פסקי דין על עמיחי לנקרי | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי

60670-05/13 עבל     24/12/2015




עבל 60670-05/13 עמיחי לנקרי נ' המוסד לביטוח לאומי








בית הדין הארצי לעבודה


עב"ל 60670-05-13



ניתן ביום 24 דצמבר 2015

עמיחי לנקרי
המערער


-




המוסד לביטוח לאומי
המשיב


לפני: הנשיא יגאל פליטמן
, סגנית הנשיא ורדה וירט ליבנה
, השופטת רונית רוזנפלד


נציג ציבור (עובדים) מר אלעזר וייץ, נציג ציבור (מעסיקים) מר עמית שטרייט

בשם המערער
-
עו"ד עודד הישראלי
, עו"ד שרון אסולין

בשם המשיב
-
עו"ד מיכל מזוז




פסק דין


השופטת רונית רוזנפלד
1.
המערער הגיש תביעתו לבית הדין האזורי בתל אביב להכרה בליקוי בו לקה בברכו הימנית כפגיעה בעבודה. בית הדין האזורי דחה את תביעת המערער על סמך חוות דעת המומחה היועץ הרפואי, לפיה אין קשר סיבתי בין האירוע התאונתי שאירע למערער בעבודתו ובין הליקוי בו לקה בברכו (השופט יוסף יוספי ונציגי הציבור מר יהודה דדון ומר ראובן בצרתי; בל' 26055-10-11). על קביעה זו סב הערעור שלפנינו.

התשתית העובדתית הרלוונטית
2.
במועדים הרלוונטיים לתביעתו עבד המערער במפעל
טרייטל הנדסה כימית בע"מ, כעובד כללי. ביום 1.10.09 עלה המערער על שיש מטבח במפעל בו עבד כדי להחליף קולונת מים. המערער ביקש לרדת מן השיש באמצעות שרפרף. בעת שדרך על השרפרף החליק השרפרף לצד. המערער מעד, נפל על גבו וברך ימין שלו נמתחה בחזקה לצד (להלן: האירוע). המערער פנה תחילה לטיפול רפואי בגבו. המערער חש כאבים בברך ימין, אך קיווה שהם יחלפו. כאשר התחזקו הכאבים פנה המערער ביום 3.11.09 לקבלת טיפול רפואי.



ההליך בפני
בית הדין האזורי ופסק הדין
3.
בית הדין האזורי מינה את דר' אלכסנדר ברוסקין
כמומחה יועץ רפואי
(להלן: המומחה).
ואלה הן השאלות שהפנה בית הדין אל המומחה, ותשובותיו, בהתאמה:
"א.

ממה סובל התובע בברכו הימנית?

ת.
ברישום רפואי מהתאריך 5.10.09 צוין כי התובע סובל מכאבי גב תחתון לאחר נפילה בעבודה. לא קיים רישום על כאבים בברך ימין. הרישום הבא הינו מתאריך 3.11.09, שם צוין כי התובע מתלונן בנוסף על כאבי הגב, על כאבים בברך ימין. בבדיקה אובחנה רגישות באזור המיניסקוס הפנימי וכן ברצועה הצדדית הפנימית של ברך שמאל.

ב.
האם הליקוי הקיים, ככל שקיים, נובע מן האירוע אשר יתואר להלן
[האירוע, ר.ר.]
?

ת.
יש לציין כי עוד ברישום משנת 1998 צוין אודות כאבים בשתי הברכיים. ברישום רפואי מהתאריך 12.7.04 צוין כי התובע סובל מכאבים בברך ימין. ברישום מהתאריך 21.3.05 בחתימת רופא אורטופד ד"ר אריאלי, צוין כי התובע סובל מכאבים בשתי הברכיים. בבדיקות
us

ובבדיקות קליניות שבוצעו ע"י אורטופד לאחר האירוע מהתאריך 1.10.09 צוין כי התובע סובל מדלקת ברצועה הצדית הפנימית ברצועות המתחברות לעצם השוק הימנית. אין בתיק הרפואי כל רישום אודות פגיעה טראומטית בברך ימין (קרע ברצועות, שבר, קרע במיניסקוסים). אי לכך, לדעתי, מצבו האובייקטיבי בברך ימין נובע על רקע תהליך תחלואתי בלבד ואינו קשור כלל לנפילה, קשה ככל שהיתה בתאריך 1.10.09."

4.
בעקבות חוות דעתו של המומחה ביקש המערער לפסול את חוות הדעת, ולקבוע שהיא מיותרת. לגישתו של המערער בית הדין קבע כי המערער נפגע בברך ימין, ועל כן לא היה מקום למינוי מומחה רפואי. משכך יש להעביר את עניינו לדיון בוועדה הרפואית. בית הדין דחה את הבקשה. בעקבות זאת ביקש המערער להפנות שאלת הבהרה למומחה. בקשתו נדחתה מן הטעם שהמומחה קבע כי אין קשר סיבתי בין הליקוי בו לקה בברכו ובין האירוע. בשאלה שביקש המערער להפנות אודות נזק זמני או אי כושר אין כדי להבהיר את האמור בחוות דעת המומחה.

5.
בהתבסס על חוות דעת המומחה הגיע בית הדין האזורי למסקנה כי דין תביעת המערער להידחות. בית הדין עמד על כך שהמומחה קבע בחוות דעתו המפורטת והמנומקת, המבוססת על התיעוד הרפואי שהועבר לעיונו, כי אין קשר סיבתי בין האירוע בעבודתו של המערער ובין הליקוי בו לקה בברכו. בית הדין התייחס לטענת המערער כי המומחה סטה מן התשתית העובדתית שהונחה בפני
ו, וקבע כי המומחה ציין כי מן התיעוד הרפואי עולה כי אין כל רישום על פגיעה טראומטית בברך ימין, וכי מצבו הרפואי של המערער נובע מתהליך תחלואתי בלבד. המומחה אף נתן דוגמאות לפגיעות טראומטיות אשר היה מצופה לראותן בברכו הימנית של המערער, אילו זו הייתה נפגעת באירוע. בית הדין עמד עוד על טענת המערער כי מאחר שנקבע כי הוא נפגע באירוע תאונתי לא היה מקום למנות מומחה רפואי בעניינו והסביר, כי נוכח טענת המערער כי ישנו קשר סיבתי בין הליקוי בו לקה ובין האירוע, היה מקום למנות מומחה טרם הכרה בליקוי כפגיעה בעבודה. כמו כן, המערער היה רשאי להגיש בקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין למנות מומחה, ואף היה רשאי להגיש בקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין שלא לפסול את חוות הדעת ולא להתיר הפניית שאלת הבהרה למומחה. משכך דחה בית הדין את התביעה.

הדיון בערעור
6.
במסגרת דיון "קדם ערעור"
קיבלו הצדדים את הצעת בית הדין, לפיה המומחה יתבקש לשוב ולהתייחס לעניינו של המערער. ואלו הן השאלות שהופנו אל המומחה ותשובותיו בהתאמה:
"בהחלטת בית הדין האזורי מיום 13.9.12 צוין לפניך כי בעת שהמערער נפל משיש המטבח על גבו הוא חש כי ברך ימין שלו נמתחה לצד בחוזקה. בשים לב לקביעה עובדתית זו של בית הדין האזורי, הינך מתבקש לתת דעתך לשאלות הבאות:
א.
לאור המסמכים הרפואיים שבתיק כפי שהובאו לפניך, מה היה מצבה הרפואי של ברך ימין בסמוך לאחר קרות האירוע כמתואר. לתשומת ליבך תלונות המערער במועדים סמוכים לאירוע והטיפול שקיבל.
ת.
הרישום הרפואי הראשון בעניין הברכיים הסמוך לקרות האירוע מהתאריך 5.10.09
[צ"ל: 1.10.09]
היה בתאריך 3.11.09. ברישום זה, בחתימתה של ד"ר רויטמן, רופאת משפחה, צוין שבמשך כשבוע סובל מכאבים בברך ימין, בברך ובשוק. כמו כן מציינת הרופאה שהתובע רק היום (3.11.09), לא יצא לעבודה והגיע עם טופס 250. בבדיקה קלינית אובחנו כאבים במישוש ברך ימין עם הקרנה לשוק.

ברישום רפואי מאוחר יותר, מהתאריך 14.12.09 בחתימתו של ד"ר אריאלי, מומחה לאורטופדיה, צוין כי בתאריך 4.11.09 אובחנה רגישות רבה על פני החלק הפנימי של הברך באזור רצועת
mcl

ושבבדיקת
us
מהתאריך 30.11.09 אובחנה תפיחות על פני
pes anserinus
(חיבור רצועות הרגליים והגידים לשוק). כמו כן, צוין שהתובע קיבל טיפול פיזיותרפי עם שיפור קליני.
ב.
הינך מתבקש לשוב ולשקול את קביעתך בדבר העדר כל קשר סיבתי בין מצב ברכו של המערער לבין האירוע התאונתי שאירע לו בעבודה, וזאת נוכח הקביעה העובדתית לפיה במהלך האירוע התאונתי הוא חש כי ברך ימין שלו נמתחה לצד בחוזקה. לתשומת ליבך, גם החמרת מצב קיים, ואפילו באופן זמני, משמעה קיומו של קשר סיבתי.
ת.
לתובע לא אובחן כל ממצא טראומטי שיכול היה להיווצר על רקע של נפילה, מתיחה, תנועה סיבובית או כל חבלה בברך ימין. לתובע אובחן טנדיניטיס (דלקת ברצועות) – מצב תחלואתי בברך ימין. לא אובחן אצל התובע נוזל דמי בברך, חשד לקרע ברצועות או במיניסקוסים או כל סימן לפגיעה טראומטית בברך. הקביעה העובדתית, בה צוין כי התובע חש שברך ימין נמתחה בחוזקה, לא מגובה באבחנות או סימנים אורטופדים המעידים על פגיעה ממשית בברך לאור האירוע. אי לכך, אני איתן בדעתי, כפי שהוצגה בחוות דעתי לבית הדין קמא – מצבו האובייקטיבי של התובע בברך ימין נובע על רקע תחלואתי בלבד ואינו קשור כלל לאירוע מיום 1.10.09
" [ההדגשות שלי, ר.ר.].


7.
לאחר קבלת תשובות המומחה ניתנה הורשו הצדדים להשלים את טיעוניהם בערעור. בהחלטת בית הדין לעניין זה צוין כי עם הגשת השלמת הטיעונים או בחלוף המועד להגשתם יועבר התיק למתן

פסק דין
על יסוד כלל החומר שבתיק בית הדין.

8.
בהשלמת הטיעונים טען המערער, כי המומחה מתבצר בחוות דעתו וממשיך להדגיש את האיחור באבחנת מצבו הרפואי בברכו הימנית. לאיחור זה אין משמעות לאור קביעותיו העובדתיות השונות של בית הדין האזורי לפיהן המערער נפל משיש על גבו וחש כי ברכו הימנית נמתחה לצד בחוזקה. המומחה אף מציין בתשובותיו ממצאים שונים, שעשויים להיות ממצאים טראומטיים. כמו כן, המומחה אינו מסביר מדוע דווקא בברך ימין שנחבלה באירוע ישנה דלקת ברצועות, ואינו משווה את מצב ברך ימין למצבה של ברך שמאל. לשיטת המערער, גם היעדר נוזל דמי והיעדר חשד לקרע ברצועות או במיניסקוס לא שולל התרחשות של נזק ולו זמני. משכך טוען המערער כי יש לקבל את הערעור ולמנות מומחה אחר. בהודעתו שהוגשה ביום 14.7.15 הוסיף המערער כי במסגרת תביעה אזרחית אותה הוא מנהל מונה מומחה מטעם בית המשפט, אשר הגיע למסקנה כי קיים קשר סיבתי בין האירוע ובין מצבו בברכו הימנית, וקבע לו דרגת נכות זמנית, ואף המומחה מטעם הנתבעת באותו הליך לא שלל קשר סיבתי. להודעתו צירף המערער את חוות הדעת שניתנו באותו הליך.

9.
המוסד לביטוח לאומי
לא השלים את טענותיו בערעור.

דיון והכרעה


10.
לאחר שנתנו דעתנו לכלל החומר שהובא לפנינו במסגרת הערעור הגענו לכלל מסקנה כי דין הערעור להידחות
.

11.
בתשובותיו לשאלות ההבהרה, עמד המומחה על התיעוד שבתיקו הרפואי של המערער וציין, כי ברישום הראשון לאחר האירוע בו תועדו תלונות המערער אודות כאבים בברכו, צוין כי המערער "
במשך כשבוע סובל מכאבים ברגל ימין בברך ובשוק
". עוד עמד המומחה על כך, שמרישומים רפואיים מאוחרים יותר ומתוצאות בדיקת אולטרא סאונד שבוצעה למערער עולה כי אובחנה רגישות רבה על פני החלק הפנימי של הברך באזור רצועת
mcl
, וכן תפיחות בחיבור רצועות הרגליים והגידים לשוק. נוכח נתונים אלה קבע המומחה, כי המערער לקה בטנדיניטיס, דלקת ברצועות, שהיא מצב תחלואתי בברך ימין. כך גם עולה מן התיעוד הרפואי כי המערער לקה בטנדיניטיס.
נוסף על כך הבהיר המומחה כי לא אובחן בברכו הימנית של המערער כל ממצא טראומטי שיכול היה להיווצר על רקע של נפילה, מתיחה, תנועה סיבובית או כל חבלה בברך ימין, כגון נוזל דמי בברך, חשד לקרע ברצועות או במיניסקוסים או כל סימן אחר לפגיעה טראומטית בברך. המומחה ציין כי תחושת המתיחה החזקה של המערער אינה מגובה באבחנות או בסימנים אורטופדיים המעידים על פגיעה ממשית בברך ימין הנובעים מן האירוע. משכך חזר המומחה וקבע כי הליקוי בו לקה המערער בברכו הימנית הינו על רקע תחלואתי, וכי מצב זה אינו קשור לאירוע שאירע בעבודתו. קביעתו של המומחה בדבר היעדר קשר סיבתי כאמור היא מסוג הקביעות שמתחום המומחיות של המומחה היועץ הרפואי, ולא מצאנו סיבה לסטות ממנה. טענות המערער קיבלו מענה ברור בתשובות המומחה לשאלות ההבהרה שנשאל, ולא מצאנו טעם שיש בו לערער על מסקנות המומחה. בקשר לכך לא למותר הוא להזכיר כי המומחה היועץ הרפואי הממונה על ידי בית הדין הוא המנחה את בית הדין בקביעות בשאלות שברפואה, ובית הדין כרגיל לא יסטה מחוות דעתו, אלא בנסיבות יוצאות דופן (עב"ל 346/06 המוסד לביטוח לאומי
- בוארון, מיום 15.5.2007, בפסקה 13; עב"ל 1035/04 ביקל - המוסד לביטוח לאומי
, מיום 6.6.2005, בפסקה ו'). אשר על כן, לא מצאנו כל הצדקה לסטות מן הנקבע בחוות דעתו של המומחה.
בהמשך להודעת המערער מיום 14.7.15 ולמסמכים שצורפו לה יצוין, כי במסמכים אלה אין כדי להצדיק סטייה מחוות דעתו של המומחה. משתי חוות הדעת לא עולה קביעה כי קיים קשר סיבתי בין האירוע ובין מצבו של המערער בברכו הימנית.

12.
בשים לב לכל האמור, משלא הוכח קשר סיבתי בין האירוע שאירע למערער בעבודתו ביום 1.10.09 ובין הליקוי בו לקה בברכו, ונוכח המשקל המיוחד הניתן בבית הדין לחוות הדעת של המומחה היועץ הרפואי המתמנה מטעם בית הדין, דין הערעור להידחות.


13.
סוף דבר
הערעור נדחה.
אין צו להוצאות.

ניתן היום, י"ב טבת תשע"ו (24 דצמבר 2015) בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.






יגאל פליטמן
,
נשיא, אב"ד

ורדה וירט-ליבנה,
סגנית נשיא

רונית רוזנפלד
,
שופטת


מר אלעזר וייץ,
נציג ציבור (עובדים)



מר עמית שטרייט,
נציג ציבור (מעסיקים)









עבל בית הדין הארצי לעבודה 60670-05/13 עמיחי לנקרי נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 24/12/2015)