פסקי דין על משה אוחנה | פסקי דין על איילת שוקרון | פסקי דין על שומרה חב' לביטוח |

18702-06/15 תק     25/11/2015




תק 18702-06/15 משה אוחנה נ' איילת שוקרון, שומרה חב' לביטוח בע"מ








בית משפט לתביעות קטנות בטבריה



ת"ק 18702-06-15 אוחנה נ' שוקרון ואח'


תיק חיצוני:


בפני

כבוד הרשם בכיר
מוהנד חליאלה


תובעים

משה אוחנה


נגד


נתבעים

1.איילת שוקרון

2.שומרה חב' לביטוח בע"מ




פסק דין



מונחת לפתחנו "תביעת פח". תאריך התאונה, 17.11.2014,
מקום
- טבריה.

בכתב התביעה נטען כי רכב הנתבע ( מאזדה 6) פגע ברכב התובע ( שברולט מאליבו) מאחור והדף אותו על רכב שנסע לפניו.

הנתבעים טענו להגנתם כי
מדובר אומנם בתאונת שרשרת שבה רכבם היה השלישי ורכב התובעת השני. אך לפני שרכב הנתבעים פגע ברכב התובעת , פגע זה האחרון ברכב שלפניו. משכך,
שילמה הנתבעת 2 לתובע אך ורק את הנזק שנגרם למוקד האחורי בלבד.

מטעם התובע העידה
הגב' אורית אוחנה שנהגה ברכב. היא חזרה על הנטען בכתב התביעה והוסיפה כי הנזק של הרכב הראשון ,מסוג קאיה, הוא נזק גדול , ושהרכב שלה יותר חזק, ברגע ההתנגשות נסעה במהירות 30 קמ"ש. המרחק בין רכבה לבין הרכב שלפניה לא היה גדול אבל היו כמה מטרים טובים "היה בום עפתי לצד הגיעו שוטרים ושאלו מה קרה ספרתי וזהו".

בחקירתה הנגדית טענה כי המרחק בין רכבה לבין הרכב שלפניה ברגע ההתנגשות היה 20 מטר .

הנתבעת מסרה בעדותה כי ראתה שהתובעת נכנסת ברכב שלפינה, היא לא הספיקה לבלום וראתה שיש לה אפשרות לברוח הצידה
וסטתה כמה שיותר עם הרכב כדי לפגוע בתובעת כמה שפחות.


לאחר שבחנתי את כתבי הטענות , המוצגים שהונחו על שולחני ועדויות הצדדים, באתי לידי מסקנה שעלי לדחות את התביעה.

השיקולים והנימוקים שהביאוני למסקנה זו יפורטו להלן באופן תמציתי כמצוות תקנה 15 ב' לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין)- תשל"ז 1976:

א. מבחינת מהימנות , אינני יוכל להעדיף עדות אחת על פני השנייה.

ב. על פי גרסת התובעת, המרחק בין רכבה לבין הרכב שלפניה היה כ -
20 מטר והיא נסעה במהירות 30 קמ"ש. בנתונים אלה קשה להלום שרכבה מסוג שברולט יועף קדמיה מרחק כה גדול.

ג. מוקדי הנזק-
מהתמונות שהוגשו עולה כי רכב התובעת נפגע בחלק האחורי בצד ימני.
מוקד הנזק לא מעיד על פגיעה קשה. גם מוקד הנזק ברכב הנתבעת לא מעיד על פגיעה קשה.

ד.
מהתמונות עולה ,כאמור, כי רכב התובעת נפגע בחלקו האחורי בצד הימני . על פי גרסת התובעת , הרכב של הנתבעת פגע ברכבה מאחור בעוצמה גדולה והעיף אותו קדימה על הרכב שלפניו. אם גרסה זו נכונה , אזי המכה החזקה בחלק האחורי הימני ( ממש בקצה הימני) צריכה לסובב את רכבה של התובעת באופן שפגיעתו ברכב שלפניו לא תהיה בכל החזית אלא יותר בפינה ( זולת אם הייתה צמודה ממש לרכב שלפניה דבר ששללה אותו בעדותה) .
ברם,
לשאלת בית המשפט השיב בנה של התובעת כי הנזק בחלק הקדמי של רכב התובעת היה "על כל החזית". לאחר שבית המשפט העיר כי הדבר לא מתיישב עם מיקום הפגיעה מאחור, קם בעל המוסך וטען מיוזמתו כי :


"אני תיקנתי את רכב התובעת , תיקנו את הצד השמאלי".

זאת הוא אמר , יש להניח , על מנת לחזק את גריסת התובעת. לכאורה,
לא שת לבו כי סיבוב הרכב צריך לגרום לכך שהנזק יהיה יותר בחזית הימנית ולא בחזית השמאלית.

למען הסר ספק, חזרתי ובחנתי את חוות דעת השמאי וממנה עולה כי אכן כדברי בנה של התובעת
הנזק נגרם לכל החזית. (למעט פנס ראשי שמאלי).

ה. גרסת התובעת אינה מתיישבת עם העובדה כי הנזקים בחזית רכבה ובחלק האחורי של הרכב הראשון גדולים ביחס לנזק בחלק האחורי ברכבה ובחלק הקדמי ברכב הנתבעת כפי שעולה הדבר מהתמונות
המעטות שהוגשו לתיק.

לכל האמור יש להוסיף כי התובעת לא דאגה להבאת הנהג של הרכב הראשון כעד מטעמה
כשברור כי עדותו יכולה לשפוך אור נוסף וחיוני על העובדות.

לאור כל האמור, באתי למסקנה כי התובעת לא הרימה את מאזן ההסתברות ולא הוכיחה כי רכב הנתבעת הוא שגרם להתנגשות
בין רכבה לבין הרכב שנסע לפניה.


אשר על כן, התביעה נדחית.

התובעת תשלם לכל אחד מהנתבעים הוצאות משפט בסך של 500 ₪.

ניתן היום,
י"ג כסלו תשע"ו, 25 נובמבר 2015, בהעדר הצדדים.










תק בית משפט לתביעות קטנות 18702-06/15 משה אוחנה נ' איילת שוקרון, שומרה חב' לביטוח בע"מ (פורסם ב-ֽ 25/11/2015)