פסקי דין על מפעלי גרנות אגודה שיתופית חלקאית בע"מ | פסקי דין על עו"ד נזאר ותד

37853-07/13 א     13/12/2015




א 37853-07/13 מפעלי גרנות אגודה שיתופית חלקאית בע"מ נ' עו"ד נזאר ותד








בית משפט השלום בחדרה


13 דצמבר 2015
ת"א 37853-07-13 מפעלי גרנות אגודה שיתופית חקלאית בע"מ נ' ותד

בפני
:


כב' השופטת
קרן אניספלד




התובעת


מפעלי גרנות אגודה שיתופית חלקאית בע"מ
570022798
ע"י עו"ד אחמד פ. מסאלחה

נגד


הנתבע


עו"ד נזאר ותד

ת.ז.


059543090
בעצמו


פסק - דין

לפני תביעה שטרית לביצוע המחאה על סך 70,000 ₪.

א.
ההליך והצדדים לו

1.
הנתבע, עורך-דין במקצועו ובעיסוקו, משך מחשבונו בבנק מזרחי טפחות המחאה בסכום של 70,000 ₪ שזמן פירעונה 28.3.2010 לזכות התובעת (להלן ההמחאה). ההמחאה ניתנה על-רקע קשר עסקי-חוזי שהתקיים בין התובעת לבין אגרוביזנס בע"מ (להלן אגרוביזנס) – חברה שאותה ייצג הנתבע כעורך-דין ושצברה חוב לתובעת. אין מחלוקת על כך שההמחאה לא ניתנה לכיסוי חוב שהנתבע עצמו חב לתובעת.

2.
לאחר שההמחאה חוללה באי-פירעון בשל היעדר כיסוי מספיק, הגישה אותה התובעת לביצוע בתיק הוצל"פ (חד') 12-09741-13-0 (להלן תיק ההוצל"פ). הנתבע הגיש התנגדות לביצוע ההמחאה במלוא סכומה. בהסכמת הצדדים, ניתנה לנתבע רשות להתגונן לפי הבקשה [החלטת כב' הרשם ש' רומי מיום 19.3.2014].

3.
לתמיכת ההגנה הוגשו תצהירים של הנתבע ושל מר עמאד אבו מוך, מנהלה של אגרוביזנס (להלן אבו מוך). מן העבר השני של המתרס ניתן תצהיר של מר אורי בז'רנו, מנכ"ל התובעת (להלן בז'רנו). בדיון שהתקיים ביום 6.10.2015 באו בעלי-הדין לידי הסכמה כי יוגשו סיכומי טענות בכתב ויינתן פסק-דין מנומק על-פי החומר שבתיק בית-המשפט, ללא שמיעת עדים.

ב.
דיון והכרעה

דין התביעה להתקבל במלוא סכומה. להלן יובאו הטעמים לכך.

1.
ברקע משיכת ההמחאה בידי הנתבע ומסירתה לתובעת ניצב חוב שחבה אגרוביזנס לתובעת בעטיים של היחסים המסחריים שהתקיימו ביניהן; הנתבע ואבו מוך לא חלקו על עצם קיומו של חוב בגין אי-תשלום דמי שכירות (להלן החוב). אגרוביזנס התעכבה בפירעון החוב, בין היתר בשל הגבלת חשבונה בבנק, ונחשפה ללחצה של התובעת לשלם סכומי כסף בגינו [סע' 7-5 בתצהירו של הנתבע וסע' 7-5 בתצהיר אבו מוך].

2.
טענת הגנה אחת שהועלתה בידי הנתבע הייתה כי הוא משך את ההמחאה תוך שהובהר לבז'רנו כי פירעונה מותנה בכך שאגרוביזנס תפקיד עבורה כספים בחשבון הנתבע [סע' 7 בתצהיר הנתבע וסע' 7 בתצהיר אבו מוך]. דין הטענה להידחות; לא עלה בידי הנתבע לסתור את החזקה שנקבעה בסעיף 20(ג) לפקודת השטרות, לפיה
שטר שיצא מחזקתו של צד שחתם עליו כמושך, חזקה שנמסר במסירה כשרה וללא תנאי כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר.

ראשית
, על-פניה היא משוללת היגיון וכוח שכנוע. בהמחאה אין כל ביטוי לכך שהיא ניתנה על תנאי או לביטחון, כבטוחה לתשלום אשר יבוצע בידי אגרוביזנס. אילו היה ביכולתה של אגרוביזנס להפקיד סכומי כסף, כי אז הייתה עושה כן ישירות לתובעת, ולא הייתה נזקקת לשירותיו של הנתבע שיפרע את חובותיה וימשוך המחאה בגינם.

שנית
, בשני מקרים קודמים נהגו הצדדים לפי אותו הסדר, אך הנתבע לא הראה שבהם נפרעה ההמחאה שמשך לתובעת רק לאחר שסכומה הופקד לחשבונו בידי אגרוביזנס [סע' 7 סיפא בתצהיר הנתבע וסע' 7 סיפא בתצהיר אבו מוך].

שלישית
, אילו דובר בתנאי תקף שחל ביחסיהם של הנתבע והתובעת בכל הקשור להצגת ההמחאה לפירעון, אזי לא היה הנתבע נזקק לפניה לתובעת בבקשה לדחות את הפקדתה – כְּזוֹ ששיגר ביום 25.3.2010 [נספח ב' לתצהירו]. בקשה לדחות את מועד ההפקדה – שהיענות לה תלויה ברצון הטוב של התובעת, וזכות משפטית לכך שהתובעת לא תפרע את ההמחאה כל עוד לא התמלא תנאי חיצוני הן דבר והיפוכו.

לבסוף
, הנתבע נתן לתובעת אישור בכתב להציג את ההמחאה לפירעון ביום 28.4.2010, לאחר שזו כבר הוצגה קודם לכן וחוללה בשל היעדר כיסוי מספיק [נספח ג' לתצהיר הנתבע מיום 13.4.2010; סע' 18 בתצהיר בז'רנו]. בשני מכתביו הללו של הנתבע אין זכר לתנאי מן הסוג שנזכר בהגנתו, והם מעידים דווקא על הסכמה להצגת ההמחאה לפירעון ביום 28.4.2010 – זאת ללא קשר לשאלה אם לקוחתו תעביר אליו את כספי ההמחאה קודם לכן, אם לאו.

3.
הנתבע התגונן בטענה כי במועד מאוחר למסירת ההמחאה לתובעת, אגרוביזנס פרעה את החוב שלשמו ניתנה ההמחאה ואף שילמה לתובעת סכומי כסף נכבדים; עוד נטען כי ההמחאה דנן נועדה לתשלום חוב לתובעת בגין שני חודשי שכירות, ואלה שולמו בידי אגרוביזנס במלואם [סע' 9 ו-14 בתצהיר הנתבע ובתצהיר אבו מוך]. אף בטענה זו אין כדי להקים לנתבע הגנה מפני תשלום סכום ההמחאה. עסקינן בטענת 'פרעתי' – טענה מסוג של 'הודאה והדחה' – שהנטל להוכיחה רובץ על שכמו של המתגונן שמבקש להדוף את החוב.
"
הטוען טענת 'הודאה והדחה' נתפס על הדברים שהודה בהם, ואילו לגבי העובדות 'המדיחות' הנטענות מפיו, נטל ההוכחה מוטל עליו. אם לא ירים נטל זה יינתן פסק-דין נגדו
"

[אורי
גורן

סוגיות

בסדר

דין

אזרחי

82 (מהדורה עשירית, 2009)].

טעמו של דבר נעוץ בכך שבשל ההודאה הגלומה בטענת 'הודאה והדחה' מעמד הטוען אותה ביחס לצד האחר הוא מעמד של 'המוציא מחברו'; החוב שכלפיו הועלתה הטענה שוב אינו שנוי במחלוקת, ואילו נטל השכנוע באשר לחלק המדיח של הטענה מוטל על שכמו של המתגונן מפני פירעונו [
רע"א 3149/06

בית מימון מוצרי חשמל בע"מ נ' קלינטון סחר בינלאומי 2000 בע"מ
(2006)].

כ
שבטענת 'הודאה והדחה' עסקינן
מבחינים בין הנטל הראשי – הוא נטל השכנוע, לבין הנטל המשני של הבאת הראיות. נטל השכנוע בטענת 'הודאה והדחה' קבוע, ומוטל על מי שמתגונן בה; זהו נטל ראשוני שאינו עובר לעולם מן הצד האחד אל הצד האחר. יחד עם זאת, במהלך הדיון יכול לעבור אל התובע הנטל המשני של הבאת ראיות לסתור. נטל הבאת הראיות יעבור מכתפי הנתבע-המתגונן למגרש התובע אם הציג הנתבע מסמכים או עדויות שתומכים לכאורה בגרסתו, ואזי ידרש התובע להראות שפני הדברים שונים מכפי מראיתם על-פי ראיות הנתבע. אם נותר בסוף הדיון ספק באשר לגרסת הנתבע או אם נותרו כפות המאזניים מעוינות, יוכרע הדין לחובת זה הנושא בנטל השכנוע, קרי – לחובת הנתבע [
ד"נ 4/69

יצחק נוימן חברה

לביטוח בע"מ נ' כהן

, פ"ד כד

(2) 229, 291 (1970)].

הנתבע לא הרים את הנטל. ראשית,
כלל הוא כי שטר משול ל'נוסע ללא מזוודות', ותכונה זו היא שמקנה לו את מעמדו כמסמך סחיר [ע"א 2448/92 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' אשכנזי, פ"ד מח(3) 563, 569 (1994); בש"א (מח' חי') 6664/98 ח'ניפס נ' שולדר חברה לבניה בע"מ (1999)]. אין למצוא בהמחאה סייג כלשהו שייחד אותה לסילוק חוב ספציפי, בין בגין דמי-שכירות לתקופה מסוימת ובין בדרך אחרת. אף לא נערך בין הצדדים, בקשר למתן ההמחאה, הסכם בכתב שיצור זיקה בין הסכום שננקב בה לבין חוב ספציפי, תחום ומוגדר שחבה אגרוביזנס לתובעת. הנתבע לא הראה כי במועד מתן ההמחאה לא היה חוב של אגרוביזנס לתובעת זולת חוב אחד בגין שני חודשי שכירות, וכי חוב זה נפרע שלא באמצעות ההמחאה אלא בדרך אחרת ובמועד מאוחר יותר.

שנית
, הנתבע לא הציג פירוט או תיעוד להוכחת הטענה כי אגרוביזנס פרעה את חובותיה לתובעת, באופן שהצדיק את השבת ההמחאה מבלי להציג אותה לפירעון; מכתבו של הנתבע לתובעת מיום 13.4.2010, שכבר נזכר לעיל ושהתיר לתובעת להציג את ההמחאה לפירעון ביום 28.4.2010, איננו מתיישב עם טענת הפירעון.

לבסוף
, טְענה כי אגרוביזנס פרעה את חובותיה לתובעת נסתרה מניה וביה מתוך הליכים שהתנהלו בין התובעת לבין אגרוביזנס. מפסק-דין שניתן בע"ר (חד') 40512-03-14 אגרוביזנס בע"מ נ' מפעלי גרנות אגודה שיתופית חקלאית בע"מ (להלן פסה"ד בערעור) מצטיירת התמונה הבאה: בתאריך 7.1.2013 הגישה התובעת נגד אגרוביזנס תביעה על סך 657,000 ₪, בסדר דין מקוצר. אגרוביזנס לא ביקשה רשות להתגונן וניתן נגדה פסק-דין על-פי כתב-התביעה. לימים, לאחר שהתובעת נקטה הליכים לביצוע פסק-הדין בהוצאה לפועל, ביקשה אגרוביזנס לבטלו ולעכב ביצועו; עיכוב הביצוע הותנה בהפקדת מלוא סכום החוב – ועל כך הגישה אגרוביזנס ערעור. בפסק-דין מפורט שניתן ביום 29.5.2014 נדחה ערעורה של אגרוביזנס, ופסק-הדין לחובתה שניתן לטובת התובעת נותר על


מכונו [נספח ו' לתצהיר בז'רנו]. תצהיריהם של הנתבע ושל אבו מוך בהליך דנן הוגשו לאחר שניתן פסה"ד בערעור, אך הוא לא נזכר בהם; הם לא טענו ולא הראו שחוב אגרוביזנס לתובעת שעליו נסב פסק-דין זה נפרע כהוא זה. אשר על כן יש לדחות את טענת הפירעון.

4.
טענת כישלון תמורה מלא אינה טענה שהנתבע עשוי להתגונן בה מפני פירעון ההמחאה. טענה כזו עשוי להשמיע מושך שטר אם עשה את השטר ומסרוֹ בנסיבות שבהן התקיימה בינו לבין הזוכה על-פי השטר עסקה בגדרה הובטחה לו תמורה כנגד סכום השטר. לא אלה הם פני הדברים בענייננו.
הנתבע עשה 'שטר טובה', כהגדרתו בסעיף 27(א) בפקודת השטרות: "
המיטיב בשטר הוא האדם שחתם עליו כמושך או כקבל או כמסב בלא שקיבל בעדו ערך וכדי להשאיל את שמו לאדם אחר
". המשמעות שנודעת למתן 'שטר טובה' היא זו: "
אדם שחתם על שטר (בין כמושך ובין כקבל או מסב) בלא שקיבל בעדו ערך אלא כדי [...] לעשות לו טובה, נקרא מיטיב [...] המיטיב חותם על השטר בלי תמורה במתכוון [...] על מנת שאחר ייהנה מחתימתו וידאג לסילוק השטר בהגיע זמן פירעונו. אולם אם ניתנה תמורה לאחר מכן, מחייב הדבר לפי סעיף 26(ב) גם את הצד המיטיב והוא אחראי לפירעון השטר
" [יואל זוסמן דיני שטרות 149 (מהדורה שישית, 1983); להלן זוסמן].

אין מחלוקת על כך שבציר היחסים העסקי-המסחרי שבין התובעת לבין אגרוביזנס נתנה התובעת תמורה לאגרוביזנס. תמורה זו, ביטויה בראש ובראשונה בהמשך הקשר החוזי ביניהן אף-על-פי שאגרוביזנס לא קיימה את התחייבויותיה כלפי התובעת ויצרה חוב כלפיה. תמורה זו, ביטויה גם בשהות שניתנה לאגרוביזנס לפרוע את חובותיה לתובעת כנגד מתן ההמחאה דנן על-חשבון החוב.

מי שעשה 'שטר טובה' חב על-פי השטר כלפי אוחז בעד ערך. התובעת עונה לדרישה זו, והנתבע חב כלפיה לפי השטר; כך נובע מהוראת סעיף 27(ב) לפקודה: "
המיטיב חב על פי השטר כלפי אוחז בעד ערך, ואין נפקא מינה אם האוחז ידע בשעה שנטל את השטר שאין אותו צד אלא מיטיב ואם לאו
". הוראה זו מבארת כי 'שטר טובה' אינו פגום בשל כך שלא ניתן בקשר לעסקה מסחרית ממשית, ודי לתובע אם הוא נחשב אוחז בתמורה לפי סעיף 26(ב) כדי להיפרע על-פי השטר – ואין הכרח שיהא גם אוחז כשורה [זוסמן, עמ' 149].

למעלה מן הצורך יאמר כי למעשה הנתבע קיבל את 'התמורה' שכנגדה ניתנה ההמחאה, קרי, מתן ארכה ללקוחתו-אגרוביזנס לפרוע את חובותיה לתובעת – ארכה שלא הייתה ניתנת אלמלא נמסרה ההמחאה. מושג התמורה הוגדר, בהקשר השטרי, בצורה רחבה, ככזה שכולל "
זכות, עניין, תועלת או טובת הנאה שזכה בהן הצד האחד, או כל מחדל, נזק, הפסד או אחריות שנשא או קיבל עליו הצד השני
" [זוסמן, עמ' 131]. תמורה מסוג זה ניתנה לנתבע עבור מסירת ההמחאה, והוא היה מעוניין בה עבור לקוחתו. אם החליט הנתבע לסכן את כספו האישי עבור קשר מסחרי בין לקוחתו לבין צד שלישי, הרי שעשה כן משיקוליו הוא ואין לו להלין אלא על עצמו; אין בכך כדי ליתן לו פטור מתשלום ההמחאה שמשך.

ג.
סיכומם של דברים

1.
הנתבע ישלם לתובעת את מלוא סכום התביעה בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשתה עד יום פסק-הדין. לסכום זה יתווספו אגרת משפט בסך 2,000 ₪ וכן שכ"ט עו"ד (כולל מע"מ בסך של 5,850 ₪, שניהם בערכי יום פסק-הדין.

2.
הסכום הפסוק ישולם תוך שלושים יום מן המועד בו יומצא פסק-הדין לנתבע, שאם לא כן ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום פסק-הדין עד מועד התשלום בפועל, והתובעת תוכל לחדש את ההליכים לגבייתו בתיק ההוצל"פ.

המזכירות תמציא את פסק-הדין לצדדים ותסגור את התיק.

ניתן היום, א' טבת תשע"ו, 13 דצמבר 2015, בהעדר הצדדים.














א בית משפט שלום 37853-07/13 מפעלי גרנות אגודה שיתופית חלקאית בע"מ נ' עו"ד נזאר ותד (פורסם ב-ֽ 13/12/2015)