Google

עדית גולד - אורי שקד, הפניקס חברה לביטוח בע"מ, ד"ר גלינה גודוביק ואח'

פסקי דין על עדית גולד | פסקי דין על אורי שקד | פסקי דין על הפניקס חברה לביטוח | פסקי דין על ד"ר גלינה גודוביק ואח' |

2349-02/14 א     27/12/2015




א 2349-02/14 עדית גולד נ' אורי שקד, הפניקס חברה לביטוח בע"מ, ד"ר גלינה גודוביק ואח'








בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו



ת"א 2349-02-14 גולד ואח'

נ' שקד ואח'




תיק חיצוני: מספר תיק חיצוני





בפני

כבוד השופטת
חדוה וינבאום וולצקי


התובעת

עדית גולד
ע"י ב"כ עוה"ד אילן קנר ואח'


נגד


נתבעים

1. אורי שקד
ע"י ב"כ עוה"ד ד"ר יוסי כהן
2. הפניקס חברה לביטוח בע"מ

ע"י ב"כ עוה"ד משה עבדי
ואח'
3. ד"ר גלינה גודוביק


ע"י ב"כ עוה"ד איילין דולינגר ושות'
4. מדינת ישראל
5. עיריית תל-אביב


ע"י ב"כ עוה"ד ד. ויסלס



החלטה


1.
המבקשות, מדינת ישראל- משרד הבריאות ועיריית תל אביב יפו שהינן הנתבעות 4 ו - 5 (להלן:"המבקשות"),הגישו בקשה לסילוק על הסף של התביעה (להלן: "הבקשה") אותה הגישה המשיבה, הגב' עידית גולד (להלן: "המשיבה"), בין היתר נגדן.

רקע

2.
התביעה הוגשה בגין שתי עילות: האחת – מכוח חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה- 1975 (להלן: "חוק הפלת"ד"), בעקבות תאונת דרכים אותה, לטענת המבקשת, עברה המנוחה, איה מישר ז"ל (להלן: המנוחה") בשנת 2006. תביעה זו הוגשה כנגד בן זוגה של המנוחה, מר אורי שקד
, אשר נהג ברכב שבו נפגעה המנוחה (להלן: "הנתבע 1") וכנגד הפניקס חברה לביטוח בע"מ
מכוח היותה המבטחת בביטוח החובה של הרכב (להלן: "הנתבעת 2").

העילה השנייה הינה עילה של רשלנות רפואית בטיפול במנוחה שהופנתה כנגד ד"ר גלינה גודוביק, הרופאה אשר טיפלה באופן פרטי במנוחה בעקבות תסמונת ה-


rsd
ממנה סבלה, (להלן:"הנתבעת 3" ו/או "ד"ר גודוביק") וכנגד המבקשות, מפעילות בית החולים איכילוב ומעבידותיהן של אנשי הצוות הרפואי אשר טיפלו במנוחה, לרבות הנתבעת 3.

3.
התביעה הוגשה על ידי המשיבה, אחותה של המנוחה,
מכוח היותה הנהנית על פי צוואת
אמה שלה ושל המנוחה, אשר נפטרה עובר להגשת התביעה דנן הייתה הנהנית על פי הצוואה של המנוחה.

טענות המבקשות

4.
לטענת המבקשות, למיטב ידיעתן המנוחה טופלה באופן פרטי על ידי ד"ר גודוביק והטענות העולות מכתב התביעה מתייחסות לטיפול שניתן באופן פרטי בלבד. מכאן שלטענתן אין בסיס להגשת התביעה כנגדן.

5.
עוד נטען, יש להורות על סילוקה של התביעה על הסף בגין כל אחת מהעילות הבאות: התיישנות, שיהוי, ייחוד עילה, העדר יריבות והעדר עילה:

6.
התיישנות:

לטענת המבקשות המנוחה טופלה בבית החולים "איכילוב" עד לחודש פברואר 2007 ומכאן כי כל טענה בדבר הטיפול שניתן לה בבית החולים התיישנה זה מכבר. לטענתן מהתיעוד הקיים בבית החולים עולה כי לאחר חודש מאי 2007 המנוחה לא טופלה במסגרת בית החולים ומוכחשת מצידם כל חבות לטיפולים שניתנו על ידי ד"ר גודוביק באופן פרטי, שלא במסגרת בית החולים ולא במהלך שעות העבודה.

בנסיבות הללו משהטיפול האחרון שניתן למנוחה על ידי בית החולים ניתן לכל המאוחר בחודש מאי 2007, הרי שהתביעה התיישנה למעלה משנה עובר הגשתה.

בנוסף טענו המבקשות כי כתב התביעה המתוקן הוגש ביום 9.3.15 בעוד שהמנוחה נפטרה ביום 24.1.08, כך שלמעשה התביעה כנגד המבקשים הוגשה כחודש וחצי לאחר תום תקופת ההתיישנות מפטירתה ועל כן בכל מקרה התביעה נגדם התיישנה.


7.
שיהוי ניכר:

לטענת המבקשות יש לדחות את התביעה נגדן מחמת שיהוי ניכר, אשר הסב להן נזק ראייתי כבד ויש ליתן לכך ביטוי בין בדרך של סילוק התביעה על הסף או בהכבדת הנטל על המשיבה בכמות ובמשקל הראיות שיהא עליה להציג בבית המשפט.

8.
עקרון "ייחוד העילה":

לטענת המבקשות לאחר תאונת הדרכים שעברה המנוחה בשנת 2006, החלה המנוחה לסבול מתסמונת
rsd
שהצריכה טיפול לשיכוך כאבים. הטיפול שקיבלה המנוחה במסגרת בית החולים ניתן לה בשל פגיעתה כתוצאה מתאונת הדרכים שעברה ועל כן חל עיקרון "ייחוד העילה" , הקבוע בסעיף 8 לחוק הפלת"ד.

9.
העדר עילה:

לטענת המבקשות לא ניתן למצוא בכתב התביעה ו/או בחוות הדעת שצורפה לה טענה כלשהי כנגד המבקשות ו/או מי מטעמן.

לטענתן, המומחה מטעם המשיבה אינו מלין על עצם מתן התרופות שניתנו למנוחה אלא על המינון שניתן ועל מתן התרופות ללא פיקוח רפואי וניטור צמוד. על פי כתב התביעה המנוחה קיבלה את הטיפול על ידי ד"ר גודוביק באופן פרטי, בביתה של המנוחה. הטיפולים לא ניתנו במסגרת בית החולים.
בזמנים בהם טופלה המנוחה בבית החולים היא היתה תחת השגחה רפואית ולכן אין כל טענה כלפי הטיפול שניתן למנוחה במסגרת בית החולים. כתב התביעה וחוות הדעת מעלים טענות ביחס לטיפול הפרטי שניתן על ידי ד"ר גודוביק בלבד, שלא במסגרת בית החולים.

מכאן שאין לטענתן עילת תביעה כנגדן וכלל לא ברור מאין בא צירופן. זאת ועוד ציינו המבקשות, כי התביעה הוגשה לראשונה בשנת 2014 והמבקשות לא נכללו בה. חוות הדעת שצורפה לכתב התביעה המקורי היא אותה חוות הדעת שצורפה לכתב התביעה המתוקן והיא אינה מעלה טענה כלפי המבקשות . לטענתן לו היה המומחה מטעם המשיבה סבור כי למבקשות יש אחריות למותה של המנוחה, היה המומחה מציין זאת בחוות דעתו והתביעה המקורית היתה כוללת גם את המבקשות .

10.
העדר יריבות:

לטענת המבקשות הטיפול שניתן למנוחה בביתה ניתן על ידי ד"ר גודוביק , באופן פרטי וללא שום קשר לפעילותה בבית החולים.
לטענת המבקשות הטענות
המתוארות
בסעיף 15 לכתב התביעה המתוקן הינן טענות עובדתיות חלופיות ועל התובעת מוטלת החובה לפרט מיהו אותו גורם שטיפל במנוחה ככל שהיה זה גורם בבית החולים.

המבקשות מודות כי ד"ר גודוביק הינה עובדת של בית החולים ועל כן מוגדרת היא כעובדת מדינה , אולם משקיבלה היתר לניהול פרקטיקה פרטית- כל טיפול שניתן במסגרת זו כשמו כן הוא- פרטי, ובית החולים לא נושא באחריות שילוחית ו/או ביטוחית בגינו.

במקרה דנן, ד"ר גודוביק העבירה טופס בקשה לקיום פרקטיקה פרטית ביום 1.1.07, בו היא ביקשה היתר לעבוד באופן פרטי למשך שעתיים בשבוע במרכז הרפואי רמת אביב. ואולם, ד"ר גודוביק לא יידעה את בית החולים כי היא מעניקה למנוחה טיפולים פרטיים בביתה של המנוחה, היינו המבקשות כלל לא היו מודעות לכך כי ד"ר גודוביק מעניקה טיפולים רפואיים למנוחה בביתה.

11.
לבסוף טוענות המבקשות כי בחייה היתה המנוחה עובדת מדינה. לטענתן בהתאם לסעיף 60(ג) לחוק שירות המדינה גמלאות [נוסח משולב] תש"ל- 1970, ככל שהמנוחה קיבלה גמלאות נכות מהמדינה, אזי על העזבון לבחור בין קבלת פיצוי בתביעה זו ובין קבלת גמלאות מן המדינה.
לטענתן, מאחר ומדובר בגמלאות שכבר שולמו למנוחה, המשיבה מנועה מלתבוע את המדינה או שעליה להשיב את הגמלאות שקיבלה ולוותר על גמלאות עתידיות.

12.
לאור מכלול הטיעונים שפורטו לעיל עותרות המבקשות לסילוקה של התביעה על הסף.

טענות המשיבה

13.
המשיבה מתנגדת לבקשה מן הטעמים הבאים:

14.
העדר יריבות:

לטענת המשיבה הטיפול שניתן למנוחה ניתן לפחות בחלקו, במסגרת בית החולים איכילוב ואין לקבל את טענת המבקשות כאילו מאז חודש מאי 2007 המנוחה לא טופלה כלל בבית החולים ולראיה צירפה המשיבה תעודה רפואית מתאריך 11.10.07.

15.
התיישנות :

לטענת המשיבה המנוחה נפטרה ב- 24.1.08. הבקשה לתיקון כתב התביעה ולצירופן של המבקשות הוגשה ב- 22.1.15 (יומיים לפני שחלפו 7 שנים לפטירתה של המנוחה) ולמרות שהתיקון הותר מאוחר יותר, המועד הקובע הוא מועד הגשת הבקשה.

16.

שיהוי:

המשיבה טוענת כי המידע שהביא לבקשה לתיקון התביעה והוצפת המבקשות כנתבעות, נמסר למשיבה ע"י ב"כ הנתבעת 3 . לאור ריחוקה של המשיבה מהטיפול שניתן למנוחה אין לה ידיעה משל עצמה בכל הנוגע למערכת היחסים בין הרופאה לבית החולים בו עבדה, אין לה מידע מי נתן את ההנחיות הרפואיות לנתבע 1 ואין לה ידיעה האם הנתבעת 3 פעלה מתוך היתר לניהול פרקטיקה פרטית. מכל מקום לטענתה לא ברור מהו הנזק הראייתי שנגרם למבקשות.

17.
ייחוד העילה:

לטענת המשיבה ככל שיתברר כי מותה של המנוחה נגרם כתוצאה מהתאונה, יחול סעיף 8 לחוק הפלת"ד. בדיוק משום כך התבקש בית המשפט בסעיף 20 לכתב התביעה למנות מומחה רפואי.

18.
ניכוי גמלאות:


לטענת המשיבה, למיטב ידיעתה המנוחה לא קיבלה גמלאות מהמדינה ומכל מקום המשיבה עצמה אינה מקבלת תגמולים פנסיוניים מהמדינה.

דיון והכרעה

19.
לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה ובתשובה לתגובה, סבורה אני שדין הבקשה להידחות.

20.
תקנות 100 ו- 101 לתקנות סדר הדין האזרחי, מקנות בידי בית המשפט סמכות לסלק תובענה על הסף תוך הפעלת שיקול דעת בית המשפט.
הלכה
פסוקה
היא כי בקשות
מסוג
זה
ייעתרו
במשורה ובמקרים קיצוניים בלבד שכן יש בקבלתן כדי לשלול את זכותו החוקתית של האדם לפנות לערכאות. (ראה ע"א 733/95 ארפל אלומיניום בע"מ נ' קליל תעשיות בע"מ, פ"ד נא(3), 577 בעמ' 631).

21.
בענייננו לא מצאתי כי יש בסיבות שהעלו המבקשות די כדי לסלק את התובענה על הסף כפי שיובהר להלן.



התיישנות:

22.
המנוחה נפטרה ביום 24.1.08 וביום 22.1.15 הוגשה הבקשה לתיקון כתב התביעה על דרך הוספתן של המבקשות. ככל שהאירוע מקים העילה הוא פטירת המנוחה מטיפול תרופתי לא מבוקר, בין שניתן לה ע"י המבקשות ובין שניתן לה על ידי אחר,
הרי שעל פניו אין התיישנות במועד הגשת הבקשה לתיקון התביעה. המועד הקובע הוא מועד הגשת הבקשה ועל כן דין טענה זו להידחות.

23.
המסמך מבית החולים איכילוב שהוצג על ידי ב"כ המשיבה בתגובתו מלמד כי לכאורה גם אם המנוחה טופלה בעיקר בביתה בתקופה האחרונה לחייה, הרי שבמקביל נסתייעה גם בטיפול בבית החולים.


השאלה אם היה טיפול זה של בית החולים קשור לטיפול שקיבלה בביתה או האם הטיפול התרופתי שקיבלה בביתה היה פועל יוצא של הטיפול שקיבלה גם בבית החולים – דורש שמיעת ראיות והצגת עובדות. מטעם זה לא ניתן לומר כי כבר בשלב זה ברור כי התביעה כנגד המבקשות התיישנה.

24.
כל שניתן לומר כעת הוא שטענת ההתיישנות שהעלו המבקשות תידרש לדיון ביחד עם התביעה ויתכן שבסופו של דיון יימצא שאכן התביעה נגדן התיישנה.

שיהוי
:

25.
אם לא מצאתי לקבל את הבקשה בטענה להתיישנות הרי שטענת השיהוי בוודאי אין בה כדי להביא לנקיטת צעד כה דרסטי של סילוקה של התביעה על הסף.


טענת המבקשות לנזק ראייתי שמורה להן וככל שתוכח, יהיו המבקשות זכאיות לכל סעד שניתן בעקבות טענה זו.


בשלב הזה כלל לא ברור מהו הנזק שנגרם, אם בכלל.

עקרון ייחוד העילה:

26.
התביעה הוגשה בשתי עילות חלופיות כאשר אין חולק גם על דעת ב"כ המשיבה כי אם יוכח שפטירת המנוחה נבעה מפגיעתה בתאונת הדרכים הנטענת, כי אז יחול סעיף 8 לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה – 1975 (להלן: "חוק הפלת"ד") והתביעה כנגד המבקשות תדחה.


בשלב זה ובטרם הוכרעה השאלה האם נפגעה המנוחה בתאונת דרכים והאם כתוצאה מאותה תאונה נגרמו נזקיה, לרבות מותה, הרי שאין מקום לסילוקה של התביעה כנגד המבקשות על הסף.




העדר עילה:

27.
לאחר שעיינתי בחוות הדעת של המומחה מטעם המשיבה, לא ניתן לקבוע בוודאות כי היא אינה יכולה לשמש גם כנגד המבקשות, ככל שיימצא שהן היו אחראיות לטיפול במנוחה בדרך כלשהי.


המומחה מטעם המשיבה לא התייחס באופן ספציפי להתנהלות הנתבעת 3 בטיפול במנוחה אלא לפן העקרוני, לפיו טיפול תרופתי כמו זה שקיבלה המנוחה היה צריך להיעשות תחת פיקוח רפואי או ניטור צמוד של פעילות הלב. מן הטענה כי פיקוח כזה וניטור לא נעשו במנוחה,
הגיע המומחה למסקנה כי בסבירות גבוהה מותה של המנוחה נגרם משימוש לא מבוקר בתרופות אלו.

28.
אין חולק כי חוות הדעת הוכנה עובר להגשת התביעה במתקונתה במקור שלא כללה את המבקשות כנתבעות. יחד עם זאת אין בכך די כדי לאיין כל טענה כנגד המבקשות בשל האופן שבו נוסחה חוות הדעת.


מכאן שאין בידי לקבל אף טענה זו בשלב זה של ההליך.

העדר יריבות:

29.
לאור כל דבריי שלעיל הרי שכדי לבחון את שאלת העדר היריבות יש מקום לשמוע ראיות. לא ניתן לטעון כנגד המשיבה כי היא טוענת טענות עובדתיות חלופיות, מקום שהצורך בהוספת המבקשות עלה בשל טענת הגנה שהועלתה על ידי הנתבעת 3.

30.
באשר לטענה כי היה על המשיבה לפרט את שמות הרופאים שטיפלו בתובעת בבית החולים, הרי שצורך זה בפירוט יכול לקבל מענה במסגרת הליכים מקדמיים ומכל מקום בוודאי מצוי ברשומות הרפואיות של בית החולים ואין הוא לכשעצמו עילה לנקיטת צעד כה דרסטי של סילוק על הסף מקום שהטענה עלתה בעקבות טענה של הנתבעת 3 שמשמשת כרופאה במבקשות.




סעיף 60(ג) לחוק שירות המדינה גמלאות [נוסח משולב], התש"ל – 1970:

31.
אכן על פי החוק הנ"ל נדרשה המנוחה, או המשיבה שבאה בנעליה, לבחור האם היא מעוניינת בתביעה לפי פקודת הנזיקין או חוק הפלת"ד או שמא היא מעדיפה לקבל גמלאות מכוח החוק. ברי כי אם קיבלה המנוחה תגמולים לפי החוק, תעמוד למבקשות טענתן זו. אלא שהמבקשות לא הוכיחו בשלב זה כי
המנוחה או מי מטעמה אכן קיבלו תגמולים על פי החוק ומכאן שאף טענה זו לא יכולה בשלב זה להביא לסילוקה של התביעה כנגד המבקשות על הסף.

סוף דבר


32.
הבקשה לסילוק על הסף שהגישו המבקשות נדחית.

33.
לאור מורכבות התביעה איני עושה צו להוצאות.

34.
המזכירות תעביר ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, ט"ו טבת תשע"ו, 27 דצמבר 2015, בהעדר הצדדים.










א בית משפט מחוזי 2349-02/14 עדית גולד נ' אורי שקד, הפניקס חברה לביטוח בע"מ, ד"ר גלינה גודוביק ואח' (פורסם ב-ֽ 27/12/2015)














מידע

© 2024 Informer.co.il    אינפורמר       צור קשר       תקנון       חיפוש אנשים