פסקי דין על עארף עראר | פסקי דין על יונתן זפרן

53449-11/15 רעא     14/12/2015




רעא 53449-11/15 עארף עראר נ' יונתן זפרן








בית המשפט המחוזי מרכז-לוד



רע"א 53449-11-15 עראר נ' זפרן








מספר בקשה:
3

בפני

כבוד השופט
צבי ויצמן


מבקש

עארף עראר


נגד


משיבים

יונתן זפרן



החלטה

לפני בקשת המבקש לעכב את ביצוע פסק דינו של בית משפט השלום בפ"ת (כב' הש' ליאת הר ציון)
מיום 19.10.15 במסגרתו אישר בית המשפט את פסק הבורר שניתן ביום
8.9.14, המורה על חיוב המבקש בשכר טרחתו של המשיב בשיעור של 68,320 ₪ וכן בתשלום הוצאות משפט בשיעור של 11,800 ₪.

הנדרש לנדון

1.
בין הצדדים התנהלה בוררות לפני הבורר עוה"ד משה אהרוני ( להלן – הבורר)
בכל הקשור לדרישת שכ"ט מצד המשיב אשר פעל לגביית כספים המגיעים למבקש במסגרת תיקי הוצל"פ שונים.
הצדדים הסכימו כי פסק דינו של הבורר ינתן על דרך הפשרה ע"פ סע' 79 א לחוק בתי המשפט וללא צורך בנימוקים.
הבורר בפסק דינו קיבל את תביעת המשיב בחלקה ומעבר לנחוץ אף הוסיף נימוקים כלליים לפסיקתו זו.

2.
בית משפט קמא, בפסק דינו מיום 19.10.15, אישר את פסק הבורר, תוך שהוא קובע כי לא נמצאו פגמים בהתנהלות הבורר או עילות אחרות אשר יש בהם להצדיק את ביטול הפסק.

המבקש עותר להגשת בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט קמא ולעניין זה הוגשה על ידו בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות הערעור אשר טרם הוכרעה על ידי כב' הרשם המטפל.

בצד הבקשה הנזכרת הגיש המבקש אף את בקשתו הנוכחית לעיכוב ביצוע פסק הדין.

3.
בבקשתו הנוכחית טען המבקש כי נוכח סיכויי הערעור העומדים לו ומאזן הנזקים שעיקרו הקושי להחזיר המצב לקדמותו ככל שידרש המבקש לשלם לאלתר את החיוב הכספי נשוא פסק הבורר, ראוי לעכב את פסק הדין עד להכרעה בבקשת רשות הערעור.

4.
המשיב טוען לדחיית הבקשה הן בשל כך שהוגשה לערכאה דנן קודם שהוגשה בקשת רשות הערעור וקודם שהוכרעה הבקשה להארכת מועד והן בשל כך שהמבקש לא טרח כלל לצרף לבקשתו את פסק דינו של בית משפט קמא נשוא הבקשה, לחילופין טען המשיב כי
יש לדחות הבקשה לגופה כיוון שאין היא עומדת בתנאי הפסיקה בכל הקשור לעיכוב ביצועו של

פסק דין
שהינו בעיקרו

פסק דין
כספי.

דין הבקשה להידחות.

5.

נקדין ונאמר כי יש ממש בטענות המשיב לפיהן אין מקום להגשת הבקשה לפני ערכאת הערעור קודם שהוגשו הערעור או בקשת רשות הערעור (תקנה 467 (ב) לתקסד"א התשמ"ד – 1984)
ובנדון דנן טרם הוגשה בקשת רשות הערעור שכן בית המשפט עדיין לא נתן החלטתו בבקשה להארכת מועד להגשתו.
ואולם גם אם נראה בבקשה להארכת מועד משום פתיחת פתח להגשת בקשה לעיכוב ביצוע לפני ערכאת הערעור הרי שגם אז דין הבקשה להידחות מהטעמים שיפורטו להלן.

6.
על פי כללו של דבר, בית המשפט יעכב ביצועו של

פסק דין
אך ורק בכפוף לקיומם של שני תנאים מצטברים: התנאי הראשון הוא קיומם של סיכויי הצלחה בערעור והתנאי השני הוא שמאזן הנוחות נוטה לטובתו של המבקש באופן שאם יבוצע פסק הדין ובסופו של דבר יתקבל הערעור, יתקל המבקש בקשיים בהשבת מצב הדברים לקדמותו. יחסי הגומלין בין שני תנאים אלו הוגדרו בפסיקה כ"מקבילית הכוחות", כך שככל שישתכנע בית המשפט כי סיכויי הערעור טובים יותר, כך תידרש הוכחה מוצקה פחות של השיקול בדבר מאזן הנוחות, ולהיפך (ע"א 952/15 מקס נ' דינר (2015)). בנוסף, נקבע לא אחת כי מאזן הנוחות הינו אבן הבוחן המרכזית על פיה ייקבע גורלה של בקשת עיכוב הביצוע (ע"א 7116/14 הועדה המקומית לתכנון ובניה הרצליה נ' רפי יהודה (2015))).

7.
בנדון עסקינן ב

פסק דין
כספי, ולא הובהר כנדרש בבקשת המבקש
מהו הנזק שיגרם לו מקיומו ומימושו כבר עתה.
טענתו הסתמית של המבקש לפיה יש לו עסק המעסיק עובדים וכי לא יוכל לשלם את משכורתם ככל שישא בתשלום פסק הדין, לא גובתה בכל ראיה או אסמכתא. המבקש כלל לא פירט את טיבו של העסק , כמה עובדים הוא מעסיק מה משכורתם מה הן הכנסות העסק ומה הן הוצאותיו, כך לא פירט המבקש את כלל חשבונותיו, זכויותיו ורכושו
על מנת לאושש את טענתו להעדר יכולת כלכלית, לעניין זה ראוי להביא מדבריו של כב' השופט (בדימוס) א' מצא בבש"א 8240/96 חנני נ' פקיד השומה חיפה (1997) המבהיר כי המבקש עיכוב ביצוע בטענה לנזק בלתי הפיך שיגרם לו עם ביצוע פסק הדין צריך –


"...שהמבקש יניח תשתית עובדתית מספקת לטענותיו באשר לנזקים שייגרמו לו כתוצאה ממימוש פסק הדין, למהותם ולאפשרות תיקונם, ולצורך כך על המבקש להגיש תצהיר שבו יפורטו היטב העובדות אשר עליהן נסמכות טענותיו..."

לבד מכך טענות המבקש נסתרות
מתגובה שהגיש הוא עצמו לפני בית משפט קמא בבקשה להטלת עיקולים שהוגשה ע"י המשיב , שם טען כי "הטלת עיקול על כלל חשבונות העו"ש של המשיב (המבקש דכאן – צ.ו) וכן על כל זכויותיו בלישכת רישום המקרקעין ובמינהל מקרקעי ישראל יש בהם לבטח מידה העולה על אלפי מידות ובוודאי שעולה על הנדרש ואין צורך בהטלת עיקולים על נכסים אשר ערכם נאמד לכל הפחות במיליוני שקלים ..." ואם כן המבקש עצמו מודה בפה מלא כי יש ברשותו די רכוש או זכויות לצורך תשלום פסק הדין, כך שיש לתמוה איזה נזק יגרם לו מתשלום הסך הפסוק כעת.
כך גם לא נטען ובוודאי שלא הוכח כי תהא מניעה כלשהי לגבות את התשלום מן המשיב ככל שיתקבל ערעור של המבקש.
הרי לנו שכבר מטעם זה דין בקשתו להידחות.

8.
ואולם גם סיכויי ערעורו של המבקש נחזים להראות כקלושים ביותר, וזאת מבלי לקבוע מסמרות בדבר.
יש לזכור כי עסקינן בפסק בורר שניתן על דרך הפשרה בהסכמת הצדדים ומכאן שהערעור עליו הינו נדיר וקשה כשלעצמו (וראו לעניין זה כדוגמה - הפ (תל-אביב-יפו) 1471/02 - איגוד טניס השולחן בישראל נ' פודגוראני חרלמב,(2003) בסע' ד להחלטת כב' הש' דרורה פלפל).

לבד מכך פסק דינו של בית משפט קמא, המאשר את פסק הבורר, מנומק כדבעי ובבסיסו קביעות עובדתיות שונות אשר ערכאת הערעור אינה נוטה להתערב בהן. למעשה הטענות המועלות על ידי המבקש כנגד פסק הדין הינן אותן טענות שהעלה כנגד פסק הבורר אשר נדחו ע"י בית משפט קמא בהחלטתו המנומקת ולעניין זה יפים דבריו של כב' הש' קובי ורדי בברע (תל-אביב-יפו) 1591/05 - גלידה באר שבע (סניף רמת אביב) בעמ ואח' נ' חיים תורג'מן ואח' (2006) -

"הלכה היא כי רשות ערעור על

פסק דין
שניתן בבקשה לביטול פסק בוררות אינה ניתנת כדבר שבשגרה, אלא רק במקרים מיוחדים שבהם עומדת להכרעה שאלה שיש לה היבט עקרוני, בעלת אופי משפטי או ציבורי החורגת מגדר עניינם הפרטי של בעלי הדין, מגדר עניינם המוגדר של הצדדים למחלוקת, או כאשר נדרשת התערבות משיקולים של צדק למניעת עיוות דין" (עוד ראו לעניין זה -
רע"א 5991/02 גוירצמן נ' פריד ואח' (2002),הפב (תל-אביב-יפו) 3396-03-10 - דר משה וינברג נ' עדי רייסנר (2010), רע"א 3505/00 רם חברה לעבודות הנדסיות נ' אחים שורק בע"מ (2000) ורבים אחרים)

9.
בנדון לא זו בלבד כי פסק הבורר ניתן בהסכמה על דרך הפשרה הרי שלכאורה לא הצביע המבקש בטיעוניו בבקשה שלפני על אף עילה מהעילות הספציפיות הקבועות בחוק אשר יש בהן להצדיק ביטולו של פסק בורר, לעניין זה יש לזכור כי התערבות שיפוטית בפסק בורר הינה צרה ומוגבלת לעילות מוגדרות. עילות אלה מוחלות בזהירות ועל דרך פירוש דווקני כדי ליתן תוקף לפסק הבורר ולא לבטלו.

בית המשפט הבוחן את פסק הבורר לא דן בו כערכאת ערעור, ואין הוא אמור לבחון אם צדק הבורר בקביעותיו או טעה בהן על פי הדין, שהרי עילת הביטול בגין טעות על פני הפסק שוב אינה נמנית עם עילות הביטול. כך ביהמ"ש אינו רשאי להעמיד
את הפסק במבחן ביקורתו הוא, אם צודק הוא או בלתי צודק בהתאם לתפיסתו שלו (רע"א 3680/00 גמליאלי נ' מגשימים כפר שיתופי להתיישבות חקלאית בע"מ (2001), רע"א 5991/02 גוירצמן נ' פריד ואח' (2002)).

במקרה שבפני
, אין בטענות המבקש משום העלאת ענין עקרוני בעל חשיבות ציבורית החורגת מעניינה של הבוררות שנתקיימה בין הצדדים ואין בהן לכאורה כדי להצדיק עיון בנסיבות המקרה ע"י ערכאה נוספת.

10.
מכלל האמור דין הבקשה לעיכוב ביצוע להידחות.

אך ורק לפנים משורת הדין אינני עושה צו להוצאות.


ניתנה היום, ב' טבת תשע"ו, 14 דצמבר 2015, בהעדר הצדדים.










רעא בית משפט מחוזי 53449-11/15 עארף עראר נ' יונתן זפרן (פורסם ב-ֽ 14/12/2015)