פסקי דין על איתן מדואל | פסקי דין על עירית תל-אביב-יפו | פסקי דין על נח לוי | פסקי דין על נועם לוי ואח' |

24953-12/14 הפ     27/12/2015




הפ 24953-12/14 איתן מדואל נ' עירית תל-אביב-יפו, נח לוי, נועם לוי ואח'








בית משפט השלום בתל אביב - יפו



ה"פ 24953-12-14 מדיאל נ' עירית תל-אביב-יפו
ואח'


תיק חיצוני:


בפני

כבוד השופטת בכירה
דורית קוברסקי


המבקש

איתן מדואל
ע"י עו"ד אהרון כהן


נגד


המשיבים

1.עירית תל-אביב-יפו
ע"י עו"ד אתי לוי
2.נח לוי
3. נועם לוי
4. שמואל לוי






פסק דין



עובדות

1.
המבקש (להלן: "התובע") והמשיב 2 (להלן: "הנתבע") הם שכנים שגרים בסמיכות זה לזה. על פי האמור בתביעה, הנתבע אוגר באופן כפייתי זבל וגרוטאות ומאחסן אותם בדירתו, בגגו ובחצר. התנהלות הנתבע פוגעת באיכות חייו של התובע ומהווה סיכון בטיחותי, שכן עלולה להתפרץ שריפה מערימת העיתונים הגבוהה המאוחסנת בתוך הבית. התובע פנה פעם אחר פעם למשיבה 1 (להלן: "העירייה")
שתפנה את הפסולת. העירייה ערכה מספר ביקורים בנכס, מסרה לנתבע מספר דרישות והתראות שבמידה ולא יפנה את הפסולת היא תנקוט באמצעי אכיפה (נספחים ב-ו לתביעה), אך לא עשתה דבר, ועל כן הוגשה התביעה שלפניי.

2.
המשיבים 3 ו- 4, אחיו של הנתבע, ובעלים בדירה ביחד עם הנתבע, מסכימים לבקשה ולסעד המבוקש על ידי התובע.

3.
הנתבע, אשר איננו מיוצג הגיש בקשה לביטול צו עשה. במסגרת הבקשה נטען שהתובע איננו מתגורר בדירה הצמודה אליו, ובכל מקרה מדובר בהתנכלות של אחיו כלפיו על בסיס סכסוך ירושה, התובע אשר מכיר את אחד האחים מסייע בידם.

4.
העירייה הגישה בקשה לסילוק על הסף. לשיטתה, על אף האמור בסעיף 242 לפקודת העריות [נוסח חדש] ולחיקוקים נוספים כגון פקודת בריאות לעם וחוק עזר עירוני ת"א (שמירת הסדר והניקיון) התש"ם-1980, אין לדרוש ממנה ביצוע של פעולות ניקוי, פינוי וסילוק אשפה ממקרקעין פרטיים של אדם. העירייה נעזרת בכוחות שיטור של משטרת ישראל כאשר מוצג בפני
ה צו מפורש של בית המשפט המאפשר לה את פינוי הפסולת, אשר יוצרת מפגע, במידה ובעל המקרקעין ו/או המחזיק בהם מסרב לבצע את הפינוי בעצמו. על עמדה זו חזרה העירייה גם ביום 8.6.15 ובמסגרת ניהול ההוכחות (פרוט' מיום 8.12.15, עמ' 9, ש' 7-8).

5.
ביום 3.2.15, בהיעדר הופעה של הנתבע ועל פי הסכמת המשיב 4, שמואל לוי (להלן: "שמואל"), ניתן

פסק דין
לפיו העירייה נמחקה ללא צו להוצאות. ניתן צו עשה נגד הנתבע, שמואל, ונועם לוי (להלן: "נועם"), לפינוי הזבל שהצטבר בחצר ובבית
(להלן: "פסק הדין").

6.
הנתבע הגיש בקשה דחופה לביטול פסק הדין שכן לטענתו לא קיבל זימון למועד הדיון. לגוף העניין נטען שמדובר בסכסוך ירושה, שמואל איננו גר בדירתו כ- 40 שנה והוא מבקש "בכח הזרוע" לסלקו מן הנכס, וישנה גם גדר המפרידה בין הבתים. ביום
8.6.15 ביטלתי את פסק הדין שניתן במעמד צד אחד, למרות שבקשת הנתבע לא הוגשה כדבעי וזאת על מנת לאפשר לו את "יומו בבית המשפט".

ראיות

7.
התובע, המתגורר בסמיכות לנתבע, פירט בעדותו הראשית את המפגע בדירתו של הנתבע ומחוצה לה. על פי עדותו, הדירה הנמצאת ברח' מצובה 5א, ת"א
(להלן: "הדירה"), עמוסה בזבל ולכלוך בגובה של מטרים וגורמת לסיכון תברואתי ובטיחותי בבית ומחוצה לו. משטח הדירה עולה ריח של ריקבון וצחנה. הנתבע אוגר גם זבל וגרוטאות ומאחסן אותם בחצר ובגג הבית, דבר הגורם לחולדות ועכברים. התובע התלונן בעירייה ואכן נציגים מטעמה ביקרו מספר פעמים בדירה ובחצר ואף צילמו את ערימות הזבל. שמואל ניסה לעשות כל אשר לעיל ידו על מנת לפנות את הפסולת, אך נתקל בהתנגדותו של הנתבע.
בחקירתו הנגדית לא נשאל ולו שאלה אחת
בהקשר לשאלות השנויות במחלוקת.

8.
בתמיכה לעדות התובע, העידה אלה בחטינסקי (להלן: "בחטינסקי"), תברואנית מוסמכת באגף הפיקוח העירוני של העירייה. על פי עדותה ביום 28.10.15 ערכה ביקור בחצר המוחזקת על ידי הנתבע. החצר הצמודה היתה מלאה עד אפס מקום בגרוטאות, סמרטוטים, ואשפה המתנשאת לגובה רב עד כדי כך שגורמת לקריסת הגדר המפרידה בין החצר לחצר הצמודה. בכל רחבי החצר שוררת הזנחה קשה, מפגעים תברואתיים, המשמשים בית גידול למזיקים ומכרסמים למיניהם, המסכנים באופן ממשי את בריאותו של הנתבע בפרט והציבור בכלל. בתמיכה לתצהיר צורפו תמונות צבע.
בעדותה לפניי חזרה בחטינסקי ותיארה את אשר ראו עיניה: "החצר של האדון מלאה בזבל, סמרטוטים וגרוטאות, יש רהיטים ישנים, כיסאות, כבר קשה לאתר את זה מרוב שהוא אומר שהוא משתמש בזה בתור פרנסה וזה לא נכון, הוא רק עושה ערימות. בתוך הזבל הזה יש אבק, עשבים שגדלו. זה ערימה מעל 2 מ' גובה. כמות האשפה הנמצאת בחצרו כל כך רבה שהיא פגעה בגדר של התובע. הגדר של התובע התעקם. הערימה של הזבל היא לרוחב כל החצר, יש שם ניירות, בגדים. מבחינה תברואתית זה נוח לעכברים וחולדות, זה לא אסתטי, זה מטרד, לא הרגשתי כל כך ריח, אין שם ריקבון" (פרוט' מיום 8.12.15 עמ' 10, ש' 11-16). בחקירתה הנגדית בחטינסקי חזרה על האמור לעיל, אך הבהירה שלביתו של הנתבע נכנסה לפני מספר שנים.

9.
הנתבע אישר שהתמונות שצורפו על ידי בחטינסקי הם תמונות חצר ביתו ואף לא הכחיש את העובדה שבחצרו נאגרו חפצים שונים ממכירתם הוא מתפרנס (שמיכה, בקבוקים, פרופילים של ברזל, וינטלטורים). בכל מקרה, על פי עדותו מדובר בסכסוך ירושה בינו ובין שמואל אחיו וכי לעירייה אין סמכות להיכנס לשטח הפרטי שלו.

10.
בגמר דיון ההוכחות הודיעה העירייה שהיא מסכימה למתן הצו ולכן גם לא תגיש סיכומים מטעמה. במידה ובית המשפט יסבור שיש מקום לתת את הסעד המבוקש העירייה ביקשה שהוצאות הפינוי יחולו על הנתבע.

דיון

11.
עדותו של התובע נתמכת בעדותה האובייקטיבית של בחטנסקי. התמונות שבחטינסקי צירפה מדברות בעד עצמן. הנתבע אישר בעדותו את אגירת האשפה בחצרו ועל כן ונוכח עדות התובע יש בהתנהלותו משום מטרד ליחיד כאמור בסעיף 44(א) לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] ומפגע על פי חוק למניעת מפגעים, תשכ"א-1961 (סעיף 13 לחוק מניעת מפגעים קובע גם שדין כל הפרה של הוראות חוק זה כדין מטרד ליחיד, בר"ע –י-ם 3049/07 מע"צ החברה הלאומית לדרכים בישראל בע"מ נגד קן אייל, פורסם בנבו19.9.07). אני דוחה את התביעה בכל הנוגע לגג בהיעדר תשתית ראייתית. אני מקבלת את התביעה לצו עשה לגבי החצר והדירה. נציגת העירייה אומנם העידה שערכה ביקור בדירה לפני מספר שנים ולא בעת האחרונה (פרוט' מיום 8.12.15,ע מ' 11, ש' 1-2), אך על פי עדות התובע שלא נסתרה, ובהיעדר גרסה נוגדת של הנתבע, ניתן גם צו עשה לגבי הדירה. אני מחייבת את הנתבע לפנות את ערימות הפסולת, הזבל והגרוטאות שהצטברו בתוך החצר והדירה ובתשלום הוצאות לרבות שכ"ט עו"ד בסך 7,500 ₪.

מקור הסמכות של העירייה

12.
מקור הסמכות של העירייה לפינוי מפגעים מוסדר במספר חיקוקים: פקודת בריאות העם (סעיף 53, 54, 55) פקודת העיריות [נוסח חדש]
תשכ"ה-1964 (סעיפים 242(2) (7), 249(14)(19)), חוק עזר לתל-אביב יפו (שמירת הסדר והניקיון), תש"ם – 1980 (סעיף 1 (11), (21), (22), 2, 3, 5(א), 15, 62). הוראות חיקוקים אלה מקנים לעירייה סמכות להיכנס לכל מקום (לרבות דירתו הפרטית של הנתבע) על מנת לסלק מפגעים תברואתיים אף ללא צו שיפוטי (עת"מ (ת"א) 38820-10-11 משה שטיין נגד פיקוח תברואה – עיריית ת"א, פורסם בנבו 2.11.11). העירייה פעלה על פי סמכותה כאשר ביצעה ביקורים בחצר (וכפי הנראה גם בדירה) והתריאה את הנתבע בעניין זה,
אומנם נמנעה מלפעול על פי סמכותה כאשר הנתבע לא נענה להתראותיה. מקור סמכותה של העירייה שאוב מהחיקוקים לעיל ועל כן היא לא היתה צריכה לחכות לקבלת סיוע מהמשטרה. למעלה מן הצורך אוסיף, שהעירייה גם לא הוכיחה שפנתה למשטרה לקבלת סיוע בביצוע פינוי הפסולת ונענתה בשלילה בשל הצורך בצו שיפוטי ואף לא הפנתה להוראה חוקית בעניין זה. ברי שאילו העירייה היתה פועלת על פי סמכותה, היה נחסך מהתובע הצורך להגיש את התביעה שלפניי.
נוכח האמור לעיל, אני מחייבת את העירייה לשלם לתובע הוצאות לרבות שכ"ט עו"ד בסך 5,000 ₪.


ניתן היום,
ט"ו טבת תשע"ו, 27 דצמבר 2015, בהעדר הצדדים.










הפ בית משפט שלום 24953-12/14 איתן מדואל נ' עירית תל-אביב-יפו, נח לוי, נועם לוי ואח' (פורסם ב-ֽ 27/12/2015)