פסקי דין על פרוספר בן יאיר | פסקי דין על רשמת נותני שירותי מטבע – משרד האוצר

35345-03/15 עתמ     03/12/2015




עתמ 35345-03/15 פרוספר בן יאיר נ' רשמת נותני שירותי מטבע – משרד האוצר








בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים
לפני כב' השופט י' נועם

עת"מ 35345-03-15 בן יאיר נ' משרד האוצר



העותר
פרוספר בן יאיר
ע"י ב"כ עו"ד גלעד ברון


נגד

המשיבה
רשמת נותני שירותי מטבע – משרד האוצר
באמצעות פרקליטות מחוז ירושלים
(אזרחי)


פסק-דין

העתירה
1.
לפניי עתירה מינהלית על החלטות רשמת נותני שירותי מטבע במשרד האוצר (להלן –
המשיבה
), מיום 8.7.14 ומיום 12.2.15, לפיהן נדחו בקשות העותר, בעל שליטה בחברת א. בן יאיר אחזקות בע"מ, להסדיר את רישומו כנותן שירותי מטבע, בהתאם להוראת סעיף 11 לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000 (להלן –
חוק איסור הלבנת הון
או
החוק
).

המסגרת המשפטית והרקע העובדתי
2.
סעיף 11ה(א)(4) לחוק איסור הלבנת הון קובע, כתנאי לרישום במרשם נותני שירותי מטבע (להלן –
המרשם
), כי מבקש הרישום ונושא משרה בו, לרבות בעל שליטה, "
לא הורשע בעבירה לפי סעיפים 3 ו-4, אלא אם כן מצא הרשם, מטעמים מיוחדים או נוגעים לנסיבות ביצוע העבירה או מידת חומרתה, כי אין מניעה שהוא ישמש כנותן שירותי מטבע
", וכן שמבקש הרישום "
לא הורשע בעבירה אחרת שלדעת הרשם, מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, הוא אינו ראוי לשמש נותן שירותי מטבע
".

3.
להלן הרקע העובדתי העולה מכתבי-הטענות על נספחיהם. החל מסוף שנות השמונים, בטרם נחקק חוק איסור הלבנת הון, סיפק העותר שירותי ניכיון שיקים וכרטיסי אשראי תמורת עמלה, במסגרת חברת סנאבי סחר ושיווק בע"מ. בעקבות תיקון חוק איסור הלבנת הון בשנת 2002, הוסדר רישומם של נותני שירותי מטבע במרשם; ובהתאם להוראות הדין, נרשמה חברת סנאבי כנותנת שירותי מטבע החל מיום 1.7.02. ביום 18.10.04 נפתחה חקירה גלויה נגד העותר, בשל החשד, כי כמנהל פעיל בחברת סנאבי ביצע עבירות של הלבנת הון, לפי סעיף 3(ב) לחוק. בהמשך, הוגש נגד העותר כתב-אישום בת"פ (ת"א) 40369/05. בגדרו של ההליך הפלילי האמור, הורשע העותר בעבירות שלהלן: מסירת מידע כוזב – לפי סעיף 3(ב) לחוק איסור הלבנת הון; סיוע לאחר לעבור עבירה – לפי סעיף 3(ב) לחוק הנ"ל, בשילוב סעיף 31 לחוק העונשין, התשל"ז-1977; הכנה וקיום של פנקסי חשבונות כוזבים – לפי סעיף 220(4) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], תשכ"א-1961; שימוש במרמה, ערמה ותחבולה – לפי סעיף 220(5) לפקודה הנ"ל; השמטת הכנסה מדוחות – לפי סעיף 220(1) לפקודה האמורה (שלוש עבירות); שימוש במרמה, ערמה ותחבולה, במטרה להתחמק מתשלום מס – לפי סעיף 117(ב)(8) לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975; ומסירת ידיעה כוזבת – לפי סעיף 117(ב)(1) לחוק מס ערך מוסף. ביום 20.4.09 נגזר-דינו של העותר ל-15 חודשי מאסר בפועל, ל-18 חודשי מאסר על-תנאי, לקנס בסכום של מיליון ש"ח, וכן לחילוט מיליון וחצי ש"ח מהנכסים שנתפסו במהלך החקירה.


יצוין, כי בסמוך להגשת כתב-האישום, ביום 23.6.06, הותלה רישומה של חברת סנאבי ממרשם נותני שירותי מטבע, זאת עד לתום ההליכים המשפטיים בהליך הפלילי. עוד יוער, כי
הואיל והעותר החזיק מניות גם בחברות אחרות – בחברת אינווסטמנט בע"מ ובחברת מירסני סחר ושיווק בע"מ – החליטה המשיבה ביום 28.8.06 להטיל מגבלות מיוחדות המונעות מהעותר לשמש נושא משרה כלשהי בחברות האמורות, אף הן עד לתום ההליכים המשפטיים האמורים.

4.
ביום 10.4.13 פנה העותר למשיבה בבקשה לבחון את האפשרות להסדיר את רישומו מחדש כנותן שירותי מטבע, בהתאם לסעיף 11ד לחוק. הוא ציין בבקשתו, בין-השאר, כי בהליך הפלילי הודה במיוחס לו, הביע חרטה על מעשיו ונטל אחריות על פעילותו; וכי מאז דאג להסיר את מלוא מחדליו מול רשויות המס והוא מתפקד כאזרח למופת. לטענתו, חלים בעניינו טעמים מיוחדים המצדיקים רישומו כיום כנותן שירותי מטבע, חרף הרשעתו האמורה.


ביום 22.1.14 פנה העותר פעם נוספת למשיבה, בבקשה להסדיר את רישומו. בסמוך לפנייה זו, הובהר לעותר על-ידי המשיבה, כי בקשתו לאשר לו לפעול כנותן שירותי מטבע, תיבחן רק לאחר שיוגשו טפסי רישום לבקשה, בהתאם לסעיף 11ד לחוק.

5.
בהמשך לאמור, ביום 24.2.14, הגיש העותר טפסים לצורך הסדרת רישומו כנותן שירותי מטבע במסגרת התאגיד – א. בן יאיר החזקות בע"מ.


ביום 8.7.14 ניתנה החלטת המשיבה, שלא לאפשר את הרישום המבוקש, זאת לנוכח הרשעתו של העותר בגדרו של ת"פ 40369/05. בהחלטתה
ציינה המשיבה, כי בחנה את הבקשה והחליטה לדחותה מהטעמים שפורטו בה. בפתח ההחלטה מנתה המשיבה את העבירות שבהן הורשע העותר בהליך הפלילי. בהמשך ציינה כדלהלן:

"
בהתאם להוראות סעיף 11ה(א)(4) לחוק איסור הלבנת הון, תנאי לרישום במרשם הוא שמבקש הרישום ונושא משרה בו (לרבות בעל שליטה) לא הורשע בעבירה לפי סעיפים 3 ו-4 לחוק איסור הלבנת הון, אלא אם כן מצא הרשם, מטעמים מיוחדים הנוגעים לנסיבות ביצוע העבירה ומידת חומרתה, כי אין מניעה שהוא ישמש כנותן שירותי מטבע; וכן לא הורשע בעבירה אחרת שלדעת הרשם, מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, הוא אינו ראוי לשמש נותן שירותי מטבע.
הרשעותיו של בעל השליטה במבקשת בעבירות חמורות כמפורט לעיל, אינה מתיישבת עם רישומה של המבקשת במרשם נותני שירותי מטבע. המדובר בעבירות אשר יש להן השפעה על העיסוק במתן שירותי מטבע, ורישומה של מבקשת אשר בעל השליטה בה הורשע בעבירות מסוג אלה מקים חשש לביטחונו
ולשלומו של הציבור. בנוסף, לא מצאתי טעם מיוחד לרישומו במרשם כנדרש בסעיף 11ה (א)(4) לחוק.
לאור הרשעותיו של בעל השליטה, כמצוין לעיל, ולאור סעיפים 11ה(א)(4) לחוק, החלטתי לסרב לבקשתו להירשם במרשם נותני שירותי מטבע
".

6.
ביום 15.9.14 פנה העותר למשיבה והלין על ההחלטה מיום 8.7.14, זאת בהתאם לסעיף 11ח לחוק. סעיף זה קובע, כי אם סירב הרשם לרשום מבקש כנותן שירותי מטבע, ינמק את סירובו וייתן למבקש הזדמנות לטעון את טענותיו. בפני
יתו זאת טען העותר, כי החלטת המשיבה לא נומקה כראוי, וכי המשיבה לא הפעילה שיקול דעת כמצופה ממנה בהתאם להוראת סעיף 11ה(א)(4)(1) סיפא לחוק, המקנה לה שיקול דעת בהתקיים טעמים מיוחדים לכך. ביום 11.2.15 נערך שימוע לעותר, אליו התייצב בא-כוחו, אשר חזר על הטענות נגד החלטת המשיבה מיום 8.7.14. טענותיו של העותר בכתב, וכן אלו שהועלו במהלך השימוע, היו: מתן החלטה קטגורית, ללא שיקול דעת קונקרטי; תוצאת ההחלטה אינה מידתית ואינה מאזנת באופן ראוי בין הצורך לשמור על האינטרס הציבורי במלחמה בהלבנת ההון לבין זכות החופש לעיסוק; היעדר משקל למועד ביצוע העבירות ולחלוף הזמן מעת האירועים, וכן לכך שבמועד שבו נעברו העבירות מדובר היה בחוק חדש ומורכב; העובדה שבעל השליטה במבקשת הוא בעל המניות בחברת אינווסטנט בע"מ ובחברת מירסני סחר ושיווק בע"מ, אשר מצויות תחת פיקוחה של הרשות לאיסור הלבנת הון ולא נמצא פגם גם בהתנהלותן; ומתן החלטה לא מנומקת דיה.

7.
ביום 12.2.15 ניתנה החלטה נוספת על-ידי המשיבה, אשר הותירה על כנה את ההחלטה מיום 8.7.14. מדובר בהחלטה מפורטת ומנומקת, שהתייחסה למכלול טענות העותר. בהחלטה צוין, בין-השאר, לגופן של הטענות, כדלהלן:

"
לגופן של הטענות – בעל השליטה במבקשת הורשע בעבירות חמורות, ובכללן... עבירות אלו הנן בדיוק מסוג העבירות שחוק איסור הלבנת הון נועד להתמודד עמן לצורך מיגור תופעות של הלבנת הון... משכך, ובהתאם להוראות החוק מי שהורשע בעבירות אלה אינו יכול לשמש כנותן שירותי מטבע, אלא אם כן מצא הרשם טעמים מיוחדים הנוגעים לנסיבות ביצוע העבירה, ומידת חומרתה, כי אין מניעה שהוא ישמש כנותן שירותי מטבע. יצוין, כי לא מצאתי בנסיבות המקרה דנן, טעמים מיוחדים המצדיקים את רישומה של המבקשת כנותנת שירותי מטבע.
במקרה דנן, הרי שבמסגרת האיזון בין הצורך להגן על אינטרס הציבור ולהילחם בתופעת הלבנת ההון, לבין הזכות לחופש העיסוק, גובר לטעמי הראשון. זאת במיוחד בהתייחס לכך שעל מנת להפחית את הפגיעה בבעל השליטה אפשרנו לחברת אינווסטנט בע"מ ולחברת מירסני סחר ושיווק בע"מ, שמניותיהן נמצאות בידיו, להמשיך לפעול כנותנות שירותי מטבע תחת מגבלות מיוחדות המונעות מבעל השליטה במבקשת לשמש כנושא משרה כלשהו בחברות האמורות או להכווין את פעילותה של מי מהן. עם זאת, לא נמנעה ממנו הזכות לקבל רווחים מאת החברות הנ"ל. בכך בדיוק בא לידי ביטוי האיזון הנדרש בין האינטרסים המנוגדים, תוך נקיטה באמצעי המפחית את הפגיעה בבעל השליטה במבקשת.
מועד ביצוע העבירות שבהן הורשע בעל השליטה במרשתך... והזמן שחלף מאז, נלקחו בחשבון במסגרת מתן ההחלטה...
בהקשר זה ראוי לציין, כי בהתאם להוראות המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ"א-1981, ההתיישנות החלה על ההרשעה בגין העבירות... מסתיימת בתאריך 19 ביולי 2019. לפיכך, אינני סבורה שיש בתקופה זו בכדי לאיין את החשש שקם בעקבות העבירות בהן הורשע בעל השליטה במרשתך.
אין חולק על האינטרס השיקומי של מי שמבקש לחזור למוטב ועל הזכות למקום תעסוקה הולם, אולם אין בהחלטה לסרב לרשום את בעל השליטה במרשתך כנותן שירותי מטבע בכדי לחסום בפני
ו את הדרך להשתקם או לעבוד במקום תעסוקה הולם. עסק של נותני שירותי מטבע הינו עסק מיוחד מטבעו הדורש חיכוך ומגע יומיומי עם הציבור, ועיסוק שוטף בכספים הדורש מידה רבה של אמון. לא בכדי

בחר המחוקק לתת לרשם נותני שירותי מטבע את היכולת לבחון ולהפעיל שיקול דעת באשר לגורמים אשר לא יהיו זכאים להירשם במרשם נותני שירותי המטבע. עבירות בהן הורשע כאמור בעל השליטה במבקשת עומדות בניגוד גמור למאפיינים הנדרשים מעסק של נותן שירותי מטבע, ועל כן אינני רואה מקום בשלב זה לאשר את רישום המבקשת
".

נגד החלטה זו מופנית העתירה.

תמצית טיעוני הצדדים
8.

ב"כ העותר
מדגיש בטיעוניו, כי הוראת סעיף 11ה לחוק מלמדת שלמשיבה יש שיקול-דעת האם להיעתר לבקשת העותר, וכי במסגרת שיקול-הדעת היה עליה לאזן בין האינטרס הציבורי העומד ביסוד חוק איסור הלבנת הון לבין הזכות החוקתית של העותר לעיסוק, בהתאם לחוקי היסוד – הן חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, והן – חוק יסוד: חופש העיסוק. לטענתו, החלטת המשיבה הייתה "החלטה דרקונית", ללא עריכת האיזונים הראויים הנדרשים, ומבלי שנבחנו אמצעים חלופיים שפגיעתם בזכות היסוד של העותר חמורה פחות. עוד טוען ב"כ העותר, כי בהחלטה לא ניתן משקל לעובדת היותו של העותר בעל מניות בחברת אינווסטנט בע"מ ובחברת מירסני סחר ושיווק בע"מ, הנמצאות תחת ביקורת ורגולציה של הרשות לאיסור הלבנת הון, ועד היום לא עלה כל פגם בהתנהלותן. בנוסף גורס ב"כ העותר, כי אי-רישומו של העותר במרשם, מהווה למעשה עונש נוסף על גזר-הדין שהושת עליו בהליך הפלילי. כמו-כן מלין ב"כ העותר על כך שלא ניתן ביטוי הולם לעובדה שמרשו שילם את חובו לחברה, הביע חרטה על מעשיו ומתנהל באורח נורמטיבי. לשיטתו, בכל האמור ניתן לראות משום "טעמים מיוחדים" המאפשרים את רישומו של העותר במרשם נותני שירותי המטבע, לפי סעיף 11ה(א)(4)(1) לחוק; ושגתה המשיבה בהחלטתה לדחות את בקשתו בעניין זה.

9.

ב"כ המשיבה
מדגיש בטיעוניו, כי החלטת המשיבה נסמכה על הרשעתו של העותר הן בעבירה לפי סעיף 3 לחוק איסור חוק הלבנת הון (כאמור בסעיף 11ה(א)(4)(1) לחוק), והן בעבירות, שלדעת המשיבה, מפאת מהותן, חומרתן ונסיבות ביצוען, הוא אינו ראוי לשמש כנותן שירותי מטבע (כאמור בסעיף 11ה(א)(4)(2) לחוק); קרי: העבירות לפי פקודת מס הכנסה ולפי חוק מס ערך מוסף. בהקשר זה מוסיף וטוען ב"כ המשיבה, כי ב"כ העותר מיקד את עיקר טיעוניו בעבירות שביצע העותר לפי סעיף 3 לחוק בלבד, ונמנע מלהרחיב התייחסותו לעבירות הנוספות שביצע. עוד גורס ב"כ המשיבה, כי ב"כ העותר לא הבהיר מהם "הטעמים המיוחדים" שהמשיבה לא התחשבה בהם. מכל מקום, טוען ב"כ המשיבה, כי החלטת המשיבה הביאה בחשבון את הצורך באיזון בין האינטרס הציבורי להילחם בתופעת הלבנת ההון לבין הזכות לחופש העיסוק, וכי לא נפל פגם באיזון האינטרסים. באשר לחלוף הזמן מעת ביצוע העבירות, ציין ב"כ המשיבה, כי ההתיישנות על ההרשעה בגין העבירות שביצע העותר תחול ביום 19.7.19; כי לא קיימת עילה להתערב בהחלטת המשיבה, לפיה אין בזמן שחלף עד היום כדי לאיין את החשש הנשקף מהעותר בתחום העיסוק כנותן שירותי מטבע; וכי ככל שתוגש בעתיד בקשה חדשה מטעמו של העותר, היא תיבחן לגופה, בהתאם לדין ולנהלי המשיבה.

דיון והכרעה
10.
תחילה אפנה למתחם ההתערבות של בית-משפט זה. תפקידו של בית-המשפט המינהלי בעת שהוא מקיים ביקורת שיפוטית על החלטות של רשות מינהלית, הִנו "
לבחון את תקינות המעשה המינהלי ולוודא שהסמכות הופעלה על-ידי הרשות בגדרי סמכותה, משיקולים ענייניים ובמתחם הסבירות הפתוח לפניה
" (עע"מ 9018/04
סאלם מונא ואח' נ' משרד הפנים
(12.9.05)). בית-המשפט המינהלי אינו שם עצמו בנעלי הרשות המינהלית, לא אמור לבצע במקומה את מטלותיה ואל לו להעמיד את שיקול-דעתו תחת שיקול-דעתה (עע"מ 10811/04
סורחי נ' משרד הפנים
(17.3.05), לעיל; ובג"ץ 708/06
גורסקי נ' משרד הפנים
(23.9.07)). בית-המשפט אף לא מהווה ערכאת ערעור על החלטותיה של הרשות המינהלית, או בוחן האם
ניתן היה לקבל החלטה נבונה יותר מזו שנתקבלה;
אלא רק מעביר את ההחלטות תחת שבט ביקורתו השיפוטית, בהתאם לכללי המשפט המינהלי (
ראו והשוו: בג"ץ 1905/03

ראגח עכל נ' מדינת ישראל – שר הפנים

(5.12.10); ובג"ץ 2028/05
חסן אמארה נ' שר הפנים
(10.7.06)). כך – ככלל, וכך בפרט, כאשר מדובר בהחלטה שבמומחיות מקצועית של הרשות המינהלית (ראו והשוו: עע"מ 8111/12
אברהם חדד נ' משרד החינוך והתרבות
(6.1.14),
בפסקה 7). בכלל זה, נדרש בית-המשפט לבחון אם שיקול הדעת הופעל "
בתום לב, על יסוד שיקולים ענייניים, בשוויון, במידתיות ובסבירות
" (בג"ץ 1905/03 בעניין
ראגח עכל
, לעיל); ואם ההחלטה ניתנה על-סמך בסיס עובדתי איתן, קרי – אם הרשות המינהלית אספה נתונים באורח סביר לצורך קבלת ההחלטה, שקלה אך את הנתונים הרלבנטיים לעניין, עשתה שימוש בנתונים אמינים בלבד, והתבססה על תשתית ראייתית אשר תומכת בהחלטה באורח סביר (עע"מ 8870/11
לוז

סטלה פז גונזלס נ' משרד הפנים
(25.4.13); ובג"ץ 987/94
יורונט קווי זהב (1992) בע"מ נ' שרת התקשורת ואח'
, פ"ד מח(5), 412, 426-424 (1994)).

11.
לאחר בחינת טיעוני הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין העתירה להידחות.


כפי שצוין בפתח הדברים,
סעיף 11ה(א)(4) לחוק איסור הלבנת הון, קובע כתנאי לרישום במרשם נותני שירותי מטבע, כי מבקש הרישום ונושא משרה בו (לרבות בעל שליטה), "
לא הורשע בעבירה לפי סעיפים 3 ו-4, אלא אם כן מצא הרשם, מטעמים מיוחדים או נוגעים לנסיבות ביצוע העבירה או מידת חומרתה, כי אין מניעה שהוא ישמש כנותן שירותי מטבע
" (סעיף 11ה(א)(4)(1)), וכן שמבקש הרישום "
לא הורשע בעבירה אחרת שלדעת הרשם, מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, הוא אינו ראוי לשמש נותן שירותי מטבע
" (סעיף 11ה(א)(4)(2)).


בענייננו, הורשע העותר, כאמור, במסגרת ת"פ
40369/05 הן בעבירה לפי סעיף 3 לחוק איסור הלבנת הון, ולפיכך חל בעניינו סעיף 11ה(א)(4)(1) לחוק; והן בעבירות חמורות אחרות – לפי פקודת מס הכנסה ולפי חוק מס ערך מוסף – שבשל מהותן, חומרתן ונסיבותיהן, לא ראתה המשיבה את העותר כראוי לשמש כנותן שירותי מטבע.


אין חולק, כי החלטת המשיבה – הן מכוח סעיף 11ה(א)(4)(1) והן מכוח סעיף 11ה(א)(4)(2) לחוק – היא החלטה שבשיקול-דעת; והמחלוקת בין הצדדים מתמקדת בשאלה, האם נפל פגם בהפעלת שיקול-הדעת, במתן המשקל הראוי לשיקולים הרלבנטיים ובאיזון בין האינטרסים השונים.

12.
לא מצאתי, כי נפל פגם מינהלי בהחלטתה המפורטת והמנומקת של המשיבה. בהחלטה הובאו בחשבון מכלול השיקולים הרלבנטיים, נערכו האיזונים הנדרשים וניתן מענה לכלל
טענותיו של העותר. כאמור, לא נפל בהחלטה כל פגם מינהלי, ובוודאי שאין מדובר בהחלטה שחרגה ממתחם הסבירות.


אף לא לא נפל פגם בהחלטת המשיבה, לפיה העבירות שביצע העותר – הן זו לפי סעיף 3 לחוק איסור הלבנת הון, והן העבירות לפי פקודת מס הכנסה וחוק מס ערך מוסף – הן עבירות חמורות, מהסוג שחוק איסור הלבנת הון נועד להתמודד עמן לצורך מיגור תופעות של הלבנת הון, וכי נשקף מהן חשש לביטחונו ולשלומו של הציבור, ככל שיאושר רישומו של העותר במרשם נותני שירותי המטבע. בנסיבות אלו, נדרשים טעמים מיוחדים כדי לאפשר לעותר לשמש כנותן שירותי מטבע. למותר לציין, כי הזכות לחופש העיסוק אינה זכות מוחלטת, וניתן להגבילה בהתאם לפסקת ההגבלה, כל עוד מדובר בהגבלה לתכלית ראויה ובמידה שאינה עולה על הנדרש. באיזון בין האינטרסים השונים, חופש העיסוק אינו מוחלט, ומתחייב איזון בינו לבין זכויות ראויות אחרות ושיקולים שבאינטרס הציבור (בג"צ 4769-95
מנחם נ' שר התחבורה
, פ"ד נ"ז(1) 235, 258 (2002)); וע"א 9300/05
המפקח על הביטוח נ' קוסקוסי
(18.2.07)). גם לא נפל פגם בהחלטת המשיבה, לפיה לנוכח חומרת העבירות שבוצעו על-ידי המערער ונסיבות ביצוען, הצורך בהגנה על אינטרס הציבור והמאבק בתופעת הלבנת ההון גוברים בעניינו של העותר על זכויותיו החוקתיות על-פי חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, וחוק יסוד: חופש העיסוק. מכל מקום, בהחלטת המשיבה להתיר לחברות שנמצאות בשליטת העותר להמשיך לפעול כנותנות שירותי מטבע תחת מגבלות מיוחדות, בא לידי ביטוי האיזון בין האינטרסים השונים, אגב נקיטת אמצעי המפחית במידת-מה את הפגיעה בעותר עצמו. מכל מקום, לא נפל פגם בהחלטת המשיבה, לפיה לא נמצאו טעמים מיוחדים המאפשרים היענות לבקשה לכלול את העותר במרשם נותני שירותי המטבע. המשיבה לא התעלמה מטענת העותר, בדבר חלוף הזמן מעת ביצוע העבירות, אך בהחלטתה לפיה לעת הזו לא חלפה תקופה המפיגה את הסיכון הנשקף ממנו בתחום של מתן שירותי מטבע – הדורש מידה רבה של אמון – לא נפל פגם של אי-סבירות המקים עילה להתערבות שיפוטית; בפרט לנוכח מהות העבירות, נסיבות ביצוען והעובדה שההתיישנות בגינן תחל ביום 19.7.19. כפי שציין ב"כ המשיבה, וכפי שעולה מההחלטה עצמה, אין מדובר בהחלטה קטגורית, אלא בהחלטה מושכלת, אגב הבאה בחשבון של מכלול השיקולים הרלבנטיים, ועריכת איזון הולם בין כלל האינטרסים השונים שצוינו לעיל. אין בטענת העותר, לפיה הסירוב להכללתו במרשם נותני שירותי המטבע, משמעו "ענישה כפולה". העותר נתן את הדין בהליך הפלילי, בגין העבירות החמורות שביצע, ודינו נגזר, כאמור, למאסר בפועל ולמאסר על-תנאי. ההחלטה הנדונה שלא להכלילו במרשם נותני שירותי מטבע, נובעת מהטעמים הקשורים באינטרסים שביסוד המאבק בהלבנת ההון, ואין לראות בה סנקציה עונשית כלשהי.

התוצאה
13.
לא נפל כל פגם מינהלי בהחלטתה של המשיבה לדחות את בקשת העותר להיכלל במרשם נותני שירותי מטבע. מדובר בהחלטה סבירה; ומכל מקום, בהחלטה שאינה חורגת ממתחם הסבירות.


אשר-על-כן, העתירה נדחית.


העותר ישלם למשיבה הוצאות בסך 15,000 ₪.


ניתן היום, כ"א כסלו תשע"ו (3 בדצמבר 2015), בהיעדר הצדדים.

המזכירות תמציא עותקים מפסק-הדין לצדדים.
יורם נועם, שופט







עתמ בית משפט לעניינים מנהליים 35345-03/15 פרוספר בן יאיר נ' רשמת נותני שירותי מטבע – משרד האוצר (פורסם ב-ֽ 03/12/2015)