פסקי דין על משה שאול | פסקי דין על נטלי ליטוק | פסקי דין על שומרה חב' לביטוח |

1753-06/15 תק     11/12/2015




תק 1753-06/15 משה שאול נ' נטלי ליטוק, שומרה חב' לביטוח בע"מ








בית משפט לתביעות קטנות בראשון לציון



ת"ק 1753-06-15 שאול נ' ליטוק ואח'


תיק חיצוני:


בפני

כבוד הרשמת הבכירה
דליה אסטרייכר


תובע

משה שאול


נגד


נתבעות

1.נטלי ליטוק

2.שומרה חב' לביטוח בע"מ




פסק דין



לפני תביעה לפיצוי התובע בגין נזקי פח, שנגרמו לרכבו, בתאונת דרכים מיום 20.5.2015.

בדיון שהתקיים בפני
העידו הן התובע, שנהג ברכבו בעת קרות התאונה, והן הנתבעת 1, שנהגה ברכב הנתבעות.

מטעם הנתבעת 2 התייצבה נציגה חיצונית, העוסקת כדרך קבע ביצוג, ואינה מורשית להופיע בבית משפט לתביעות קטנות וממילא יש לראות בנתבעת 2 כמי שבחרה שלא להתייצב והדון התקיים בהעדרה.

לטענת התובע, בעודו נוהג בנתיב נסיעתו, כאשר זכות הקדימה שלו, הגיח לפתע רכב הנתבעות משמאל, כאשר הנתבעת 1 לא צייתה לתמרור עצור ופגעה ברכבו בחלקו הקדמי- שמאלי באופן שהרכב הושבת והורד מהכביש.

הנתבעת 1, הכחישה מצדה, את המיוחס לה בכתב התביעה. לטענתה היא הגיעה לצומת ועצרה בהתאם לתמרור "עצור", שהיה בכיוון נסיעתה על מנת לתת זכות קדימה מימין. עת וידאה שהכביש פנוי מרכבים ושבאפשרותה להמשיך בנסיעה, רכב התובע הגיע במהירות מופרזת ופגע ברכבה. לשיטתה, עדות למהירות נסיעת התובע ניתן למצוא בעובדה כי כל כריות רכבה נפתחו עם קרות התאונה בעת המפגש בין הרכבים. רכבה נפגע בדלתות צד ימין.

עוד הוסיפה וטענה הנתבעת 1, כי בעת קרות התאונה, ישבה לצדה חברה. עדה זו לא הובאה להעיד.

לאחר שקראתי את כתבי הטענות ונספחיהם, עיינתי בתמונות ובריות שהוגשו ושמעתי את טיעוני הצדדים בעל פה, הגעתי למסקנה כי האחריות לקרות התאונה רובצת לפתחה של הנתבעת 1.

ואלה נימוקי:

1.
אני מקבלת את גרסתו של התובע באשר לאופן קרות התאונה ונותנת בה אמון. התובע נהג בנתיב נסיעתו כאשר זכות הקדימה נתונה לו. התובע מסר הודעה למשטרה בדבר אופן קרות התאונה (צורפה לכתב התביעה) שם מסר כי רכב הנתבעות הגיח לפתע לתוך נתיבו כאשר הנתבעת 1 לא עצרה באור עצור. התמונות ממקום וזמן התאונה הוצגו לבית המשפט במסגרת הדיון. תמונות אלו מדברות בעד עצמן וממילא תומכות בגרסתו.

2.
תמיכה לעדותו של התובע ניתן למצוא גם בדו"ח פעולה של המשטרה ת/1 שנערך על ידי שוטר אשר הוזעק למקום. בדו"ח השוטר שהגיע למקום נכתב כי: "בתחקור נהגת השברולט נטלי ליטוק
(הנתבעת 1- ד.א.) ... מסרה כי היא תושבת חדרה וסימנה בעזרת ידה שהגיעה מכיוון מיכאל הכהן וחצתה את הצומת והרכב מסוג קנגו פגע בה. כששאלתי אותה האם הבחינה בתמרור עצור בצדו הימני של רחוב הכהן פינת הרצל הנ"ל החלה לגמגם. ניגשתי לצומת ובדקתי את התמרור העצור מכוון נסיעת הנהגת וראיתי שהתמרור תקין ונראה היטב לעין. לציין מזג אוויר טוב וראות טובה".
מדו"ח זה עולה כי הנתבעת 1 לא ציינה בפני
השוטר, כפי שטענה בבית המשפט, כי האטה לקראת הצומת ועצרה בו על מנת לתת זכות קדימה לרכבים הבאים בדרך. מדו"ח זה מצטיירת תמונה הפוכה, התומכת דווקא בגרסתו של התובע, לפיה הנתבעת 1 לא הבחינה בתמרור העצור וממילא לא עצרה בו.

3.
לא שוכנעתי בגרסתה של הנתבעת 1 וממילא לא הוכח כי התובע נהג במהירות מופרזת. מהתמונות שהוגשו על ידי התובע, עולה כי המדובר בצומת קטן יחסית וממילא ככל שהנתבעת 1 היתה עוצרת בעצור יכולה היתה להבחין בתובע מגיע מימין. עצם מיקום הפגיעות ברכב הנתבעות- במרכז הדלתות- מעיד על כך כי הנתבעת 1 החלה בחציית הצומת וככל שכך, והתובע כבר היה במיקום זה היה עליה לראותו ככל שלשיטתה עצרה בתמרור ונתנה לו זכות קדימה. דברים אלה אינם עומדים עם גרסתה לפיה לא הבחינה בו מגיע.


4.
זאת ועוד, ברכב הנתבעות נכחה בעת קרות התאונה נוסעת נוספת- חברתה של הנתבעת 1.
אלא, שכאמור, עדה זו לא הובאה לעדות.
הימנעות הנתבעות, ללא כל הסבר סביר, מלזמן לעדות את הנוסעת ברכב- היא גם חברתה של הנתבעת 1- פועלת לחובת הנתבעת 1 והיא בעלת משמעות ראייתית לטובת התובע. המסקנה המתחייבת מהתנהלות זו של הנתבעת היא שאילו העידה הנוסעת הנוספת היה בעדותה כדי לתמוך בגרסת התובע.

"יש והדרך שבה מנהל בעל דין את עניינו בבית המשפט הינה בעלת משמעות ראייתית, כאילו הייתה זו ראיה נסיבתית. כך ניתן להעניק משמעות ראייתית לאי הבאת ראיה, לאי השמעת עד... התנהגות כזו, בהעדר הסבר אמין וסביר, פועלת לחובתו של הנוקט בה באשר על פניה מתחייבת ממנה המסקנה שאילו הובאה הראיה או הושמע העד... היה בכך כדי לתמוך בגרסת היריב."
ראה כב' השופט י. קדמי בספרו "על הראיות– הדין בראי הפסיקה" (דיונון, חלק ב') 917.

בעניין אחרון זה יפים בעניין דברי בית המשפט בע"א 548/78, שרון נ' לוי פד"י לה (1) 736, 760, ובע"א 55/89 קופל (נהיגה עצמית בע"מ) נ' טלקר חברה בע"מ פד"י מ"ד(4) 595 602:

"כלל הנקוט בידי בית המשפט מימים ימימה שמעמידים בעל דין בחזקתו, שלא ימנע מבית המשפט ראיה שהיא לטובתו, ואם נמנע מהבאת ראיה רלבנטית שהיא בהישג ידו ואין לו לכך הסבר סביר – ניתן להניח שאילו הובאה ראיה, היתה פועלת נגדו".

5.
משכך ועל רקע הנסיבות המתוארות, אני קובעת כי הנתבעת 1 לא הבחינה בתמרור העצור, לא עצרה בו, לא נתנה זכות קדימה לתובע וממילא האחריות לקרות התאונה רובצת לפתחה.

6.
התובע צירף חוות דעת שמאי מטעמו לפיה הרכב הושבת והורד מהכביש. לא הוגשה חוות דעת שמאי נגדית וממילא חוות דעת זו לא נסתרה.
על פי חוות דעת השמאי, עלות הנזקים לרבות שכר הטרחה הוא 14,652 ₪. (נספח 5 ו- 6 לכתב התביעה). הוצגה גם קבלה בדבר הוצאות הגרר בסכום של 250 ₪ בהתאם חשבונית מס/קבלה (נספח 7 לכתב התביעה). בהתאם לכך,
אני מחייבת את הנתבעות, יחד ולחוד, בסכום של 14,902 ₪. סכום זה ישא רבית והפרשי הצמדה מיום 27.5.2015 ועד למועד התשלום בפועל.

לא מצאתי לפסוק בין עגמת נפש. כמו כן, אני מחייבת את הנתבעות, יחד ולחוד, לשלם לתובע סך של 1,500 ₪ הוצאות משפט. סכום זה ישא רבית והפרשי הצמדה מיום מתן פסק הדין ועד למועד התשלום בפועל.


ניתן להגיש בקשת רשות ערעור, תוך 15 ימים, לבית המשפט המחוזי מרכז- לוד.

ניתן היום,
כ"ט כסלו תשע"ו, 11 דצמבר 2015, בהעדר הצדדים.










תק בית משפט לתביעות קטנות 1753-06/15 משה שאול נ' נטלי ליטוק, שומרה חב' לביטוח בע"מ (פורסם ב-ֽ 11/12/2015)