פסקי דין על השקעות בע"מ שרי את אלכס | פסקי דין על ט.ג. אחסנה והובלה | פסקי דין על בני גולאב זאדה |

64031-12/14 תט     29/12/2015




תט 64031-12/14 השקעות בע"מ שרי את אלכס נ' ט.ג. אחסנה והובלה בע"מ, בני גולאב זאדה








בית משפט השלום בבאר שבע



ת"ט 64031-12-14 שרי את אלכס נ' ט.ג. אחסנה והובלה בע"מ
ואח'




תיק חיצוני: 501237-11-14



בפני

כב' הרשמת הבכירה ליאורה וינשטיין


תובעים

השקעות בע"מ שרי את אלכס


נגד


נתבעים

1. ט.ג. אחסנה והובלה בע"מ
2. בני גולאב זאדה



החלטה

בפני
התנגדות לביצוע שטר בסך בסך 34,400 ₪.
שטר זה נמשך ע"י הנתבעת לטובת בני גל כחלק מהתמורה עבור רכישת 350 טון לימונים שמתוכם, לדברי הנתבעת, סופקו רק 280 טון. השיק עצמו, שתאריכו 26.9.14,
"משקף" כ-70 טון.
הנתבעת טוענת כי היות ולא ניתנה תמורה לשיק, הוא בוטל על ידה, אך אין היא זוכרת מתי. היא לא הציגה את חוזה רכישת הלימונים ועל כן לא ידוע מתי אמורים היו הלימונים להיות מסופקים וכפועל יוצא מכך מתי נכשלה התמורה.
בינתיים ביצע הנפרע, מר גל, ניכיון לשיק שקבל מהנתבעת אצל התובעת. כנגד השיק
קבל 29,000 ₪ במזומן ושיק בסך 3,000 ₪ (להלן: "השיק הנגדי") שתאריכו 3 ימים לאחר מועד פרעון השיק נושא תיק ההוצאה לפועל, דבר המאפשר לתובעת לבטל את השיק הנגדי אם לא יפרע השיק.
היתרה, בסך 2,400 ₪, מהווה את דמי הניכיון שגבתה התובעת מבני גל.
ע"ג שטר הניכיון, שצורף לבקשה לביצוע השיק, נרשם כי התקיימה שיחה עם מנהל הנתבעת בתאריך 25.8.14 בשעה 16:10 והתקבל אישורו על תקינות השיק לניכיון. נרשם מספר הטלפון שלו.
אם אמנם התקיימה השיחה הנ"ל, הרי שהשיק בוטל מתי שהוא בין התאריכים 25.8.14 – 26.9.14.
מנהל הנתבעת (מר מרדכי סלוקי – מוטי) טען כי שיחה כזו לא התקיימה.
הנתבעת טוענת כי דמי הניכיון האמורים לעיל מהווים למעשה ריבית שנתית בשווי של 99.3% (לפי ריבית של 2,400 ₪ ל-32 יום על סכום של 29,000 ₪) דבר הנוגד את
חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות תשנ"ג-1999. עקב ריבית היתר מדובר בפעולה בחוסר תום לב של התובעת אשר בשלה אין היא זכאית להיקרא "אוחזת כשורה". על כן כל טענה שתהיה לנתבעת נגד מר בני גל תוכל לעמוד גם נגדה.
ריבית מופרזת ביותר זו יכולה להעיד, לדעת הנתבעת, על קנוניה שנרקמה בין התובעת ומר בני גל, לגבות את השיק מהנתבעת למרות שלא סופקה (לנתבעת) הסחורה תמורתו.
התובעת טוענת כי הנתבעת לא הוכיחה כשלון תמורה מלא, כי לא פירטה את טענתה ולא צירפה את ההסכם שעשתה עם בני גל. ניתן היה לצרף כרטסת הנהלת חשבונות ממנה היה עולה כי לא כל הסחורה סופקה.
לטענת התובעת אין זה עניינה של הנתבעת מהו שיעור הריבית שהתכוונה התובעת לגבות ממר בני גל. היא צרפה לבקשת הביצוע את שטר הניכיון ואת שובר הקבלה וחשפה את כל הפרטים. התובעת טוענת כי היא מוכנה להסתפק בתשלום הסכום ששילמה בפועל למר בני גל, דהיינו 29,000 ₪.

דיון והכרעה:

צודקת ב"כ הנתבעת כשהיא טוענת כי אף אם ההגנה בפי הנתבעת דחוקה, יש ליתן לה רשות להתגונן.
ראה למשל פסק דינה של כב' השופטת דפנה ברק-ארז ברע"א (עליון) 1551/13 קבוצת נורגלו רוניגד בע"מ
ואח' נגד בנק מזרחי טפחות בע"מ, מיום 28.2.13 – "אכן, לגופו של עניין, ערעורו של המבקש אינו מופרך על פניו. הלכה פסוקה היא שיש לתת לנתבע רשות להתגונן כאשר הוא מציג הגנה אפשרית, ולו דחוקה (ראו למשל: ע"א 9654/02 האחים אלפי בע"מ נ' בנק לאומי לישראל, פ"ד נט (3) 41, 46 (2004))".
במקרה הנוכחי הגנתה של הנתבעת דחוקה ביותר. הטענות שהיא מעלה נגד הריבית המופרזת שגבתה -
או עמדה לגבות
- התובעת ממר בני גל אינן ממין הטענות בדבר חוסר תום לב היכולות להטען כנגד אוחז שטר הטוען כי הוא אוחז כשורה.
סעיף 91 לפקודת השטרות [נוסח חדש]
מגדיר את תום הלב הנדרש -
"כל שנעשה, למעשה, ביושר-לב, רואים כאילו נעשה בתום-לב, כמשמעותו בפקודה זו, בין שנעשה ברשלנות ובין שלא ברשלנות. ". דבר זה הוסבר ע"י כב' השופטת מיכל שרביט בתא (שלום י-ם) 20638/07/12 בנק מזרחי טפחות בע"מ נגד היכל הספר בע"מ ואח' כך:
"הגיונה של אמת מידה סובייקטיבית זו בכך שאם תהא חובה על נוטל השטר לחקור ולדרוש בעניין שאינו מתגלה על פני המסמך עצמו, ישהה הדבר סיחור המסמך ויגרע מערכו של מסמך סחיר. דרכי הסחרות מחייבים פעולה מהירה. המסמך משול לכסף; מה יהא ערכו של שטר שעליו חתומים שמות אחדים, אם נאמר לנוטל השטר: שאל כל אחד מהצדדים, שמא פגום השטר, והיה ולא תזכה לקבל אישוש שהכל כשורה, אל תיטול את השטר? לפיכך, במסגרת דיני השטרות, ידיעת פגם פירושה - ידיעה ממש, ואין די באפשרות לדעת. ..." (זוסמן בספרו הנ"ל בעמ' 274-273 המובאים בד"נ 15/70 קוד בע"מ נ' תל-חנן, חברה לאחסנה ומסחר בע"מ, פ"ד כו(1) 36, 39 (6.12.1971)).
מילות המפתח הן "פני השטר עצמו". על האוחז לבחון את השטר שהוא מקבל ומשלא ראה כי נפל בו פגם והוא מלא ותקין על פי מראהו ואין בידיעתו
הממשית פגם שנפל בשיק (ולאחר מתן תמורה בעד השטר) הופך הוא לאוחז כשורה. אין מדובר ביחסים שבין אותו צד ג' ובין הנפרע והאם נהג התובע בחוסר תום לב כלפיו או לא, אלא בכך שעליו להיות תם לב כלפי המושך.
במקרה הנוכחי טוענת התובעת כי בנוסף לעובדה כי השטר היה מלא ותקין על פי מראהו
- הוסיפה והתקשרה למנהל הנתבעת לודא שהשיק יפרע (והוא אישר)
- אלא שהוא מכחיש זאת.
ספק אם היה צורך להתקשר למנהל הנתבעת על מנת לחסות תחת מטריית תום הלב, אולם משנוצרה מחלוקת בסוגיה זו מוצאת אני בה את אבק הספק הראשון שרשאית הנתבעת ליהנות ממנו על מנת להקנות לעצמה רשות להתגונן.

באשר לקנוניה הנטענת - אכן, קשירת קנוניה בין התובעת והנפרע, שבמסגרתה, למשל, ישמש הנפרע כאיש קש, לא יקבל תמורה בעד השיק (או תמורה חלקית ביותר) והתובעת תהפוך להיות "עלה התאנה" לנפרע, כשבאמצעותו ניתן יהיה לגבות את השיק מהנתבעת למרות שלא סופקה לה כל סחורה, נוגדת את אותו תום לב הנדרש מהתובעת כאוחזת כשורה, אולם לאו דוקא הריבית הגבוהה היא שיכולה להעיד עליו, שכן ריבית זו דוקא מושכת תשומת לב ויכולה לטעמי, לפי שורת ההגיון, להוות הנימוק הנוגד את אותה קנוניה נטענת. למרות זאת אין ניתן לומר כי האפשרות ליצירת קנוניה נשללה כבר בשלב זה באופן מוחלט.
על כן בשל שני טעמים אלה (היכולים
- כל אחד מהם
בשלב זה
- להיות מוגדרים כ"אבק הגנה") אני נותנת לנתבעת רשות להתגונן אולם מתנה רשות זאת בהפקדת הסך 29,000 ₪ בקופת בית המשפט, תוך 60 יום מהיום.
לאחר ההפקדה אתן החלטתי בדבר סדרי הדין בתיק זה.
הוצאות הדיון יקבעו בהתאם לתוצאות.






ניתנה היום, י"ז טבת תשע"ו, 29 דצמבר 2015, בהעדר הצדדים.










תט בית משפט שלום 64031-12/14 השקעות בע"מ שרי את אלכס נ' ט.ג. אחסנה והובלה בע"מ, בני גולאב זאדה (פורסם ב-ֽ 29/12/2015)