פסקי דין על אוראל סויסה שלו פטריק | פסקי דין על שרית סויסה שלו פטריק | פסקי דין על מועצה אזורית מעלה יוסף | פסקי דין על ועד מקומי גרנות הגליל |

9526-06/15 תאק     11/12/2015




תאק 9526-06/15 אוראל סויסה שלו פטריק, שרית סויסה שלו פטריק נ' מועצה אזורית מעלה יוסף, ועד מקומי גרנות הגליל








בית משפט השלום בחיפה




תא"ק 9526-06-15 מועצה אזורית מעלה יוסף
ואח' נ' סויסה שלו פטריק ואח'

תיק חיצוני:



בקשה מס'
11

בפני

כב' הרשם הבכיר ניר זיתוני


מבקשים
/נתבעים
1-2

1. אוראל סויסה שלו פטריק

2. שרית סויסה שלו פטריק
באמצעות ב"כ עו"ד מיטל מושקוביץ-סויסה



נגד


משיבים
/תובעים

1. מועצה אזורית מעלה יוסף
2. ועד מקומי גרנות הגליל
באמצעות ב"כ עו"ד אסף בן לוי



החלטה


בענין : בקשה לביטול

פסק דין


1.
התובעת 1 היא מועצה אזורית שבתחום שיפוטה מצוי הישוב גרנות הגליל .

התובע 2 הוא הוועד המקומי של הישוב גרנות הגליל ( להלן "הישוב") .

המבקשים מתגוררים עם ארבעת ילדיהם הקטינים בנכס שיעודו ציבורי
בישוב

בהתאם להסכם שכירות מיום 1.9.14 לתקופה מיום 1.10.14 עד 1.10.15 עם אפשרות

להארכת לעוד 36 חודשים בהודעה מראש של 60 יום לפני סיום שנת השכירות

( להלן "ההסכם"). הנכס , הידוע כגוש 18679 חלקה 77 , שייך לרשות מקרקעי ישראל ,

אשר צורפה לתביעה כנתבעת 3 ואינה צד להליך זה , לאחר שהודיעה כי היא תומכת

בפינוי המבקשים מהנכס . ההסכם נחתם ע"י הועד המקומי הקודם של הישוב .

2.
ביום 3.9.14 התקיימה ישיבת ועד בה נדונה בקשת המבקש להשכרת הנכס .

לאחר קריאת מכתבו של המבקש הוחלט להקצות מבנה שהיה בעבר מכולת למבקש

במספר תנאים שנוסחו ע"י עו"ד – שיפוץ הנכס על חשבון המבקש מבלי שתהיה למבקש

תביעה להחזר הכספים שהושקעו בשיפוץ , חתימת חוזה , שכירות לשנה עם אופציה לעוד

שלוש שנים , התחייבות המבקש לשלם ארנונה ,מים וחשמל , תשלום דמי שכירות בסך של

300 ₪ לחודש בהמחאות שינתנו מראש לפקודת הועד
.


3.
המבקשים חתמו על ההסכם והחלו לפעול לשיפוץ הנכס .

חלק מתושבי הישוב לא אהבו את השכנים החדשים ופנו בתלונה למועצה .

במכתב מיום 21.9.14 הודיע מזכיר המועצה לועד כי אם נחתם הסכם , ההסכם אינו

תקין ויש לפעול לפינוי המבקשים לאלתר .

במכתב מיום 29.10.14 הודיע ב"כ המועצה ליו"ר הועד כי יעוד הנכס הוא שטח ציבורי משולב

ולכן יש לפעול לאלתר לפינוי המבקשים מהנכס בטרם תוגש תביעת פינוי .

במכתב מיום 30.11.14 הודיע הממונה על מחוז הצפון במשרד הפנים ויו"ר הועדה המחוזית

לתכנון ובניה לראש המועצה כי בהתאם לצו המוצעות המקומיות עליו לפעול לאלתר לפינוי

הנכס וכן לפזר את הועדה הקרואה שהתירה את המגורים של המבקשים בנכס .

ביום 31.12.14 הודיעו חברי הועד ניסים רובין ויוסי שושני לראש המועצה
על התפטרותם .

ביום 27.1.15 הסמיך הממונה על המחוז את ב"כ המשיבים בכובעו כיועמ"ש של המועצה

לפעול לפינוי המבקשים מהנכס המיועד לשמש כבית הילד , מועדונית , בית כנסת
ומזכירות .
ביום 8.2.15 קיבלו המבקשים מכתב התראה טרם הגשת תביעת פינוי .
ביום 27.4.15 הסמיך הועד החדש את ב"כ המשיבים לטפל בפינוי הנכס .

4.
ביום 4.6.15 הגישו המשיבים לבית משפט זה תביעת פינוי בסדר דין מקוצר במסגרתה ביקשו

פיצול סעדים כדי לתבוע דמי שימוש ופיצוי בגין הנזקים מהמבקשים בהליך נפרד .

נטען כי הועד הקודם לא היה רשאי לחתום על הסכם השכירות שכן מדובר בנכס שיעודו

ציבורי ולא ניתן להשכירו למגורים
. עוד נטען כי החזקת המבקשים בנכס פוגעת בזכותם

של תושבי הישוב לעשות בנכס שימוש ציבורי כמקודם .

5.
כתב התביעה הומצא למבקשים ביום 18.6.15 .

ביום 29.10.15 ניתן למשיבים היתר לפיצול סעדים .

ביום 1.11.15 , לאחר שהמבקשים לא הגישו בקשת רשות להתגונן , ניתן

פסק דין
המורה

למבקשים לפנות את הנכס .

6.
ביום 5.11.15 הוגשה הבקשה שלפני לביטול פסק הדין .

לבקשה צורף דו"ח מטעם עו"ס המשפחה המופנה לעמיגור מיום 17.5.15 .

לפי הדו"ח המבקשים חזרו בתשובה לפני מספר שנים ומקימים אורח חיים חרדי .

המבקש נפגע בתאונת עבודה לפני ארבע שנים והוא מתקיים מגמלת הבטחת הכנסה .

המבקשת עובדת כמטפלת בפעוטון . למבקשים ארבעה ילדים קטינים , ילידי 2000 עד

2012 . הבם הבכור סובל מקשיים משמעותיים . המבקשים שרויים בחובות לגורמים רבים

לרבות בגין הלוואה אותה נטלו לשיפוץ הנכס . הדו"ח מתאר את המצב הנפשי הקשה בו

שרוי המבקש מאז שנודע לו על הכוונה להוציא את המבקשים מהנכס . הדו"ח מדגיש

את החשיבות של כתובת מגורים קבועה , לאחר שהמבקשים עברו בית 10 פעמים ב 12

השנים האחרונות בהן הם מתגוררים בתחום המועצה .

המבקשים טוענים כי עברו להתגורר בישוב בחודש 4.14 . הבית אותו שכרו נמכר ולכן

נאלצו לפנותו בחודש 8.14 . בעקבות פניות למועצה , לועד ולשירותי הרווחה הוחלט

להקצות להם את הנכס , ששימש בעבר כמחסן או מועדונית וכיום הוא נטוש ומוזנח .

המבקשים טוענים כי השקיעו בשיפוץ הנכס כ 38,000 ₪ . נטען כי כניסת המבקשים לנכס

הפריעה לארבע משפחות שחששו שהישוב יקבל ציביון דתי ופנו בתלונות למבקר המדינה

ולמשרד הפנים , בעקבותיהן התערב משרד הפנים בהחלטת הועד להשכיר להם את הנכס .

7.
באשר לסיבת המחדל מסבירים המבקשים כי לאחר קבלת התביעה פנו לעו"ד תושב גרנות

שמפאת כבודו אינם מזכירים את שמו . נטען כי עורך הדין דחה את הטיפול בעניינם

ולבסוף אמר שהמסמכים שנמסרו לו נעלמו .

8.
באשר לסיכויי ההגנה נטען כי המבקשים הסתמכו על ההסכם ושינו את מצבם לרעה

כאשר השקיעו בשיפוץ הנכס . נטען כי המטרה הציבורית לשמה הוקם הנכס היתה

מועדון לילדים להנצחת זכרה של הילדה אביה אליזדה שנפגעה מקטיושה . נטען כי

בני משפחתה של אביה נפגעו מכך שהמועדון הוזנח ושמחו מאד שהמבקשים נכנסו

לגור בנכס . טענה זו נתמכת במכתב מרגש של האב יוסי אליזדה . נטען כי בישוב

יש מבנים ציבוריים רבים המשמשים למגורי אנשים פרטיים מבלי שהועד פועל לפינויים .

נטען כי הועד החדש מתנכל למבקשים בשל אורח חייהם החרדי . נטען כי הועד אמור לפתור

את הצרה אליה הכניס את המבקשים , כאשר הסכים לשכנם במבנה המיועד לצורכי ציבור .

לבקשה צורף מכתב חתום ע"י עשרות תושבי הישוב המאשרים בחתימתם כי אינם מתנגדים

למגורי המבקשים בנכס .

9.
ביום 12.11.15 הוגשה תגובת המשיבים המבקשים לדחות את הבקשה .

נטען כי ההסכם הסתיים ביום 1.10.15 ולכן גם מטעם זה על המבקשים לפנותו לאלתר .

נטען כי המשך מגורי המבקשים בנכס גורם לפגיעה קשה בכלל תושבי הישוב שאינם יכולים

להשתמש בנכס ליעודו הציבורי . נטען כי אין הסבר למחדל שהביא לאי הגשת בקשת

רשות להתגונן . נטען כי סיכויי ההגנה של המבקשים נמוכים ביותר שכן מדובר במבנה

ציבורי בו לא ניתן לעשות שימוש למגורים ללא שינוי יעוד או היתר לשימוש חורג

שמעולם לא נתבקש וממילא לא ניתן . מצורף מכתב לא חתום של תושבים הדורשים

לפנות את המבקשים מהנכס . במכתב מוזכר שמו של מוריס אבוטבול כמי שניתן ליצור עימו

קשר בנוגע למכתב התלונה . נטען כי מכתבי מחלקת הרווחה מלמדים כי המועצה מנסה

לסייע למבקשים למצוא מקום מגורים חלופי ולכן אין שחר לטענה לפיה התובעים פועלים

ממניעים לא ענייניים .

10.
ביום 6.12.15 הוגשה תשובת המבקשים לתגובת המשיבים .

נטען כי בנוסף למחדל של אותו עו"ד , המשיבים העבירו למבקשים מסרים כפולים לפיהם

הליך הפינוי הוקפא . נטען כי הועד אמור היה לבקש היתר לשימוש חורג עבור המבקשים

ואין להעניש את המבקשים על כך שלא עשה כן . נטען כי האופציה שניתנה למבקשים

לשכור את הנכס למשך שלוש שנים נוספות היא זכות משפטית שהמבקשים רשאים

להסתמך עליה . נטען כי התובעים הם גופים ציבוריים המחוייבים שלא להפלות לרעה את

המבקשים לעומת תושבים אחרים
, שמתגוררים במבני ציבור ללא היתר ולא ננקטים

הליכים לפינויים . נטען כי מגורי המבקשים בנכס תורמים לתושבי הישוב שכן נכס מוזנח

הפך לנכס מאוייש , בו מקיים המבקש תפילות ושיעורים לשביעות רצונם של תושבי הישוב .

נטען כי המשיבים מתעלמים ממכתבה של משפחת רביזדה .

לפיכך נטען כי יש לבטל את פסק הדין ולתת למבקשים רשות להתגונן כדי לאפשר למבקשים

לפעול להכשרת מגוריהם בנכס באמצעות המשיבים או לקבלת פתרון דיור אחר .

11.
אין ספק כי כתב התביעה הומצא כדין למבקשים ולכן לא נפל פגם בהליך שקדם למתן

פסק הדין המצדיק ביטול של פסק הדין מחובת הצדק . לכן יש לבחון את סיבת

המחדל וסיכויי ההגנה .

12.
לגבי סיבת המחדל אין ספק כי המבקשים התרשלו בכך שלא וידאו כי אותו עו"ד עלום

שם מגיש בשמם בקשת רשות להתגונן במועד . עם זאת , אין כל בסיס לייחס למבקשים

זלזול בחובתם כבעלי דין במידה המצדיקה סגירת שערי בית המשפט בפני
הם מבלי לבחון

את טענות ההגנה שהעלו . המבקשים הגישו את הבקשה לביטול פסק הדין 4 ימים לאחר

המועד בו ניתן
פסק הדין לאחר שנדרשו לפנות את הנכס בהתאם לפסק הדין ביום 8.11.15 .

אין זה מתקבל על הדעת כי המבקשים בחרו שלא להתגונן מפני התביעה , ביודעם כי קבלת

התביעה משמעותה פינוי מיידי של ביתם מבלי שיש להם כל פתרון דיור אחר .

הטענות שהועלו בכל הנוגע למצב הנפשי והרגשי הקשה של המבקשים מאז שנודע להם

על הכוונה לפנותם , נתמכות בדוחות הסוציאליים של עו"ס המשפחה , שהיא עובדת

המועצה התובעת ולכן יש לייחס לאמור בהם משקל רב .

13.
באשר לסיכויי ההגנה אני סבור כי הטענות שהועלו עומדות ברף הנדרש כדי לבטל את

פסק הדין ולתת למבקשים רשות להתגונן מהטעמים שיפורטו להלן .

14.
ראשית , הטענות שהועלו בתגובה אינן נתמכות בתצהיר ולכן בכל הנוגע למחלוקות

העובדתיות אין למעשה גרסה נוגדת לגרסת המבקשים , שעד כה לא נסתרה .

15.
שנית , לא מדובר במקרה טיפוסי של תביעה נגד פולשים למבנה ציבור . מדובר במבקשים

שנאלצו לפנות לאחר ארבעה חודשים דירה אחרת אותה שכרו בישוב , ופנו לגורמים

הרלוונטיים שימצאו להם פתרון דיור חלופי . הפתרון נמצא בדמות נכס שלכל הדעות

היה נטוש ולא קיים באותה עת אף אחד מיעודיו הציבוריים הקודמים . המבקשים

השקיעו בשיפוץ הנכס בהסתמך על החלטת הועד הקודם להשכיר להם את הנכס לשנה

עם אופציה לשלוש שנים נוספות . על פני הדברים , המבקשים לא העלו על דעתם שלאחר

שישקיעו סכום עתק מבחינתם בשיפוץ הנכס , ידרשו לפנותו בשל מחדל של הועד בדמות

העדר קבת היתר מראש לשימוש חורג בנכס .

כאשר קוראים ברצף את כל הפעולות שנעשו כדי לפנות את המבקשים מהנכס מתקבל

הרושם כי לא ניתן עד כה כל משקל אצל הגורמים המחליטים לנסיבות המקלות של

המבקשים – מצבם המשפחתי והכלכלי הקשה , הסתמכותם על החלטת הועד הקודם ,

ההשקעה הרב בשיפוץ הנכס , עשרות מכתבי התמיכה החתומים של התושבים
, פעילותו

של המבקש בנכס לארגון תפילות ושיעורי תורה , מכתבי עו"ס המשפחה , מכתבה של משפחת

אליזדה והטענות לאפליה .

דבר מכל אלה לא מצא כל ביטוי בפעולתם הנמרצת של המשיבים כדי לפנות את המבקשים

מהנכס .



16.
שלישית , על פי החומר המצוי בתיק השימוש של המבקשים בנכס מקיים את יעודו הציבורי

טוב יותר מהמצב שקדם לשימושם בנכס . נכס ציבורי עזוב ומוזנח הוא אבן שואבת

לפולשים , לכלוך , אלימות , סכנת פציעה של ילדים ושאר מרעין בישין .

לעומת זאת כיום משמש הנכס גם כבית כנסת , שהוא אחד מיעודיו הציבוריים

כאמור בס' 17 של התגובה . כמו כן , מגורי המבקשים בנכס מסבים נחת למשפחת

אליזדה , שהנכס הוקם להנצחת בתם אביה .

17.
רביעית , על פי החומר המצוי בתיק נראה לכאורה יש ישנם טעמים טובים המצדיקים עשיית

שימוש בסמכותה של הוועדה לתכנון ולבניה ליתן היתר לשימוש חורג בנכס שיאפשר

למבקשים להמשיך ולשהות בו בהתאם להסכם לפחות עד תום תקופת האופציה .

מכל מקום , לא מצאתי עד כה כל הסבר מדוע אין הצדקה למתן היתר שכזה
.

18.
על כן , אני מבטל את פסק הדין מיום 1.11.15 ונותן למבקשים רשות להתגונן .

לאור תוכן ההחלטה ובשל המצב הכלכלי הקשה של המבקשים החלטתי שלא לחייב

את המבקשים בהוצאות המשיבים כמקובל כאשר

פסק דין
מבוטל בהתאם לשיקול דעתו

של בית המשפט .













ניתנה היום, כ"ט כסלו תשע"ו, 11 דצמבר 2015, בהעדר הצדדים.














תאק בית משפט שלום 9526-06/15 אוראל סויסה שלו פטריק, שרית סויסה שלו פטריק נ' מועצה אזורית מעלה יוסף, ועד מקומי גרנות הגליל (פורסם ב-ֽ 11/12/2015)