פסקי דין על ענת שדות | פסקי דין על יצחק שדות | פסקי דין על מנשה-רון דנילוב | פסקי דין על איילון חברה לביטוח |

65299-06/15 תק     23/12/2015




תק 65299-06/15 ענת שדות, יצחק שדות נ' מנשה-רון דנילוב, איילון חברה לביטוח בע"מ








בית משפט לתביעות קטנות בפתח תקווה



ת"ק 65299-06-15 שדות ואח' נ' דנילוב ואח'




בפני

כבוד השופטת עמיתה
אביבה טלמור


תובעים

1.ענת שדות

2.יצחק שדות


נגד


נתבעים

1.מנשה-רון דנילוב

2.איילון חברה לביטוח בע"מ




פסק דין


בפני
תביעה כספית בגין תאונת דרכים שארעה ביום 23.12.14 בכביש 444 לכיוון ראש-העין (להלן: "התאונה"), תאונה בה היו מעורבים רכב תובע 2 מס' רישוי 33-584-54 נהוג בידי תובעת 1 (להלן: "רכב התובעים"), ורכב נתבע 1 מס' רישוי 77-963-13 נהוג בידי נתבע 1 (להלן: "רכב נתבע 1") ומבוטח בנתבעת 2.
בתביעתם עתרו התובעים לחיוב הנתבעים בסכום הנזקים שנגרמו להם כתוצאה מהתאונה כמפורט להלן:
א. נזק לרכב עפ"י דוח שמאי בסך של – 2,680 ₪.
ב. שכ"ט שמאי בסך של – 680 ₪.
ג. ירידת ערך הרכב בסך של – 2,687 ₪.
ד. עוגמת נפש בסך של - 500 ₪.
להוכחת נזקיהם הגישו התובעים חוות דעת שמאי, חשבון שכ"ט שמאי תמונות ומסמכים.
תובע 2 תאר בעדותו את אופן השתלשלות האירוע וקרות התאונה בציינו הדברים הבאים:
"
אני הבעלים של רכב שמספרו 3358454. ביום 23.12.14 נהגה ברכב שבבעלותי ענת שדות
שהיא אשתי. היא נהגה ברכב ברשותי ובהסכמתי המלאה. היא הודיעה לי שהרכב שבבעלותי היה מעורב בתאונה שבה פגע רכב שמספרו 7796313
שהיה נהוג על ידי הנתבע 1 ומבוטח בנתבעת 2 ברכב שבבעלותי. אני לא הייתי נוכח בזמן התאונה. לרכב שלי נגרם נזק והנזק שנגרם הינו כדלקמן: נזק לרכב בסך של 2,680 ₪, שכ"ט שמאי בסך 680 ₪, ירידת ערך הרכב 2,687 ₪, עוגמת נפש בסך 500 ₪ ובסך הכל תביעתי עומדת על סך של 6,547 ₪. אני מפנה לכל המסמכים שצורפו לתביעה להוכחת הנזקים. מבקש לפסוק את סכום הנזק, בצירוף ריבית, הפרשי הצמדה והוצאות. אני מבקש להוסיף ולומר שאשתי התקשרה אליי מיד לאחר שקרתה התאונה והודיעה לי על מה שקרה. אני במקצועי בוחן נהיגה. היא הסבירה לי את כל השתלשלות המקרה. דיברתי עם הנהג מספר ימים לאחר קרות התאונה טלפונית. אשתי תעיד על מהלך כל האירוע התאונתי
".
תובעת 1 אשר נהג ברכב תובע 2 עובר לתאונה ותוצאותיה תארה בעדותה את אופן השתלשלות האירוע וקרות התאונה בציינה הדברים הבאים:
"
ביום 23.12.14 נהגתי ברכב שמספרו 3358454 שהוא בבעלותו של בעלי שהוא תובע 2. נהגתי ברכב בסביבות שעה 15:00. נסעתי בכביש 444 שמקשר בין שוהם לאלעד. אני נסעתי לכיוון ראש העין בכביש 444. הכביש הוא כביש דו סיטרי. אין קו תנועה מפריד בין שני הכיוונים.
התנועה הזדחלה בכיוון נסיעתי זאת מאחר והיה עומס תנועה רב. נסעתי לאיטי כי לא היתה דרך אחרת. אחרי שנסעתי בערך שבע דקות
בכביש 444 לכיוון ראש העין כאמור, ראיתי משאית שעומדת על הכביש בכיוון נסיעתי, דהיינו לכיוון הנסיעה
לראש העין. הבחנתי שהמשאית הזו שעומדת על הכביש על נתיב הנסיעה שבו נסעתי, עומדת כך מאחר והיתה מעורבת בתאונה עם מכונית אחרת שהיא מכונית של צד ג' שפגעה בה כפי שאני התרשמתי מאחור. נסעתי לאיטי מכיוון שהמשאית חסמה את נתיב נסיעתי וכפי שכל כלי הרכב נסעו לפני, החלו לעקוף את המשאית משמאלה כדי שיוכלו להמשיך בנסיעה, כך גם אני כשהתקרבתי למשאית, נסעתי לאיטי. נאלצתי גם אני לעקוף את המשאית הזו כדי להמשיך בדרך. אותתי שמאלה לכיוון נסיעתי כמו כל הנהגים שלפני והתחלתי לעקוף את המשאית משמאלה כשאני נוסעת מממש לאט. בערך במהירות של כ-10 קמ"ש. כשהגעתי ממש למצב מקביל למשאית שהחלק הקדמי של הרכב שלי היה ממש במקביל למשאית לחלק הקדמי שלה ופתאום שמעתי בום מאוד רציני, מכה. שמעתי מן חריקה כזו. תפסתי את הראש ולא ידעתי מה קרה. המשכתי בנסיעה ועצרתי בצד כדי לבדוק מה קרה וראיתי שמה שקרה שנהג המשאית שהיא משאית גבוהה יותר מהרכב שלי שהוא נמוך מאוד כשהייתי במקביל למשאית וממש סמוך לדלת השמאלית קדמית של המשאית, הוא פתח את דלת המשאית שלצד הנהג ופגע עם דלת המשאית שלו ברכב שלי וזה היה הבום ששמעתי. אני כפי שציינתי עצרתי בצד. נהג המשאית מיד ניגש אלי. אמרתי לו תראה מה עשית. למה פתחת את הדלת בצורה כזו? תראה מה עשית? התרגשתי מאוד. הרכב שבו נהגתי היה רכב חדש שהיה סך הכל 3 חודשים על הכביש. אז נהג המשאית בא והרגיע אותי ואמר לי שהוא מתנצל על מה שעשה. הוא אמר שעשה משהו לא בסדר. הוא אמר לי שהוא מבטיח לי שאני עובד בחב' גדולה ואין לך מה לדאוג. אני מבטיח לך שתפוצי על כל מה שקרה. הוא גם הוסיף ואמר שכרגע היה מעורב בתאונה אחרת ואין לו ראש לזה עכשיו למה שקרה. הוא אמר שאני אחכה שניה ויתקשר לקצין הקשר שלו. את הדברים האלה הוא אמר שהוא עומד לידי. מיד לידי התקשר לקצין הרכב שלו. את השיחה שלהם לא שמעתי. הוא אמר לי אל תדאגי הכל יהיה בסדר. אמר לי הנהג אני לוקח את הפרטים של קצין הבטיחות ונתן לי את הפרטים של קצין הרכב ואמר לי שאקבל את כל הפיצוי שמגיע לי על הנזק שהוא גרם לי. הוא גם אמר לי תעשי לי טובה אני מעורב בתאונה אחרת עכשיו. את תקבלי את הפיצוי שמגיע לך. כתוצאה מכך נפרדנו והמשכתי בדרכי. בסופו של יום לא קיבלתי את הפיצוי שמגיע לי. אני למחרת יום התאונה התקשרתי לחב' הביטוח שבה הרכב שלי מבוטח וסיפרתי מה שקרה. הוא הבטיח לי שהכל יהיה בסדר ונתתי בו אמון. אמרתי זאת לחב הביטוח שלי. אמרתי שאני לא רוצה לתבוע. הוא הבטיח לי שהכל יהיה בסדר. הם אמרו לי שאפנה למוסך הסדר כדי שהרכב שלי יתוקן ושאם הוא הבטיח שהוא ישלם לי, כך יעשה. לכן לא תבעתי את הביטוח שלי, כי ידעתי שהנתבע אחראי לאירוע והוא גם הודה בכך. אני מציינת שהנתבע כפי שמוברר לי שמו, מנשה דנילוב והוא מבוטח באיילון חב' לביטוח בע"מ. אני מבקשת לפסוק את סכום הנזק בצירוף ריבית, הפרשי הצמדה והוצאות
".
נתבע 1 תאר בעדותו את אופן השתלשלות האירוע וקרות התאונה בציינו הדברים הבאים:
"
ביום 23.12.14 בסביבות השעה 15:00 אני נהגתי במשאית שמספרה 7796313 שמבוטחת בנתבעת 2. נסעתי בכביש 444 לכיוון ראש העין, דהיינו לכיוון צפון. בשלב מסויים נאלצתי לעצור את המשאית כי רכב שלפני עצר כי חמור שוטט על הכביש וגם אני עצרתי אחרי אותו רכב. מאחוריי נסע רכב שלא שמר ממני מרחק כאשר אני עצרתי ונכנס בי. מדובר ברכב צד ג' שלא שייך לנשוא הדיון בתיק זה. כביש 444 הוא כביש דו כיווני שבו נתיב אחד לכל כיוון. יש שוליים משני צידי הכביש ובמקומות מסויימים יש קו הפרדה רצוף. במקום התאונה נשוא הדיון היה קו הפרדה רצוף שמפריד בין שני הנתיבים. מה שקרה הוא שכתוצאה מכך שרכב פגע במשאית שלי מאחור, המשאית שלי היתה במצב של עצירה ושוטר שנסע מאחורי זה שנסע מאחורי ופגע בי, לקח פיקוד על האירוע ואמר לי לא להזיז את המשאית לשוליים עד שלא יקבל אישור כי יתכן שהרכב שפגע בי מאחור יש בו נפגעים. לכן המשאית שלי עמדה באמצע הכביש על נתיב הנסיעה לכיוון צפון. אחרי שהייתי מחוץ לרכב הלכתי למשאית כדי להביא את מסמכי הרכב כי השוטר ביקש ממני להביא את מסמכי הרכב. פתחתי את דלת הנהג, דהיינו הדלת שבצד שמאל של המשאית ושפונה לנתיב הנגדי, זה לא היה בפתאומיות כמו שהתובעת מנסה לומר. לאחר כשהיא עקפה אותי אז היא היתה יכולה לראות מבעוד מועד שהדלת פתוחה. היא עקפה את הניידת ואת הרכב שפגע בי מאחור וגם את המשאית שהיא משאית סמיטריילר ארוכה. היתה אמורה לראות שדלת הנהג, היינו הדלת השמאלית של הנהג פתוחה. נכון שהסמיטריילר שזו המשאית זה רכב גבוה. כדי להיכנס למשאית צריך לפתוח את הדלת. לעלות מדרגה אחת, לעלות עוד מדרגה ולהיכנס למפלס של הקבינה שזה עוד מדרגה ואז להתיישב על הכיסא ואז הושטתי את היד לסגור את הדלת. כל התהליך הזה לוקח זמן. כך שאני אומר שהדלת היתה פתוחה מבעוד מועד ולא פתחתי בה בפתאומיות. אני פתחתי את הדלת כשראיתי שאפשר. אני מסביר שהתאונה קרתה בגלל שלא יכלתי להיכנס למשאית דרך הדלת הימני כי הדלת היתה נעולה ושנית, המנוע מפריד בין המושב הימני לשמאלי. נכנסתי כי פתחתי את הדלת השמאלית בשיקול דעת כשראיתי שאף אחד לא יפגע בדלת. כאשר היא עקפה, כשהיא עוברת לנתיב הנגדי וחוצה את קו ההפרדה שמפריד בין שני המסלולים, אז הגיעו ממול רכבים, כלומר החלו להגיע רכבים. כדי להספיק את העקיפה הזו לפני שהם מגיעים, היא האיצה מהר מאוד את המהירות של הרכב שלה. היות והם התקרבו למשאית, היא חתכה ימינה באופן שסטתה ימינה כדי לחזור לנתיב שלה, היות וראתה שיש לה עדיין מקום עד המשאית ויכולה להתקרב אליה כדי לחזור לנתיב. מה שהיא לא שמה לב באותו רגע שמאחר והסמיטריילר הוא גבוה מאוד והדלת שמאלית קדמית היא בגובה של הרכב שבו נהגה, כאשר סטתה ימינה כדי לחזור לנתיב, אמנם היה לה מקום עד המשאית, אבל לא הבחינה בדלת שנמצאת בגובה ולכן ההתקרבות הזו לצורך החזרה לנתיב גרמה לזה שהיא תפגע בדלת וזו גירסתי. אחרי התאונה מיד כשהתובעת פגעה ברכב שלי, ירדתי מהרכב. התובעת עצרה בשוליים. בלי שום התלהמות לא אמרתי לה איך את לא רואה, איך את נוהגת מי נתן לך רישיון. בצורה קורקטית נתתי לה את כל הפרטים שצריך להחליף בין הנהגים, כולל מספרי הטלפון של קציני הבטיחות של החב' שבה אני עובד. היא אמרה לי שזה רכב חדש שהיא קנתה אותו בתשלומים ואמרתי לה שזה מאוד מצער, אני לא נטלתי על עצמי את האחריות ולא אמרתי שאני פתחתי את הדלת בפתאומיות, אלא אמרתי שהדלת היתה פתוחה מבעוד מועד, היה עליה להבחין בזה. אני מבקש לדחות את תביעת התובעים שהוגשה נגדי
".
עיינתי בכתבי הטענות, במוצגים שהוגשו, שמעתי עדויות הצדדים וסיכומיהם.
עלי לציין כי מהימנה עלי ללא כל סייג עדותם של התובעים. עדותם היתה כנה, רצינית, אחראית ומדוייקת. נחה דעתי כי זכורים היו לתובעת 1 כל פרטי השתלשלות אירוע התאונה וניתן לסמוך על עדותה.
לא כך באשר לעדות נתבע 1. עדותו היתה בלתי כנה, חמקנית ופתלתלה וניכר היה כי מנסה הוא להתחמק מאחריותו לקרות התאונה ותוצאותיה ולהימנע מתשלום נזקי התאונה.
קובעת אני בקבלי גרסת התובעים המהימנה עלי, ושאותה אני מעדיפה על פני עדות נתבע 1 בה אין אני נותנת אמון, כי ביום 23.12.14 נהגה תובעת 1 ברכב תובע 2 בכביש 444 לכיוון ראש-העין, כביש שהינו דו סיטרי, שבו נתיב נסיעה אחד לכל כיוון.
תובעת 1 נהגה ברכב תובע 2 בנתיב הימני כיוון נסיעתה וכאשר הבחינה במשאית, היא רכב נתבע 1 הנמצאת במצב של עצירה, לפניה, על נתיב הנסיעה שבו נהגה והחוסמת את נתיב הנסיעה לכלי הרכב הנעים בנתיב הנסיעה הימני וביניהם הרכב בו נהגה, נאלצה תובעת 1 שנהגה ברכב תובע 2 לעקוף את המשאית משמאל המשאית כפי שעשו גם כלי הרכב שנסעו לפניה באיטיות עקב עומס תנועה.
בשעה שחלפה
תובעת 1 שנהגה ברכב תובע 2 על פני קידמת המשאית שעמדה על הנתיב הימני שבכביש כיוון נסיעת רכב התובעת 1 וחסמה נתיב זה לנסיעת כלי רכב שנאלצו לעוקפה משמאלו כאמור, כפי שעשתה גם תובעת 1 – פתח נתבע 1 את הדלת השמאלית קדמית של המשאית, זו שבצד מושב הנהג וזאת עשה נתבע 1 מבלי ששם לב לתנועת כלי הרכב המתנהלת בכביש לשמאל המשאית, מבלי שהבחין ברכב תובעת 1 הנוסע משמאל המשאית ובאופן שבו פתח נתבע 1 את דלת קדמית שמאלית של המשאית בחוסר זהירות וללא תשומת לב לנעשה לדרך – פגעה דלת שמאל של המשאית ברכב תובע 2 הנהוג על ידי התובעת 1 ונגרמה התאונה ותוצאותיה.
האחריות לקרות התאונה ותוצאותיה מוטלת על נתבע 1 שרכבו מבוטח בנתבעת 2 ועליהם לשאת, ביחד ולחוד, בנזקי התאונה.



נזקי התובעים שהוכחו בפני
ולא נסתרו בראיה ממשית כלשהי ע"י הנתבעים הינם כדלקמן:
א. נזק לרכב עפ"י דוח שמאי בסך של – 2,680 ₪.
ב. שכ"ט שמאי בסך של - 680 ₪.
ג. ירידת ערך הרכב בסך של – 2,687 ₪.
עתירת התובעים לתשלום בגין עוגמת, דינה להידחות וכך אני מורה.
נפסק לא אחת כי עוגמת נפש הינה צער עמוק ופגיעה משמעותית. לא כל אי נחת, אכזבה או אי הסכמה גורמים לעוגמת נפש ברת פיצוי.
יפים לענייננו הדברים הבאים מתוך
ת.א. (ת"א) 103072/98
רותי רם אום נ' סנאורה בע"מ (פורסם במאגרים) "כיום תביעות בגין עוגמת נפש מתפשטות כאש בשדה קוצים. אין לסטות מהעובדה כי המדובר פה בעניין אזרחי מסחרי ולכן יש למדוד אותו במשורה. בתביעות נזקיות כאשר ניזוקים איבריו של אדם, אין הוא מקבל סכומים גבוהים בגין עוגמת נפש דווקא. על כן, יש להיזהר בטענת עוגמת הנפש בעניינים אזרחיים דנן, כדי שלא נגיע למצבים אבסורדיים". כך בענייננו.
סיכומו של דבר, על הנתבעים, ביחד ולחוד, לשאת בנזקי התובעים שהוכחו בפני
ולא נסתרו בראיה ממשית כלשהי על ידי הנתבעים והמסתכמים בסך של – 6,047 ₪.
אני מחייבת את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובעים, ביחד ולחוד, את הסך של - 6,047 ₪. סכום זה יישא ריבית והפרשי הצמדה החל מיום קרות התאונה, 23.12.14, ועד התשלום המלא בפועל.
אני מחייבת את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובעים, ביחד ולחוד, הוצאות משפט ובזבוז זמן בסך של - 500 ₪. סכום זה יישא ריבית והפרשי הצמדה החל מיום מתן פסק הדין ועד התשלום המלא בפועל.
ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית משפט מחוזי מרכז – לוד תוך 15 יום.
פסק הדין יישלח לצדדים על ידי המזכירות בדואר רשום בצרוף אישורי מסירה.
5129371512937
ניתן היום,
י"א טבת תשע"ו, 23 דצמבר 2015, בהעדר הצדדים.










תק בית משפט לתביעות קטנות 65299-06/15 ענת שדות, יצחק שדות נ' מנשה-רון דנילוב, איילון חברה לביטוח בע"מ (פורסם ב-ֽ 23/12/2015)