פסקי דין על מועצה אזורית יואב | פסקי דין על אהרון קוך
35378-09/15 סעש 22/12/2015
סעש 35378-09/15 מועצה אזורית יואב נ' אהרון קוך
בית דין אזורי לעבודה בבאר שבע
סע"ש 35378-09-15
22 דצמבר 2015
לפני: כב' השופטת אורלי סלע
- נשיאה
המבקשת:
מועצה אזורית יואב
, (
רשויות מקומיות
-
500261359
)
ע"י ב"כ: עו"ד אביב סטרשנוב
-
המשיב
:
אהרון קוך
(ת.ז. 005317921)
החלטה
1.
לפניי בקשת הנתבעת, המועצה האזורית יואב (להלן – המבקשת), להורות על צירופו של קיבוץ נחשון, כנתבע נוסף.
2.
התובע, מר אהרון קוך
(להלן – המשיב), מתנגד לבקשה.
3.
טענות המבקשת בתמצית –
א.
המשיב, מורה במקצועו, הועסק בבית הספר "צפית" (להלן – בית הספר) החל משנת 1983. במועד תחילת עבודתו, בית הספר הופעל על ידי קיבוץ נחשון, אשר המשיב חבר בו.
ב.
רק ביום 1.9.1994, כחלק מרפורמה כללית בתנועה הקיבוצית, הועברה הבעלות על בית הספר לידי המבקשת.
ג.
המשיב, אשר החל את עבודותו עת הבעלות על בית הספר הייתה של קיבוץ נחשון, המשיך את עבודתו בבית הספר גם לאחר העברת הבעלות לידי המבקשת, וזאת עד למועד פרישתו לגמלאות 31.8.2013.
ד.
לאור האמור, בטרם העברת הבעלות על בית הספר לא התקיימו יחסי עובד-מעסיק בין המבקשת למשיב, ומכאן שבתקופה הרלוונטית לתובענה המעסיק של המשיב היה קיבוץ נחשון, ולא המבקשת.
ה.
לחילופין, הסכומים הנתבעים על ידי המשיב הועברו לידי קיבוץ נחשון ע"י המבקשת, וזאת במסגרת שיטת ההתחשבנות הנוהגת, ומכאן שעל המשיב לפנות לקיבוץ נחשון לצורך קבלת הכספים.
ו.
לאור האמור לעיל, ובנסיבות העניין, קיבוץ נחשון, בהיותו המעסיק של המשיב בתקופה הרלוונטית לתובענה, ולאור היות המשיב חבר בו, הינו צד מהותי לצורך בירור הסכסוך דנא.
ז.
לבית הדין לעבודה סמכות להורות על צירופו של קיבוץ נחשון כנתבע נוסף מכוח תקנה 18(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991 (להלן – התקנות), כאשר על בית הדין ליתן פרשנות רחבה לתקנה, על מנת לברר את המחלוקת במלואה.
ח.
הפסיקה קובעת כי גם אם קיים ספק בנוגע למחלוקת בין התובע לנתבע שצירופו מבוקש, הרי שמוטב לצרף את הצד הנוסף, ולו בשל העובדה שאי צירופו יפגע במי מהצדדים.
ט.
המלומד י' לובוצקי, כתב בספרו סדר הדין במשפט העבודה (הוצאת ניצן מהדורת 2004) –
"מקום בו מתעורר ספק לגבי זהות המעביד, ראוי כי בית הדין יצרף את הטוענים כלפיו שהוא המעביד, אף בהיעדר בקשה מפורשת של הצדדים."
י.
בהתאם לפסיקה, בית הדין רשאי להורות על צירוף נתבע גם משיקולי יעילות הדיון.
4.
טענות המשיב בתמצית –
א.
המשיב פנה באמצעות הסתדרות המורים אל המבקשת בבקשה לקבל את הסכם העברת הבעלות על בית הספר, וכן כל מסמך אחר המעיד על מערכת היחסים בין המבקשת לבין המורים המועסקים בבית הספר (להלן – ההסכם). המבקשת סירבה, ועודה עומדת על סירובה, להמציא את המסמכים כאמור.
ב.
ככל הנראה, למאן דהוא קיים אינטרס להסתיר את ההסכם, שכן אין חולק כי ההסכם האמור קיים.
ג.
בטרם העברת הבעלות על בית הספר מידי הקיבוץ לידי המבקשת, נמסר למורים שהועסקו בבית הספר, והמשיב ביניהם, כי עקב שינוי הבעלות לא יפגעו זכויותיהם וותקם ישמר החל ממועד תחילת ההעסקה.
ד.
ההסכם הוא מסמך מהותי לבירור התובענה ובית הדין מתבקש להורות על גילויו למשיב עוד בטרם יידרש לבקשת המבקשת להוספת נתבע.
ה.
עם פרישתו של המשיב לפנסיה הלה קיבל תשלום בגין פדיון ימי מחלה שנצברו בתקופת העסקתו אצל המבקשת בלבד. ודוק, המורים שעבדו שכם אל שכם עם המשיב בבית הספר, אולם קיבלו את שכרם ממשרד החינוך (ולא מהקיבוץ כנגד חשבוניות), קיבלו את מלוא התשלום בגין פדיון ימי המחלה שלא נוצלו,זאת גם בגין התקופה בה בית הספר הופעל על ידי הקיבוץ, באופן המפלה את המשיב אפליה פסולה.
ו.
המבקשת לא הוכיחה את טענתה כי העבירה את הסכומים הנתבעים על ידי המשיב לידי הקיבוץ. טענה זו כלל לא נטענה על ידה במסגרת המגעים עם המשיב ערב הגשת התובענה שבכותרת.
ז.
בקשת המבקשת לצירוף נתבע אך תסרבל את ההליך ואין לקבלה, זאת בפרט בטרם המציאה המבקשת את ההסכם וכן כל מסמך המעיד על העברת הכספים המבוקשים לידי הקיבוץ.
5.
דיון והכרעה –
א.
תקנה 18(א) לתקנות קובעת בזו הלשון –
"בכל
שלב
משלבי
הדיון
רשאי
בית
הדין
או
הרשם,
לבקשת
בעלי
דין
או
בלא
בקשה
כזאת
ובתנאים
שייראו
לו,
לצוות
על
מחיקת
שמו
של
בעל
דין
שצורף
שלא
כהלכה
כתובע
או
כנתבע,
או
על
הוספת
שמו
של
אדם
שהיה
צריך
לצרפו
כתובע
או
כנתבע
או
שנוכחותו
בבית
הדין
דרושה
כדי
לאפשר
לבית
הדין
לפסוק
ולהכריע
ביעילות
ובשלמות
בכל
השאלות
הכרוכות
בתובענה
".
ב.
הווה אומר, בית
הדין
יורה
על
צירוף
נתבע כל
אימת
שעולה
כי נוכחותו
דרושה על מנת
לאפשר
הכרעה יעילה ושלמה
בכל
השאלות
הכרוכות
בתובענה.
ודוק, ישנה חשיבות
רבה
לכך
שההכרעה
המשפטית
שתתקבל
בתובענה
תהא
שלמה,
כך שהמחלוקת
מושא
התובענה תעבור
מן
העולם ולא תתחדש למול צדדים אחרים.
בשל
כך,
נוטה
בית
הדין
לפרש
את תקנה 18 פרשנות
מרחיבה.
ג.
דברים אלה מקבלים משנה תוקף עת מועלית
אפשרות
כי
עובד
עבד
אצל
מספר
מעסיקים
כך שעל
בית
הדין
לברר
מיהו
המעסיק
האמיתי.
או אז, הלכה פסוקה היא כי יש לצרף
את אותם "מעסיקים פוטנציאליים" כנתבעים
.
יפים לעניין זה דברי בית הדין הארצי לעבודה בע"ע 56413-02-12 מ.ב. גלאט עוף למהדרין בע"מ נ'
זיד חרפוש (פורסם בנבו, 29.5.2012) –
"בתיקים מעין אלה, בהם מתעוררת שאלת זהות המעביד, יעילות הדיון וקביעת חיובי הצדדים מצדיקה צירוף כל אלה שלכאורה אפשר שהם בגדר המעבידים לדיון, על מנת שבית הדין יבחן על פי מלוא הראיות את שאלת מיהות המעביד, ויקבע באופן שיחייב את כלל הצדדים, את חבויות המעביד כלפי העובד התובע"
.
ד.
מיישום ההלכה על עניינינו עולה כי יש להורות על צירוף הקיבוץ כנתבע נוסף. כך, המבקשת מעלה טענה (אשר אינה מוכחשת על ידי המשיב) כי הקיבוץ היה המעסיק של המשיב במועדים הרלוונטיים לתובענה, ומכאן שלצורך הכרעה שלמה וסופית במחלוקת, יש לצרף את הקיבוץ גם כן.
ה.
אין בידי לקבל את טענת המשיב לפיה אין מקום לקבל את הבקשה ולהורות על צירוף הקיבוץ בטרם המציאה המבקשת את המסמכים המבוקשים, אשר אף הם נוגעים למשולש היחסים בין המבקשת, המשיב והקיבוץ. כך, שעה שטרם הומצאו המסמכים ולאור עמדת המבקשת בכתב הגנתה לפיה טרם עלה בידה לאתרם, הרי שצירוף הקיבוץ ושמיעת גירסתו נדרשת ביתר שאת על מנת לשפוך אור על המחלוקת ולאפשר לבית הדין לראות תמונה שלמה וברורה יותר.
6.
קיבוץ נחשון יצורף כנתבע מספר 2 לתובענה (להלן – הנתבע הנוסף).
7.
א.
המשיב
יגיש
כתב
תביעה
מתוקן
ובמסגרתו
יצורף
הנתבע
הנוסף
וזאת
עד
ליום
17.1.16. העתק יועבר ישירות לצדדים שכננד.
ב.
הנתבע
הנוסף יגיש
כתב
הגנה
בתוך 30 יום מקבלת כתב התביעה המתוקן.
ג.
המבקשת רשאית
להגיש
כתב
הגנה
מתוקן
בתוך 30 יום מקבלת כתב התביעה
המתוקן.
8.
הדיון הקבוע ליום 24.12.2015 בטל.
נקבע ליום
9.
נקבע
לדיון
לפניי
ביום 31.1.16 בשעה 10:00.
10.
הוצאות
הבקשה תלקחנה בחשבון
בסיום
ההליך
.
11.
המזכירות תודיע לצדדים טלפונית על ביטול הדיון.
ניתנה היום, י' טבת תשע"ו,
(
22 דצמבר 2015), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.
סעש בית דין אזורי לעבודה 35378-09/15 מועצה אזורית יואב נ' אהרון קוך (פורסם ב-ֽ 22/12/2015)