פסקי דין על ספיר חזי | פסקי דין על ליאור אדרי | פסקי דין על הראל חברה לביטוח |

7416-06/15 תק     15/12/2015




תק 7416-06/15 ספיר חזי נ' ליאור אדרי, הראל חברה לביטוח בע"מ








בית משפט לתביעות קטנות בראשון לציון



ת"ק 7416-06-15 חזי נ' אדרי ואח'


תיק חיצוני:


בפני

כבוד הרשמת הבכירה
דליה אסטרייכר


תובעת

ספיר חזי


נגד


נתבעים

1.ליאור אדרי

2.הראל חברה לביטוח בע"מ




פסק דין


לפני מונחת תביעה לפיצוי התובעת בגין נזקי פח שאירעו לרכבה בתאונת דרכים מיום 25/01/15.

לטענת התובעת, עת רכבה על אופנועה ברחוב רוטשילד בראשון לציון מערב למזרח, בהגיעה לצומת רחוב השקד התפרץ לפתע רכב הנתבע 1 מצד ימין, תוך שאינו מציית לתמרור עצור שבכיוון נסיעתו, ופנה שמאלה תוך שהוא חוסם את דרכה של התובעת וגורם להתנגשות בין כלי הרכב (להלן: "התאונה").

כתוצאה מהתאונה, נגרמו לתובעת נזקי פח כפי שתוקנו בהתאם לקבלה, נספח ג' לכתב התביעה.

הנתבעים, מצדם, הכחישו את המיוחס להם בכתב התביעה.

לטענת הנתבע 1, בהגיעו לתמרור העצור שבכיוון נסיעתו, עצר את רכבו ונתן זכות קדימה לנוסעים בדרך. בשלב מסוים, רכב צד ג' מסוג ג'יפ שנסע ברחוב רוטשילד ממערב למזרח, עצר ואפשר לו לעבור. משגם הנתיב הימני הנגדי היה פנוי, ויכול היה בבטחה לבצע את הפנייה שמאלה החל בנסיעה איטית כאשר לפתע, התובעת הגיחה, רכובה על אופנוע מצד שמאל של רכב הג'יפ, ופגעה ברכבו של הנתבע 1 בכנף קדמית שמאלית (כפי שהוצג בנ/1).

לאחר שקראתי את כתבי הטענות ונספחיהם, עיינתי בתמונות ממקום האירוע ופגיעות הרכבים, וכן שמעתי את עדויות הנהגים, הגעתי למסקנה כי מרב האחריות לקרות התאונה רובצת לפתחה של התובעת. ואלה נימוקיי:

1.
לא הייתה מחלוקת כי התובעת "חלקה" את נתיב נסיעתה עם רכב צד ג' כאשר היא נוסעת מצדו השמאלי.

התובעת בעניין זה העידה, כי "חלק מהיתרון של אופנוע זה שאפשר לעקוף, הייתי לצד הרכב כדי להיות מקדימה, להיות בין הראשונים" (ראה פרוטוקול, עמ' 1 שור' 17-18). עוד הוסיפה וטענה הנתבעת כי "בשום פנים ואופן לא סטיתי לנתיב הנגדי בשלב העקיפה" (עמ' 2 שורה 16). ככל שביקשה התובעת לבצע עקיפה, הרי שהיה עליה לבצע עקיפה באופן שאינו מסכן את עצמה ואת הנוסעים האחרים בדרך. התובעת ביצעה את העקיפה תוך כדי נסיעה באותו נתיב נסיעה של רכב צד ג' וממילא, היה עליה לעקוף רכז זה משמאל, תוך סטייה לנתיב הנגדי, משמדובר היה בצומת, הרי שעקיפה במקום זה אסורה.

עצם נסיעתה של התובעת במקביל לרכב צד ג' משמאלו, בתוך נתיב נסיעתו, כשלעצמה מונעת ממנה את שדה הראייה לכיוון הרכב שבא מימין לצומת, ובמקרה זה, הנתבע במצב דברים זה. התובעת לא יכולה הייתה להבחין אם עצר או
לא בתמרור העצור. הימצאותה בנתיב רכב צד ג' משמאלו מגבילה ואף מונעת את שדה הראייה של רכב הבא מימין.

2.
לטענת התובעת, הנתבע התפרץ לנתיב תוך שאינו עוצר בעצור ואינו נותן זכות קדימה כאשר רכב צד ג' נאלץ לבלום בלימת חירום. הנתבע מצדו הכחיש טענה זו, וטען כי בשל עומס התנועה שהיה בכביש אותה העת, עצר רכב הג'יפ ונתן לו זכות קדימה ללא כל בלימת חירום, ואפשר לו את חציית הצומת והפנייה שמאלה.

לא מצאתי בעניין זה להעדיף את גרסתה של התובעת על פני גרסתו של הנתבע 1. נהג רכב צד ג' - הג'יפ לא הובא לעדות, וממילא טענה זו לא הוכחה.

3.
משנסעה התובעת בנתיב אחד עם רכב צד ג' ובמקביל לו, למעשה סיכנה את עצמה והן את הנהגים האחרים בדרך.

ככל שלא הייתה רוכבת בנתיב נסיעתו של צד ג', אלא מאחוריו או לפניו כאשר רק היא בנתיב נסיעתה, יכולה הייתה להבחין בנתבע 1 מגיע מכיוון נסיעתו, יכול הוא היה להבחין בה וממילא תאונה זאת יכולה הייתה להימנע.

שעה ששדה הראייה של התובעת היה מוגבל, לא יכולה הייתה התובעת לראות אם אכן הנתבע 1 עצר או לא עצר, ואין להעדיף, כאמור, בהקשר זה את גרסתה על פני גרסתו של הנתבע. משכך, אני קובעת כי יש להטיל את מרבית האחריות על התובעת.

4.
יחד עם זאת, במקום ובשעה שהכביש עמוס ורכב מבקש להשתלב ולחצות נתיב נסיעה כדי לפנות לנתיב הנגדי, מדובר באופן טבעי בסיטואציה המביאה עמה סיכונים וממילא חובת הזהירות על הנהג, בסיטואציה כזו, היא מוגברת. במצב דברים זה, על הנהג לבצע את הפנייה בזהירות יתרה גם אם התאפשר לו לעבור, וככל שלא ניתן היה לבצע את הפנייה בבטחה, הייתה בפני
ו אפשרות נוספת לפנות ימינה, ולשובו על עקבותיו, בהמשך. בענייננו, ניתנה לנתבע 1 האפשרות לחצות את נתיב הנסיעה על ידי רכב צד ג' וגם שוכנעתי כי לא התפרץ לכביש. עוד שוכנעתי כי האופנוע ביצע את העקיפה בחוסר תשומת לב, תוך סיכונו האישי וסיכון המשתמשים בדרך. אולם, לא שוכנעתי כי באופן פנייתו של הנתבע 1 – גם אם איטית הייתה – לא תרמה לסיכון שנגרם בכביש.

5.
על רקע נסיבות אלה, אני מוצאת לחלק את האחריות באופן שהתובעת תישא ב-70% מהאחריות לקרות התאונה והנתבע 1 ב-30%.

בהתאם לכך, אני מחייבת את הנתבעים, יחד ולחוד, לשלם לתובעת סך של 330 ₪ בגין הנזקים שאירעו לאופנוע וזאת, בהתאם לקבלה שצורפה לכתב התביעה בגין התיקון. הסכום ישולם תוך 30 ימים מהיום שאם לא כן יישא ריבית והפרשי הצמדה מיום מתן פסק הדין ועד למועד התשלום בפעול.
לא מצאתי לפסוק לתובעת את יתר רכיבי תביעתה, שכן לא הוכחו.

בנסיבות העניין, איני עושה צו להוצאות.

ניתן להגיש בקשת רשות ערעור, תוך 15 ימים, לבית המשפט המחוזי מרכז –לוד.

ניתן היום,
ג' טבת תשע"ו, 15 דצמבר 2015, בהעדר הצדדים.










תק בית משפט לתביעות קטנות 7416-06/15 ספיר חזי נ' ליאור אדרי, הראל חברה לביטוח בע"מ (פורסם ב-ֽ 15/12/2015)