פסקי דין על סאמר סאלם | פסקי דין על סמי עיאדה | פסקי דין על מנורה חברה לביטוח |

50388-10/15 תאמ     14/12/2015




תאמ 50388-10/15 סאמר סאלם נ' סמי עיאדה, מנורה חברה לביטוח בע"מ








בית משפט השלום בחיפה



תא"מ 50388-10-15 סאלם נ' עיאדי ואח'




בפני

כבוד השופט
אייל
דורון

התובע
סאמר סאלם

ע"י ב"כ עוה"ד פטין רזוק ואח'


נגד

הנתבעים
1. סמי עיאדה

2. מנורה חברה לביטוח בע"מ

ע"י ב"כ עוה"ד אסף גולן ואח'



החלטה

עיינתי בתגובת התובע שהוגשה ביום 3.12.15 ביחס לטענת הסך בדבר העדר היריבות, וכן בתגובת הנתבעים לה מיום 10.12.15 ובתגובה נוספת שהתובע הגיש לאחריה ביום 10.12.15.

לא שוכנעתי מטענות התובע.

אין ממש בטענות התובע בדבר קיומה של זכות תביעה לנהג. אכן, כנטען, בכבישי הארץ נעים רכבים מאד אשר אינם שייכים לנוהגים בהם (ולא כפי שנרשם "אינם שייכים לבעליהם"), אלא הם "מוחכרים מושכרים או שייכים למעסיקים", אך הטענה לפיה "אין זה סביר כי תישלל זכות התביעה מהמחזיקים ותישמר רק לבעלים שאין להם כל זיקה לבעלים שאין להם כל זיקה לעובדות" – היא חסרת שחר.

זכות התביעה בגין נזקי רכוש לרכב נתונה אך ורק לבעלים החוקי של הרכב - אכן, לאו דווקא הבעלים הרשום, שכן ההלכה היא כי רישום הרכבים הוא דקלרטיבי ולא קונסטיטוטיבי - ולא למי שנהג ברכב. העובדה שלמי אשר נהג ברכב יש "זיקה לעובדות" מקנה לנהג הרכב מעמד של עד במידה ותתקיים התדיינות בנוגע לתאונה, אך היא כשלעצמה אינה מקנה לו זכות תביעה.
אין קשר בין ההגנה על החזקה הניתנת למחזיק במקרקעין לבין קיומה של זכות תביעה בנזיקין בגין נזק שנגרם לרכוש, זכות הנתונה מעצם טיבה וטבעה לבעל הרכוש.

אילו היתה נטענת טענה לפיה בעלת הרכב הרשומה מכרה לתובע את הבעלות ברכב לפני התאונה, שמא אף העבירה לו את הבעלות ברכב במתנה או במכר ללא תמורה, כלומר התובע היה בעל הרכב "האמיתי", ולכן זכות התביעה בגין נזקי רכוש שנגרמו לרכב ממילא נתונה בידיו – ניחא. אך בענייננו זו כלל אינה הטענה. התובע אינו טוען כי הוט היה בעל הרכב "האמיתי", בניגוד למרשם הדקלרטיבי.

אף אילו היתה נטענת טענה מעין זו, נראה לכאורה כי לא זה מצב הדברים.
מהאסמכתאות שצירפו הנתבעים עולה כי כל הדרישות שנשלחו עובר להגשת התביעה, נשלחו בשמה של הבעלים הרשום, שהוצגה גם כבעלת הזכויות האמיתית ברכב.
גם בכתב התביעה לא נטען כי התובע היה הבעלים האמיתי של הרכב בעת התאונה, בשונה מן הבעלות הרשומה.
עם זאת, מסיבה שלא הובהרה בכתב התביעה – ולמעשה לא הובהרה כלל עד לרגע זה – התביעה לא הוגשה בשם מי שבכל הדרישות לתשלום לפני הגשת התביעה הוצגה כבעלת זכות התביעה, ומי שאין מחלוקת למעשה כי היתה לא רק הבעלים הרשום של הרכב אלא גם הבעלים האמיתי של הרכב, ולהלן תיקרא "בעלת הרכב".
במצב דברים זה, העלאת טענה רק בשלב הנוכחי בדבר ויתור מצד בעלת הרכב על זכות התביעה שלה כלפי הנתבעים, מעלה תמיהה.

יתרה מכך; ויתור מצד בעלת הרכב על זכות התביעה שלה כלפי הנתבעים, שעה שתביעה האמורה להיות תביעתה שלה מוגשת על ידי התובע, משמעותה מן הבחינה המעשית, המחאת זכות התביעה שלה לתובע, אף אם הדבר אינו מכונה כך.
הוראת סעיף 22 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] קובעת מפורשות כי זכות תביעה בגין עוולה אינה ניתנת להמחאה אלא מכוח הדין.

אמנם בפסיקה הועלתה שאלה האם לא הגיעה העת לצמצם את תחולתו של האיסור המוחלט והגורף בנוגע להמחאת זכויות תביעה [ע"א 5251/10 יעקב כספי בע"מ נ' בנקו בילבאו (6.1.2013), פסקאות 32-37], אך הכוונה היתה בעיקר להמחאה בידי גופים מסחריים בהקשרים עסקיים, ופחות לזכויות תביעה אישיות, ובכל מקרה בית המשפט העליון הבהיר כי מדובר בהתייחסות לדין הרצוי ובקריאה לחשיבה מחדש על היקפו הרחב של האיסור, אך במישור הדין המצוי – סעיף 22 הנ"ל עודנו עמנו.

בית משפט זה לא יתן את ידו להגשת תביעה שלכאורה זכות התביעה בגינה שייכת לבעלת הרכב, בידי מי שאיננו בעל זכות התביעה.
בוודאי שכך הדבר מבלי שהובהרו מהות הקירבה או הקשר בין בעלת הרכב לבין התובע, אם בכלל, ומה היתה התמורה שקיבלה בעלת הרכב מהתובע עבור המחאת הזכות, אם בכלל.
בזהירות המתבקשת אומר כי בהעדר פירוט כלשהו בנושאים אלה, לא ניתן לשלול אפשרות לפיה בענייננו מתקיימים במלואם הרציונלים המקוריים של סעיף 22 הנ"ל, שמקורם במשפט האנגלי, בעיקר הסתייגויות בעלות אופי מוסרי, ובמידה מסוימת אף שאיפה להגן על אוכלוסיות מוחלשות.


סיכומו של דבר –
אין מקום לקיום דיון בתביעה לגופה על בסיס החומר הקיים, שאינו מבסס זכות תביעה של התובע.
עם זאת, בשים לב לכלל נסיבות העניין, בשלב זה לא אורה על דחיית התביעה על הסף.
ניתן בזאת לתובע היתר לתיקון התביעה תוך 30 יום מהיום, על דרך צירופה של בעלת הרכב כתובעת, יחד עם התובע כתובעת נוספת או חלף התובע כתובעת יחידה.
ככל שלא יוגש כתב תביעה מתוקן כאמור, בדעתי לשקול דחיית התביעה על הסף.




ניתנה היום, ב' טבת תשע"ו, 14 דצמבר 2015, בהעדר הצדדים.










תאמ בית משפט שלום 50388-10/15 סאמר סאלם נ' סמי עיאדה, מנורה חברה לביטוח בע"מ (פורסם ב-ֽ 14/12/2015)