פסקי דין על הראל חברה לביטוח בע"מ | פסקי דין על אליהו רפאל בינון בוסנאק | פסקי דין על הפניקס חברה לביטוח |

51630-02/15 תאמ     30/12/2015




תאמ 51630-02/15 הראל חברה לביטוח בע"מ נ' אליהו רפאל בינון בוסנאק, הפניקס חברה לביטוח בע"מ








בית משפט השלום בתל אביב - יפו



תא"מ 51630-02-15 הראל חברה לביטוח בע"מ
ואח' נ' בינון בוסנאק ואח'


תיק חיצוני:


בפני

כבוד השופט
נצר סמארה


תובעת
נתבעת שכנגד

הראל חברה לביטוח בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד אבישי ארזי



נגד



נתבעים
תובעת שכנגד






1.אליהו רפאל בינון בוסנאק
2. הפניקס חברה לביטוח בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד מירי סגל







פסק דין



1.
לפניי תביעה ותביעה שכנגד כספיות, שעילתן נזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים שאירעה ביום 27.08.2014, בין כלי רכב מ"ר 33-054-62 (להלן: "רכב התובעת") לבין כלי רכב, מ"ר 72-771-76 (להלן: "רכב הנתבעים") (ולהלן: "התאונה").

2.
התובעת טוענת כי האחריות לקרות התאונה חלה על נהג רכב הנתבעים. לטענת התובעת, נהג רכב הנתבעים פנה שמאלה בצומת שמעון הצדיק בירושלים, בניגוד לתמרור האוסר זאת ובניגוד לסימוני הדרך ופגע ברכב התובעת שנכנס לצומת מהכיוון הנגדי.


מנגד טוענים הנתבעים כי האחריות לקרות התאונה חלה על נהג רכב התובעת כאשר רכב התובעת נכנס לצומת לא פנוי ובניגוד לאור אדום ברמזור בכיוון נסיעתו, בזמן שרכב הנתבעים חצה את הצומת, פגע בו והדפו לעבר אי התנועה.

למעשה, אין מחלוקת לעניין עצם קרות התאונה, אלא שהצדדים חלוקים באשר לנסיבות התרחשותה.

3.
נערכה לפניי ישיבה מקדמית שבה הוצגו ראיות הצדדים, והעידו הנהגים המעורבים בתאונה.

4.
בתום הדיון בתביעה, ולאחר שמיעת טענות הצדדים והעדויות, סיכמו ב"כ הצדדים את טענותיהם בעל פה.

עתה נותר לדון ולהכריע בתובענה.

5.
על סמך מכלול החומר המונח לפניי, לאור התרשמותי הבלתי אמצעית מהעדים במהלך חקירתם בבית המשפט, לאחר שבחנתי את מכלול חומר הראיות בתיק, בשים לב להגיון שבקרות התאונה ונסיבות התרחשותה ומוקדי הנזק ברכבים, תוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הרלוונטיים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה העיקרית להתקבל ודין התביעה שכנגד להידחות.

מסקנתי זו מבוססת על יסוד הנימוקים הבאים:

5.1.
אני מקבל את גרסתו של נהג רכב התובעת אשר הייתה סדורה, עקבית, קוהרנטית, הייתה מהימנה עליי ואף נתמכה במידה מסוימת בעדותו של נהג רכב הנתבעים.

5.2.
מעיון בתמונות הצומת בו ארעה התאונה, במיוחד באלו שצולמו מכיוון נסיעתו של נהג רכב הנתבעים (ת/2 (1) ו-(2)), ניתן לראות כי הפנייה שמאלה בצומת אסורה, הן על פי התמרור המורה על כך והן על פי הסימון בנתיב השמאלי ביותר בכיוון נסיעתו של רכב הנתבעים, המורה על חץ ישר ועל חץ אלכסוני אך ישר לכיוון שמאל, המתאר פיצול של כבישים, ולא על פניה שמאלה. אם הפנייה שמאלה הייתה מותרת אזי לא היה מוצב שם תמרור האוסר פנייה שמאלה, וכן הסימון על הכביש המורה על אפשרות של פנייה שמאלה, היה חץ מעוקל שמאלה ולא חץ אלכסוני לכיוון שמאל.

וכל זאת למה הוא רלוונטי? מאחר שנהג רכב הנתבעים מעיד כי הוא פנה שמאלה בצומת (עמ' 4, שורות 25-24 לפרוטוקול). הסברו של נהג רכב הנתבעים, לפיה הפנייה שמאלה לא נאסרה (עמ' 4, שורה 22 לפרוטוקול), אינו עולה בקנה אחד עם ת/2. באשר לטענתו של נהג רכב הנתבעים כי במועד התאונה לא היה תמרור האוסר על פניה שמאלה (עמ' 5, שורות 14-13 לפרוטוקול), גם הוא אינו מתקבל, מאחר שהנתבעים לא הביאו כל ראיה לכך.

5.3.
בהמשך חקירתו הנגדית, מאשר נהג רכב הנתבעים כי החץ על הנתיב השמאלי עליו הוא נסע במועד התאונה הוא חץ ישר (עמ' 4, שורות 18-15 לפרוטוקול), כלומר לא כזה שהוא מעוקל המתאים לסימון המורה על פנייה שמאלה. כך שלא ברור מדוע בזמן אמת פנה נהג רכב הנתבעים שמאלה בצומת.

5.4.
לא לחינם נאסרה הפנייה שמאלה בכיוון נסיעתו של רכב הנתבעים. האיסור נועד למנוע סיכון של מפגש בין כלי רכב המגיעים מכיוונים מנוגדים, כפי שהגיעו רכבי הצדדים בנסיבות עניינינו, כאשר לשניהם אור ירוק ברמזור. סיכון זה התממש בנסיבות העניין ותוצאתו תאונה בין רכב התובעת לרכב הנתבעים.

5.5.
למעשה, הפר נהג רכב הנתבעים את הוראת תקנה 22(א) לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961, הקובעת:



"

עובר דרך חייב לקיים את ההוראות הניתנות בתמרור, אולם תהיה הגנה טובה לנאשם אם יוכיח שהתמרור הוצב, סומן או נקבע שלא כדין.
"


בנסיבות העניין, לא הוכח על ידי הנתבעים כי התמרור האוסר על הפנייה שמאלה הוצב שלא כדין, ואף לא העלו כל טענה בעניין.

5.6.
לא מצאתי להטיל על נהג רכב התובעת כל אחריות לקרות התאונה. אני סבור כי הפניה שמאלה של רכב הנתבעים הייתה הפתעה גמורה לנהג רכב התובעת, וכאשר נהג רכב התובעת הבחין ברכב הנתבעים המתקרב אליו, התאונה כבר הייתה בלתי נמנעת.


גם איני מקבל את טענתו של נהג רכב הנתבעים, לפיה רכב התובעת הגיח במהירות. אני סבור כי הנסיעה במהירות גבוהה יוחסה לנהג רכב התובעת אך כדי להוות משקל נגד תביעת התובעת ועל מנת להטיל דופי בנהיגתו של נהג רכב התובעת.

5.7.
מכאן, שהאחריות לקרות התאונה חלה במלואה על נהג רכב הנתבעים.

לפיכך, התביעה העיקרית מתקבלת והתביעה שכנגד נידחת.

6.
הנתבעים, באמצעות הנתבעת 2, ישלמו לתובעת את הסכומים הבאים:

6.1.
סכום התביעה, בסך של 21,917 ₪, בתוספת אגרת בית המשפט ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה ועד למועד התשלום המלא בפועל.

6.2.
הוצאות משפט, לרבות שכ"ט עו"ד ואגרת בית המשפט אך למעט שכר העד, בסך של 4,500 ₪.


6.3.
שכר העד כפי שנפסק בדיון.


הסכומים הכוללים ישולמו תוך 30 יום.

7.
המזכירות תמציא את פסק הדין לבאי כוח הצדדים בדואר רשום ותסגור את התיק.



ניתן היום,
י"ח טבת תשע"ו, 30 דצמבר 2015, בהעדר הצדדים.










תאמ בית משפט שלום 51630-02/15 הראל חברה לביטוח בע"מ נ' אליהו רפאל בינון בוסנאק, הפניקס חברה לביטוח בע"מ (פורסם ב-ֽ 30/12/2015)