Google

אדי בליטשטיין - הדס מור אופק, אליהו חאראר, ויקטור בן חמו ואח'

פסקי דין על אדי בליטשטיין | פסקי דין על הדס מור אופק | פסקי דין על אליהו חאראר | פסקי דין על ויקטור בן חמו ואח' |

36828-02/11 תצ     15/12/2015




תצ 36828-02/11 אדי בליטשטיין נ' הדס מור אופק, אליהו חאראר, ויקטור בן חמו ואח'








בית המשפט המחוזי מרכז-לוד



ת"צ 36828-02-11 מור אופק ואח'
נ' חברת פרטנר תקשורת בע"מ








מספר בקשה:
9

בפני

כבוד השופטת
מיכל נד"ב


המבקש:

אדי בליטשטיין


נגד

המשיבים:
1. הדס מור אופק

2. אליהו חאראר

3. ויקטור בן חמו
4. מעדני ויקטור חיים בע"מ
5. חברת פרטנר תקשורת בע"מ





החלטה

1.
לפניי בקשה לעיון בתיק בית המשפט, שעניינו תובענה ייצוגית שהוגשה נגד משיבה 5 ואשר הסתיימה בהסתלקות.
2.
תמצית נימוקי הבקשה שבבקשת העיון -
המבקש הוא עו"ד ששירותיו נשכרו (על ידי גורם שאינו נמנה על משיבים 4-1 (המבקשים בבקשת האישור)) לצורך הגשת בקשה לאישור תובענה ייצוגית נוספת כנגד משיבה 5 בסוגיה אשר עשויה להיות דומה לזו שבתיק נושא בקשת העיון. על כן הבקשה היא לעיין בתגובת משיבה 5 וכן בכל יתר מסמכי התיק. הכנות להגשת תביעה ייצוגית הן צורך לגיטימי לעיון בתיק. מדובר בהליך של תובענה ייצוגית שאינו פרטי לצדדים ואשר לציבור שי עניין ממשי בו. לצדדים לא ייגרם נזק מהעיון. המבקש הגיש בקשה דומה גם בת"צ 22920-01-15 גולדשטיין נ' פרטנר תקשורת בע"מ.
3.
משיבים 4-1
אינם מתנגדים לבקשה. לא זכורים לב"כ משיבים 4-1 קיומם של סודות מסחריים בתגובת משיבה 5 וככל שמשיבה 5 סבורה שישנם סעיפים ספציפיים שיש לחסות, עליה לציין זאת מפורשות. הסתלקות אינה יוצרת מעשה בית דין והחוק מאפשר החלפת בא כוח או תובע כך שיש לאפשר לעיין בתיק, שאם לא כן לא יוכל תובע פוטנציאלי להחליט אם לבוא בנעלי התובע המקורי.
4.
תמצית התנגדות משיבה 5
(המשיבה בבקשת האישור) - המשיבה חשפה סודות מסחריים בתגובתה (כגון: תיעוד מתוך מערכות טכנולוגיות, נהלים פנימיים, מידע פרטי על לקוחות ועוד), על כן יש לדחות את בקשת העיון. הטעם לבקשה לאקוני והטענה העובדתית לא נתמכה בתצהיר. התנהלות המבקש כמו גם העובדה שהגיש לפחות בקשה נוספת לעיון בתובענה ייצוגית, מעידה כי הבקשה מהווה מסע דיג שנועד לאתר תובענות פוטנציאליות. הבקשה אינה ערוכה כדין. הבקשה אינה מפרטת את זהות המבקש האמיתי שהמבקש הנוכחי הוא בא כוחו. הדבר מקשה על משיבה 5 בבחינת הפגיעה האפשרית שתגרם לה כתוצאה מהעיון. יש לדחות את הבקשה ולחילופין להורות כי תגובת משיבה 5 תימסר למבקש תוך השחרת הסודות המסחריים הכלולים בה.
5.
המבקש בתשובתו הוסיף וטען כדלקמן -
המבקש גילה בגילוי נאות כי הגיש בקשה נוספת. התקנות אינן מחייבות שהבקשה תוגש בשם הלקוח ו עמדה זו לא התקבלה בפסיקה בת"צ 1596-08 לובל נ' בנק לאומי לישראל (8.11.15) התקבלה בקשה לעיון של עו"ד בנימוקים דומים על כן יש לדחות את טענת משיבה 5 בדבר פירוט הבקשה. מתגובת משיבים 4-1 עולה כי אין בתיק סודות מסחריים. ככל שייקבע כי המבקש אינו רשאי לעיין בסודות המסחריים, מבוקש כי בית המשפט יכריע בעניין המסמכים עליהם תצביע משיבה 5 כסודיים על מנת למנוע מצב בו משיבה 5 תשחיר או תוציא נספחים שאינם בגדר סוד מסחרי מבלי שלמבקש תהא דרך לאמת את הדברים.
דיון
6.
תקנה 4(א) בתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), התשס"ג-2003 (להלן: "תקנות העיון") קובעת:

"כל אדם רשאי לבקש מבית המשפט לעיין בתיק בית משפט (להלן – בקשת עיון), ובלבד שהעיון בו אינו אסור על פי דין".
7.
ברע"א 5349/13 דומיקאר נ' שלמה תחבורה (2007) בע"מ 29.8.13) דן בית המשפט העליון בבקשה לעיון בתיק תובענה ייצוגית שהתנהל נגד מתחרה עסקית של המבקשת שם. בית המשפט קבע שם כי הוראת סעיף 4: "הינה נגזרת של עקרון פומביות הדיון (ראו, ע"א 3976/04 בורנשטיין נ' קבוצת כרמלטון בע"מ (25.10.04) (להלן – עניין בורנשטיין); בג"ץ 5917/97 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' שר המשפטים, פיסקאות 21-20 (8.10.09) (להלן – עניין האגודה לזכויות האזרח בישראל)). עם זאת, כפי שנפסק, 'הזכות לעיון אינה זכות מוחלטת, ויש לאזנה עם זכויות ואינטרסים אחרים הראויים להגנה' (עניין בורנשטיין, בפיסקה 4 להחלטה)".
בית המשפט שם קבע כי האיזון האמור יעשה על ידי בית המשפט על פי הקבוע בתקנה 4(ד) לתקנות העיון הקובעת:

"בבואו לשקול בקשת עיון, ייתן בית המשפט את דעתו, בין השאר, לעניינו בתיק של המבקש, לעניינם של בעלי הדין ושל מי שעלול להיפגע כתוצאה מהעיון, וכן לסבירות הקצאת המשאבים הנדרשת לשם היענות לבקשה".
8.
תקנה 4(ו) בתקנות העיון קובעת:
"
החליט בית המשפט להתיר את העיון, רשאי הוא לקבוע בהחלטתו כל תנאי או הסדר הדרושים כדי לאזן בין הצורך בעיון לבין הפגיעה אשר עלולה להיגרם לבעלי הדין או לצד שלישי בשל העיון, לרבות השמטת פרטים, הגבלת מספר המעיינים ונקיטת אמצעים למניעת זיהוים של בעלי דין או אנשים אחרים; בית המשפט רשאי להגביל את היקף העיון ולהתנותו בתנאים, אם ראה כי הקצאת המשאבים הנדרשת מחייבת זאת".
בעניין דומיקאר נקבע עוד:
"'זכות העיון הינה יחסית, וניתן להגבילה בשל אינטרסים לגיטימיים של יתר בעלי הדין או הציבור בכללותו' (ראו, בג"ץ 4405/97 עמותת המדרשה לתרבות הגוף אמריקה ישראל נ' שר החינוך והתרבות (25.4.2005)). אחד השיקולים שיש לשקלם ולאזנם מול זכות העיון, הוא פרטיותו של בעל הדין (ראו, ע"א 8849/01 סבוב נ' פז-גז חברה לשווק בע"מ, פיסקאות 8-7 (15.2.2005); עניין האגודה לזכויות האזרח בישראל, פיסקה 22). פרטיותו של בעל הדין מקיפה גם את 'פרטיותו העסקית', והעובדה כי בתיק המשפט מצויים פרטים מסחריים אודות עסקו של בעל הדין עשויה להצדיק הגבלה של זכות העיון בנסיבות העניין (ראו, רע"א 8521/09 בירן נ' הרמולין, פיסקה 4 (29.11.2012) (להלן – עניין בירן))".
(ההדגשה שלי – מ' נ').
9.
בעניין דומיקאר עמד בית המשפט על כך כי מקום שמבקש מבקש לקבל מידע המכיל סודות מסחריים עליו לעמוד בנטל מוגבר כי האינטרס שלו מצדיק פגיעה בבעל הסוד המסחרי.
10.
בעניין דומיקאר קובע עוד בית המשפט כי:
"ככל שמדובר בעיון על-פי תקנות העיון, בוודאי שיש ליתן משקל גבוה באופן יחסי לטענתו של בעל דין, כי במסמכים בתיק בית המשפט, שבהם מבקש לעיין גורם שאינו בעל ריבו בהליך המשפטי, כלולים סודות מסחריים. אומנם, במספר מקרים נפסק, כי עיון בתיק בית המשפט לצורך התדיינות של מבקש העיון בהליך אחר הוא לגיטימי. כן נפסק, כי ככלל, אין הכרח כי המבקש יסביר כיצד העיון יועיל לו להתדיינות המשפטית האחרת (ראו, ע"א 1651/08 עינת נ' ממונה מע"מ גוש דן, פיסקה 7 (27.7.2008); ע"א 7379/06 ג.מ.ח.ל חברה לבניה 1992 בע"מ נ' טהוליאן (26.8.2010); בג"ץ 10003/08 לוי נ' מדינת ישראל - משרד החקלאות ופיתוח הכפר, פיסקה 10 (5.4.2012); עניין בירן, פיסקה 4). אולם כאשר מדובר בבקשה לעיון שעלולה להוביל לחשיפתו של סוד מסחרי, יש ליתן את הדעת, בלשון תקנה 4(ד) לתקנות העיון, ל'ענינו בתיק של המבקש', ולאזנו מול הפגיעה הצפויה בבעל הדין בהליך".
11.
לעניין בקשה שעניינה עיון במסמכים בתיק תובענה ייצוגית עמד בית המשפט על כך שחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן:
"חוק תובענות ייצוגיות
") מכיל הוראות שונות הנוגעות לפרסום של מסמכים מתיק בית המשפט, בפנקס התובענות הייצוגיות (סעיפים 6(א) 25(א) ו-28(א) בחוק תובענות ייצוגיות). "פרסום הבקשה לאישור התובענה הייצוגית נועד לשרת, למשל, כל אדם החפץ לבחון שמא הוא חבר בקבוצה המיוצגת. באופן זה יכול הפרט לדעת, האם יש בהליך הייצוגי כדי להשפיע על זכויותיו. ... אולם עיון בהוראות חוק תובענות ייצוגיות מלמד, כי אין בו הוראה מקבילה המורה על פרסום כתב התשובה לבקשה לאישור התובענה הייצוגית מטעם המשיב. ... המשיב, מצידו (אשר בניגוד לתובע המייצג, נגרר להליך בעל-כורחו), עשוי לכלול בכתב התשובה מטעמו, בלית ברירה, נתונים מסחריים שונים הנוגעים לעסקיו לשם התגוננות מפני הבקשה לאישור התובענה הייצוגית, והוא עלול להינזק אם אלו יפורסמו ברבים". (עניין דומיקאר בפסקה 11).
ולענייננו.
12.
מכיוון שמשיבים 4-1 לא הביעו התנגדות, אני מתירה את העיון בכתבי טענותיהם.
13.
אשר למשיבה 5 – מקובלת עליי טענתה כי האינטרס של המבקש, כפי שעולה מהבקשה, אינו מצדיק חשיפת סודות מסחריים שלה נוכח הוראות תקנות העיון והפסיקה שהובאה. עם זאת אין מקום שהמשיבה לא תגלה את תגובתה ככל שאין בה סודות כאלה.
14.
אשר על כן אני מורה כי יש לאפשר למבקש את העיון המבוקש בכפוף למפורט להלן.
15.
מכיוון שמשיבה 5 לא פירטה
את מיקום הטענות בתגובתה, שלטענתה מהוות סוד מסחרי – תמציא לבית המשפט את תגובתה על נספחיה בשני עותקים כרוכים – האחד בו יושחרו הקטעים והמסמכים שלטעמה מהווים סוד מסחרי והשני ללא השחרה כאמור. בית המשפט יעיין ויתן הוראות לעניין העיון.
ניתנה היום, ג' טבת תשע"ו, 15 דצמבר 2015, בהעדר הצדדים.









תצ בית משפט מחוזי 36828-02/11 אדי בליטשטיין נ' הדס מור אופק, אליהו חאראר, ויקטור בן חמו ואח' (פורסם ב-ֽ 15/12/2015)














מידע

© 2024 Informer.co.il    אינפורמר       צור קשר       תקנון       חיפוש אנשים