Google

מחמד אלענאמי - הוועדה המחוזית לתכנון ולבניה מחוז דרום

פסקי דין על מחמד אלענאמי | פסקי דין על הוועדה המחוזית לתכנון ולבניה מחוז דרום

16584-12/15 א     08/12/2015




א 16584-12/15 מחמד אלענאמי נ' הוועדה המחוזית לתכנון ולבניה מחוז דרום








בית משפט השלום בבאר שבע



ת"א 16584-12-15 אלענאמי נ' ועדת ערר מחוזית לתכנון ובניה מחוז דרום




תיק חיצוני: מספר תיק חיצוני





בפני

כבוד השופט יעקב דנינו


המבקש:

מחמד אלענאמי


נגד


המשיבה:

הוועדה המחוזית לתכנון ולבניה מחוז דרום



החלטה

בהתאם להוראת תקנה 2(א)(1) לתקנות התכנון והבניה (סדרי דין בבקשות לעניין צו הריסה מנהלי) התש"ע-2010 (להלן: "התקנות"), בקשה לביטול צו או לעיכוב ביצוע צו תוגש בתוך שלושה ימים מיום שנודע למבקש על הצו.

עיון בצו שצורף מלמד כי הצו הודבק ביום 26.11.15, ואין בבקשה הסבר כלשהו לפשר השיהוי הניכר בהגשת הבקשה.

בהקשר זה ייזכר כי תכליתו של צו הריסה מנהלי נועד למנוע אפשרות של השהיית ביצוע צווי הריסה, בדרך של גרירת הליכים משפטיים באופן מלאכותי (ראה: ע"פ 10505/03 אזולאי ואח' נ' מדינת ישראל, נח(2), 625). מתוך שכך, נקבעו מועדים קצובים להגשת בקשה לעיכוב או לביטול צווי הריסה מנהליים, ונקבע כי בית המשפט לא יבטל צו הריסה מנהלי, אלא בהתקיים עילות מוגבלות ומוגדרות (סעיף 238א(ח) לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965).

בנוסף, ובכך העיקר
. בהתאם לתקנה 2(א)(1) לתקנות, על המבקש לפרט מהי זכותו המוכרת במבנה, נשוא צו ההריסה, כמצוות נוסח התוספת הראשונה לתקנות.

המבקש טוען כי הוא מתגורר במקרקעין "בידיעת המשיב, לרבות כל רשויות המדינה ובהסכמתם. המבקש ובני משפחתו התגוררו באותו מקום נושא הצו מלפני 8 שנים..." (ס' 4 לבקשה).

בכל ההערכה, בהתאם להלכה הפסוקה, זכותו של אדם להתנגד לצו ההריסה, אינה צומחת מעצם ישיבתו במקרקעין או משימושו בהם. על המבקש להצביע על זכות מוכרת, וזאת לא ראיתי.

טענת המשיב כי הוא מתגורר במקרקעין בידיעת המשיבה ובהסכמתה, הינה טענה אמורפית בטיבה, ואינה מגובה באסמכתאות כלשהן, התומכות בטענה כי ניתנה הסכמה פוזיטיבית.

יתר על כן
. אף אילו הייתה מוכחת הסכמה כאמור, על פניו ברי כי אין בכוחה של הסכמה, ככל שניתנה, כדי לגבור על הוראות החוק המחייבות בנייה אך ורק בכפוף לקבלת היתר בנייה מקדים.

לאור האמור, ספק אם יש מקום להיזקק ליתר טענות המבקש, שכן, הוכחת הזכות במקרקעין מהווה תנאי מקדמי, בלתו אין, לכך שביהמ"ש ייעתר לפתוח דלתות היכלו על מנת לשמוע טענות בעניין בקשה לביטול צו הריסה מנהלי. בהקשר זה ראה דברים מפורשים שנקבעו על ידי כב' הנשיא י. אלון:
"המערער לא מניח אפילו קצה טענה בדבר זכות נטענת בדין או כדין שיש לו כביכול בקרקע ובמבנה נשוא הצו. בהינתן זאת, לא הניח המערער תשתית כלשהי בבקשתו לביהמ"ש קמא כי המדובר כלל באדם "...הרואה עצמו נפגע על ידי צו הריסה מנהלי...".... די היה בכך, עפ"י מבחני הפסיקה, לדחות על הסף בקשה שהייתה מוגשת על ידו לביטול הצו. מקל וחומר שיש בנתון זה כדי נימוק כבד משקל נוסף לדחיית בקשתו לביטול הארכת מועד ביצוע הצו - אשר מלכתחילה לא היה כלל בר זכות לבקש את ביטולו" (ס' 13 לפסק הדין בעפ"א 25706-11-14 (מחוזי ב"ש) אבו ג'ודה נ' מדינת ישראל).
השווה: ע"פ 5378/08 אלמיטל פוזי (מחוזי ב"ש) - פורסם במאגרים.

על פי הוראות תקנה 6 לתקנות, ביהמ"ש לא ידון בבקשה שלא התקיימו בה התנאים הקבועים בתקנות, אלא מנימוקים מיוחדים שירשמו.

זאת ועוד
. המבקש אינו מציין האם ניתן למבנה היתר כדין, ומתוך שכך, אינו מוכיח כי קיימת בידו עילה לביטול הצו מכוח החלופה שעניינה "שהבנייה שבגללה ניתן הצו, בוצעה כדין", כנקוב בסעיף 238א(ח) לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965.

באשר לחלופה האחרת הנקובה בסעיף 238א(ח), המחייבת הוכחה כי ביצוע הצו אינו דרוש למניעת עובדה מוגמרת, טוען המבקש כאמור כי הוא "ובני משפחתו התגוררו באותו מקום נושא הצו מלפני 8 שנים" (ס' 4 לבקשה), וכי המבנה "שופץ עקב שריפה" (שם, ס' 6). לא ברור מתוך דברי המבקש האם טענתו היא כי המבנה היה קיים זה מכבר וכל אשר בוצע בו הינו שיפוץ פנימי בלבד, או שמא טענתו היא כי המבנה הקודם נהרס, ותחתיו הוקם המבנה נשוא הבקשה.

ממילא, המבקש לא צירף כל אסמכתא מתאימה בנדון. ככלל, לא ניתן להלום כי יבוא אדם ויעלה באופן אמורפי, נטול אסמכתאות, טענה המבקשת לקעקע תוקפו של צו הריסה מנהלי, ובכך יחפוץ כי ביהמ"ש יורה על ביטול צו ההריסה, אשר בהתאם להוראות החוק וההלכה הפסוקה, דחייתו או ביטולו יינתנו במשורה, רק במקרים בהם נמצא יסוד לטענה כי מתקיימת איזה מבין העילות המצומצמות הקבועות בדין לביטול הצו.

עוד ייאמר כי אף אם יתחוור כי הוקם מבנה חדש תחת זה הישן, בהתאם להלכה הפסוקה, אף זה ייחשב כהקמת "בנין", כמובנו בסעיף 1 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965.

ויודגש
. לא נעלמה מעיניי הטענה בדבר מצוקתו הפרסונאלית של המבקש. ואולם, הלכה היא מלפנינו כי אין בכך כדי ליתן הכשר שיפוטי לבניה ללא היתר. אם אחרת נאמר, יהא בכך משום היתר המנציח בעקיפין בניה בלתי חוקית, תוך מתן גושפנקא לאחרים להמשיך לבנות, בשל נסיבות אישיות או בשל טענות דומות למצוקת דיור קיימת. בהקשר זה ממש קבע בית המשפט העליון, כי "אין בתחושה זו כדי להניע אותנו להנציח קיומם של מבנים, שנבנו שלא כחוק, או להורות למשיבים שלא לפעול לשם השלטת החוק בנושא זה" (בג"צ 2678/91 אל צנעא נ' היועץ המשפטי לממשלה).

ואף זאת נאמר. מבלי להיכנס לגדריה והיקפה של הזכות לדיור, פשיטא כי היא ניגפת אל מול הוראות חוק התכנון והבניה, "שאם לא תאמר כן, כל מי שיבנה בנייה בלתי חוקית על קרקע שאין לו כל זכות בה, יהא רשאי לבוא ולטעון טענותיו כנגד הרשויות" (ראה פרשת אלמיטל פוזי הנזכרת).

חרף כל האמור
. ככל שאומנם כוונת המבקש הינה כי מדובר אך בשיפוץ פנימי, מצופה כי ב"כ המבקש יפנה לאלתר לב"כ המשיבה על מנת להוכיח טענתו בנדון, ומנגד, יתרשם מהתמונות המצויות בידי ב"כ המשיבה - ובהתאמה, יבחנו הצדדים האפשרות להגיש בקשה מתאימה.

לעת זו, סבורני כי ראוי במקרה דנא לדון בבקשה לגופה, תוך שהתרופה לאי העמידה בתקנות, יכולה לבוא לידי ביטוי בדרך של פסיקת הוצאות הולמות, אשר פגיעתן במבקש פחותה ומדתית יותר. בחשבון פסיקת ההוצאות אפשר כי ביהמ"ש ייקח בחשבון כי עיתוי מועד הגשת הבקשה פגע, ככל שכך אומנם יוכח, בהיערכות המשיבה לביצוע הצו ובעלויות הכספיות שנגזרו מכך.

קובע לדיון בנוכחות המצהירים ליום 15.12.15 בשעה 08:45.

המשיבה תגיש תגובתה עד ליום 14.12.15 בשעה 12:00.

בין היתר, בשל כל אשר פורט לעיל, ונוכח מצבו האישי של המבקש, אני מורה על עיכוב ביצוע הצו בכפוף להפקדה מתונה בסך 10,000 ₪, במזכירות בית המשפט, להבטחת הוצאות המשיבה היה ותידחה הבקשה.

עיכוב הביצוע ייכנס לתוקפו רק לאחר המצאת אישור על ביצוע ההפקדה לידי המשיבה, באמצעות בא כוחה, ומובהר כי כל עוד לא הומצא לידי ב"כ המשיבה אישור על ביצוע ההפקדה רשאית המשיבה לבצע את צו ההריסה, אחר עבור המועד שנקבע להפקדת הסכום.

הפקדת הסכום האמור לא תיעשה לאחר ה-10.12.15 בשעה 13:00. מזכירות בית המשפט מתבקשת להקפיד על יישום הוראה זו.

תשומת לב הצדדים כי יומנו של ביהמ"ש באותו מועד עמוס, והדיון נקבע בהקדם בשל הוראות התקנות, ועל כן אפשר כי יידרשו להתאזר בסבלנות.

המזכירות תעביר ההחלטה לב"כ הצדדים - עוה"ד סאלם אלמדעמה ועוה"ד לוטם כפרי - בדחיפות, ותוודא קבלתה טלפונית.



ניתנה היום, כ"ו כסלו תשע"ו, 08 דצמבר 2015, בהעדר הצדדים.










א בית משפט שלום 16584-12/15 מחמד אלענאמי נ' הוועדה המחוזית לתכנון ולבניה מחוז דרום (פורסם ב-ֽ 08/12/2015)














מידע

© 2024 Informer.co.il    אינפורמר       צור קשר       תקנון       חיפוש אנשים