פסקי דין על בנק הפועלים בע"מ ח.צ | פסקי דין על היאם סאדר כנעאן

18863-12/13 א     07/12/2015




א 18863-12/13 בנק הפועלים בע"מ ח.צ נ' היאם סאדר כנעאן








בית משפט השלום בטבריה



ת"א 18863-12-13 הפועלים בע"מ נ' סאדר


תיק חיצוני:


בפני

כבוד השופטת
ברכה לכמן


תובע

בנק הפועלים בע"מ ח.צ
. 520000118


נגד

נתבעת
היאם סאדר כנעאן
ת"ז 017870445




פסק דין



ביום 9/12/13, הגיש התובע, תביעה כספית בסדר דין מקוצר כנגד הנתבעת בסך של 51,617 ₪, בגין יתרה בלתי מסולקת של הלוואה שנטלה הנתבעת מהתובע ביום 11/3/13 בסך של 51,000 ₪, למטרת כיסוי מינוס/חובות.

על פי כתב התביעה, פיגרה הנתבעת בהחזר תשלומי ההלוואה בסכום כולל של 3,616 ₪ נכון ליום 6/11/13, לפיכך, העמיד התובע את יתרת ההלוואה לפירעון מידי.

עוד עולה מכתב התביעה, שלנתבעת יתרת חובה בחשבון עו"ש בסך של 112.05 ₪ נכון ליום 6/11/13.

הנתבעת הגישה בקשת רשות להתגונן כנגד התביעה, בקשה שהתקבלה לאחר דיון וסיכומים. נקבע שהתצהיר התומך בבקשת רשות להגן יהווה כתב הגנה מטעמה של הנתבעת.

הנתבעת אינה חולקת על סכום ההלוואה והתשלומים שהיא חייבת בגינה. לטענת הנתבעת, פעל התובע בחוסר תום לב בהגשת התביעה והעמדת ההלוואה לפירעון מידי. הנתבע סרב למסור לנתבעת מידע על החשבון, ובשל כך גרם לה נזקים,
משלא יכלה לעמוד בהתחייבויותיה, התחייבויות שעמדה בהם כסדרם במסגרתם שילמה את תשלומי ההלוואה השוטפים. רק בשל התנהלותו של התובע, נמנע ממנה לעמוד בהתחייבויותיה.

העובדות המהותיות הנדרשות לעניין:

1.
הנתבעת ניהלה חשבון בנק אצל התובע החל מיום 11/6/08.


2.
ביום 11/3/13 נטלה הנתבעת הלוואה בסכום של 51,000 ₪, בשיעור ריבית לשנה 13.05%. הנתבעת התחייבה לפרוע את ההלוואה ב- 70 תשלומים חודשיים של קרן וריבית, החל מיום 11/4/13 ובכל 11 לחודש שלאחריו. למען השלמת התמונה, אציין, שכבטוחה לפירעון ההלוואה, ניתנה ערבות של הגב' כנעאן יבגניה. (להלן: "ההלוואה").

3.
מתדפיס החשבון נמצא כי, לחשבון הנתבעת הופקדו דמי מזונות שקיבלה הנתבעת מהמוסד לביטוח לאומי בתחילה בסכום חודשי של כ- 3,200 ש"ח שלאחר מכן פחת ל- 1,000 ₪
וקצבת ילדים בסכום של 438 ₪. כמו כן, מדי פעם הופקדו סכומים, במזומן או בהעברה בנקאית. עוד נמצא כי הנתבעת הפקידה 200 ₪ בכל חודש לתכנית חסכון. עיון בתדפיס מעלה, שחשבון עו"ש של הנתבעת לאורך המחצית הראשונה של שנת 2013, עמד ביתרות חובה של אלפי שקלים בודדים.

4.
ביום ביצוע ההלוואה עמדה יתרת החובה של הנתבעת בעו"ש בסך 6,175.15 ₪ ועמדה לחובתה הלוואה עם יתרה בלתי מסולקת בסך של 46,561.15. על פי התדפיס, ההלוואה שימשה לפירעון ההלוואה הקיימת, כיסוי חלקי של יתרת החובה בעו"ש ומשיכת מזומן בסך של 3,000 ₪. חשבון עו"ש של הנתבעת לאחר ביצוע ההלוואה עמד על סך 4,736.30 ₪.

5.
ביום 11/4/13 נפרע תשלום ראשון של ההלוואה בסך של 1000.43 ₪. ביום 12/5/13 נפרע תשלום שני ואחרון של ההלוואה בסך של 1023.22 ₪. לא בוצעו תשלומים נוספים לפירעון ההלוואה. ביום 10/6/13 בוטלה מסגרת חח"ד הפרטי בחשבון הנתבעת.

6.
אציין, שביום 28/6/13 הופקדו דמי מזונות מהמוסד לביטוח לאומי בחשבון הנתבעת בסך של 1037.29 ₪ וביום 28/7/13 בסך של 1015.53 ₪. אין הפקדות נוספות של דמי מזונות.

7.
ביום 6/6/2013 ניתן צו בית משפט לתפיסה והקפאה של חשבונות וחפצים השייכים לנתבעת, לפי סעיפים 32 ו-34 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש] התשכ"ט-1969 וסעיף 26 לחוק איסור הלבנת הון (להלן: "הצו"). הצו התקבל אצל התובע בחודש יוני 2013.

8.
הצו מורה, בין היתר, על הקפאת הפעילות בחשבון כולו. עוד נקבע בצו שההקפאה תתבצע על פי החלטת קצין משטרה ובהתאם למצב היתרה הכוללת בחשבון וביטול ההקפאה ייעשה על ידי המשטרה, ללא צורך בהחלטה שיפוטית נוספת. על הצו הוטל חיסיון. נאסר למסור פרטים, אודות קיומו או הכתוב בו לכל גורם שאינו מורשה לכך על ידי המשטרה.

9.
ביום 11/6/13, ניגשה הנתבעת לכספומט וביקשה למשוך מזומן, ברם, הכרטיס נבלע במכשיר. היא פנתה לפקידת התובע שהפנתה אותה לסגנית מנהל הסניף (להלן: "הסגנית"), שאמרה לה שהתקבל צו שהוטל עליו חיסיון, שאסור לה למסור מידע והפנתה אותה למשטרה.
הנתבעת פנתה למשטרה, שמסרה לה שאין בידיה כל מידע בעניין וביקשה שתחזור עם פרטים בנוגע לצו. הנתבעת ערכה גם בירור בבית המשפט ובלשכת ההוצאה לפועל ולא מצאה דבר.

10.
למחרת היום, חזרה הנתבעת לסניף התובע ופנתה בשנית לסגנית, שהודיעה לה שאין בידיה לסייע לה והפנתה אותה לקבל סיוע משפטי מהסנגוריה הציבורית. הנתבעת ביקשה לקבל דף חשבון, על מנת לברר מצב יתרה ובדיקת חיובים, ונענתה בשלילה. גם בקשת הנתבעת למשוך את דמי המזונות שהתקבלו לחשבון, נענו בשלילה.

11.
עוד באותו היום, ביום 12/6/13, פנתה הנתבעת בכתב למחלקת פניות הציבור של התובע באלו המילים: "מבקשת לברר בדחיפות סירוב הבנק לענות ולספק תשובות בכל הנוגע לחשבוני בטענה שזה חסוי בצו בית משפט, שזה סודי וחסוי ושזה נאמר לבנק ע"י שוטר חסוי שרק לבנק מותר לדבר איתו. איסור לתת לי פרטים מה הבקשה של אותו שוטר? מה הבקשה של הבנק או בית המשפט. אני מציינת שאלו מילים של פקידות הבנק וסגנית הבנק...בקשתי לאפשר לי מאחר וחשבוני מתנהל מזה שנים בבנק ואני אחראית על חשבוני, גישה לחשבוני בכדי שאוכל לטפל בבעיות של הילדים שלי. אני גם מטפלת באימא נכה ואח נכה והמשפחה נעזרת בי בבית ואני אם חד הורית. נמנע ממני כל פעולה בחשבוני, משיכה, הפקדה, או כל פעולה שהיא עפ"י חוק, אפילו שירות ע"י פקיד בטענה שאסור להם לדבר איתי ללא כל סיבה ברורה. בנוסף איך אני אמורה לפתור בעיה, שאינני מודעת לה, מבקשת גישה לבעיה, לצו, לאיסור, מבקשים ממני דברים הפוכים ולא ברורים. מבקשים ממני לפתור בעיה ומונעים ממני לדעת מה הבעיה.".

12.
מאחר והנתבעת לא קיבלה תשובה לפנייתה מיום 12/6/13, פנתה בשנית ביום 16/6/13 "ישנם חיובים וצ'קים שאמורים להיכנס לחשבוני ובתור בעלת החשבון אסור לי לדעת מה קורה בחשבוני אסור לי לבצע כל פעולה, הן בסניף והן באינטרנט והן במענה הטלפוני ואסור לפקידים בבנק לתת לי שירות כלקוחה. אני פונה שוב בדחיפות לתת לי תשובה למה שקורה בחשבוני... אני במצב שאין לי כל כסף לכלכל את ילדיי למשוך כסף מחשבוני לא יכולה ונשארתי ללא תשובה לבעיה שלא ידוע לי עליה דבר, אני מבקשת בירור בענייני דחוף."

13.
ביום 24/6/13 התקבלה תשובת התובע "במענה לפנייתך נתכבד להשיבך כי אנו מנועים על פי דין למסור מידע על החשבון". גם פניית ב"כ הנתבעת, עפ"י מינוי מטעם הלשכה לסיוע משפטי, מיום 1/7/13, נענתה, שאין לתובע מה להוסיף מעבר לתשובה מיום 24/6/13. פניית משרד המשפטים- האגף לסיוע משפטי מיום 15/9/13, להבהיר, מדוע התובע אינו מוסר מידע על החשבון לנתבעת, נענתה עוד באותו היום, שהנושא ייבדק ותשובה תינתן לאחר הבירור. ביום 20/10/13, נשלחה תשובה לאגף לסיוע משפטי, שביום 16/9/13 הוסרה החסימה בחשבון והודעה על כך נמסרה לנתבעת.

14.
ביום 7/11/13, הגישה הנתבעת תביעה לצו עשה כנגד התובע בבית משפט השלום בנצרת, בה ביקשה לחייב את התובע ליתן מידע מדוע אינו נותן מידע על החשבון לנתבעת, מהו הדין שמכוחו הוא פועל והסיבה להקפאת החשבון.

15.
בכתב ההגנה מטעם התובע, נמסר, שאצל התובע התקבל צו לגבי חשבון הנתבעת. פניית התובע למוסר הצו למסור לנתבעת מידע, נענתה בשלילה. ביום 16/9/13 הוסר הצו, אך התובע מנוע מלצרף את המסמך לכתב ההגנה. עוד נאמר בכתב ההגנה, כי דרישת החוב לנתבעת מיום 1/10/13, נשלח מאחר והנתבעת לא הסדירה כלפי התובע את התחייבויותיה וחובותיה וכי חסימת החשבון לא הייתה הסיבה לאי פירעון החוב בחשבון כסדרו, שכן חסימת החשבון הוסרה כבר ביום 16/9/13, וגם לאחר מועד זה, לא הסדירה הנתבעת לאלתר את חובותיה כלפי התובע.

16.
במסגרת הדיון שהתקיים בתביעת הנתבעת ביום 4/9/14, קיבלו הצדדים את המלצת בית המשפט, למחוק את התביעה ללא צו להוצאות.

תמצית סיכומי התובע:
הנתבעת מודה בלקיחת ההלוואה ובאי פירעון ההלוואה. הנתבעת לא שילמה דבר על חשבון ההלוואה, החל מחודש יולי 2013 ועד עתה, גם לאחר שצו הקפאת החשבון פקע. לטענת התובע, על הנתבעת להפנות טענותיה למשטרה, משהתובע פעל במדויק, על פי הוראות הצו, הקפיא את החשבון ולא מסר פרטים אודות קיומו של הצו. עוד נטען, כי הנתבעת ביקשה לאורך הדרך פרטים על הצו ולא על חשבון הבנק, הגם שפרטים על גבי החשבון היו ידועים לנתבעת בהתבסס על תדפיס שצירפה הנתבעת בעצמה לבקשת רשות להתגונן שהופק ביו 24/7/13 ו- 21 מכתבים שנשלחו על ידי התובע לנתבעת, בטרם בוטל ההקפאה על החשבון. כמו כן, ידעה הנתבעת שהצו ניתן לבקשת משטרת ישראל כפי שעולה ממכתבה של הנתבעת מיום 28/7/13 שצורף לבקשת רשות להתגונן. הנתבעת ידעה על ביטול ההקפאה, זמן סביר טרם הגשת התביעה, חרף זאת, לא הסדירה את חובה כלפי התובע והמשיכה לפגר בתשלומי ההלוואה. לתובע עומדת הזכות להעמיד את ההלוואה לפירעון מידי, משבוטלה מסגרת האשראי, הנתבעת הוכרזה בלקוחה מוגבלת חמורה ולא נפרעו תשלומי ההלוואה השוטפים.



תמצית סיכומי הנתבעת:
לתובע לא הייתה כל עילה להעמיד את ההלוואות לפירעון מידי ולבטל את מסגרת האשראי ללא הודעה מוקדמת. לחשבון הנתבעת הופקדו כספים באופן שוטף שהיה בהם כדי לכסות את תשלומי ההלוואה. התנהלותו של התובע, ומניעת מידע על ידי התובע מהנתבעת, הם שגרמו להיווצרות הפיגורים בהלוואה. התובע מנע מהנתבעת, ללא כל זכות בדין, מידע על החשבון וקבלת דמי המזונות. לנתבעת נגרם נזק בשל התנהלות התובע עם קבלת הצו ובתקופת קיומו של הצו, על כן, מבקשת הנתבעת לדחות את התביעה.

דיון והכרעה

חשבון עובר ושב (חשבון עו"ש) הוא החשבון שבאמצעותו מתנהלת רוב הפעילות הפיננסית השוטפת.
רוב האנשים, זקוקים לחשבון עו"ש לצורך הניהול השוטף של פעולות כספיות. באמצעות חשבון עו"ש מקבלים רוב האנשים את משכורתם והכנסותיהם השונות. באמצעותו משלמים תשלומים שונים. כמו כן משמש חשבון עו"ש לביצוע פעולות, כגון קבלת הלוואות ופירעון הלוואות, הפקדה לפיקדונות ותוכניות חיסכון ולרכישת ניירות ערך.

על מערכת היחסים בין הבנק ללקוח חלים מערכות דינים, בין היתר, חוק הבנקאות (שירות ללקוח) התשמ"א-1981 וכללי הבנקאות (שירות ללקוח) (גילוי מידע ומסירת מסמכים) התשנ"ב-1992 והוראות המפקח על הבנקים.

"מערכת היחסים בין הלקוח ובין הבנק איננה כמערכת יחסים רגילה. מעמדם המיוחד של הבנקים נקבע והתעצב בפסיקת בתי המשפט, בין השאר, נוכח תפקידם המרכזי בחיי המסחר והכלכלה, האמון שהציבור הרחב רוחש להם, תפיסתם כגופים "מעין ציבוריים" ובשל הידע והכישורים המקצועיים והטכניים המצויים בידיהם. אלו הופכים את הבנק למונע הנזק הזול ביותר, ועל כן נקבע כי על הבנק מוטלות "חובות מיוחדות"". (ע"א 6547/12 שי עמר נגד בנק לאומי, פסקה 12, פורסם ביום 13/4/15).

"מן ההסדרים הכלליים והספציפיים החלים על מערכת היחסים שבין הבנק לבין מקבלי השירות, נגזרות שלל חובות המוטלות על הבנק כלפי לקוחותיו וכלפי צדדים שלישיים, שהעיקריות שבהן הן: חובת תום לב, חובת זהירות לנהוג בכספי הלקוח במיומנות וזהירות, איסור הטעיה והשפעה בלתי הוגנת, חובת נאמנות לדאוג שכספיו או נכסיו של הלקוח לא ייפגעו, חובת בירור וחובת גילוי (ראו: גלעד נרקיס, מירב מור חובות החלות על הבנקים כרך א 36 (2002) (להלן: נרקיס ומור))" (ע"א 8098/09
אורה כהן נ' בנק איגוד לישראל בע"מ, פסקה 16, פורסם ביום 3/1/12).


לגישתי, שגה התובע באופן טיפולו בצו ובחשבון הבנק של הנתבעת. בראש ובראשונה, החיסיון הוטל על הצו ולא על חשבון הנתבעת. לא הייתה כל מניעה למסור לנתבעת מידע על חשבונה בכל עת. עניין זה אף קיבל חיזוק, בעדותו של רס"ב חיים יסקוביף, העד מטעם התובע, שהצו הוצא לבקשת היחידה בה הוא פועל. רס"ב יסקוביף העיד, שניתן היה למסור לנתבעת את מספר הצו ופרטי בית המשפט שנתן את הצו, על מנת לאפשר לנתבעת לעתור לבית המשפט לשנות את הצו. עוד העיד, שהתובע היה רשאי למסור לנתבעת מידע על החשבון, ולהמציא לידיה דפי חשבון, האיסור מכוח הצו הורה על אי ביצוע פעולות של זכות או חובה.

שנית, נראה כי התובע התעלם מהעובדה, שלחשבון הנתבעת הופקדו דמי מזונות מהמוסד לביטוח לאומי, כספים שלהם מעמד מיוחד, משהם נחוצים לנתבעת למחייתם וצרכיהם של ילדיה והבטחת הביטחון הכלכלי של ילדי הנתבעת.

שלישית, לא ניתן להתעלם מהעובדה שחשבון הנתבעת היה ביתרת חובה בלבד ללא זכויות וכספים, כשמדובר בצו המבקש לתפוס נכסים וזכויות, שכאמור, לא היו כלל בחשבון הנתבעת.

עם זאת, ונוכח קיומו של הצו,
אני סבורה שהתובע שגה, שגיאה בשיקול הדעת באופן טיפולו בצו, שגיאה שנעשתה בתום לב בלבד ולא בחוסר תום לב. הדברים נלמדים מעדותה של הגב' יפעת סעדון, סגנית מנהלת סניף התובע, שלעדותה, שלא נסתרה, התפתחו בינה לבין הנתבעת, יחס אישי קרוב והיא ידעה פרטים אישים של הנתבעת וניהלו שיחות אישיות מעבר לנדרש בין בנק ללקוח. הנתבעת בדרך כלל, הייתה נכנסת אליה ישירות ללא המתנה בתור. הגב' סעדון העידה שהיא הייתה מנועה, כך על פי הנחיית המחלקה המשפטית של התובע, למסור מידע על הצו, כמו גם על חשבון הנתבעת, מכוח צו שיפוטי, עם זאת, ניסתה לסייע לנתבעת והתקשרה למחלקה המשפטית של התובע ולרס"ב חיים יסקוביץ שהשיב לה "אין נכנס ואין יוצא" מהחשבון, וקיבלה מהם הנחיות מה לומר לנתבעת. לאחר שזה לא הסתייע, הפנתה אותה לסנגוריה הציבורית לקבלת סיוע משפטי. נלמד, שהגב' סעדון עשתה כל שניתן על ידה, לסייע לנתבעת להבהיר את המצב אליו נקלעה הנתבעת.

על כן, אני קובעת, כי התובע פעל בתום לב בעניינה של הנתבעת, על פי הוראות הצו שהונח בפני
ו.

כאמור, טענת ההגנה של הנתבעת הינה, שהתובע פעל בחוסר תום לב עת העמיד את ההלוואה לפירעון מידי והגיש את התביעה. אין בידי לקבל את טענת הנתבעת. חיוביה של הנתבעת מכוח הסכם ההלוואה שנטלה, נותרו שרירים וקיימים ולא פקעו בשל הצו, חרף זאת, לא פעלה הנתבעת לעמוד בהתחייבויותיה, גם לאחר שנודע לה על ביטול הצו. לא עמדה בפני
הנתבעת כל מניעה, לאחר ביטול הצו, לפעול בחשבון. משלא עמדה הנתבעת בחיוביה מכוח ההסכם, רשאי היה התובע להעמיד את ההלוואה לפירעון מידי.

עוד טענה הנתבעת לקיומו של נזק בשל התנהלות התובע, עם קבלת הצו ובתקופת קיומו של הצו.
הנתבעת לא פירטה מהו אותו נזק ומהו שיעורו, במצב דברים זה, כשנטענה הטענה בסתמיות וללא פירוט מינימלי לביסוס הטענה,
היא נדחית.

יחד עם זאת, תחת הנסיבות שהתבררו, אני סבורה שאין הצדקה לחייב את הנתבעת בריבית פיגורים או אגרות או בשכר טרחת עו"ד. אם דעתי תשמע, נכון וראוי להשיב את מצב החשבון של הנתבעת, טרום קבלת הצו, קרי, העמדת הלוואה לנתבעת, בתנאים שנקבעו בהסכם ההלוואה, באופן שהתובע יעמיד לנתבעת הלוואה בתנאים שנקבעו בהסכם, לעניין הריבית ומספר התשלומים, בסכום קרן ההלוואה שהיה נכון ליום קבלת הצו. הצדקה זו מסתמכת על הקביעה לעיל, שהתובע שגה בתום לב בדרך טיפולו בחשבון הנתבעת. משטעה התובע, בתום לב, אין מקום להטיל על הנתבעת חיובים שנוספו לחשבון הנתבעת, בשל טעות זו.

בהינתן האמור, אני מקבלת התביעה בחלקה, באופן שלסכום התביעה יצטרפו ריבית והפרשי הצמדה כחוק, ולא בשיעור המרבי שנהוג אצל התובע.

אני מורה לנתבעת לשלם לתובע את סכום התביעה בסך של 51,617 ₪. התשלום יבוצע בתוך 30 ימים מהיום, אחרת יישא הסכום ריבית והפרשי הצמדה כחוק.

בנסיבות שלפני, איני עושה צו להוצאות.

המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים.



ניתן היום,
כ"ה כסלו תשע"ו, 07 דצמבר 2015, בהעדר הצדדים.










א בית משפט שלום 18863-12/13 בנק הפועלים בע"מ ח.צ נ' היאם סאדר כנעאן (פורסם ב-ֽ 07/12/2015)