פסקי דין על גרוסמן יהודה | פסקי דין על גרוסמן אורית | פסקי דין על צבי אורבך ושות' חברה להשקעות | פסקי דין על אורבך עודד |

63265/98 א     16/03/2005




א 63265/98 גרוסמן יהודה, גרוסמן אורית נ' צבי אורבך ושות' חברה להשקעות בע"מ, אורבך עודד




12
בתי המשפט

א 063265/98
בית משפט השלום תל אביב-יפו
16/03/2005
תאריך:
כב' השופטת חנה ינון

בפני
:

1 . גרוסמן יהודה

2 . גרוסמן אורית

בעניין:
התובעים
יוסף יפרח

ע"י ב"כ עו"ד
נ ג ד
1 . צבי אורבך ושות' חברה להשקעות בע"מ

2 . אורבך עודד
הנתבעים
אורן מילר

ע"י ב"כ עו"ד
פסק דין
1. זוהי תובענה שעניינה דרישה לפיצוי בגין ליקויי בניה ואיחור במסירת דירה השייכת לתובעים על סך של 708,360 ₪.

רקע עובדתי

2. התובעים רכשו ביום 3.8.93 דירת "דופלקס" בקומה השמינית והתשיעית ברחוב בנימיני מס' 8 בתל-אביב מן הנתבעת, חברה לבנין.

(להלן: "הדירה").

3. הדירה נרכשה ע"י התובעים בסכום של 914,220 ₪.

(להלן: "החוזה").

4. התובעים גורסים כי בדירתם נמצאו ליקויי בנייה, לרבות ליקויים שיש עימם ירידת ערך, על יסוד חוות דעת מקצועיות שהגישו לבית המשפט.

5. כן גורסים הם, כי הדירה נמסרה באיחור של 21 חודשים, בניגוד לקבוע בחוזה.

דיון

ליקויי בנייה

6. התובעים השיתו כתב תביעתם על חוות דעת המהנדס מטעמם מר חזי אברהם אשר ביום 5.11.97 העריך עלות תיקון הליקויים בסך של 112,378 ₪.

7. כן הציגו חוות דעת השמאי והאדריכל מר אסא זהר לפיה קבע כי קיימים לקויי בניה שאינם ברי תיקון אשר בגינם קיימת ירידת ערך המוערכת ביום 5.11.97 בסך של 273,265 ₪.

8. כן תובעים התובעים פיצוי בגין איחור במסירת הדירה, כטענתם, בסך של 115,227 ₪.
9. להלן פירוט מלוא תביעתם של התובעים:

א. בעבור נזק ממון בגין איחור של 21 חודשים במסירת
הדירה - 115,222 ₪
ב. בעבור נזק ממון בגין דמי אחסון בתקופת האיחור הנ"ל - 22,045 ₪
ג. בעבור נזק שאינו נזק ממון בגין תקופת האיחור
הנ"ל - 38,409 ₪
ד. בעבור תיקון ליקויי הבניה על פי חוו"ד - 117,318 ₪
ה. בעבור ירידת ערך של הדירה בגין ליקויים שאינם ברי
תיקון על פי השומה - 273,265 ₪
ו. בעבור נזק שאינו נזק ממון בשל הליקויים ממועד
מסירת הדירה ועד הגשת התובענה - 49,932 ₪
ז. בעבור נזקים לתכולה (ריהוט וביגוד) בשל הרטיבות
והעובש - 7,000 ₪
ח. בעבור סכומים שנגבו ביתר שלא כדין - 35,875 ₪
ט. בעבור זיכויים ו/או החזרים - 19,025 ₪
י. בעבור ההפרש בין חניה בלתי מקורה למקורה - 29,264 ₪

סה"כ - 708,360 ₪

10. מנגד, הציגה הנתבעת חוות דעת מומחה מטעמה מיום 5.11.98 אשר נערכה ע"י מהנדס הבניין והשמאי מר אלי תומר - על פיה קיימים לקויי בניה אשר סיכומם לא ציין - ואולם קבע כי אלו כולם ניתנים לתקון - ולאחר תיקונם לא תהא כל ירידת ערך בדירה.

11. משעסקינן בעילה של ליקויי בנייה, מונה מומחה נייטרלי, הוא מהנדס הבניין והשמאי מר דן אורמן.

(להלן: "מומחה בית המשפט")?

12. ביום 30.5.00 נתן חוות דעתו המומחה מטעם בית המשפט על פיה מצא בדירה, דירת "דופלקס", ליקויים וירידת ערך כמפורט על ידו כדלקמן:

"1. גרם מדרגות - 10,900 ₪
2. מידות פנימיות בדירה - 3,200 ₪
3. כללי - 3,200 ₪
4. דלת כניסה - 200 ₪
5. סלון - 1,500 ₪
6. מרפסת - 2,350 ₪
7. חדר שינה צמוד לסלון - 2,550 ₪
8. חדר שינה דרומי - 250 ₪
9. חדר שינה דרום מערבי - 100 ₪
10. מקלחת משפחה - 600 ₪
11. שירותים - 950 ₪
12. מטבח - 2,600 ₪
13. מפלס עליון (חדר הורים) - 9,500 ₪
14. מקלחת במפלס העליון - 200 ₪
15. מרפסת גג - 13,100 ₪
16. ירידת ערך 23,900 ₪
סה"כ עלות התיקונים וירידת הערך - 75,100 ₪
פיקוח הנדסי - 3,200 ₪
סה"כ עלות התיקונים כולל פיקוח הנדסי 78,300 ₪

כן קבע כי לתיקונים ידרשו 4 ימי עבודה - שיצריכו פינוי הדירה.

13. מומחי הצדדים נחקרו בפני
, לרבות המומחה מר אורמן, ואולם, סבורה אני כי חוות דעת מומחה בית המשפט לא נסתרה, ובהיותה מקצועית, יסודית ואמינה, הנני מאמצת אותה כבסיס למתן פיצוי לתובעים.

14. לעניין אימוצה של חוות דעת מומחה בית המשפט נקבע בע"א 402/85 מרקוביץ ואח' נ' עיריית ראשון לציון פד"י מ"א (1), בעמ' 139 כדלקמן:

"...מינוי מטעם בית המשפט של מומחה הוא נוהג רצוי שיש לעודדו. כפועל יוצא ממינויו של המומחה כאמור, אין הצדדים צריכים ויכולים להביא ראיות נוספות ולחקור עדים, ובכך שכרם. הצדדים רשאים לדרוש הבהרות מן העד, כאמור בתקנה הרלוואנטית, ואף לחקור אותו, כפי שעולה מפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א - 1971. אולם יכולתם של הצדדים להביא ראיות נוספות מצטמצמת. לצורך העניין שלפנינו יש להוסיף, שגם יכולתם להסתמך על דברי המומחים שלהם מצטמצמת, כי לפני בית המשפט מצויה חוות הדעת של מי שמונה על- ידיו, היינו של מי שאינו מייצג צד בדיון, ובית המשפט הוא הפוסק בעניין כוחה של חוות-דעת של המומחה והוא הקובע מהי המידה, מהו האופן ומהו ההיקף של האימוץ על- ידיו של האמור בחוות הדעת. "

כן ראה ע.א. 3056/99 רועי שטרן נ' המרכז הרפואי על שם חיים שיבא, פ"ד נו(2), 936, עמ' 951-950, כדלהלן:

"משממנה בית המשפט מומחה על מנת שחוות דעתו תספק לבית המשפט נתונים מקצועיים לצורך הכרעה בדיון, סביר להניח שבית המשפט יאמץ ממצאיו של המומחה אלא אם כן נראית סיבה בולטת לעין שלא לעשות זאת. אכן עד מומחה כמוהו ככל עד - שקילת אמינותו מסורה לבית המשפט ואין בעובדת היותו מומחה כדי להגביל שקול דעתו של בית המשפט. אך כאמור לא ייטה בית המשפט לסטות מחוות דעתו של המומחה בהעדר נימוקים כבדי משקל שיניעוהו לעשות כן".

15. לפיכך, לעניין לקויי בנייה וירידת ערך בדירה - תשלם הנתבעת מס' 1 הסך של 78,300 ₪, בצירוף דמי מע"מ.
דמי המע"מ יתייחסו לעלות תיקון הליקויים בלבד.

איחור במסירה

16. התובע גורס בתצהירו ת/1 כי הדירה היתה אמורה להימסר על פי המוסכם בחוזה ביום 31.1.95 ונמסרה רק ביום 31.10.96. על כן, לדידו, המדובר ב - 21 חודשי איחור בגינם על הנתבעת לפצותו בסך של 1,200 דולר דמי שכירות לחודש, שיכול היה לקבל כדמי השכרת הדירה, על פי קביעת מר אורמן במענה לשאלות מ - 1.11.00.

17. מנגד, העיד מר עודד אורבך, הנתבע מס' 2, בתצהירו נ/1 כי הדירות נשוא הדיון שווקו ע"י קבלנים בשם "מ.ד נאור בניין והשקעות בע"מ" וכן "יצחק דובדבני ובניו השקעות ובניין בע"מ" על פי חוזה אשר נחתם ביניהן לנתבעת.

(להלן: "הקבלן").

18. הקבלנים קיבלו תמורתן הכספית של 21 דירות בבניין אשר בפרוייקט, מתוך שני בניינים, ומלאכת השיווק, ניהול משא ומתן עם הרוכשים, מחירי הדירות שיפורים במפרט הטכני, כל אלה נוהלו ע"י הקבלן בלא התערבות החברה הנתבעת, לרבות עמידה בלוח זמנים ופיצוי לרוכש במידה שייגרם איחור במסירה.

19. הבנייה באתר הופסקה ע"י הקבלן אשר נטש את האתר בחודש ספטמבר 1995 - בדרשו מן הנתבעת תוספות תשלום גבוהות בעבור המשך בצוע העבודות.

20. הקבלן חוייב בהליך בוררות בפיצויים כלפי הנתבעת - והחברה נאלצה לפעול בעצמה לסיום הבנייה לאחר שב"כ הדיירים הודיעו כי יפנו לבית המשפט כגוף מאורגן בבקשה למתן צו לכינוס נכסים.

21. בחודש ספטמבר 1995 קיימו נציגי החברה פגישה עם נציגי הדיירים - והוחלט כי החברה תתקשר עם קבלני משנה וספקים ותשלים הבנייה.

22. החברה נתחייבה בהסכם חדש מ - 2.1.1996 עם הדיירים למסור הדירות עד ליום 31.7.96, והשקיעה מהונה סכומים גבוהים להשלמת הבנייה.

23. טרם חתימת הסכם זה, לא יכולה היתה הנתבעת להמשיך בבנייה ולהתקשר חוזית עם ספקים וקבלנים.

24. במסגרת ההסכם, בסעיף 6 לו, נקבע כי במקרה של איחור במסירה יחול תשלום הפיצוי על הקבלן.

25. להלן לשון סעיף 6.3 להסכם הצדדים החדש:

" בכפוף להוראות ס"ק 5 (ב) (2) לעיל הרי פיגור במסירת החזקה מעבר ל - 90 יום ושלא מהסיבות הנקובות בסעיף 6 לעיל יזכה את הקונה לקבל מהקבלן סך בשקלים השווה ל - 875 $ כערכם בש"ח לפי השער היציג של דולר ארה"ב לכל חודש של פיגור או חלק יחסי ממנו".

(ההדגשה לא במקור - ח.י.).

26. לאחר עבודה מהירה ומאומצת, נמסרה הדירה לידי התובעים ביום 31.10.96 - ולפיכך, המדובר באיחור במסירה של שלושה חודשים בלבד, שגם הוא היה נמנע, לדבריו, לו סיימו הרוכשים המשא ומתן קודם לכן ונמנעים היו מלהלך אימים על הנתבעת כי יפנו לבית המשפט בבקשה למתן צו לכינוס נכסים.

27. כן מציין הוא, כי סיבה נוספת לעיכוב במסירה נעוצה היתה במחסור בעובדים מן השטחים המוחזקים עקב הסגרים שהוטלו מפעם לפעם, כשבמהלך שנת 1996 נמנו 107 ימי סגר על פי דיווחו של דובר צה"ל שצורף כנספח ה' לתצהיר.

28. סעיף 6 (א) לחוזה המכר, קובע כי עיכובים מסיבות אלה, לא יהוו בסיס לדרישה לפיצוי בגין עיכוב במסירת הדירות.

29. על פי סעיף 6.3 להסכם החדש יכולים היו, כאמור, הדיירים לבקש פיצוי חודשי מוסכם בשיעור של 875 דולר בצרוף תמריץ נוסף של החזר 80% מעמלות הערבויות הבנקאיות או לחילופין, לתבוע הפיצוי בבית המשפט על פי החוזה המקורי.

30. התובעים לא בחרו במסלול הפיצוי החודשי הקבוע וויתרו עליו, מתוך טעמים השמורים עימם.

31. ועוד, לעדותו, התובעים ערכו שינויים מרובים בדירה והזמינו תוספות בניה אשר גרמו להתארכות משך העבודה בשלושה חודשים, אשר אלמלא אלו, לא היה נגרם אף איחור זה.

32. התובעים לא פירטו בפני
השתלשלות אירועים אלה, ובמיוחד לא ציינו נסיבות חתימת החוזה השני מ - 2.1.96, ומשזו נפרשה בפני
מקבלת אנכי הטעונים המצטברים לעיל בפי מנהל הנתבעת שלא לחייבה בפיצוי בכל הנוגע לטענה לעניין איחור במסירת הדירה.

33. אשר לדרישת התובעים לפיצוי בגין מתן חנייה שאינה מקורה, מבין שתי חניות שהוענקו להם בחוזה המכר, הרי שלהלן קביעתו של סעיף 7(ב)(3) להסכם, כדלקמן:

"לקונה תהא זכות שימוש ייחודית וקבועה שתעוגן בתקנון הבית לשתי חניות ספציפיות שיסומנו בעת קבלת החזקה בממכר, במפלס הכניסה."

34. משמע, אין פירוט בחוזה על פיו מגיעות לתובעים שתי חניות מקורות, אלא צויין כי עליהם לקבל שתי חניות במפלס הכניסה.

35. אף במכתב מיום 2.7.96 המהווה "סיכום פגישה עם הלקוח" נאמר כי ידוע שללקוח "זכות בחירה רביעית לחניה בקומת הקרקע (עפ"י ההסכם)". משמע, אף במכתב זה לא צויין כלל כי המדובר בחניה מקורה נוספת.

36. על כן, לא הוכחה דרישה זו בפני
, והיא נדחית.
37. הוא הדין בדרישתם של התובעים ל"סכומים שנגבו ביתר" לעניין שינויים ותוספות בדירה - באשר על פי סעיף 8 (ב) (2) לחוזה המכר, הללו נגבו ישירות מן התובעים ע"י הקבלן המבצע ואלו נעשו לבקשתם ובאישורם.

להלן לשון הסעיף:

"התמורה לבצוע שינויים ו/או תוספות תשולם ע"י הקונה כפי שהוסכם בינו לבין הקבלן".

38. כן דרשו התובעים "זיכויים או החזרים" שונים אשר לא פורט יסוד דרישתם ובסיסה - ובהעדר אסמכתא לסכומים אשר נקבו בהם לא ראיתי לאשר תשלומם.

39. עוד דרשו התובעים החזר בגין 80% מעמלת ערבות חוק המכר, התשכ"ח -1968, בסך של 7,700 ₪ - אולם החזר זה שמור היה, כמפורט לעיל, כתמריץ לדיירים אשר הסכימו לקבל הפיצוי החודשי המוסכם בגין איחור במסירה בסך של 875$ לחודש, אולם התובעים נמנעו מלבחור במסלול זה, ולפיכך - נדחית תביעתם אף בפריט זה.

40. אשר על כן, תשלם הנתבעת מס' 1 לתובעים, ביחד ולחוד, הסך של 78,300 ₪ בתוספת דמי מע"מ בהתייחס לעלות התיקונים בלבד - להבדיל מדמי ירידת הערך.

לסכומים אלה יש להוסיף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת חוות דעת מר דן אורמן - 30.5.00 - ועד התשלום בפועל.

התביעה כנגד הנתבע מס' 2 תדחה עקב העדר יריבות - ללא צו להוצאות.

41. לאחר שחלקה הארי של התביעה נדחה, תשלם הנתבעת לתובעים הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בצרוף מע"מ בסך כולל של 12,500 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום בפועל.
ניתן בהעדר היום: 16.3.2005.

המזכירות תשלח העתק פסק הדין לב"כ הצדדים בדואר רשום.
_______________
חנה ינון
, שופטת

קלדנית: תמי








א בית משפט שלום 63265/98 גרוסמן יהודה, גרוסמן אורית נ' צבי אורבך ושות' חברה להשקעות בע"מ, אורבך עודד (פורסם ב-ֽ 16/03/2005)