פסקי דין על משה יונתן פירשטין | פסקי דין על הודיה פוירשטיין | פסקי דין על גאלא טורס | פסקי דין על חברת אייר פרנס |

45039-06/15 תק     15/12/2015




תק 45039-06/15 משה יונתן פירשטין, הודיה פוירשטיין נ' גאלא טורס בע"מ, חברת אייר פרנס








בית משפט לתביעות קטנות בפתח תקווה


15 דצמבר 2015
ת"ק 45039-06-15 פירשטין ואח' נ' גאלא טורס בע"מ
ואח'




בפני

כב' הרשם הבכיר אורן כרמלי


תובעים

1
.
משה יונתן פירשטין

2
.
הודיה פוירשטיין


נגד


נתבע
ת


צד ג'

גאלא טורס בע"מ
חברת אייר פרנס




פסק דין


1.
התובעים רכשו כרטיס טיסה מישראל לפרו בהזמנה אינטרנטית באמצעות הנתבעת 1, גאלא טורס כסוכנת נסיעות (להלן: סוכנת הנסיעות) בטיסה של צד ג', חברת אייר פרנס
(להלן: חברת התעופה). הטיסה הוזמנה ליום 7/8/14, הוא יום רביעי בשבוע, עם החלפת טיסה בפריז (קונקשיין) הדורשת המתנה של שעה וארבעים דקות בפריז עד לטיסת ההמשך לפרו.
2.
התובעים התייצבו בשדה התעופה ביום 7/8/14 וגילו כי אינם רשומים על הטיסה באותו יום, אלא על טיסה ביום למחרת 8/8/14 וזאת למרות שהחזיקו בכרטיסי טיסה ליום 7/8/14. חברת התעופה הציעה להם בנסיבות אלה טיסות חלופיות להן הסכימו. וכך, בסופו של דבר טסו לפרו דרך ברצלונה, שם נדרשו להמתנה של 5 שעות. ממנה יצאו בטיסת קישור למדריד ואחרי המתנה של 5 שעות נוספות טסו ממנה לפרו. סה"כ חל עיכוב בהגעה ליעדם של 11 שעות.
התביעה הוגשה בגין הוצאות מזון ושהייה בשדות התעופה (300$), הפסד של לילה בבית מלון בשל העיכוב בהגעה ליעד (195$), עצם העיכוב בהגעה ליעד (6,240 ₪), הטסה במחלקת תיירים במקום מחלקת פרמיום שהוזמנה (4,760 ₪) ועוגמת נפש ללא הוכחת נזק (20,000 ₪).
3.
מנגד טענה סוכנת הנסיעות כי טיסת התובעים בוטלה בשל מבצע 'צוק איתן' אשר גרם לשינויים בלוח הטיסות וכי השינוי בטיסה לא הובא לידיעת סוכנת הנסיעות. לכן לטענתה לא יכולה היתה להודיע לתובעים על השינוי. בנסיבות אלה לטענתה השינוי הוא באחריותה של חברת התעופה. משכך גם הוגשה נגד חברת התעופה הודעת צד ג'. עוד הוסיפה הנתבעת וטענה כי סכום התביעה מופרז.
4.
חברת התעופה הודתה כי התובעים הועברו מהטיסה של יום 7/8/14 לטיסה מקבילה ביום 8/8/14 וזאת בשל השפעת מבצע "צוק איתן" והאזהרה החמורה של הרשות האירופית לבטיחות בתעופה על לוח הטיסות. לטענתה, ההחלטה על העברת התובעים לטיסה של יום 8/8/14 התקבלה עוד ביום 4/8/14, והודעה על כך נמסרה לסוכנת הנסיעות באמצעות מערכת ההזמנות.
לטענתה, מאחר שהתברר שהתובעים לא קיבלו את ההודעה והתייצבו בשדה התעופה ביום 7/8/14 ואז התברר לראשונה כי הם שומרי שבת כך שאינם יכולים לטוס בטיסה היוצאת ביום 8/8/14 ומגיעה לפרו בשבת, דאגה חברת התעופה לתובעים לטיסה חלופית היוצאת באותו יום. זאת באמצעות 3 חברות תעופה שונות: טיסת 'אלעל' מישראל לברצלונה, טיסת 'איבריה' מברצלונה למדריד וטיסת 'אייר אירופה' ממדריד לפרו, לימה. לטענתה מאחר שהשינוי בטיסה נבע מנסיבות שלא היו בשליטת חברת התעופה היא פטורה מכל פיצוי כספי לתובעים. חברת התעופה הוסיפה כי בכל מקרה מדובר בתביעה שסכומה מופרז.
טענות נוספות יפורטו בהמשך, ככל שיידרש.
דיון ומסקנות
:
5.
ראשית, אעיר כי אני ער לכך שהתובעים הגישו תביעתם נגד סוכנת הנסיעות בלבד ולא צירפו לתביעתם את חברת התעופה ששינוי הטיסה היה ביוזמתה. ואולם, מאחר שאין חולק שחברת התעופה היא האחראית על שינוי מועד הטיסה הרי שהיה מקום שהתביעה היתה מוגשת בין היתר נגדה. מאחר שהתובעים אינם מיוצגים בידי עורך דין ומאחר שחברת התעופה קיבלה יומה בבית המשפט, אני מוצא להוסיף את חברת התעופה כנתבעת נוספת בתיק, מעבר למעמדה כצד ג'.
6.
לגופה של התביעה, בהתאם לנתונים שהובאו יש לקבוע הממצאים שלהלן. משמעותם המשפטית תידון לאחר מכן.
התובעים רכשו מאת חברת התעופה, באמצעות סוכנת הנסיעות בהזמנה אינטרנטית, כרטיסי טיסה הלוך ושוב ישראל- פרו (לימה) דרך פריז. טיסת הלוך הוזמנה ליום 7/8/14 ואושרה. מדובר בטיסה שמספרה
af-1321
מישראל לפריז ובטיסת המשך

af-480
מפריז ללימה. זמן ההמתנה בין הטיסות בפריז תוכנן לשעה וארבעים דקות.
7.
חברת התעופה העלתה למעשה 2 גירסאות עובדתיות לגבי טיסת התובעים: האחת בכתב ההגנה, לפיה טיסת התובעים בוטלה בשל מבצע 'צוק איתן' ומשכך הועברו לטיסה חלופית. השניה בדיון בפני
י, לפיה טיסת התובעים נדחתה בשעתיים בשל מבצע 'צוק איתן' וכדי שלא יחמיצו את טיסת ההמשך מפריז, הועברו לטיסה חלופית.
לכאורה יש בגירסה שהובאה בבית המשפט כדי להוות שינוי חזית מטעם חברת התעופה. ואולם, מאחר שממילא קיימת סמכות לבית המשפט לאפשר לתקן את כתב ההגנה ובפרט משמדובר בהליך של תביעה קטנה בו הצדדים אינם מיוצגים בידי עורכי דין ולכן סדרי הדין גמישים (ראו תקנה 9 לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), תשל"ז-1976), מצאתי לנכון לבחון משמעותן של שתי הגירסאות לגבי שאלת זכאותם של התובעים לפיצוי.

טיסת התובעים כטיסה שבוטלה
:
8.
ככל שיש רלוונטיות לגירסה זו שהוצגה בכתב ההגנה, הרי שעל-פי אותה גירסה, בשל מבצע 'צוק איתן' בוטלה טיסת התובעים לפריז.
לפי חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה), תשע"ב-2012, מקום בו מדובר בטיסה שבוטלה, שמוגדרת בין היתר כטיסה שלא התקיימה (ראו סעיף ההגדרות), וכמו במקרה דנן התייצב הנוסע בדלפק הבידוק, זכאי הנוסע להטבות הקבועות בחוק.
לפי סע' 6(א) לחוק נוסע כזה שטיסתו בוטלה זכאי לקבל ההטבות המנויות בסעיף: שירותי סיוע, השבת תמורה או כרטיס חלופי ופיצוי כספי. כשמלשונו של סע' 6(ב) ניתן ללמוד כי מדובר בהטבות שזכאי להן הנוסע במצטבר ואין מדובר בהטבות חלופיות.
ואולם מוסיף סע' 6(ה)(1) לחוק ומחריג את זכות של הנוסע לקבל את "הפיצוי הכספי" כמשמעו בסע' 3 לחוק, וזאת בין היתר מקום בו הטיסה בוטלה בשל נסיבות מיוחדות שלא היו בשליטת מפעיל הטיסה וכי לא יכול היה למנוע את ביטולה בשל אותן נסיבות.
ויודגש, ההחרגה כאמור היא אך לגבי ה'פיצוי הכספי' ואינה נוגעת להטבות בדמות 'שירותי סיוע' ו'כרטיס חלופי' (ראו הערותיי בת"ק (פ"ת) 18270-11-14 שיראי נ' ג'ט פלאיי).

9.
לא יכול להיות חולק כי במקרה דנן שינוי בלוח הטיסות המצריך בין היתר ביטול חלק מהטיסות נבע ממבצע 'צוק איתן' ובכלל זה אזהרה חמורה שיצאה מאת רשות התעופה האירופית לבטיחות בתעופה (
easa
) לגבי הטיסות הנכנסות והיוצאות מישראל. כפי שפירטה חברת התעופה בכתב ההגנה, האזהרה החמורה יצאה בעקבות נפילת רקטה בסמוך לנמל התעופה בן גוריון, באופן שהעמיד בספק המראתן ונחיתתן של טיסות באותו אזור. בפועל חברות תעופה רבות ביטלו מלוא טיסותיהן לישראל וממנה.
בנסיבות אלה נדמה כי לא יכול להיות עוד ספק כי ביטול הטיסות ו/או שינוי בלוח הטיסות היה בנסיבות מיוחדות, שבוודאי לא היו בשליטת חברת התעופה. מכאן שיש תחולה להחרגה הקבועה בסע' 6(ה)(1) לחוק וחברת התעופה אינה צריכה לשאת ב'פיצוי כספי' כמשמעו בחוק לתובעים שטיסתם בוטלה.
10.
יוצא איפוא שככל שמניחים שטיסת התובעים היא בגדר טיסה שבוטלה, מאחר שניתן לתובעים כרטיס טיסה חלופי ומאחר שחובתה של חברת התעופה ליתן פיצוי כספי הוחרגה, היה על חברת התעופה להציע לתובעים שירותי סיוע, המנויים בחוק: מזון ומשקאות, שירותי לינה ככל שנדרש, ושירותי תקשורת. במקרה דנן לא נדרשו התובעים לשירותי לינה ואף לא תבעו שירותי תקשורת ומכאן שנותר לחברת התעופה לפצות את התובעים אך בגין מזון ומשקאות להם נדרשו בהתאם לזמן ההמתנה בשל ביטול הטיסה.
לעניין זה נדמה כי אין הבדל ממשי אם ההמתנה נוצרה טרם העלייה למטוס בישראל או נוצרה במסגרת ההמתנה לטיסות ההמשך; שעה שאותה המתנה נוצרה בשל ביטול הטיסה.
לאור האמור, על-פי חלופה עובדתית זו, זכאים התובעים לכל היותר לפיצוי בגין מזון ומשקאות.

טיסת התובעים כטיסה שנדחתה
:
11.
יש לבחון משמעות גירסת חברת התעופה שהוצגה בדיון בפני
י. בהתאם לאותה גירסה, שהביאה הגב' מזל רפאל-לוי, בשל מבצע 'צוק איתן' יצאה אזהרה חמורה מאת רשות התעופה האירופית לבטיחות בתעופה (
easa
) לגבי הטיסות הנכנסות והיוצאות מישראל. בנסיבות אלה החליטה חברת התעופה להמשיך בטיסותיה לישראל וממנה, אך לא להשאיר את המטוסים ואת צוותי האויר ללינה בישראל. לכן הטיסה שהתובעים היו צריכים לטוס איתה מישראל, לא יצאה עם מטוס שחנה בישראל לילה קודם, אלא המתינה למטוס המגיע מפריז. זאת ועוד, מאחר שצוותי האויר לא הושארו ללינה בישראל, נדרשה נחיתת ביניים של המטוס באתונה לצורך החלפת צוותים ורק לאחר מכן הגיע המטוס לישראל וזאת לצורך איסוף הנוסעים ויציאה מיידית חזרה לפריז.
ואולם, בשל עצירת הביניים באתונה לצורך החלפת צוותי אוויר, ידעה חברת התעופה מראש, כי ההגעה לישראל תתעכב ומשכך גם היציאה מישראל לפריז תתעכב בשעתיים. בנסיבות אלה נוסעים שתוכננו לטוס באותה טיסה לפריז היו עתידים להחמיץ את טיסת ההמשך מפריז ללימה, שהרי כאמור ההמתנה בפריז תוכננה במקור לשעה וארבעים דקות בלבד.
בשל כל האמור, ומאחר שהתובעים היו צפויים להחמיץ את טיסת ההמשך ללימה, העבירה חברת התעופה את התובעים מהטיסה של יום 7/8/14 לטיסה דומה ביום 8/8/14, בה לא היה מתוכנן עיכוב של שעתיים בהמראה. בהתאם לראיות שהובאו בפני
י חברת התעופה שלחה לסוכנת הנסיעות הודעה על שינוי במועד הטיסה באמצעות מערכת ההזמנות (מסומן נ/1). ככל הנראה סוכנת הנסיעות לא הבחינה בהודעה ולכן לא מסרה את ההודעה לתובעים.
12.
יובהר איפוא כי למעשה בהתאם להסבר שניתן בדיון טיסה
af-1321
(ישראל-פריז) לא בוטלה אלא המראתה נדחתה בשעתיים (עמ' 3, ש' 15). אם היו התובעים עולים על אותה טיסה היו מחמיצים את טיסת ההמשך היוצאת מפריז ונאלצים להמתין לטיסה הבאה ללימה היוצאת מפריז.
התובעים שלא קיבלו הודעה על שינוי במועד הטיסה התייצבו בשדה התעופה. חברת התעופה גילתה אז לראשונה כי התובעים שומרי שבת ולכן לא יכולים לטוס בטיסה של 8/8/14 מאחר שנחיתתם המיועדת בלימה היתה בשבת. בנסיבות אלה הוטסו התובעים בטיסות חלופיות באמצעות 3 חברות תעופה שונות, כשבסופו של דבר הגיעו ליעדם תוך עיכוב של 11 שעות.
ככל שמתקבלת גירסה הרי שאין מדובר בטיסה שבוטלה ומשכך אין תחולה כלל לחוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה), תשע"ב-2012 והתובעים אינם זכאים להטבות המנויות בחוק.
במקרה כזה חברת התעופה יכולה היתה להטיס את התובעים בטיסה המקורית לפריז תוך ידיעה כי אלו יחמיצו את טיסת ההמשך לפרו.
13.
במקרה כזה יש לבחון זכאותם של התובעים לפיצוי שהוא לא על בסיס חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה), תשע"ב-2012 אלא על בסיס חוק ההובלה האוירית, תש"ם-1980, אשר מפנה בסע' 3א' ו3ב' לאותו חוק לאמנת מונטריאול, ככזו שמסדירה
בין היתר את זכויות הנוסעים מול חברת התעופה.
סע' 19 לאמנת מונטריאול קובע אחריות של המוביל האוירי (כלומר, חברת התעופה) לנזק שנגרם מחמת איחור בתובלה האוירית של הנוסעים. לכאורה במקרה זה, אם היתה חברת התעופה מטיסה את התובעים בטיסה המקורית לפריז, היא היתה אחראית לנזק שנגרם לתובעים בשל האיחור לטיסת ההמשך. ואולם המשכו של סע' 19 לאמנת מונטריאול מסייג את האחריות של חברת התעופה וקובע "אף על פי כן, המוביל (כלומר, חברת התעופה) לא יהיה אחראי לנזק שנגרם מחמת איחור אם יוכיח שהוא ועובדיו ושליחיו נקטו בכל האמצעים שהיו עשויים להידרש באופן סביר כדי למנוע את הנזק או שנקיטה באמצעים כאמור היתה בלתי אפשרית מבחינתו או מבחינתם".
14.
מאחר שהתובעים מפאת אמונתם לא יכלו לטוס בטיסה היוצאת ביום 8/8/14, נדמה שלא יכול להיות ספק שחברת התעופה עשתה כל שביכולתה למנוע את הנזק לתובעים של איחור לטיסת ההמשך היוצאת מפריז בדרך של הסדרת מסלול טיסה חלופי בלא פחות מ-3 חברות תעופה שונות, תוך שהיא נושאת בכל העלויות הנדרשות. מדובר בלקיחת אחריות של חברת התעופה בסיטואציה מיוחדת של ביטול טיסה שלא בשליטתה. יש בכך משום נסיון לצמצם למינימום את הנזק שיכול להיגרם לנוסעים. יושם לב כי התובעים על פי הצהרתם, התייצבו בדלפק הבידוק בשעה 7:20 בבוקר ותוך זמן קצר, בוודאי במונחי תובלה אוירית, כבר הוסדרו להם הטיסות החלופיות. בנסיבות אלה על-פי אמנת מונטריאול לא מגיע לתובעים כל פיצוי בגין החלפת מסלול הטיסה בנסיבות האמורות.
ככל שהיה מדובר בגירסה זו בלבד, תביעת התובעים כלפי חברת התעופה היתה נדחית.
פיצוי בגין שינוי תנאי כרטיס הטיסה (
downgrade
)
:
15.
התובעים טוענים כי כרטיס הטיסה המקורי שהוזמן היה למחלקת 'פרימיום' בעוד שהוטסו בסופו של דבר במחלקת תיירים. חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה), תשע"ב-2012 מקנה פיצוי (סע' 3(א)(5) לחוק מקום בו נעשית העברה ממחלקה 'גבוהה' למחלקה 'נמוכה' יותר (ראו הפירוט בתוספת השנייה לחוק). במקרה זה לא עמדו התובעים בנטל להוכיח כי בוצע להם
downgrade
. יש לקבל בעניין זה טענת חברת התעופה כי מלכתחילה היו אמורים להיות מוטסים במחלקת תיירים וכי מושבי הפרימיום אינם בתחום מחלקה אחרת במטוס. הדבר גם עולה מהעתק ההזמנה של התובעים שצורפה כנספח לכתב התביעה, שם מדובר במחלקת "
economy
".
התביעה בגין ראש נזק זה איפוא נדחית.
הפסד לילה במלון
:
16.
בהתאם לנתונים שהובאו בפני
י עוד ביום 4/8/15 מסרה חברת התעופה הודעה לסוכנת הנסיעות על העברת התובעים לטיסה ליום 8/8/14. אישור על העברת ההודעה דרך מערכת ההזמנות הממוחשבת (סומן נ/1). בנסיבות אלה היתה צריכה הנתבעת להודיע לתובעים על שינוי במועד טיסתם. ככל שהיתה הנתבעת מודיעה לתובעים על האמור והתובעים היו מבינים כי בכל מסלול טיסה שהוא יגיעו באיחור ליעדם, היו יכולים לכאורה לבטל את ההזמנה של המלון ללילה הראשון. בנסיבות אלה צריכה לכאורה הנתבעת לפצות את התובעים על הלילה המיותר שהוזמן במלון בסך של 195$.
ואולם בהתאם לראיות שהובאו בפני
י (ראו תכתובת בין התובעים לנתבעת), כשהדבר לא הוכחש בידי התובעים, פיצתה הנתבעת את התובעים בסך של 700 ₪. יש בסכום האמור כדי למלא את חובת הפיצוי בגין הלילה המיותר במלון. בנסיבות אלה יש לדחות את התביעה נגד הנתבעת.
באשר לחברת התעופה, ממילא לא חלה עליה חובה לפצות את הנוסעים על שירותים והזמנות במדינת היעד, שהרי לא התרשלה בשום צורה שהיא – הודיעה לסוכנת הנסיעות באמצעותה הזמינו התובעים את טיסתם על שינוי במועד הטיסה ואף דאגה למסלול טיסה חלופי – בייחוד שעה שהעיכוב בהגעה ליעד לא היה באחריותה ולא היה בשליטתה.
התביעה בגין ראש נזק זה נדחית.
17.
לאור כל האמור, כל ראשי הנזק בתביעת התובעים דינם להידחות. מאחר שחברת התעופה העלתה טענה עובדתית לגבי הטיסה "כטיסה שבוטלה" באופן שיש בו כדי לזכות את התובעים בגין "מזון ומשקאות", ולמרות הגירסה האחרת שהוצגה בבית המשפט, מצאתי לפצות את התובעים בגין ראש נזק זה בלבד.
התובעים לא הציגו קבלות לרכישת מזון ומשקאות אלא טענו טענה כללית לפיצוי של 150$ לאדם. גם במחירים הנהוגים בשדות תעופה, נראה כי מדובר בסכום מופרז.
על דרך האומדנה אני מעמיד את הפיצוי בגין מזון ומשקאות על סך של 800 ₪, גם זאת בסכום גבוה יחסית, אך משום שמדובר ב-2 המתנות.
18.
מקרה זה הוא מקרה חריג בנסיבות מיוחדות. חברת התעופה היתה יכולה – ואולי אף היתה צריכה לעשות כן – להעלות את התובעים לטיסה לפריז שהמריאה באיחור של שעתיים ולהותירם שם להמתין לטיסת ההמשך, ככל שיידרש. תחת זאת פעלה חברת התעופה תוך אחריות לנוסעיה ואירגנה לתובעים בהתראה קצרה ותוך זמן קצר מסלול טיסה חלופי. אכן כהמשך לשירות שניתן, היתה צריכה חברת התעופה לצייד את הנוסעים בשוברים לארוחות בשל זמני ההמתנה שנכפו עליהם בין הטיסות. ואולם הגם שלא עשתה כן אין מדובר בהפרה חמורה של מחוייבותה. יש להתחשב במלוא הנסיבות האופפות את המקרה: תקופת מבצע צוק איתן שגררה שיבוש בכל לוח הטיסות לישראל וממנה, נסיון מהיר של חברת התעופה למזער נזקיהם של התובעים כמו גם גילם של התובעים ומידת אי הנוחות שנגרמה להם. מכל האמור מאחר שפסיקת פיצויים לדוגמה היא סמכות שבשיקול דעת בית המשפט ויש מקום לשקול גם את חומרת ההפרה ונסיבותיה, לא מצאתי לפסוק לתובעים כל פיצוי נוסף.
התוצאה
:
19.
אשר על כן אני מחייב את חברת אייר פרנס
לשלם לתובעים יחד סך של 800 ₪ תוך 30 ימים מהיום.
לאור הפער בין סכום התביעה לסכום שנפסק אין מקום לפסוק לתובעים הוצאות משפט. ספק אם לא היה מקום לפסוק הוצאות משפט לנתבעת שהתביעה נגדה נדחתה. ואולם בנסיבות העניין מצאתי שלא לעשות כן.

מי מהצדדים שאינו מרוצה מתוצאת פסק הדין רשאי לפנות תוך 15 ימים מהיום לבית המשפט המחוזי בלוד ולבקש רשות להגיש ערעור על פסק הדין.


ניתן היום,
ג' טבת תשע"ו, 15 דצמבר 2015, בהעדר הצדדים.














תק בית משפט לתביעות קטנות 45039-06/15 משה יונתן פירשטין, הודיה פוירשטיין נ' גאלא טורס בע"מ, חברת אייר פרנס (פורסם ב-ֽ 15/12/2015)