פסקי דין על יהושוע מאיר | פסקי דין על פאדי גית | פסקי דין על איילון חברה לביטוח | פסקי דין על חברת הכשרת הישוב בישראל בעמ |

55422-11/12 א     03/01/2016




א 55422-11/12 יהושוע מאיר נ' פאדי גית, איילון חברה לביטוח בע"מ, חברת הכשרת הישוב בישראל בעמ








בית משפט השלום בירושלים



ת"א 55422-11-12 מאיר נ' גית ואח'




תיק חיצוני: מספר תיק חיצוני





בפני

כבוד השופטת
מירית פורר


תובע

יהושוע מאיר


נגד


נתבעים

1. פאדי גית
2. איילון חברה לביטוח בע"מ
3. חברת הכשרת הישוב בישראל בעמ



החלטה

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים החלטתי כי דין בקשת התובע למינוי מומחה נוסף בתחום רפואת האורטופדיה להידחות.

התובע, יליד 1952, נפגע בשתי תאונות דרכים. תאונה ראשונה ביום 22.8.11 (להלן: "התאונה הראשונה") ותאונה שניה ביום 6.10.11 (להלן: "התאונה השנייה"). התובע טוען בבקשה למינוי מומחה נוסף כי המומחה שמונה מטעם בית המשפט, ד"ר רובין, גמל בליבו שלא לקבוע נכות בשל התרשמותו מבעיית מהימנות וניסיונות התובע להאדיר את נזקיו. לטענת התובע אין חולק כי הוא נפגע באופן משמעותי בכתף ונדרש לעבור ניתוח, והוא סובל ממגבלות תנועה בצוואר ואולם המומחה לא קשר את הליקויים לתאונות הנדונות.
מנגד טענה הנתבעת 2 כי המומחה השיב לשאלות הבהרה ונחקר בחקירה נגדית ואולם לא סטה במסגרת חקירתו מקביעותיו כי לא נותרה לתובע נכות צמיתה בגין התאונות הנדונות.
הנתבעת 3 התנגדה אף היא לבקשה וטענה כי קיים תיעוד דל אודות תלונות על כאבים בצוואר ויש בכך כדי לשלול קשר סיבתי בין הפגיעה המאוחרת לה טוען התובע לבין התאונה השנייה.
המומחה שמונה מטעם בית המשפט בתחום האורטופדיה, ד"ר רובין
,
פירט בחוות הדעת בחלק הסיכום והמסקנות כי
התובע מתלונן על כאב בקרסול שמאל ובכתף ימין מאז התאונה הראשונה ועל כאב צוואר שהופיע לאחר התאונה השנייה. המומחה ציין, כי התיעוד עומד בסתירה גמורה לתיאור זה של הדברים, והוא מדבר בעד עצמו. בנוסף, בבדיקה הגופנית נוצר למומחה רושם שהתובע מנסה להאדיר את המגבלות בצוואר. כן לא ציין התובע בפני
המומחה על כאב ממושך בכתף ימין שהיה לפני 13 שנים. מעבר לכך כתב, שבסיכום האשפוז לצורך ניתוח הכתף ובביקורת אצל ד"ר דרעי, צוין במפורש כי מדובר היה בתאונה, ואף צוין כי עובר לתאונה לא סבל התובע מכאב דומה. לשיטת המומחה, אזכור זה אינו שגרתי, והוא נוסף למסמך רק כאשר המטופל מתעקש על כך, לכן נראה שהתובע היה מודע למשמעות המצוין במסמכים הרפואיים וקשה לטעון שבזמן שסבל ממכאובים הרופאים נכשלו מלתעד אותם.
המומחה הוסיף, כי לאחר התאונה הראשונה סבל התובע משבר בבסיס מסרק 5 של כף רגל ימין, אך השבר החלים ללא סיבוכים משמעותיים, ולאחר התאונה השנייה סבל מכאב צוואר קל מאד, שלא הצריך התייחסות מיוחדת בשנתיים שלאחר התאונה.
המומחה העריך, כי כאב הצוואר אותו מתאר התובע כיום אינו נראה כהחמרה, אלא תופעה חדשה ללא קשר לתאונה. כאב הכתף צוין לראשונה ביום 21.1.2012, חמישה חודשים לאחר התאונה הראשונה ושלושה חודשים לאחר התאונה השנייה. המומחה העריך כי מדובר בהתקף של תסמונת שרוול הכתף שהופיעה ללא קשר לתאונות. אשר לכאב בקרסול שמאל, כאב זה לא תועד מעולם, ואין דרך לקשור אותו לתאונות. לפיכך המומחה לא קבע לתובע נכות צמיתה.
התובע שלח למומחה שאלות הבהרה אולם המומחה לא שינה מהערכתו בחוות הדעת. כך גם במהלך חקירת המומחה שנערכה בפני
י, לא שינה המומחה מקביעותיו בחוות הדעת. עם זאת, המומחה אישר בחקירה הנגדית כי יתכן שתלונותיו של התובע לא תועדו (פרוטוקול הדיון מיום 17.2.15, עמ' 5, ש' 11- 12, עמ' 6, ש' 32, עמ' 7 ש' 1). התובע הפנה לכך שד"ר אמיר, הרופא בתחום האורטופדיה שטיפל בו לאחר התאונה, לא ציין את הפגיעה בתאונה השנייה. המומחה היה ער לבעיית רישום זו וכך השיב בעדותו (פרוטוקול הדיון מיום 17.2.15, עמ' 7 ש' 28- 32, עמ' 8, ש' 1):
"ש. אשאל שוב. אם הייתי אמורה להסתמך אך ורק על ד"ר אמיר למעשה יש לי תיעוד רפואי בעקבות התאונה 3 חודשים אחרי.
ומזל של התובע שפנה לטר"מ ולרופא המשפחה, כי על הרופא האורטופד שלו הוא לא יכול לסמוך מבחינת רישום.
ת. מדובר בשאלה היפותטית. ברוב המקומות לא הסתמכתי על הרישום של ד"ר אמיר.
ש. הבעיה שזה הרישום העיקרי, ואין עוד אורטופד שמטפל בו בקופ"ח.
ת. נכון. אכן בעיה
."
לאחר תום חקירת המומחה, הפנה התובע אליו את התיעוד הרפואי הרציף בנוגע לחבלה בעמוד השדרה הצווארי. המומחה נשאל האם בשים לב לתיעוד, ממצאי בדיקתו הקלינית ולעובדה כי ערב התאונה לא היה כל אזכור בדבר מגבלת תנועה בעמו"ש צווארי ו/או בגין כאבי צוואר יש מקום לקבוע לתובע דרגת נכות צמיתה בגין חבלת עמו"ש צווארי?
המומחה השיב תשובה מקיפה הנותנת מענה למכלול הסוגיות:
"קיבלתי את החומר ששלחת לי שכלל 16 מסמכים שתוכנם כבר פורט בטבלה בחוות הדעת ושני מסמכים נוספים שלא עמדו בפני
בעת כתיבת חוות הדעת.
המסמך הראשון מתאריך 27/12/2012 הוא סיכום ביקור במרפאתו של ד"ר סספורטס במסגרת ביקורת לאחר ניתוח הכתף. נזכר שם כאב צוואר אותו תיעד ד"ר סספורטס ככאב חדש שהופיע לאחר הניתוח במועד מוקדם יותר.
המסמך השני מתאריך 2/11/2014 הוא סיכום ביקור אצל ד"ר ברזילי. נראה שד"ר ברזילי רשם את מהלך הדברים מפיו של מר מאיר כך שאין במסמך מידע חדש שיכול להפוך אור על מהלך הדברים.
בחוות דעתי ציטטתי בהרחבה כל התיעוד שעמד בפני
. סברתי שהדברים מדברים בעד עצמם. נראה שיש מקום שאסכם שוב את הרושם שעולה מהתיעוד.
בתאריך 22/8/11 מר מאיר נפגע ממלגזה. סמוך לאחר התאונה תועדו שבר בכף רגל וכאב בשורש יד ימין.
כאב בכתף ימין תועד לראשונה חמישה חודשים לאחר התאונה בתאריך 23/1/12 במשפט התמוה: "מיחושים בגב התחתון בכתף השני שנפגע בצד שמאל". מדוע לא נכתב "כאב בכתף ימין מאז התאונה? יתכן שזו צורת ההתנסחות של ד"ר דרעי שעברית אינה שפת האם שלו. יתכן גם שמדובר בהופעה של כאב חדש. על סמך הניסיון שיש לי בקריאת מסמכים רפואיים האפשרות השנייה נראית סבירה יותר.
כך או כך במשך חמישה חודשים עד אותו ביקור אין איזכור של כאב הכתף הימנית.
ביטוי אופייני לתסמונת שרוול הכתף שמתפתחת לאחר חבלה הוא שמיד לאחר התאונה מופיע כאב בלתי נסבל שחומרתו לעיתים קרובות לא נופלת מחומרת שבר בכף רגל. אם הפגיעה בכתף היא פגיעה חבלתית קשה להאמין שלדבר לא היה מופיע ביטוי בתיעוד סמוך לאחר התאונה.
למר מאיר היתה פתולוגיה ידועה בכתף ימין שהצריכה טיפול אינטנסיבי שנים לפני התאונות. לאור מה שנאמר קודם נראה סביר יותר שהתלונות שהופיעו חמישה חודשים לאחר התאונה היו חזרה ספונטנית של תסמיני תסמונת שרוול הכתף ושאלו לא התעוררו בתאונה.
בתאריך 7/10/11 מר מאיר היה מעורב בתאונת דרכים נוספת לאחריה תועדו כאב צוואר וכתף שמאל. יש לציין שאם באותו זמן היה עדיין בשלבי החלמה מפגיעה חמורה בכתף ימין היה צפוי שיופיע בעקבות התאונה כאב עז באותה כתף.
תלונות על כאב צוואר ושכם שמאל תועדו על ידי רופא המשפחה עד ל- 10/11/11 היינו חודש ושלושה ימים לאחריה.
בתאריך 23/1/13 רופא המשפחה תיעד תלונות בעקבות התאונה שכללו כאב בכתף ימין, כאב בגב התחתון ואירוע של טשטוש ראיה. לא סביר שבאותו זמן היה למר מאיר כאב צוואר משמעותי ומשם מה הוא בחר לא להזכיר אותו. כך גם לא סביר שמר מאיר התלונן על כאב בצוואר באותו ביקור ושרופא המשפחה בחר שלא לתעד אותו.
מר מאיר ביקר אצל אורתופד בתאריך 9/10/11. תיעוד אותו ביקור התייחס לתאונה הקודמת תוך התעלמות מהתאונה שקרתה יומיים קודם לכן. כך היה גם בשני הביקורים הבאים אצל אותו אורתופד בתאריך 24/11/11. אם למר מאיר היה כאב צוואר משמעותי לאחר התאונה השנייה לא סביר שהוא לא הציג אותה בפני
האורתופד, ואם הציג, לא סביר שזה לא תיעד אותה.
בתאריך 12/1/12 שלושה חודשים ושלושה ימים לאחר התאונה השנייה, תיעד אותו אורתופד לראשונה כאב צוואר ודיווח על שינויים ניווניים מתקדמים בצוואר שנראו בצילום. האורתופד הפנה מר מאיר לפיזיותרפיה. בביקורים הבאים הדברים הועתקו ומתוך השינויים שחלו מתיעוד לתיעוד נראה בברור שבעיית הצוואר לא היתה בעיה שהצדיקה התייחסות.
טיפול פיזיותרפיה בכאב הצוואר שכלל שני מפגשים הסתיים בתאריך 25/1/12 פחות מ-4 חודשים לאחר התאונה. דו"ח הסיכום שלו התייחס בעיקר לכאב בכתף ימין.
בתאריך 5/7/12 תועד כאב בצוואר ככאב שהופיע לאחר ניתוח הכתף.
לסיכום:
כאב הכתף: לא תועד הן לאחר התאונה הראשונה והן לאחר התאונה השנייה ונזכר לראשונה חמישה חודשים לאחר התאונה הראשונה בניסוח לא ברור שמתאים למופע חדש. אם בעיית הכתף נגרמה בתאונה או התעוררה כתוצאה מ מנה היה נכון לצפות לכאב חמור בשלבים הראשונים שקשה להאמין שלא היה זוכה לתיעוד.
כאב הצוואר: תועד במשך חודש על ידי רופא המשפחה, זכה להתעלמות מהאורתופד במשך החודשים לאחר התאונה, זכה להתייחסות מינורית מהפיזיותרפיסט ולמעשה לא זכה להתייחסות ממשית החל משלושה חודשים לאחר התאונה ועד לשמונה חודשים לאחריה, נראה לכן, שהכאב עליו מתלונן כיום מר מאיר הופיע שמונה חודשים לאחר התאונה השנייה אולי בעקבות ניתוח הכתף.
אל מול הרושם הברור למדי שעולה מהתיעוד עומדת גרסתו של מר מאיר. אפשר היה לקבל אותה אם היה הגיוני לסבור שהרופאים שטפלו בו לא דייקו בתיעוד. לכן התייחסתי בחוות הדעת כאשר ציינתי שנראה שמר מאיר ידע לוודא שהקשר לתאונה ואפילו לנסיבות המיוחדות שלה יצויין בתיעוד. דאגה כזו לא מעידה שהתלונות אינן אמיתיות אלא מחלישה את הסבירות שמר מאיר לא הצליח להביא את הרופאים שטיפולו בו לתעד כראוי את כאב הצוואר והכתף שהוא טוען שהיו לו לאחר התאונות.
אני מאמין שמר מאיר רואה את המכאובים שלו כתוצאה של התאונות ואני יכול להבין את התיסכול שלו מכך שאני לא רואה את הדברים באותו אופן. התופעה בה מטופלים מייחסים בטעות את המכאובים שלהם לאירועים שקרו בעבר גם כאשר אין תביעה בגינם היא תופעה שמוכרת לי היטב.
פער של חמישה או שמונה חודשים בראיה לאחור לא נראה משמעותי בעני מר מאיר, והגיוני שהוא סמוך ובטוח שהן כאב הכתף והן כאב הצוואר היו שם החל מהתאונות ועד היום. כפי שפורט בהרחבה נראה סביר יותר שזכרונו של מר מאיר מטעה בו מאשר שהתיעוד הוא זה שמטעה."
מהאמור עולה, כי הערכת המומחה להעדר קשר סיבתי בין כאבי הצוואר והכתף לבין התאונות, אין מקורה בהעדר תיעוד בשוגג על ידי הצוות הרפואי שטיפל בתובע. מעבר לכך ישנה חשיבות רבה לכך שהתובע לא ציין בפני
ו כאבים בכתף קודם לתאונה. אף אם מדובר בפרק זמן שאינו מבוטל וקשה הרי שהתובע קיבל טיפול ממושך ועל כן לא סביר שהדבר נשתכח ממנו. זאת ועוד, המומחה לא שלל בחקירה הנגדית כי אופן הנפילה של התובע בתאונה הראשונה עשוי להתאים לחבלה בכתף ואולם ככל שסבל מכאבים כתב שמדובר בכאב משמעותי כבשבר שלא יתכן שלא התלונן עליו (פרוטוקול הדיון מיום 17.2.15, עמ' 4, ש' 5-7).
לאחר ששבתי ובחנתי את חוות דעתו של המומחה, חקירתו בבית המשפט והתשובה המקיפה לשאלה שהופנתה אליו לאחריה, ולאור התרשמותי ממקצועיות המומחה מצאתי מענה מספק ללבטים שהעלה התובע בבקשה, גם בשים לב לטענה בנוגע להעדר רישום אודות תלונותיו שמקפח אותו, וכן היתכנות פגיעה בכתף בעקבות מנגנון פגיעה כפי שאירע לתובע בתאונה הראשונה.

מדובר בהליך מכוח חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים ומשכך לא עומדת לתובע כל דרך אחרת להוכיח פגיעתו אלא באמצעות מומחה מטעם בית משפט. אף שיש להקפיד כי המומחה שמונה הוא שיכריע באשר לנכות באופן שהחוק מתווה דרך לבירור יעיל של המחלוקת, הרי שמנגד יש לשמור על זכויות הנפגע ויש לוודא כי אלה לא תפגענה.

משכך, יש צורך במינוי מומחה נוסף רק כאשר תשובותיו של המומחה בחקירה מותירות ספקות ועל מנת שבית המשפט יוכל להגיע "להחלטה מושכלת בשאלות הרפואיות המונחות לפתחו" (
ברע"א 337/02 מזרחי נ' כלל חברה לביטוח בע"מ פ"ד נו(4) 673, 676). מינוי מעין זה אינו נעשה כדבר שבשגרה
:
"בכל אותם מקרים בהם חש השופט, לאחר שעיין בחוות הדעת של המומחה הרפואי ובתשובותיו לשאלות ההבהרה ובמהלך החקירה הנגדית, כי נותרו בו ספקות וכי הוא נזקק לחוות דעת נוספת כדי שיוכל להגיע להחלטה מושכלת בשאלות הרפואיות המונחות לפתחו, רשאי הוא למנות מומחה רפואי נוסף. ודוק, מינוי שכזה לא ייעשה כדבר שבשגרה, אלא רק באותם המקרים בהם תחושתו של השופט היושב לדין היא כי לא יהא בידו, או לא יהא זה ראוי להכריע במחלוקת שבהליך שבפני
ו בהסתמך על חוות הדעת של המומחה הרפואי אשר מונה על ידו". (רע"א 4195/02 סהר נ' ליפשיץ, פ"ד נו (5) 774, 776 – 777).

לאור האמור, במקרה דנא לא עלו ספקות מהותיות בדבר נכונות חוות הדעת ולא התברר כי אין בסיס ראוי להערכת המצב הרפואי. המומחה נחקר בפני
ארוכות ומעיון בחוות הדעת ובפרוטוקול החקירה הנגדית עולה כי ביאר את קביעותיו כמו גם בתשובותיו לשאלות ההבהרה קודם לחקירתו ולאחריה.

אשר על כן,
לא מצאתי כי יש בטענות המועלות על ידי התובע כדי להצביע על צורך במינוי מומחה נוסף ועל כן הבקשה נדחית.

ככל שלא תוגש בקשה אחרת עד ליום 24.1.16 יקבעו מועדים להגשת תחשיבי נזק מטעם הצדדים.
לעיון ביום 31.1.16.
המזכירות תשלח את ההחלטה אל ב"כ הצדדים.

ניתנה היום, כ"ב טבת תשע"ו, 03 ינואר 2016, בהעדר הצדדים.










א בית משפט שלום 55422-11/12 יהושוע מאיר נ' פאדי גית, איילון חברה לביטוח בע"מ, חברת הכשרת הישוב בישראל בעמ (פורסם ב-ֽ 03/01/2016)