פסקי דין על קרן הורנבלס | פסקי דין על אבישי שטובר | פסקי דין על רחלי שטאובר |

36976-06/15 תק     29/11/2015




תק 36976-06/15 קרן הורנבלס נ' אבישי שטובר, רחלי שטאובר








בית משפט לתביעות קטנות בפתח תקווה


29 נובמבר 2015
ת"ק 36976-06-15 הורנבלס נ' שטובר ואח'




בפני

כב' הרשם הבכיר אורן כרמלי


תובעת

קרן הורנבלס


נגד


נתבעים

1.אבישי שטובר
2.רחלי שטאובר




פסק דין


הצדדים התקשרו בינם בעסקה לשכירת דירה, כך שהתובעת היתה אמורה לשכור דירה מאת הנתבע. לאחר שנחתם הסכם שכירות ועוד קודם לכניסת התובעת לדירה כשוכרת הודיעה התובעת יחד עם שותפה המיועד כי לא יכנסו לדירה וכי הם מבקשים לבטל את עסקת השכירות. התובעת ושותפה המיועד נשאו בעלות דמי השכירות לתקופה של 41 ימים, וזאת בהתאם לסיכום אליו הגיעו עם הנתבע, המשכיר. הנתבע הפקיד לפרעון שיק נוסף של התובעת מעבר לאותה תקופה, וזאת לטענת התובעת בניגוד לסיכום אליו הגיעו. מכאן טוענת התובעת להשבה של הסכום ששולם ביתר.

הנתבע-המשכיר לא מצא שוכר חלופי. הצדדים חלוקים אם בנסיבות המקרה, תנאי הסכם השכירות והסכמות הצדדים, חייבת התובעת לשאת בדמי שכירות מעבר לתקופת ההודעה המוקדמת שהועמדה על פי סיכום בין הצדדים על 41 ימים או שעליה לשאת בדמי השכירות עד למציאת שוכר חלופי.

על-פי הוראת תקנה 15(ב) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), תשל"ז-1976, משמדובר בתובענה בהליך של תביעות קטנות, יהיה פסק הדין מנומק באופן תמציתי.

דיון ומסקנות
:
מתוך חלופת המסרונים בין הצדדים, עולה כי תחילה סברה התובעת שמאחר שהיא ושותפה המיועד הודיעו על ביטול החוזה, עליהם להמשיך ולשאת בדמי השכירות ואף לדאוג למציאת שוכר חלופי. מסקנה זו עולה מקריאת המסרונים הראשונים ששלחה התובעת לנתבע (צורפו לכתבי הטענות מטעם הצדדים). כך למשל כתבה: "אודה לך אם תוכל לענות לי. לא ברור לי מה המצב כרגע מבחינת הדירה... האם מצאת דיירים ואז החוזה ביננו הסתיים או שאתה מעדיף למצוא מחליפים בעצמך ובזה תם החוזה או שעדיין האחריות עלינו?" הדבר עולה גם ממסרון נוסף ששלחה לנתבע: "מתי אוכל להביא מפתח למתווך על מנת להראות את הדירה לדיירים פוטנציאליים?".

בהמשך, משעמד הנתבע על קיום החוזה בין הצדדים ומכאן לכאורה עמד על הטענה כי נותרה אחריות לתובעת למציאת שוכר חלופי, כתבה התובעת: "לאחר התייעצות עם עורך דין. אין לך קייס כיוון שהודענו לך על עזיבתנו טרם תחילת תקופת השכירות ולכן אין לסעיף 8.5 תוקף. מבקשת לקבל את השיק לי בחזרה לכתובת ...".
יוצא איפוא כי למעשה הצדדים לא ביקשו לראות את המצב המשפטי בינם, אלא בהתאם לתנאי ההסכם שנחתם בינם. הדברים הראשונים שכתבה התובעת לנתבע היו תחת הנחה כי פרשנותו של הנתבע את ההסכם, לפיה התובעת אחראית למציאת שוכר חלופי, מחייבת; ולאחר מכן סברה, ככל הנראה על בסיס התייעצות אם עורך דין, כי אין לפרש את ההסכם כפי שטוען הנתבע.

מכאן עולה המסקנה כי אומד דעת הצדדים היה איפוא כי יש תחולה להסכם שנחתם, אלא שהצדדים מפרשים את לשון ההסכם באופן שונה. ומכאן המחלוקת בפני
י.
יש איפוא לבחון את ההסכם שנחתם בין הצדדים.
טרם בחינת ההסכם יש להבהיר כי ככל שמעיון בהסכם לא תעלה תכלית אחת ברורה וניתן יהיה לפרש את ההסכם בשני פירושים שאינם עולים בקנה אחד, הכלל הוא כי יהיה מקום לבחור בפירוש שהוא נגד מי שניסח את ההסכם. זאת משום שההנחה היא שמי שניסח את ההסכם יכול היה לדאוג לאינטרסים שלו עצמו ויכול היה לתקן את הסכם ככל שלא תאם את האינטרסים שלו (רע"א 1185/97 יורשי ומנהלי עזבון המנוחה מילגרום הינדה ז"ל נ' מרכז משען. פ"ד נב(4) 145). במקרה זה הבהיר הנתבע כי הוא ניסח את ההסכם.


על-פי סע' 3 להסכם רשאי כל אחד מהצדדים לסיים את תקופת השכירות טרם סיומה ובלבד שימסור הודעה מוקדמת בהתראה של 60 ימים. מאחר שאין מחלוקת שההסכם נכנס לתוקף מרגע חתימתו ואין מחלוקת שהתובעת ושותפה המיועד הודיעו על ביטול החוזה, הרי שעל-פי סעיף זה, לכאורה היו רשאים לסיים את החוזה ובלבד שיישאו בתשלום עבור 60 ימים. על-פי סעיף זה עם ביטול החוזה מצידם, היו חייבים איפוא השוכרים לשאת בשכ"ד לתקופה מקסימלית של 60 ימים.


בצד האמור קיים סע' 8.5 להסכם. לפיו מקום בו אחד השוכרים מבקש לעזוב במהלך תקופת השכירות הוא יכול לעשות כן אם ימסור התרעה של חודש מראש וימצא שוכר חלופי. עוד נקבע שם כי אם לא יעמוד השוכר בשני התנאים ישולם שכ"ד מלא על לתום התקופה, וזאת על אף סעיפים אחרים בחוזה זה. על-פי סעיף זה עם ביטול החוזה מצידם, היו חייבים השוכרים לשאת בשכ"ד עד שיימצאו שוכרים חלופיים.

עיון בשני הסעיפים מורה כי אלו אינם יכולים לדור בכפיפה אחת, אלא אם רואים בסעיף 3 ככזה שקובע את התקופה המקסימלית לה מתחייבים השוכרים לשאת בשכ"ד עם ביטול החוזה; ובמסגרתה יכול לחול סע' 8.5 באופן שיש בו לקצר את התקופה המקסימלית הקבועה בסע' 3, אם ימצאו השוכרים שוכר חלופי, ובלבד שהתקופה לא תקצר מ- 30 ימים. באופן זה גם אם לא מוצאים השוכרים העוזבים שוכרים חלופיים, הרי שהם מתחייבים לשאת בשכ"ד לתקופה מקסימלית של 60 ימים – כפי שקבוע בסע' 3. ואם ימצאו שוכרים חלופיים בתוך אותה תקופה, הרי שיישאו בשכ"ד עד למציאת השוכר החלופי – לפי סע' 8.5 – ולא יצטרכו לשאת בשכ"ד לכל התקופה המקסימלית.

כל פרשנות אחרת של סע' 8.5 למעשה מאיינת את סע' 3 ושוללת כל משמעות שיכולה להינתן לו.
גם אם לא התכוון הנתבע לפרשנות זו של ההסכם, הרי שמשניסח את ההסכם בעצמו, אין לו אלא להלין על עצמו. יושם לב כי על-פי סע' 3 הזכות לביטול תוך 60 ימים נשמרה לשני הצדדים ולא רק למשכיר.

יוצא איפוא כי התובעת ושותפה המיועד היו צריכים לשאת בשכ"ד לכל היותר לתקופה של 60 ימים, לאחר שהודיעו על ביטול החוזה.
בפועל, אין מחלוקת שהצדדים הסכימו על קיצור תקופת ההודעה המוקדמת לתקופה של 41 ימים אשר שולמה (ראו הודעה של הנתבע אל התובעת "יצא 41 יום, צריך להוסיף עוד יום אחד 168 שקלים"). לאור כך התובעת אף לא היתה צריכה לשאת בשכ"ד אלא לתקופה של 41 ימים, בה נשאה.

מכל האמור התובעת אינה חייבת לשאת בשכ"ד מעבר לתקופה של 41 ימים בה כבר נשאה ולפיכך לא היה רשאי הנתבע להפקיד את השיק הנוסף שהיה בידיו; ומשהפקידו עליו להשיבו לנתבעת.
בנסיבות העניין לא מצאתי לפצות את התובעת מעבר לסכום השיק. הגם שלא קיבלתי את גישתו של הנתבע לעניין אופן פרשנות ההסכם, לא מצאתי כי פרשנותו בלתי אפשרית או מופרכת. מכאן שהיה זכאי לעמוד על פרשנותו. בנסיבות אלה אין מקום לפיצוי בגין עוגמת נפש.
התוצאה
:
אני מחייב את הנתבעים להשיב לתובעת סכום השיק, בתוספת ריבית והצמדה מיום פרעונו, סך של 4,690 ₪, וזאת בתוספת 300 ₪ הוצאות משפט.

הסכומים ישולמו תוך 30 ימים מהיום.

מי מהצדדים שאינו מרוצה מתוצאת פסק הדין רשאי לפנות תוך 15 ימים מהיום לבית המשפט המחוזי בלוד ולבקש רשות להגיש ערעור על פסק הדין.


ניתן היום,
י"ז כסלו תשע"ו, 29 נובמבר 2015, בהעדר הצדדים.














תק בית משפט לתביעות קטנות 36976-06/15 קרן הורנבלס נ' אבישי שטובר, רחלי שטאובר (פורסם ב-ֽ 29/11/2015)