פסקי דין על גמאל פרח אלאערג | פסקי דין על מאהר רזק זרינה | פסקי דין על קמ"ט מקרקעין במנהל האזרחי | פסקי דין על מדינת ישראל- מיסוי מקרקעין וקרן פיצויי |

35533-11/15 א     09/12/2015




א 35533-11/15 גמאל פרח אלאערג נ' מאהר רזק זרינה, קמ"ט מקרקעין במנהל האזרחי, מדינת ישראל- מיסוי מקרקעין וקרן פיצויי








בית משפט השלום בירושלים



ת"א 35533-11-15 אלאערג נ' זרינה ואח'




תיק חיצוני: מספר תיק חיצוני





בפני

כבוד השופטת
שושנה ליבוביץ


מבקש

גמאל פרח אלאערג


נגד


משיב

משיבים פורמאליים

1. מאהר רזק זרינה
2. קמ"ט מקרקעין במנהל האזרחי
(פורמלי)
3. מדינת ישראל- מיסוי מקרקעין וקרן פיצויי



החלטה

לפני בקשה למתן צו מניעה זמני אשר יאסור על המשיב או מי מטעמו להיכנס, לשהות, להשתמש, לבצע עבודות כלשהן או להפריע למבקש או מי מטעמו להחזיק במקרקעין ולהשתמש בחלקה הרשומה כגוש 2 חלקה 1885
(להלן: החלקה)
בהעתק ספרי רישום המבנים והקרקעות לכפר בית ג'לה
.
כמו כן ליתן צו מניעה זמני האוסר על המשיב או מי מטעמו לעשות כל דיספוזציה בחלקה, ובכלל זה מכר, שכירות, חכירה או רישום בספרי המקרקעין או מס רכוש.
בין הצדדים נטושה מחלוקת לגבי הבעלות בזכויות בחלקה. לטענת המבקש, הוא ובני משפחתו הם בעלי הזכויות בחלקה והמחזיקים בה. המבקש טוען כי השטחים שסומנו על גב מפת המדידה של חלקה 1885 (סומנה כמוצג ת/2) במספרים 1 ו-2 נרכשו מנעמה זוערוב בשנת 1994, על מנת להשלים את בעלות משפחתו בכול החלקה. לפי הנטען, המשיב או מי מטעמו ניסו לפלוש לחלקה מספר רב של פעמים על מנת לבצע בה עבודות, ובמסגרתן להרוס גדר המצויה בחלקה ולעקור עצי זית.
לעומתו טוען המשיב כי רכש שטח שגודלו כדונם מתוך החלקה
(להלן: השטח)
לפני כארבעה חודשים מלילי סמיר
(להלן: לילי)
, גרושתו של ג'וזף סמיר. לטענתו,
גו'זף סמיר אשר היה שכנו , רכש את החלקה בשנת 1986 מאדם בשם חיים קהתי, אשר
בתורו רכש את המקרקעין מבעליו הקודם בשנת 1973. המשיב טוען כי רכש את זכויותיה בשטח מלילי בהסתמך על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה במסגרת תביעה לפירוק שיתוף במקרקעין בין בני זוג שהוגשה על ידה נגד גו'זף סמיר (תמש 23810/97
סמיר נ' סמיר
(15.2.2002), להלן:
פסק הדין בעניין סמיר
). הוא שילם ללילי תמורת רכישת הזכויות בשטח ודיווח על העסקה לאגף מיסוי מקרקעין.
בדיון בבקשה לסעד זמני העידו המבקש, המשיב ולילי. אקדים ואומר כי לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה, שמעתי את העדים ואת סיכומי הצדדים מצאתי כי יש לקבל את הבקשה שכן מתקיימות בענייננו אמות המידה המצדיקות מתן סעד זמני כבר בשלב זה של ההליך.
זכות לכאורה
– המבקש הציג ייפוי כוח בלתי חוזר שניתן על ידי נעמה זוערוב לאדם בשם פרח ח'ליל סלימאן קסיס
(להלן: מיופה הכוח)
אשר הוסמך על פיו לייצגה בעסקת מכירת השטחים 1 ו-2 בחלקה (ייפוי הכוח והתרגום סומנו כ-ת/1 ו-ת/2 בהתאמה) וכן ייפוי כוח המסמיך אותו למכרם ולקבל את תמורתם (ייפו הכוח ותרגמו סומנו כ-ת/3 ו-ת/4 בהתאמה). כמו כן הוצגה על ידו קבלה מיום 4.2.94 המאשרת כי שולם תמורת שטחים אלה סכום של 2,250$ (ארה"ב) לידי מיופה הכוח (סומן כת/5 ותרגמו הוגש לתיק בית המשפט).
כמובהר לעיל, המשיב מצדו טוען כי רכש שטח בהתבסס על פסק הדין בעניין סמיר. ברם עיון בפסק הדין מעלה כי פירוק השיתוף ניתן בקשר ל"נכס הרשום בספרי מס רכוש גוש 30754 חלקה 1895 ובתוכניות.. מדובר 'בגוש 2 (פיסקלי) חלקה 1895'" (פסק הדין בעניין סמיר עמוד 3 שורות 12-14, ההדגשות שלי, ש.ל.) ולא בקשר לחלקה 1885 נושא הבקשה שלפני. אף אם אניח כי אין להסתמך על מספרי החלקות כאינדיקציה, כפי שנטען על ידי בא כוח המשיב, הרי שבפסק הדין בעניין סמיר הורה בית המשפט על פירוק השיתוף בחלקה על דרך מכירתה לכול המרבה במחיר. מכאן שפירוק השיתוף לא נעשה באופן שכל אחד מבני הזוג קיבל שימוש ייחודי במחצית החלקה. נוכח האמור, המשיב לא הבהיר מדוע סבר כי על סמך פסק הדין בעניין סמיר בכוחה של לילי למכור לו זכויות בחלק מסוים בחלקה. אוסיף כי גו'זיף סמיר, נישא מחדש לאחר גירושיו מלילי, והלך לבית עולמו בטרם ביצוע עסקת המכר (עדותו של המשיב פרוטוקול עמוד 10 שורות 19-22). לא הובהר מיהם יורשיו והאם נתנו הסכמתם לעסקת המכר. מעבר לאמור, לילי אמנם העידה כי מכרה שטח למשיב, אולם לא הוצגו על ידי המשיב מסמכים כלשהם לגבי העסקה, כגון הסכם מכר, אשר יעידו על גבולות השטח שנמכר לו. יצוין בהקשר זה כי בעוד המשיב העיד כי רכש מלילי דונם אדמה, לילי העידה כי רכש ממנה 500 מ"ר בלבד (פרוטוקול עמוד 13 שורה 13). כמו כן, היא העידה כי בעלה לשעבר, גו'זף סמיר, הוא זה שהיה מצוי בענייני החלקה, ולא היא (שם שורות 1-6).
גם אם בעלותו של המבקש בחלקה אינה נקייה מספקות בשים לב לטענת בא כוח המשיב לגבי קיומם של יורשים נוספים פרט לנעמה זוערוב שהיו צריכים ליתן הסכמתם לעסקה וכן לגבי היעדר אסמכתא לביצוע העסקה מרשויות המס, הרי שמהתשתית הראייתית הלכאורית שהוצגה לפני עולה כי עוצמת זיקתו הקניינית לזכויות בחלקה רבה מזו של המשיב. לצורך הבקשה שלפני, נוכח עדות המבקש והמסמכים שהוצגו על ידו, עלה בידיו להראות קיומה של שאלה רצינית הראויה לדיון. יוער כי נוכח המסקנה אליה הגעתי, איני נדרשת לדון בטענת המבקש לפיה לילי ויתרה על זכויותיה בחלקה בעת קבלת הגט מגו'זף סמיר בבית הדין השרעי.
מאזן הנוחות
– החלקה היא חלקה חקלאית, הבנויה מטרסות, ועליה נטועים עצי זית. המשיב לא הכחיש כי רכש את החלקה על מנת שתשמש כחניון למשאיותיו. המשיב לא פירט בכמה משאיות מדובר ומהו היקף הנזק העלול להיגרם לו מכך שימנע ממנו להחנות בשטח את משאיותיו. מכול מקום הנזק העלול להיגרם למשיב עקב מתן הצו הוא כספי בלבד – דחיית תכניותיו להקמת חניון למשאיות וחנייתן בשלב זה במקום אחר. לעומת זאת, במסגרת הכשרת השטח לייעודו החדש כחניון עלול להיגרם למטע הזיתים נזק בלתי הפיך.

נוכח מסקנתי לגבי עילת התביעה הלכאורית של המבקש ולמסקנתי בנוגע למאזן הנוחות, מקבילית הכוחות נוטה בבירור לכיוון המבקש ולקבלת הבקשה לסעד זמני.
התוצאה היא, שהבקשה לצו מניעה זמני מתקבלת. הצו הארעי שניתן בגדרי הבקשה יעמוד בתוקפו עד למתן

פסק דין
בתביעה העיקרית.
להבטחת הנזק העלול להיגרם למשיב עקב מתן הסעד הזמני ישלים המבקש את ההפקדה הכספית לסכום של 15,000 ₪. ככול שלא יופקד הסכום עד יום 22.12.15
יפקע הצו הזמני.

אני מעמידה את הוצאות הבקשה בסכום כולל של 8,500 ₪ שייפסקו בהתאם לתוצאות פסק הדין.

המזכירות תמציא את ההחלטה לצדדים באמצעות פקס ידני









ניתנה היום, כ"ז כסלו תשע"ו, 09 דצמבר 2015, בהעדר הצדדים.










א בית משפט שלום 35533-11/15 גמאל פרח אלאערג נ' מאהר רזק זרינה, קמ"ט מקרקעין במנהל האזרחי, מדינת ישראל- מיסוי מקרקעין וקרן פיצויי (פורסם ב-ֽ 09/12/2015)