פסקי דין על מונא ג'בור | פסקי דין על מגה קמעונאות | פסקי דין על ג. ויליפוד אינטרנשיונל |

35942-08/15 תצ     24/12/2015




תצ 35942-08/15 מונא ג'בור נ' מגה קמעונאות בע"מ, ג. ויליפוד אינטרנשיונל בע"מ








בית המשפט המחוזי בחיפה

ת"צ 35942-08-15 ג'בור נ' מגה קמעונאות בע"מ
ואח'






בפני

כבוד השופטת
בטינה טאובר

מבקשת
מונא ג'בור


נגד

משיבות
1. מגה קמעונאות בע"מ
2. ג. ויליפוד אינטרנשיונל בע"מ



החלטה

1.
בפני
י בקשה לתיקון בקשה לאישור תובענה ייצוגית, המוגשת מכוח תקנה 19(א) לתקנות תובענות ייצוגיות, תש"ע-2010 ותקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.


הרקע לבקשת המבקשת לתיקון בקשת האישור

2.
ביום 18/08/15 הגישה המבקשת תובענה ובקשה לאישור התובענה כתובענה ייצוגית כנגד המשיבות: מגה קמעונאות בע"מ
ו-ג. ויליפוד אינטרנשיונל בע"מ
(להלן: "המשיבות"). המבקשת טענה בבקשתה, כי עניינה של בקשת האישור בהתנהלותן החמורה של המשיבות שנעשית בצורה שיטתית ומכוונת תוך הטעיית הצרכנים, אינוס בחירתם ועשיקתם, בכך שהמשיבות מרשות לעצמן לסמן את המוצרים בחזית, באופן גלוי לעיני הצרכנים ובעת הצגתם למכירה כמוצרים "ללא כולסטרול" בשונה ובניגוד לשיעור הכולסטרול המוטבע בטבלת הערכים התזונתיים בעורף של המוצרים ולפיו המוצרים אכן מכילים כולסטרול בשיעור הפחות מ-2.5 מ"ג ב-100 מ"ל, כאשר הפער בין הסימון המילולי למספרי רחוק עד כדי שאינו ניתן לגישור, וזאת בניגוד להוראות התקינה הישראלית הרלוונטית ותקנות בריאות הציבור השונות.


המבקשת טענה עוד בבקשת האישור, כי מטרת המשיבות בעשותן את המתואר היא לזכות ביתרון יחסי ובתחרות בלתי הוגנת לטובתן שעה שהן מסמנות את המוצרים בעובדה ו/או בנתון שיש בו כדי להכריע את הכף ולהשפיע באופן פסול, ראוי לגנאי ופגום על בחירת הצרכנים לצרוך/לרכוש את המוצרים או לחילופין להימנע מצריכת מוצריהן של חברות מתחרות המשווקות מוצרים זהים או עדיפים בטיבם ובמחירם ובכך למקסם את רווחיהן, תוך הצגת המוצרים כבעלי יתרון יחסי ברמת האיכות ו/או הבריאות שאמור הצרכן להפיק מצריכתם של המוצרים, בעוד שידיעת הדברים לאמתותם יש בה כדי להפחית באופן משמעותי מערכם ו/או איכותם של מוצרי המשיבות.

3.
ביום 06/12/15 ועוד בטרם הוגשה תגובה מטעם מי מן המשיבות לבקשת האישור, הגישה המבקשת בקשה לתיקון הבקשה לאישור התובענה כייצוגית. בבקשה זו טענה המבקשת, כי בעקבות הגשת בקשת האישור והמצאתה למשיבות התקיימו בין הצדדים מגעים ראשוניים אשר לא הבשילו לכדי הסכמות כלשהן. לצד זאת, ציינה המבקשת, כי התברר לה, כי הנוסח הקיים של בקשת האישור עלול להקשות על מלאכת בית המשפט להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין הצדדים ולכן המבקשת מעוניינת לחדד יותר את גדר המחלוקת בין הצדדים ואף לפזר ערפל במקומות בהן גדר המחלוקת אינה נהירה דיו. לטענת המבקשת, נוכח השלב בו מוגשת הבקשה יהא זה ראוי להיעתר לה.


תגובת המשיבות לבקשה

4.
ביום 13/12/15 הגישה המשיבה 2 תגובתה לבקשת המבקשת. המשיבה 2 ביקשה לדחות את בקשת המבקשת וטענה, כי בניגוד לטענת המבקשת בבקשת האישור אין בשמן הקנולה של המשיבה 2 כולסטרול כלל, כך שסימון המוצר "ללא כולסטרול" הוא סימון נכון ומדויק ועומד בתנאי תקנות בריאות הציבור (מזון) (סימון תזונתי), תשנ"ג-1993. לטענת המשיבה 2, המבקשת בבקשת האישור מיתממת וטוענת כי מאחר וכתוב ברשימת הערכים התזונתיים שכמות הכולסטרול במוצר קטנה מ-2.5 מיליגרם ל-100 גרם, הרי בכל זאת קיים במוצר כולסטרול. אולם בפועל, המצב אינו כך, שכן במוצר האמור, אין כולסטרול בכלל.


הוסיפה המשיבה 2 וציינה בתגובתה, כי בעקבות הגשת בקשת האישור פנתה היא למבקשת והעמידה אותה על טעותה והציעה למבקשת להסתלק מבקשת האישור. אולם, המבקשת התנגדה וטענה כי למרות האמור עומדת לה עילת תביעה טובה. בנסיבות אלה, טענה המשיבה 2, כי היא החלה לעבוד על תגובתה לבקשת האישור, או אז הודיעה לה המבקשת, כי בכוונתה להגיש בקשה לתיקון בקשת האישור.


לגופה של בקשת התיקון טענה המשיבה 2, כי המבקשת אינה מבהירה בבקשתה מה בדיוק השינוי שהיא מתכננת לעשות בבקשת האישור, ונראה כי המבקשת הגישה את בקשת התיקון לאחר שנוכחה לדעת, כי בקשת האישור במתכונתה הנוכחית לא יכולה לעמוד ודינה להידחות. בנסיבות אלה ברור לטענת המשיבה 2, כי כוונת המבקשת בתיקון בקשת האישור היא הוספה או החלפה של עילת התביעה, כאשר דבר זה, ככלל אינו מותר.


עוד טענה המשיבה 2, כי על המבקשת היה לתמוך את בקשתה בתצהיר לאימות העובדות, ותצהיר כאמור לא צורף.


על יסוד האמור, ביקשה המשיבה 2 לדחות את הבקשה וטענה, כי על המבקשת להסתלק מבקשת האישור ולהגיש בקשה חדשה. לחילופין, וככל שהמבקשת עומדת על תיקון בקשת האישור, מבקשת המשיבה 2 לחייב את המבקשת בהוצאות משפט ריאליות בסכום הזהה לסכום שהיה נפסק אילו המבקשת הייתה מסתלקת מבקשת האישור.


תשובת המבקשת לתגובת המשיבה 2

5.
בראשית תשובתה לתגובת המשיבה 2, ציינה המבקשת, כי המשיבה 1 מסכימה לתיקון בקשת האישור, מבלי לוותר על טענה מטענותיה ובכפוף להארכת המועד להגשת תגובה מטעמה. בנסיבות אלה, טענה המבקשת, כי יש להיעתר לבקשת תיקון בקשת האישור במלואה
בכל הקשור למשיבה 1 בפרט ולשתי המשיבות בכלל.


המבקשת טענה, כי לא ציפתה לתגובה אחרת מן המשיבה 2 שאינה שונה מיתר הגופים הנתבעים כך שאין בהתנגדותה לבקשת התיקון ולא כלום אלא מלבד ניסיון נואש להקשות על הצד השני בניהול בקשת האישור בתום לב ובצורה מקצועית המייצגת נאמנה את האינטרסים של המבקשת וחברי הקבוצה.


הוסיפה המבקשת וטענה, כי משטרם הוגשה תגובת המשיבה 2 לבקשת האישור, הרי שלא ייגרם למשיבה 2 כל נזק מתיקון בקשת האישור ובשל כך אף מתחזקת המסקנה, כי מטרת התנגדותה של המשיבה 2 הינה רק להקשות על ניהול בקשת האישור דנן וכדי להקשות על המבקשת וקבוצת הצרכנים מעבר לעוול שכבר נגרם להם על ידי המשיבות.


עוד טענה המבקשת, כי למעשה תגובת המשיבה 2 לבקשה לתיקון בקשת האישור מהווה בקשה לסילוק על הסף ובהקשר זה ידועה ההלכה לפיה לא בנקל ייעתר בית המשפט לבקשה לסילוק תובענה ייצוגית על הסף וזו תתקבל אך במקרים חריגים, כאשר המשיבה 2 לא הצביעה על קיומם של נימוקים מיוחדים בעטיים ניתן לקבוע, כי עניינה של המבקשת בא בגדר אותם מקרים חריגים.


לטענת המבקשת, עצם העובדה, כי הצדדים נותרו חלוקים בטענותיהם ולא השתכנע צד מהצדדים בטענות הצד האחר לא מעידה על צדקתו של צד כלשהו מבין הצדדים ולכן מחובת הצדדים להבהיר את עמדותיהם כיאות על מנת לאפשר לבית המשפט להבין את יריעת המחלוקת כדי להכריע בה בצורה יעילה וצודקת.


דיון

6.
אמות המידה למתן היתר לתיקונן של בקשות אישור, הותוו במסגרת בר"מ 4303/12 אינסלר נ' המועצה המקומית עמק חפר, (22/11/12) (להלן: "

פסק דין
אינסלר"). באותו עניין קבע בית המשפט העליון, כי בקשה לתיקון בקשה לאישור תובענה ייצוגית תיבחן בהתחשב באמות המידה הכלליות הנוהגות בפסיקה באשר לתיקון כתבי טענות, ובמאפייניו הייחודיים של הליך התובענה הייצוגיות והשלכתם על האינטרסים המתחרים.

7.
בית המשפט העליון, קבע ב

פסק דין
אינסלר ארבעה שיקולים מנחים, בעת בחינת בקשות לתיקון בקשה לאישור תובענה ייצוגית, ואלה הם:

א.
השיקול הראשון, הינו אם התיקון המתבקש דרוש לשם בירור השאלות האמיתיות השנויות במחלוקת, וזאת תוך התחשבות בכך, כי בתובענות ייצוגיות עומד מול עיניו של בית המשפט לא רק האינטרס של המבקש אלא גם האינטרס של חברי הקבוצה שבשמה הוגשה בקשת האישור. בהקשר זה נקבע, כי כאשר בקשת התיקון מוגשת בשלב מקדמי של ההליך, ראוי לאמץ אמת מידה ליברלית לפיה די בכך שבקשת האישור אינה בקשת סרק ויש יסוד להניח, כי התיקון המבוקש יתרום להכרעה בשאלה השנויה במחלוקת (ראה: פסקה 14 ל

פסק דין
אינסלר).
ב.
השיקול השני, עניינו בסיבה לשיהוי בהעלאת הטענה או העובדה שמבוקש להוסיפה ולעיתוי שבו מוגשת בקשת התיקון. במסגרת זו יש לתת משקל לעובדה, כי בהליך הייצוגי קיימים פערי מידע אינהרנטיים בין התובע המייצג לבין הנתבע. על כן, יש להיות ערים לחובה לפרוש את התשתית העובדתית והראייתית המלאה כבר בשלב בקשת האישור, עוד קודם להגשת התשובה ולנקיטתם של הליכי גילוי מוקדם. שילוב מאפיינים אלה מגביר מראש את הסתברות הגשתן של בקשות תיקון להוספת ראיות וטענות עובדתיות חדשות, ומטה את הכף לטובת הקלות בבקשות כאלו ובלבד שעל פני הדברים בקשת האישור אינה בקשת סרק. עם זאת מציין בית המשפט העליון, כי אין באמור כדי לגרוע מחובתו של התובע המייצג להגיש את בקשת האישור לאחר בדיקה מעמיקה של התשתית העובדתית והמשפטית הרלוונטית, כך שאין להשלים עם הגשת תובענות ייצוגיות על בסיס תשתית עובדתית רעועה ובלתי מבוססת (ראה: פסקאות 17-15 ל

פסק דין
אינסלר).
ג.
השיקול השלישי, עניינו בפגיעה שעלול להסב התיקון לצד שכנגד. בהקשר זה נקבע, כי כאשר התיקון עלול לגרום נזק שאינו ניתן לפיצוי באמצעות פסיקת הוצאות, ככלל אין להתירו (ראה: פסקה 18 ל

פסק דין
אינסלר).
ד.
השיקול הרביעי, עניינו בשאלה אם בקשת התיקון הוגשה בחוסר תום לב. בהקשר זה נקבע, כי ההחלטה אם בקשת התיקון הוגשה בחוסר תום לב תיגזר מאיזון ראוי בין מכלול השיקולים האמורים, שאף אחד מהם אינו מכריע (ראה: פסקה 19 ל

פסק דין
אינסלר).

8.
בעניינינו, והגם שבקשת התיקון הוגשה בשלב יחסית מוקדם של ההליך, עולה, כי הבקשה לתיקון בקשת האישור הוגשה בעלמא, ללא שפורטו בה רכיבי התיקון המבוקשים, שעה שאין גם לדעת ממקרא הבקשה לתיקון, אילו סוגיות מבקשת המבקשת לחדד בתיקון המבוקש ומהו אותו ערפל שמבקשת המבקשת לפזר בתיקון.

בנוסף, אם סברה המבקשת שיש צורך בהבהרת בקשת האישור על מנת לדון בשאלות האמיתיות השנויות במחלוקת, לא ברור מדוע הבהרות אלה לא נכללו בבקשת המקורית. בענייין זה אפנה לדברי בית המשפט העליון בבר"מ 582/15 עמית יושע נ' עיריית הוד השרון, (17/08/15), בציינו כדלקמן:

"כבר נפסק כי בית המשפט לא יתיר בנקל לתקן בקשה לאישור תובענה ייצוגית אם הצורך בתיקון נבע מכך שהמבקש לא ערך מלכתחילה את בקשת האישור ביסודיות ולא כלל בה עובדות או נתונים שניתן היה להשיגם קודם להגשתה"

9.
זאת ועוד, יכול ולו הייתה המבקשת מקדימה פנייה בטרם הגשת בקשת האישור, למשיבות שאז יכולה הייתה המבקשת לפרוס בפני
בית המשפט את מלוא התשתית שלעמדתה רלוונטית ואולם המבקשת לא נהגה כאמור, ומשלא ציינה בבקשתה כלל מהם התיקונים המבוקשים בבקשת לאישור התובענה הייצוגית, הרי שלא ניתן להיעתר לבקשה במתכונתה זו.


11.
בנסיבות אלה, ומשהמבקשת העלתה טענות כלליות, אשר הובאו כאמור בעלמא וללא כל פירוט, אין הבקשה מניחה תשתית שיש בה כדי להוביל למסקנה כי יש בתיקון כדי לקדם את אינטרס הקבוצה בבירור המחלוקת ובהשגת תוצאה יעילה.

12.
נוכח מסקנה זו, מתייתר אפוא הצורך בבחינת יתר השיקולים, ודי באמור על מנת להצדיק דחיית הבקשה לתיקון הבקשה לאישור התובענה כייצוגית.


סוף דבר

13.
אשר על כן ולאור כל האמור, הבקשה נדחית.

בנסיבות אלה, מבלי להביע עמדה לגופם של דברים ועל רקע האמור בתגובת המשיבה 2, תודיע המבקשת, תוך 15 ימים מהיום, אם עומדת היא על המשך ניהול התובענה הייצוגית במכונתה.

14.
ככל שתודיע המבקשת, כי היא עומדת על ניהול התובענה הייצוגית ובקשת האישור במתכונת בה הוגשו, ולנוכח סד הזמנים שנוצר, אין מנוס אלא להורות על הארכת המועד להגשת תגובה מטעם המשיבות לבקשת האישור. לפיכך, הנני מארכיה את המועד להגשת תגובת המשיבות ב-60 ימים נוספים. בהתאם, יגישו המשיבות תגובתן לבקשת האישור לא יאוחר מיום 24/02/16.


המבקשת תגיש תשובתה לתגובת המשיבות תוך 30 ימים לאחר מכן ולא יאוחר מיום 26/03/16.

מועד הדיון שהיה קבוע ליום 14/02/16 מבוטל ,בזאת, ובמקומו נקבע התיק לקדם משפט ליום 15/05/15 בשעה 11:30.

15.
המבקשת תישא בהוצאות המשיבה 2 בגין בקשה זו, בסך של 3,000 ₪. סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

16.
המזכירות תעביר עותק מהחלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, י"ב טבת תשע"ו, 24 דצמבר 2015, בהעדר הצדדים.











תצ בית משפט מחוזי 35942-08/15 מונא ג'בור נ' מגה קמעונאות בע"מ, ג. ויליפוד אינטרנשיונל בע"מ (פורסם ב-ֽ 24/12/2015)