבקשת רשות לפצל סעדים במסגרת התביעה העיקרית. עוד טוען המשיב שמדובר בתביעה עצמאית ונפרדת בעילה אחרת ושונה לגמרי ללא קשר לתביעה המקורית.

המבקשת בתשובתה טוענת כי יש להתיר לה לפצל את סעדיה כיוון וחלק מנזקיה הכספיים טרם התגבשו ולכן הנה מבקשת לשמור על זכותה לתבוע אותם בעתיד.

לגבי הבקשה לפיצול הסעד לפי חוק איסור לשון הרע נובעת גם היא מיחסי עו"ד לקוח. עוד לטענתה לא יכלה לדעת במועד הגשת התביעה כי המשיב יטרידה באמצעות פניות ללשכת עורכי הדין ולכן הנה עותרת לקבלת היתר כאמור.

דיון:

תקנות 44 ו- 45 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד – 1984 קובעות כדלקמן:
"44
. (א) תובענה תכיל את מלוא הסעד שהתובע זכאי לו בשל עילת התובענה;
אך רשאי תובע לוותר על חלק מהסעד כדי להביא את התובענה בתחום שיפוטו של בית המשפט. (ב) תובע שלא כלל בתובענה חלק מהסעד או ויתר עליו, לא יגיש אחרי כן תובענה בשל חלק זה.
45. מי שזכאי לסעדים אחדים בשל עילה אחת, רשאי לתבוע את כולם או מקצתם; אך אם לא תבע את כולם, לא יתבע אחרי כן כל סעד שלא תבעו, אלא אם כן הרשה לו בית המשפט שלא לתבעו. "

ככלל הרשות לפצל סעדים תינתן רק במקרים חריגים (ראו: קשת עמ' 628; ע"א 409/78 גולן ואח' נ פרקש ואח' פ"ד לד (1) 813, 819).

יחד עם זאת פיצול סעדים ניתן לעיתים מטעמי נוחות או יעילות (ע"א 329/73 מלון סטפני בע"מ נ עיזבון מילר פ"ד כח (1) 19, 20)
היתר לפיצול סעדים יינתן כאשר יש בו כדי לסייע לבעל דין לפתור חלק מתובענתו במהירות גדולה יותר (קשת, עמ' 629; ע"א 347/67 אוניקו בונה בע"מ ואח' נ' גינגס כא (2), 677). עוד נקבע כי על המבקש פיצול סעדים להראות אינטרס לגיטימי המצדיק להטריח את בית המשפט להקדיש כפל דיון בעניינו (קשת עמ' 629; ע"א 571/88 בניני אפל בע"מ נ' איתן סתוי ואח פ"ד מד (3) 636, 642).
לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים , שוכנעתי כי יש הצדקה למתן היתר לפיצול סעדים, שכן עניינה של התביעה שבכותרת הנה הפרת הסכם שכר טרחה שנחתם בין הצדדים ולפיו על המשיב לשלם למבקשת מידי חודש כ- 20% מהקצבה שמשולמת לו מידי חודש ע"י המל"ל.
במסגרת כתב התביעה תבעה המבקשת סעד הצהרתי
שיקבע את זכאותה לקבל 20% מהקצבה אותה מקבל המשיב מהמוסד לביטוח לאומי וכן סעד כספי לפיו מתבקש בית המשפט לחייב את המשיב בתשלום חוב שכר טרחה שנוצר עד למועד הגשת התביעה בחודש נובמבר 2014.
בשים לב לנטען ע"י הצדדים וכן בשים לב לכך שלאחר הגשת התביעה נוצרו חיובים נוספים אותם על המשיב לשלם למבקשת , הרי שקיימת הצדקה לפיצול התביעה שכן מדובר בעילות תביעה מאוחרות למועד הגשת התביעה ולכן יש להתיר פיצולן.
במסגרת בקשתה עותרת המבקשת בנוסף לקבל אישור לפיצול סעדים בגין נזקים שנגרמים לה בגין פניותיו החוזרות ונשנות כהגדרתה של המשיב ללשכת עורכי הדין, לאחר הגשת התביעה שבכותרת ומקימות לה, לשיטתה
זכות תביעה עצמאית כנגד המשיב, שקשורה לתביעה זו כיוון שגם במקרה זה קשורה כהגדרתה למערכת היחסים שבין עו"ד ללקוח וכן כיוון ולא יכלה לדעת בעת הגשת התביעה כי כך יעשה המשיב לאחר הגשת התביעה על ידה, ולכן קמה לה עילת תביעה נפרדת בגין מעשים נפרדים ומועדים נפרדים.
המשיב טוען כי כיוון שפניותיו ללשכת עורכי הדין מוגנות לפי סעיף 15(8) לחוק איסור לשון הרע , אין להתיר פיצול סעדים בגין עילת תביעה לפי חוק איסור לשון הרע.
בשים לב לכך שמדובר בעילת תביעה לכאורית שנוצרה לאחר הגשת התביעה שבפני
בהתאם לנספח מיום 4.3.15 שצורף לתשובה לתגובה , הרי שדין הבקשה להתקבל.
אין צו להוצאות בשלב זה.









ניתנה היום, י"ז כסלו תשע"ו, 29 נובמבר 2015, בהעדר הצדדים.










א בית משפט שלום 67153-12/14 עו"ד סיגל (באואר) דקל נ' שלמה הרה (פורסם ב-ֽ 29/11/2015)