פסקי דין על בלדי בע"מ | פסקי דין על עזבון המנוח אמנון ישראלי (נמחק) | פסקי דין על אתי אסתר ישראלי | פסקי דין על ישראלי תקוה (נמחקה) ואח' |

21463-10/13 א     20/12/2015




א 21463-10/13 בלדי בע"מ נ' עזבון המנוח אמנון ישראלי (נמחק), אתי אסתר ישראלי, ישראלי תקוה (נמחקה) ואח'








בית משפט השלום בחיפה

ת"א 21463-10-13 בלדי בע"מ
נ' ישראלי(המנוח) ואח'

תיק חיצוני: 02-37958-13-8


בפני

כב' סגנית הנשיא, השופטת אילת דגן


התובעת

בלדי בע"מ
ח.פ. 511226136
ע"י ב"כ עוה"ד שי עובד ואח'



- נ ג ד -

הנתבעים
1.עזבון המנוח אמנון ישראלי ת.ז. 053329181
(נמחק)

2.אתי אסתר ישראלי

ת.ז. 056600976

3.ישראלי תקוה ת.ז. 36994549 (נמחקה)

4.אסף ישראלי ת.ז. 301375325 (נמחק)

5.חן ישראלי ת.ז. 311146211 (נמחק)

6.י.ש.י בשר בע"מ ח.פ. 514730571
ע"י ב"כ עוה"ד ניב סופר ואח'



פסק דין


התביעה, טענות הצדדים וההליכים בתיק

1.
התובעת, חברה בע"מ העוסקת בשיווק ואספקת מוצרי בשר למסעדות ורשתות מזון, עותרת לחייב את הנתבעים בסך 328,398 ₪ בגין אספקת מוצרי בשר שסופקו לנתבעת 6 במהלך שנת 2012, ולא שולמו על ידה עד היום.

2.
התביעה הוגשה במקור כבקשה לביצוע שטר בהוצאה לפועל, בגין שטר חוב עליו חתומה נתבעת 6/חברת י.ש.בשר בע"מ ומר אמנון ישראלי ז"ל, כערב לחובות החברה.
ההתנגדות לביצוע שטר נדונה בפני
כב' הרשם הבכיר (כתוארו אז) א. צ'יזיק. בהתאם להמלצתו בדיון מיום 27.1.14 ולאחר שנחקר מר ישראלי, התקבלה ההתנגדות לביצוע שטר בהסכמה.
בין לבין ולאחר שמר אמנון ישראלי הגיש תצהיר עדות ראשית בתיק, הוא הלך לעולמו ובהתאם לרשות שניתנה בהחלטתי מיום 20.10.14, הוגש כתב תביעה מתוקן ביום 30.11.14 נגד העזבון, נגד מי שנחזה להיות יורש ונגד החברה/נתבעת 6, כשכתב התביעה למעשה רחב מהתביעה השטרית וכולל עילות נוספות.

3.
לאחר שהתקבל צו הירושה והוברר כי לא כל הנתבעים הם יורשים בהתאם לצו הירושה, נמחקו חלק מהנתבעים, באופן שהנתבעים שנותרו בתיק הם נתבעת 2 שהיא אלמנתו של המנוח אמנון ישראלי ז"ל (להלן: "המנוח") ונתבעת 6 שהיא החברה שהייתה בבעלותו וניהולו של המנוח.

4.
התביעה המתוקנת מתבססת על כרטסת הנהלת חשבונות כראיה לגובה חובה של הנתבעת, ואשר לחובתו של המנוח (שהוא כעת חובה של נתבעת 2 הנכנסת בנעליו), מתבססת התביעה על שטר החוב ועל כתב ערבות אישית עליו נחזה המנוח להיות חתום כערב לחובות נתבעת 6.

5.
גרסת ההגנה עוד מעת שהוגשה ההתנגדות לביצוע שטר בהוצאה לפועל, הייתה כי למנוח אין כל חבות, הואיל והחתימה הנחזית להיות חתימתו על שטר החוב, אינה חתימתו. לימים ולאחר שהגיש תצהיר עדות ראשית בתיק זה, עובר לפטירתו, הצהיר כי גם החתימה על שטר הערבות הנחזית להיות חתימתו, אינה חתימה שלו ולמעשה מדובר בזיוף. הוא אף הצביע בתצהירו על כך שלא יתכן שהסכום הנקוב בשטר החוב שנחתם לכאורה ביום 1.2.12, הוא על סך 328,398 ₪, שעה שבאותו חודש רק החלה הסחורה להיות מסופקת וטרם נוצר חוב כלשהו. הסכום
של 328,398 ₪ הוא החוב על פי כרטסת הנהלת חשבונות של התובעת, ברם מועד רכישת הבשר האחרונה, על פי הטענה, היא בספטמבר 2012 או בסמוך לכך, ורק אז התגבש לכל המוקדם סכום החוב, ועל כן במועד 1.2.12 לא ניתן היה לדעת ש-8 חודשים לאחר מכן יתגבש חוב על אותו סכום והמסקנה היא כי הסכום הוכנס בדיעבד
ע"י התובעת, מבלי שהמנוח יכול היה להיות מודע לסכום חוב כלשהו בעת החתימה, (המוכחשת).

6.
מטעם התובעת הוגשו תצהירי רועי גולן – מנהל גביה בתובעת ותצהיר מר מוטי אטיאס. תצהירו של מר אטיאס הוגש כדי לשמש עדות ישירה על כך שהמנוח חתם וערב באופן אישי בכתב הערבות ובשטר החוב.
במועד ההוכחות לא התייצב מר אטיאס לחקירה על תצהירו, ותצהירו הוצא מהתיק ולא משמש ראיה. תצהירו של המנוח נותר בתיק, ברם ספק אם ניתן לתת לו משקל כלשהו בשל חוסר היכולת לחקור אותו בחקירה נגדית.
הראיות העומדות, אפוא, בפני
בית המשפט הן תצהירו של מר גולן ופרוטוקול הישיבה בפני
כב' הרשם, במסגרתו נחקר המנוח על תצהירו שהוגש בתמיכה להתנגדות לביצוע שטר.

דיון והכרעה

7.
אומר כבר בפתח הדיון כי דין התביעה נגד המנוח וכנגזרת נגד נתבעת 2, אלמנתו, להדחות.

8.
טענתו של המנוח מתחילתו של התיק הייתה כי החתימה המתנוססת על כתב הערבות ושטר החוב היא מזויפת.

כידוע, חתימה על שטר שהיא מזויפת, אין בכוחה לחייב את הנחזה להיות חתום על פיה
(סע' 22,23 לפקודת השטרות וראו גם ספרו של כבוד השופט זוסמן, דיני שטרות (מהדורה שישית), בעמוד 251).
הלכה פסוקה היא כי משהועלתה טענת זיוף על ידי הנתבע, קמה לתובעת החובה - כמי שמבקש להוציא מחברו - להוכיח את אמיתותן של החתימות שבמחלוקת (ע"א 5293/90 בנק הפועלים בע"מ נגד רחמים, פ"ד מז(3)262, י.זוסמן, סדר הדין האזרחי (מהדורה שישית) 478, י.זוסמן, דיני שטרות, עמ' 258 , 337).
בענייננו, היה אפוא על התובעת להוכיח את אותנטיות החתימה של המנוח, אם בדרך של הגשת תצהיר של מי שהיה עד לאותה חתימה, אם בדרך של הגשת חוות דעת של מומחה לזיהוי כתב יד, ואם ע"י הגשת שניהם.
התובעת בחרה להסתפק בעדותו של מר מוטי אטיאס שיעיד כי המנוח חתם בפני
ו את אותן חתימות, ברם מטעמיה לא התייצב העד לחקירה והתובעת בחרה למשוך את תצהירו מהתיק.
במצב דברים זה, התובעת לא הרימה את הנטל להוכיח כי המנוח חתם את אותן חתימות, הנחזות להיות שלו ושלגביהן נטען מלכתחילה שהן מזויפות. לא זו אף זו, הגשת התצהיר של מר אטיאס לבית המשפט ע"י התובעת במסגרת הגשת ראיותיה, מנעה מהנתבעים אפשרות לפנות לאותו מר אטיאס ולזמנו כעד מטעמם על מנת להזים את הטענה באופן פוזיטיבי.
המנעות מהגשת ראיה מרכזית ויסודית מצד התובעת, פועלת לרעתה על פי ההלכה הפסוקה וכידוע ככל שהראיה יותר מרכזית, כך היא פועלת ביתר שאת.
המסקנה היא, אם כן, כי לא הוכח שהמנוח חתם על ערבות אישית ועל שטר החוב כערב לחובות החברה/נתבעת 6 שהזמינה מעת לעת מוצרי בשר מהתובעת ועל כן דין התביעה נגד אלמנתו להדחות.

9.
אשר לנתבעת 6 – הנתבעת לא הגישה כל ראיה שתזים את טענות התובעת הכלליות בדבר אספקת מוצרי בשר לנתבעת כפי שהעיד עליהן מר רועי גולן שהסתמך על כרטסת הלקוחות.
מצד שני, כרטסת הנהלת חשבונות המנוהלת ע"י התובעת מהווה סיוע עצמי, בהיותה מסמך מבית היוצר של התובעת שאין ראיה לגביו כי המוצרים התקבלו בפועל אצל הנתבעת. הכרטסת אינה רשומה מוסדית וכדי להוכיח את הסכומים הנטענים שם, נוכח הכחשת הנתבעים עוד מהגשת כתב ההגנה, היה על התובעת להציג תעודות משלוח חתומות או חשבוניות חתומות ע"י מי מנציגי הנתבעת שיאשרו את קבלת הסחורה הנטענת בפועל. דבר זה לא נעשה ע"י התובעת.
אבהיר אף כי העד היחיד מטעם התובעת, מר גולן, המשמש מנהל גבייה אצלה, החל לעבוד בשרותה ביוני 2013, ומכאן שבכל התקופה של אספקת הבשר למנוח הוא כלל לא עבד בתובעת ולא יכול היה לשפוך אור על כל פרט עובדתי שהוא. עדותו היא כל כולה עדות שמיעה ומסתמכת על כרטסת שנערכה, לא על ידו. הוא גם לא פגש את המנוח מעולם, ולא דיבר איתו.



10.
במצב דברים זה, לא ניתן להסתפק בכרטסת לקוחות כראיה קונקלוסיבית, שעה שאינה נתמכת מנגד בהוכחות על קבלת סחורה בפועל.
עם זאת, כאמור, הנתבעת לא הביאה כל ראיה שתזים את עצם אספקת סחורה במועדים כאלה ואחרים. אין חולק כי הנתבעת מסרה לתובעת שיקים בגין אספקת סחורה המסתכמים
ב-187,020 ₪ (נספח ג' לתצהיר רועי גולן – שיקים שמסתיימים בספרות 291 ז"פ 7.9.12; 292 ז"פ 14.9.12; 293 ז"פ 21.9.12; 349 ז"פ 1.10.12; 350 ז"פ 7.10.12). שני השיקים הראשונים חוללו מחמת אין כיסוי מספיק ו-3 השיקים האחרונים חוללו מחמת היות חשבונה של נתבעת 6 מוגבל. ביחס לשיקים, להבדיל מכרטסת לקוחות שהנטל על התובעת, על הנתבעת הנטל להוכיח כשלון תמורה או העדר תמורה או טענת פרעתי, שכן אלמנט זה של התביעה יוכרע בהיבט הראייתי בהתאם לכללים שבפקודת השטרות ולנטלים על פיה. בעניין זה, לא הרימו הנתבעים את הנטל להוכיח כי שיקים אלה שחוללו, נפרעו בדרך אחרת. הנתבעת יכלה בנקל להוכיח ע"י ספרי חשבונותיה, תצהיר של רואה חשבון/מנהל חשבונות או כל עד אחר, כי סכומי השיקים שחוללו נפרעו בדרך אחרת או כי לא נתקבלה סחורה בפועל, ברם היא לא עשתה כן, ועל כן יש לקבוע כי למצער חייבת הנתבעת 6 לתובעת את הסכום המצטבר של שיקים אלה.

11.
אשר על כן, אני מקבלת את התביעה נגד נתבעת 6 באופן חלקי ומחייבת אותה לשלם לתובעת סך 187,020 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 7.10.12 (מועד אחרון השיקים בסדרה) ועד התשלום בפועל. הנתבעת 6 תשפה את התובעת באגרה ששולמה בתיק ותשא בשכ"ט עו''ד בסך כולל של 18,000 ₪.
התביעה נגד נתבעת 2 נדחית, ללא צו להוצאות.

ניתן היום,
ח' טבת תשע"ו, 20 דצמבר 2015, בהעדר הצדדים.










א בית משפט שלום 21463-10/13 בלדי בע"מ נ' עזבון המנוח אמנון ישראלי (נמחק), אתי אסתר ישראלי, ישראלי תקוה (נמחקה) ואח' (פורסם ב-ֽ 20/12/2015)