פסקי דין על מזל בוחבוט | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי

45314-07/15 ברע     08/12/2015




ברע 45314-07/15 מזל בוחבוט נ' המוסד לביטוח לאומי








בית הדין הארצי לעבודה


בר"ע 45314-07-15






ניתנה ביום

08 דצמבר 2015



מזל בוחבוט
המבקשת

-

המוסד לביטוח לאומי
המשיב

בשם המבקשת - עו"ד אליהו אוזנה



החלטה

השופט אילן איטח
1.
לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בחיפה (סגנית הנשיא איטה קציר; ב"ל 32899-02-15) במסגרתו נדחה ערעורה של המבקשת על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי פוליו) (להלן - הוועדה) מיום 19.11.14. בהחלטתה דחתה הוועדה את טענת המבקשת לפיה עברה ניתוח בישראל לפני יום 1.1.1970.
רקע
2.
סעיף 1 לחוק פיצוי לנפגעי פוליו, תשס"ז-2007 (להלן – החוק), קובע כדלקמן:

"מטרתו של חוק זה לפצות את נפגעי הפוליו שלקו בישראל במחלת שיתוק ילדים או שקיבלו בישראל טיפול רפואי בשל מחלת שיתוק ילדים ובכך לבטא את מחויבותה של מדינת ישראל כלפיהם."
(הדגשה הוספה – א.א.)

3.
המבקשת נולדה בשנת 1960 במרוקו ועלתה לישראל בשנת 1962/3. אין חולק כי המבקשת לקתה במחלת הפוליו טרם עלייתה לישראל. לפיכך, החלופה הרלוונטית לגביה, כנפגעת פוליו, היא החלופה השניה – קבלת "טיפול רפואי" בישראל.
4.

"טיפול רפואי" מוגדר בחוק כך:
1.
מיום 1.2.2012
2.
תיקון מס' 2

3.
ס"ח תשע"ב מס' 2341
מיום 29.2.2012 עמ' 184 (

ה"ח 435
)
4.
1.
מטרתו של חוק זה לפצות את נפגעי הפוליו שלקו בישראל במחלת שיתוק ילדיםאו שקיבלו בישראל טיפול רפואי בשל מחלת שיתוק ילדים ובכך לבטא את מחויבותה של מדינת ישראל כלפיהם.

"ניתוח שבוצע בישראל עד יום כ"ג בטבת התש"ל (1 בינואר 1970) כחלק מהטיפול במחלת שיתוק ילדים שניתן על ידי המדינה או מטעמה או על ידי מוסד רפואי כהגדרתו בסעיף 24 לפקודת בריאות העם, 1940;"
5.
לאור הגדרה זו על המבקשת להוכיח כי, עד ליום 1.1.1970, ביצעה במוסד רפואי בישראל ניתוח
שהוא חלק מהטיפול במחלה. ואכן – המבקשת טוענת כי בשנת 1964 היא עברה, בבית חולים אסף הרופא, ניתוח לטיפול בפוליו. ולפיכך, לטענתה, חל עליה החוק.
6.
סעיף 7 לחוק קובע כי "רופא מוסמך" או "ועדה רפואית לעררים", כמשמעם בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה – 1995 (להלן – חוק המל"ל), יקבעו, בין היתר, אם התובע "קיבל בישראל טיפול רפואי בשל מחלת שיתוק ילדים שבה לקה". לפי קביעת סעיף 7 לחוק, אשר החיל את הוראת סעיף 213 לחוק המל"ל, על החלטת הועדה הרפואית לעררים ניתן לערער בפני
בית הדין לעבודה "בשאלה משפטית בלבד".
7.
ביום 15.1.14 התכנסה הוועדה וקבעה כדלקמן:

"הוועדה עיינה בפרוטוקול נכות כללית ... בו צויינו פרטים רפואיים מרובים אך לא מוזכר כל ניתוח. גם בחומר הרפואי המצוי בתיק ובתיק ניידות לא צויינה כל פרוצדורה כירורגית הקשורה לרגלים.
לסיכום הועדה קובעת כי חלתה בחול (בגיל 2) וכי לא נותחה בארץ ולכן דוחה את הערר."
8.
המבקשת ערערה על החלטת הוועדה.
ביום 3.7.14 ניתן

פסק דין
הנותן תוקף להסכמת הצדדים לפיה עניינה של המבקשת יוחזר לוועדה, באותו הרכב, על מנת שתיתן דעתה באופן מנומק לתצהירים שהוגשו, לכלל החומר הרפואי כולל מקופת חולים כללית ותיק הנכות, ולמסמך מבית הספר משנת 1967 (להלן – פסק הדין המחזיר). כמו כן, נקבע בפסק הדין המחזיר כי
הוועדה תיתן דעתה למצבה הפיזי של המבקשת כולל סימני ניתוח, אם קיימים. לאור ממצאיה תקבע הוועדה האם עומדת המבקשת בתנאי הזכאות לפי חוק הפוליו.
9.
ביום 19.11.14 התכנסה הוועדה בעקבות פסק הדין המחזיר. בדוח הוועדה נכתב כדלקמן:

"בהתאם לפס"ד שניתן בבית הדין האזורי בחיפה מדברים פה על המועד שבו המערערת נותחה. המערערת טוענת שנותחה בגיל 4-5 בשנת 64. פנינו לבי"ח אסף הרופא (זמנהוף בעבר) בי"ח אישר שאין מסמכים מאותה תקופה. לדברי המייצג הוועדה התעלמה מאפשרות להוכיח באופן נסיבתי את מצבה של המערערת שחלתה סמוך לעליתה לארץ בקושי התניידה, זחלה. הניתוח נעשה כדי לעזור לה להתנייד. הניתוח היה ברגל ימין. הניתוח לא הצליח לדברי המערערת. ולכן נותחה שוב. צירפו רשימת תלמידים מכיתה א' שבו היא זוכרת שהיתה יכולה ללכת והייתה לאחר ניתוח. גם לדברי האחות סליקה (רצ"ב תצהיר) שמעידה על מחלתה של אחותה. מוכרת בניידות 100%. "
בממצאי הבדיקה נכתב בדו"ח הוועדה כך:
"בבדיקה קיים שינוי בצבע עור באספקט פנימי של שוק ימין אשר אינו נראה כצלקת ניתוחית, אין בו סימני תפרים ולדברי התובעת 'נראה פחות ממה שהיה בועדה קודמת' הוועדה עיינה ברשימת תלמידים משנת 67 ואינה רואה בה כל תמיכה לאישור ניתוח כלשהוא שבוצע בארץ. הועדה עיינה שנית בתצהירים. מאחר ומדובר בתצהיר של אחות התובעת אשר אינו ניתן לתמיכה ע"י עובדות אחרות אין הועדה מייחסת לתצהיר זה משקל דומיננטי בקבלת החלטה. הועדה עיינה בשנית בחומר הרפואי כולו המצוי בפני
ה, הועדה סבורה כי היה והיתה מנותחת בארץ אין ספק כי היה לכך
ביטוי ולו רק ברמז במסמכים שונים כולל טענות בפני
ועדות שונות בהם עצם קיומו של ניתוח היה מסייע בביסוס טענות תביעות שונות. לפיכך אין הועדה רואה מקום לשינוי החלטתה. הועדה מפנה לדוגמא לדו"ח עו"ס המפרט פירוט יתר את קורות חייה וקשייה של התובעת ללא כל אזכור התערבות ניתוחית בארץ."

פסק הדין מושא בקשת רשות הערעור
10.
המבקשת ערערה על ההחלטה לבית הדין האזורי. בערעור טענה כי הועדה לא מילאה אחר הוראות פסק הדין המחזיר; לא התמודדה עם המסמכים שהובאו לפניה, הכוללים בין היתר מסמכים רפואיים המצביעים על כך שהמבקשת אושפזה בבית החולים אסף הרופא; לא נימקה את החלטתה.
11.
בית הדין האזורי דחה את הערעור וקבע כי הועדה מילאה אחר הוראות פסק הדין המחזיר; עיינה בתצהירים והסבירה היטב מדוע לא נתנה להם משקל; ערכה למבקשת בדיקה קלינית כדי לבחון האם ישנם ממצאים וסימני ניתוח; עיינה בכלל החומר שעמד בפני
ה-חומר הרפואי, תצהירים, מסמך מבית הספר וקיבלה על בסיסם ועל סמך הידע הרפואי שברשותה החלטה. כן נקבע כי החלטת הוועדה הייתה מנומקת.
בקשת רשות הערעור
12.
בבקשה שלפני טוענת המבקשת כי בית הדין האזורי טעה בקביעתו לפיה לא נפל פגם בהחלטת הוועדה, וזאת מן הטעמים הבאים: הועדה לא התמודדה עם המסמכים הרפואיים של המבקשת, ובהם מסמכים המצביעים על כך שהמבקשת אושפזה בבית החולים "אסף הרופא" לפני שנת 1970, בגין מחלת הפוליו; הוועדה טעתה בכך שהסתמכה על דו"ח העובדת הסוציאלית מכיוון שהוא אינו יכול להוות ראיה לשלילת קיומו של ניתוח בעברה של המבקשת; הוועדה טעתה בקביעתה כי הצלקת אינה תוצאה של ניתוח, כך גם הוועדה לא נתנה הסבר אחר לשינוי צבע העור. עוד טוענת המבקשת כי טעה בית הדין האזורי בקביעתו כי הוועדה התייחסה לתצהירים וזאת בשעה שהוועדה התעלמה מהתצהיר של המבקשת והתייחסה רק לתצהיר של אחותה.
הכרעה
13.
לאחר שעיינתי בבקשה, בפסק הדין האזורי ובכלל החומר שבתיק הגעתי לכלל מסקנה כי לא נפלה טעות בפסק דינו של בית הדין האזורי המצדיקה מתן רשות ערעור. כפי שקבע בית הדין האזורי, הוועדה מילאה את תפקידה כראוי ומילאה אחר הוראות פסק הדין המחזיר. הוועדה עיינה והתייחסה למסמכים המצויים בתיק הרפואי, לתצהירים ולרשימת התלמידים. כך גם ערכה הוועדה, בהתאם להוראות פסק הדין המחזיר, בדיקה קלינית ופירטה את ממצאיה. החלטת הוועדה הייתה מנומקת וברורה. הוועדה היא המוסמכת להכריע בשאלה העובדתית אם קיבלה המבקשת בישראל טיפול רפואי בשל מחלת שיתוק ילדים שבה לקתה. הוועדה התייחסה למכלול הראיות שלפניה ולא שוכנעה לקבל את טענת המבקשת לפיה קיבלה "טיפול רפואי" כהגדרתו בחוק לפני יום 1.1.1970. סמכותו של בית הדין מוגבלת לשאלה משפטית. גם לאחר עיון בכלל החומר שעמד לפני הוועדה ושהומצא לבית הדין, לא מצאתי כי עלה בידי המבקשת להצביע על שאלה משפטית המתעוררת בכל הנוגע לעבודת הוועדה ולהכרעתה. לפיכך, בדין נדחה ערעורה.
14.
סוף דבר

- הבקשה נדחית. משמדובר בבקשה בתחום הביטחון הסוציאלי, אין צו להוצאות.


ניתנה היום,
כ"ו כסלו תשע"ו (08 דצמבר 2015) בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.














ברע בית הדין הארצי לעבודה 45314-07/15 מזל בוחבוט נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 08/12/2015)