פסקי דין על רות דיסקין | פסקי דין על כונס נכסים רשמי תל אביב | פסקי דין על אהרן לרר | פסקי דין על עו"ד אהוד חיים חגואל |

10922-09/15 פשר     02/12/2015




פשר 10922-09/15 רות דיסקין נ' כונס נכסים רשמי תל אביב, אהרן לרר, עו"ד אהוד חיים חגואל








בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו



פש"ר 10922-09-15 דיסקין נ' לרר ואח'




תיק חיצוני: מספר תיק חיצוני






מספר בקשה:
8

בפני

כבוד השופטת
חנה פלינר


מבקשים

רות דיסקין
ע"י ב"כ עו"ד בלושטיין ואח'


נגד


משיבים

1. כונס נכסים רשמי תל אביב
2. אהרן לרר
3. עו"ד אהוד חיים חגואל



החלטה


1.
ביסוד החלטה זו עומדת השאלה האם מסירת בקשת הנושה למתן צו כינוס כנגד החייב אהרון לרר (להלן: "החייב" ) אשר בוצעה לידיו של עו"ד עו"ד חגואל הינה המצאה כדין אם לאו.
עו"ד חגואל הגיש הודעה לבית המשפט בה נטען בין היתר כי אינו מייצג את החייב בהליך פשיטת הרגל; שהקשר שלו עם החייב רופף ביותר באמצעות שיחות טלפוניות אותן יוזם החייב מעת לעת; שעד כה לא קיבל יפוי כוח לידיו מעת החייב.

2.
במענה להודעה זו בקש הנושה להכיר במסירה שבוצעה כמסירה כדין, ראו הודעת הנושה מיום 22/11/15, ואילו עו"ד חגואל הגיש בקשה והודעה נוספת בה טען שאינו מורשה לקבל כתבי טענות עבור החייב; שהוא אינו מצליח ליצור קשר עם החייב; שאין לו כל קשר עם עו"ד לרר בנו של החייב. עו"ד חגואל בקש להוסיף אותו כמשיב לתיק נט המשפט אך לא כמייצג.

3.
לאחר ששקלתי את הדברים קובעת אני כי בוצעה מסירה כדין של הבקשה לידיו של עו"ד חגואל, ואין בקביעה זו כדי לקבוע כי עו"ד חגואל מייצג את החייב בהליך זה.

4.

תקנה 477 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד - 1984
קובעת:

" ההמצאה תהא ככל האפשר מבחינה מעשית לנמען גופו, אולם אם יש לו מורשה לקבלת כתבי בי דין לשם המצאה לפי תקנות אלה – דיה המצאה למורשה, ואם יש לו עורך דין, דיה ההמצאה לעורך הדין או למתמחה שלו, או בהנחה במשרדו, והכל אם לא הורה בית המשפט הוראה אחרת" .

5.
א.
גורן בספרו "
סוגיות בסדר דין אזרחי
"
מהד' 11 מציין בין היתר, כי תפקידם של מורשים
לפי התקנות הוא למסור את המסמכים לידי הנמען או להביאם לידיעתו. זו היא השליחות
היחידה שהמחוקק מצפה לה מהם, וזאת בשם ההנחה כי דבר המצאתו של כתב בי דין עשוי
להגיע באמצעותם לידיעת הנמען (ר'
ע"א 403/64
לוינסון נ' חברת בית תמר בע"מ
פד' יט
' (1)
108, 111 ד' ;
ע"א 362-66
הופמן נ' פורדם פיול אויל
פד' כ' (4) 222).

כן מציין גורן בספרו ,כי "סמכותם של בתי המשפט בישראל נקנית, ככלל, בהמצאת הזמנה לדין. המצאה יכולה להתבצע גם כאשר הנתבע עצמו אינו מצוי בישראל, אך מצויים בה מורשהו או עורך דינו בנושא ההתדיינות" (ר'
רע"א 5150/02
וינברג נ' בייליס
פד' נח
' (2) 205) (שם, בעמ' 435).

6.
ב-ע"א 23/83

יוחימק נ' קדם
פד' לח
' (4) 209, נפסק בין היתר, באשר להמצאת כתבי בית דין לעו"ד שמייצג את הלקוח כי "מסירה לעו"ד היא מסירה מספקת על פי תקנה 439 מתקנות סדר הדין האזרחי
תשכ"ג -1963, שהייתה אז בתוקף (ראה היום תקנה 477 לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד – 1984
) ... לגבי מורשה, דורשת התקנה הנ"ל, שהוא יהא "מורשה לקבל כתבי בית דין" אך אינה דורשת, שיהא רשאי גם לייצג את מרשהו בבית המשפט. די בכך שכמורשה לקבלת כתבי בי דין חזקה עליו שיעביר את הידיעה למרשו (
ע"א 430/64
) [פורסם בנבו]. לגבי עורך דין, אין התקנה דורשת, שלקוחו יסמיך אותו לקבל כתבי בי דין. די שהוא פועל אותה עת כעורך דין של הנמען, כדי שייראה ככתובת מספקת לקבלת כתבי בי דין בשמו
".

7.
ב-ע"א 4588/96

ישראל חרמץ נ' זלמן מרגוליס ואח'

פד' נו
' (6) 742, נפסק בין היתר כי
תקנה 477
מבוססת על ההנחה שההמצאה למי שאינו בעל דין ובכלל זה מורשה של בעל הדין, תביא את ההליך או את כתב בי הדין לידיעתו של בעל הדין ובהתאם לכך אף נקבע כי השאלה אם פלוני הינו מורשה לעניין תקנה
482(א)
נחתכת לפי "..קיומה של דרגה כזו של אינטנסיביות של הקשר בין המורשה לנתבע, שיש להניח כי המורשה יעביר לידיעת הנתבע את דבר ההליכים שהוגשו נגדו" (ר'
רע"א 2652/94
טנדלר נ' לה קלוב מדיטיראנה
(25/8/94 ) [פורסם בנבו]).
8.
כן פורט בפסק הדין, כי תכליתו של המבחן שהינו נורמטיבי היא לקבוע האם המצאה למורשה היא אפקטיבית במובן זה שיש בה פוטנציאל הנדרש להביא את ההליכים לידיעתו של בעל הדין (ר' י.זוסמן "סדרי הדין האזרחי" מהד' 7 (1995), בעמ' 235). מכאן, מקום שברור כי אין כל קשר בין המורשה או מי שהיה המורשה לבין בעל הדין לא ניתן להתייחס להמצאה למורשה כאל המצאה כדין לבעל הדין מכוח
תקנה 477.
בית המשפט התייחס להחלטה שניתנה ב-
רע"א 842/00
רסקו חברה להתיישבות נ' צויקל
[פורסם בנבו] ( 2/7/00) וקבע כי מקביעת בית המשפט בפרשת רסקו עולה " כי הצורך של בעל דין במסירת כתב בית דין אינו יכול ליצור יש מאין יחסי עו"ד – לקוח בין באי כוחו של בעל הדין שכנגד לבין אותו בעל דין. אם המציאו היא כי בפועל אין יחסי עו"ד – לקוח בין הצדדים, ואין כל קשר ביניהם, ולא ניתן ליצור קשר ביניהם, צרכיו הדיוניים של המערער לא יוכלו להפיח חיים ביחסים אלו" (שם, 747 א).

9.
ב-בש"א (י-ם) 2327/06
ליב קוגן לוקס נ' לאון קוגן
(פורסם בנבו, 17.7.06) נפסק, בין היתר, כי על פי ההלכה שנקבעה בפרשת יוחימק, לעניין המונח "עורך דין"

שבתקנה 477
:"אין התקנה דורשת שלקוחו יסמיך אותו לקבל כתבי בי דין. די שהוא פועל אותה עת כעורך דין של הנמען, כדי שייראה ככתובת מספקת לקבלת כתבי בי דין בשמו". כן הובהר כי בעניין יוחימק נפסק כי
תקנה 477

אינה דורשת שעורך הדין יהיה מוסמך לייצג את מרשו בבית המשפט דווקא.
בפרשת קוגן לעיל ציין ביהמ"ש כי בפסק הדין בעניין סיריל שטיין לעיל, נקבע כי המונח
"עורך דין"
בתקנה 477
הוא "עורך דין של הנתבע בנושא ההתדיינות". נפסק כי ביהמ"ש בפרשת סיריל
שטיין קבע כי פסק הדין בעניין יוחימק הרחיב את תחומה של
תקנה 477
"עד קצה הגבול" ולפיכך, "אין להרחיב את תחולתה נוספות גם למקרה שכתובתו של 'עורך דין' נמסרה ככתובתו לצורכי ההמצאה של הנתבע בחוזה שבינו לבין צד זר" ( ר' גם
בש"א (י-ם)1007/06
אטיאס יורם ואח' נ' הרשות הפלסטינית
(פורסם בנבו, 11.4.06)).

10.
במקרה הנדון, ולאור ההלכות המובאות לעיל, ועל אף צמצומה של הלכת יוחימק, סבורה אני כי יש לראות בהמצאה שבוצעה לעו"ד חגואל כמסירה כדין. אין ספק שעו"ד חגואל ייצג את החייב בהליכים משפטיים; אין מחלוקת שבין הצדדים עדיין קיים קשר "רופף ביותר" כטענת עו"ד חגואל. אמנם עו"ד חגואל ניסה לחזור בו מאימרתו זו וטען כי מאמציו ליצור קשר עם החייב אינם עולים יפה, אולם דברים אלו עומדים בסתירה להודעתו הראשונית. כמו כן, עו"ד חגואל עצמו הודה כי הוא אינו יודע בשלב זה אם יקבל על עצמו את הטיפול בתיק אם לאו, ואף ביקש להשאר כמשיב במערכת בית המשפט על מנת לצפות בבקשות המוגשות בתיק. כל אלו מלמדים כי יש קשר בין עו"ד חגואל לבין החייב; כי הוא יביא לידיעתו את דבר הגשת בקשת הנושה. כפי שמובהר בפסיקה, אין הכרח שעו"ד חגואל יחזיק בידו ייפוי כוח תקף להליך הנדון על מנת להכיר במסירה כמסירה כדין.

11.
סוף דבר, יש לראות במסירה שבוצעה כמסירה כדין. משזו למעשה המשמעות האופרטיבית של כל הבקשות והתגובות שהוגשו, לא ראיתי מקום להידרש לבקשות בדר הוצאת מסמך כזה או אחר מתיק בית המשפט ויש לסגור את הבקשות התלויות ועומדות. יש להביא החלטה זו לידיעת המותב המטפל.

החלטתי זו ניתנה כרשמת.

ניתנה היום, כ' כסלו תשע"ו, 02 דצמבר 2015, בהעדר הצדדים.










פשר בית משפט מחוזי 10922-09/15 רות דיסקין נ' כונס נכסים רשמי תל אביב, אהרן לרר, עו"ד אהוד חיים חגואל (פורסם ב-ֽ 02/12/2015)