פסקי דין על אבראהים עגמי

40689-03/14 תוח     31/12/2015




תוח 40689-03/14 מדינת ישראל נ' אבראהים עגמי








בית משפט השלום בבית שמש



תו"ח 40689-03-14 מדינת ישראל
נ' עגמי




תיק חיצוני: .



בפני

כב' השופט
ירון מינטקביץ


המאשימה

מדינת ישראל
ע"י עו"ד אסף שטרן


נגד


הנאשם

אבראהים עגמי
ע"י עו"ד אלי אלקלעי ואלי תוסיה כהן



החלטה

נגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של שימוש במקרקעין ללא היתר. בפי הנאשם טענה מקדמית, כי לבית המשפט אין סמכות עניינית לדון באישום, שכן המקרקעין מושא כתב האישום מצויים בשטח המפורז, אשר נתפס על ידי מדינת ישראל
לאחר מלחמת ששת הימים, מחוץ לשטח גבולותיה של מדינת ישראל
. לשיטת הנאשם, אין החוק הישראלי חל בשטח המפורז, ועל כן מדובר ב"שטח הפקר".
דין הטענה להדחות. הנאשם הוא תושב ישראל, ודיני מדינת ישראל
חלים עליו גם בהיותו באזור, מכח
חוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון וחבל עזה - שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), תשכ"ח- 1967
.
במיוחד דברים אמורים כאשר הנאשם נמצא בשטח הנתון לריבונות ישראלית מלאה, אשר אין בו בתי משפט המוסמכים מכח תחיקת הבטחון. אמנם המקרקעין מצויים בשטח המפורז, אך שטח מפורז אינו שטח הפקר, בו לית דין ולית דיין ואיש הישר בעיניו יעשה. לא ניתן לקבל פרשנות של הדין, אשר תוצאתה תביא לכך שהמדינה אינה יכולה לאכוף את הדין בשטח הנתון לריבונותה.
טענה דומה נדונה ונדחתה בבית המשפט המחוזי בתל אביב, ע"פ 70661/09, בנטוב
נ' מדינת ישראל
, שם נפסק:
אפילו אם נניח לצורך הדיון, שאכן מדובר בשטח "מפורז" שמעבר לתחום השיפוט של מדינת ישראל
, קובע סעיף 2 לתוספת של חוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון וחבל עזה - שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), תשכ"ח- 1967 (להלן:
נ
תקנות השיפוט), כי לביהמ"ש בישראל יש סמכות שיפוט לפי הדין הישראלי על אדם הנמצא בישראל בשל מעשה שאירע
ב"איזור", אם המעשה מהווה עבירה אילו אירע בתחום השיפוט של ישראל. לפי ס"ק (ו) של סעיף 2 הנזכר, "העמדה לדין על מעשה שבית משפט בישראל מוסמך לדון בו לפי תקנה זו, אינה טעונה הסכמת היועץ המשפטי לממשלה."
תקנות השיפוט חלות על האיזור המוגדר כ"כל אחד מאלה:
ב
יהודה והשומרון וחבל עזה למעט שטחי המועצה הפלסטינית".
לא יכול להיות ספק, כי תכליתן ומטרתן של תקנות השיפוט היא להחילן על כל האיזורים שנשלטו ע"י ישראל לאחר מלחמת ששת הימים, מעבר ל"קו הירוק". ההגדרה של ה"איזור" היא הגדרה גיאוגרפית, ועל כן, העובדה כי מקום מסויים בתוך האיזור הגיאוגרפי הזה, הוא, מבחינה עובדתית-משפטית, שטח מפורז, עדיין, אם הוא שטח שבתחום הגיאוגרפי יהודה ושומרון, חלות עליו תקנות השיפוט (כל זאת בהנחה, שלא הוכחה, כי אכן מדובר ב"שטח מפורז").
זאת ועוד, "שטח ישראל" לצורך הגדרתן של העבירות כעבירות פנים או עבירות חוץ, מוגדר בסעיף 7(ג) לחוק העונשין,
כ"שטח הריבונות של מדינת ישראל
...".
בע"פ 126/51
מחמוד אל טורעני נ' היועץ המשפטי לממשלה, פד"י ו

, 1145, נדונה שאלת סמכותו של בימ"ש ישראלי לשפוט אדם בשל עבירה שעבר בשטח מפורז ברמת הגולן. ביהמ"ש קבע, כי "הסמכות הטריטוריאלית בעניינים פליליים תלויה בריבונות, לא בשלטון... די לנו לקבוע, כי הריבונות על האיזור נתונה בידי המדינה."
ר' גם החלטת בית המשפט השלום ברמלה בתיקים חע"מ 5297/03 ו.מ.לתכנון לבניה לודים נ' אליהו וחע"מ 90872/05 מ.י. ו.מ.לתכנון לבניה לודים נ' צור ואח', שם נדונה ונדחתה טענה זהה לזו שלפני.
נתתי דעתי להחלטה בת"פ 1193/04, מ"י נ' קרמר, עליה הסתמך ב"כ הנאשם. החלטה זו נתנה בבית משפט השלום ועל כן אינה מנחה אותי ובכל הכבוד, דעתי שונה.
מכאן עולה, כי נתונה לבית המשפט סמכות עניינית לדון בעבירות מושא כתב האישום.
הצדדים יודיעו עד ליום 1.2.16 האם הגיעו להסכמה בדבר הפעלת סע' 212 לחוק התכנון והבניה, או האם יש צורך לקבוע דיון.

ניתנה היום, י"ט טבת תשע"ו, 31 דצמבר 2015, בהעדר הצדדים.










תוח בית משפט שלום 40689-03/14 מדינת ישראל נ' אבראהים עגמי (פורסם ב-ֽ 31/12/2015)