פסקי דין על סלים ניג'ם | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי

22886-04/14 בל     05/01/2016




בל 22886-04/14 סלים ניג'ם נ' המוסד לביטוח לאומי








בית הדין האזורי לעבודה בנצרת


ב"ל 22886-04-14



לפני:

כב' הנשיאה ורד שפר

נציג ציבור (עובדים) מר עזמי תחאיח'ו
נציג ציבור (מעסיקים) מר יעקב בר-אל

התובע

סלים ניג'ם
, ת.ז. 59427708
ע"י ב"כ עו"ד קייס סלאימה



-

הנתבע
המוסד לביטוח לאומי

ע"י ב"כ עו"ד עדי עינב-גולן



פסק דין


1.

התובע יליד 1965 ועובד במפעל נילית, פנה לנתבע וביקש להכיר בליקוי שמיעה וטינטון מהם הוא סובל, לטענתו, כנובעים מתנאי עבודתו בחשיפה לרעש מזיק.

תביעת התובע נבחנה במסגרת סעיף 84א' לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995,
והנתבע החליט להכיר בליקוי שמיעה באוזן ימין ובטינטון מהם סובל התובע כפגיעה בעבודה.

מכאן התביעה שבפני
נו, שבה טוען התובע שגם ליקוי השמיעה באוזן שמאל נובע מתנאי עבודתו בחשיפה לרעש מזיק.

2.

הצדדים הסכימו כי בית הדין ימנה מומחה שיובא לידיעתו כל החומר הרפואי הנוגע לתובע ואשר יבחן את הקשר הסיבתי בין ליקוי בשמיעה ממנו סובל התובע באוזן שמאל לבין תנאי עבודתו
בחשיפה לרעש מזיק במפעל נילית בתקופה מחודש 06/2002 ועד לחודש 10/2013.

3.
בהתאם לכך, מינינו את דר' בנדט ארז כמומחה רפואי בתחום האף אוזן גרון, והוא התבקש להשיב על השאלה הבאה -
האם קיים קשר סיבתי בין ליקוי השמיעה ממנו סובל התובע באוזנו השמאלית לבין תנאי עבודתו לעיל?

4.
בחוות דעתו, דר' בנדט השיב על השאלה הנ"ל כדלקמן –
"
מדובר בגבר שנחשף במשך שנות עבודתו, לדבריו, אבל גם המל"ל קיבל זאת, לרעש תעסוקתי מזיק.
השמיעה באוזן הימנית נפגעה, קרוב לוודאי, עקב כך. התבנית האודיומטרית בבדיקות השמיעה תומכת בכך וגם המל"ל הכיר בליקוי השמיעה והטינטון שבאוזנו הימנית כ-
nihl
.

המחלוקת נסבה סביב ליקוי השמיעה באוזן השמאלית.
ידוע על נקב באוזן השמאלית ודלקות מפרישות מדי פעם. שתי בדיקות שמיעה מדגימות ליקוי שמיעה מעורב עם אלמנט הולכתי באוזן זו. הולכת העצם גרועה יותר מאשר באוזן הימנית – ייתכן שהאוזן הפנימית נפגעה עקב הדלקות באוזן התיכונה. הפגימה ההולכתית בשמיעה משמשת אפילו כהגנה לאוזן הפנימית מפני חבלת רעש (כשם שאטם מנחית את הרעש). מכאן שהרעש התעסוקתי לא יכול לפגוע באון השמאלית כשם שפגם בימנית. אם היה רעש כה עז (למעלה מ- 110-120 דציבל) שהיה מצליח להתגבר על המיסוך של הפגימה ההולכתית ולפגוע בתאי השיער שבאוזן הפנימית השמאלית, הרי שהייתי מצפה לפגיעה חמורה יותר בהולכת העצם באוזן הימנית (שאינה ממוגנת) ואילו כאן המצב הפוך.
מה שלכאורה מבלבל היא השמיעה מיום 27/6/2014 שבה קיים, על פניו, ליקוי שמיעה תחושתי-עצבי דו צדדי, סימטרי. בבדיקה זו לא קיים מרווח אויר-עצם (
gap
) בכלל.
אני מתקשה להבין ולקבל בדיקת שמיעה זו. מה קרה לאלמנט ההולכתי של ליקוי השמיעה באוזן השמאלית? הנקב הרי לא נסגר שכן הוא מתועד ע"י ד"ר גטאס ב- 30/6/2014 (3 ימים לאחר בדיקה זו) וגם באוקטובר 2014. גם סף הולכת העצם השתפר באורח פלא... התובע עצמו מציין, בעדותו בפני
וע"ר לעררים, שסובייקטיבית הוא חש ששומע פחות טוב באוזנו השמאלית! והנה בבדיקת השמיעה הנדונה לעיל השמיעה סימטרית לחלוטין. אם כן, לטעמי, יש לפסול בדיקה זו מכל וכל ולא להתייחס אליה בדיון. בעיני היא חשודה ולא אמינה לחלוטין.

אם כן, בתשובה לשאלת השופטת: לא קיים קשר סיבתי בין ליקוי השמיעה המעורב שממנו סובל התובע באוזנו השמאלית לבין חשיפה לרעש תעסוקתי. הסיבה לליקוי השמיעה הנ"ל היא, בסבירות גבוהה מאוד,
chronic supprative otitis media
".

5.
לנוכח קביעות המומחה האמורות, התיר בית הדין לתובע להפנות למומחה שאלות ההבהרה. להלן השאלות והתשובות עליהן, בהתאמה –
א.
האם לדעתך פגיעה במוליכות העצם כתוצאה מחשיפה לרעש צריכה להיות דומה בשתי האוזניים, עבור מי שעובד בשדה רעש הומוגני?
"
א.
כן
".
ב.
האם ייתכן מצב בו אדם ייחשף לרעש הומוגני במשך שנים, וייגרם לו ליקוי שמיעה תחושתי-עצבי באחת מהאוזניים בלבד?
"
ב.
בלתי סביר
".
ג.
בחוות דעתך ציינת לגבי התובע כי "
ידוע על נקב באוזן השמאלית ודלקות מפרישות מדי פעם
".
1.
האם ייתכן מצב בו התובע סבל מליקוי שמיעה תחושתי-עצבי באוזן שמאל כתוצאה מחשיפה לרעש, וזאת בטרם סבל מנקב באוזן שמאל?
2.
האם לדעתך ניתן לקבוע בוודאות כי התובע לא סבל מליקוי שמיעה תחושתי-עצבי כתוצאה מחשיפה לרעש, וזאת בטרם סבל מהנקב באוזן שמאל?
"
ג.
1. ייתכן
2. לא ניתן לקבוע בוודאות
".
ד.
האם לדעתך חשיפה לעבודה בתנאי רעש משך תקופה של 11 שנים, לא גרמה לפגיעה במוליכות עצם באוזן שמאל, כאשר אותה חשיפה גרמה לפגיעה במוליכות עצם באוזן ימין?
"
ד.
חשיפה לרעש מזיק בנוכחות נקב וליקוי שמיעה הולכתי שמגן (כמו אטם) על האוזן השמאלית לא תגרום לפגיעה בהולכה הגרמית באוזן זו על אף שהאוזן הימנית נפגעה
".
ה.
האם לדעתך חלק מליקוי השמיעה המעורב שממנו סובל התובע באוזן שמאל מקורו בליקוי שמיעה שהתפתח כתוצאה מפגיעה במוליכות העצם כתוצאה מחשיפה מתמשכת לרעש?
"
ה.
אם התובע סבל במשך שנות עבודתו מנקב בתופית השמאלית ומליקוי שמיעה הולכתי, הרי, כפי שהסברתי לעיל, זה משמש כהגנה מפני החשיפה לרעש. אם הנקב נוצר רק בתחילת 2013 (במהלך דלקת חריפה) או עובר לתאריך זה אבל זמן משמעותי לאחר תחילת עבודתו במפעל בשנת 2002 – הרי שסביר שהאוזן השמאלית נחשפה לרעש תעסוקתי ונפגעה ממנו. קביעה שחלק מליקוי השמיעה התחושתי-עצבי-באוזן השמאלית נגרם עקב רעש מזיק תהיה בגדר ספקולציה
".
ו.
האם נכון לומר כי בעניינו של התובע ליקוי השמיעה התחושתי-עצבי באוזן ימין, מייצג את הליקוי בשתי האוזניים כתוצאה מחשיפה לרעש?
אם כן, האם יש בכך כדי לשנות מי מבין קביעותיך שבחוות דעתך ביחס לתובע?
"
ו.
לא נכון לקבוע שליקוי השמיעה התחושתי-עצבי באוזן הימנית מייצג את הנזק שנגרם לשתי האוזניים כתוצאה מרעש מזיק. גם זו תהיה ספקולציה. ככל ששבתי ועברתי על כל הביקורים בתיקו הרפואי, אצל רופאים שונים, לא מצאתי תיעוד, מצד אחד, לדלקת קודמת לינואר 2013; מצד שני, גם לא מצאתי שום תיעוד של ממצא אוטוסקופי (תקין או נקב) עובר לבדיקת ד"ר דלאל ראיד ב- 7/2/2013 ב- 14/1/2013 רשם רופא המשפחה ד"ר חורי עאיד טיפות אנטיביוטיות סילוקסן (שניתנות למצבי דלקת והפרשה) אם כי לא מציין ממצא אוטוסקופי ולא רושם שום אנמנזה לגבי כאב שמאפיין דלקת חריפה עם התנקבות ספונטנית, רק מציין טינטון. בדיקת השמיעה הראשונה שבידינו היא מתאריך 18/1/2013 (בנוכחות נקב מאובחן) ומדגימה ליקוי שמיעה הולכתי משמאל. ב- 7/2/2013 רושם רופא א.א.ג. שהאוזן הפרישה לפני כחודש. להדגיש שרופא א.א.ג. ד"ר דלאל ראיד מאבחן ב- 7/2/2013 מחלה כרונית.
madia chronic suppurative otitis
ולא דלקת חריפה באוזן. מומחה א.א.ג. אחר, ד"ר גטאס, מזהה את קיומו של הנקב במספר בדיקות אוטוסקופיות עד ל- 23/10/2014 – שנה ושמונה חדשים לאחר שתועד לראשונה. נקב אקוטי, שנוצר לאחר דלקת חריפה באוזן, נוטה להיסגר ספונטנית. נקב שלא נסגר תקופה כה ארוכה מעלה את ההסתברות שמדובר בנקב כרוני.

למעשה לא ניתן לתת תשובה חד משמעית מכיוון שאין שוום תיעוד בתיק הרפואי של ממצא אוטוסקופי (תקין או פתולוגי) או שמיעה לפני תחילת 2013.
אם מדובר בנקב אקוטי שנגרם רק בתחילת 2013 או נקב "צעיר" שנגרם שנים לאחר תחילת עבודתו ב- 6/2002 – הרי שייתכן ובמשך מרבית שנות עבודתו במפעל נחשף לרעש תעסוקתי מזיק ללא "הגנה" (של הנקב) ונגרם לו נזק שמיעתי מושרה רעש גם באוזן השמאלית.
אם מדובר בנקב רב שנים ובליקוי שמיעה הולכתי ממושך – הרי שסביר שלא נגרם נזק שמיעתי עקב רעש מזיק באוזן השמאלית.

על סמך הנתונים שהועברו אלי, כפי שהסברתי לעיל, סביר יותר שמדובר בנקב כרוני בתופית השמאלית מלווה בליקוי שמיעה הולכתי שהגנו על האוזן הפנימית השמאלית מפני הרעש המזיק.
תשובה מובהקת יותר עשויה להימצא אם בית המשפט יצליח להשיג את תיקון מרפואה תעסוקתית שכולל גם בדיקות שמיעה תעסוקתיות מוקדמת ואולי אף בדיקת אוטוסקופית, או להשיג תיקים רפואיים ישנים יותר מקופ"ח לאומית, כולל גם תיקים ידניים.

בית המשפט יכריע האם לפסוק על פי הסבירות או על פי הספק. או, לחילופין, ישהה את ההחלטה עד לניסיון איסוף חומר רפואי נוסף
".

6.
בהמשך, לאור קביעת המומחה האמורה, לפיה לצורך מתן מענה הולם ביחס לסוגייה שבמחלוקת, דרושים מסמכים רפואיים נוספים הנוגעים לתובע "
מרפואה תעסוקתית שכולל גם בדיקות שמיעה תעסוקתיות מוקדמות ואולי אף בדיקה אוטוסקופית, או להשיג תיקים רפואיים ישנים יותר מקופ"ח לאומית, כולל גם תיקים ידניים
", התיר בית הדין לצדדים למצות את הנסיונות לאתר חומר רפואי נוסף, וזאת לצורך השלמת חוות הדעת.

7.
בהמשך, לאחר שחומר רפואי נוסף הומצא ממפעל "נילית", השיב המומחה כי "
לצערי עדיין אינני יכול לספק לבית המשפט תשובה חד משמעית או לפחות במידה סבירה גבוהה מאד שתקל על הפסיקה במקרה זה
", וזאת לאחר שפירט בחוות דעתו המשלימה את התיעוד הרפואי שנכלל בחומר הרפואי הנוסף.

8.
לאחר שמטעם הצדדים הוגשו סיכומים לטענותיהם, החליט בית הדין שלא ניתן לבסס על קביעותיו של המומחה דר' בנדט הכרעה חד משמעית בתביעה. ועל כן, מונה דר' דניאל ציק כמומחה רפואי נוסף בתחום האף אוזן גרון.

9.
במסגרת חוות דעתו, לאחר שפירט את המסמכים הרפואיים ובכלל בדיקות השמיעה, התייחס המומחה לשאלת הקשר הסיבתי, ולאמור –

"
בבדיקת שמיעה בודקים שני מרכיבי סף שמיעה והם: הולכת הצליל בדרך העצם אשר מיצצת את סף השמיעה ישירות בדרך השבלול ועצב השמע (סף השמיעה העצבי-תחושתי) ובנפרד בודקים את הולכת הצליל בדרך האוויר אשר מייצג את מערכת ההגברה של האוזן התיכונה (סף השמיעה ההולכתי).
רעש מזיק גורם לירידת שמיעה עצבית-תחושתית. לעומת זאת נקב בעור התוף או דלקת באוזן התיכונה, גורמים לירידת שמיעה הולכתית.
ידוע כי התובע סובל מנקב בעור התוף השמאלי וצפוי שנקב שכזה ובפרט בעת דלקת יגרום לירידת שמיעה הולכתית באוזן שמאל.
בדיקות השמיעה מן ה – 18/1/13 ומן ה – 4/11/13 הצביעו על ירידת שמיעה מעורבת באוזן שמאל, דהינו ירידת שמיעה עצבית-תחושתית האופיינית לפגיעת רעש מזיק ובדומה לירידת השמיעה שנראתה באוזן ימין. על גבי ירידת השמיעה העצבית-תחושתית, התווספה באוזן שמאל גם ירידת שמיעה הולכתית ולכן בסה"כ הייתה כאן ירידת שמיעה מעורבת. עקומות השמיעה שנראו בבדיקות השמיעה הנ"ל באוזן מייצגות שתי פתולוגיות נפרדות והן: ירידת שמיעה הולכתית עקב נקבע בעור התוף ודלקת באוזן התיכונה ובנוסף ירידת שמיעה עצבית-תחושתית עקב חשיפה לרעש.
בבדיקת השמיעה הבאה מן ה – 27/6/14 ניתן לראות כי המרכיב ההולכתי (זה שנוצר עקב הנקב והדלקת) שנראה באוזן בבדיקות השמיעה הקודמות, החלים לגמרי וזאת קרוב לודאי עקב החלמת הדלקת וצמצום קוטרו של הנקב. בבדיקה זו נותרה ירידת השמיעה העצבית-תחושתית בלבד, זו שנגרמה עקב חשיפה לרעש מזיק.
בבדיקת השמיעה מן ה – 27/6/14 קיימת ירידת שמיעה עצבית-תחושתית באוזן שמאל זהה לזו הנראית באוזן ימין ועל כן גורם ירידת השמיעה העצבית-תחושתית באוזן שמאל הינו אותו גורם אשר הביא לירידת שמיעה באוזן ימין, דהינו רעש מזיק.

שאלה שהובאה בכתב המנוי
:
האם קיים קשר סיבתי בין ליקוי השמיעה ממנו סובל התובע באוזנו השמאלית לבין תנאי עבודתו לעיל?

תשובותי לשאלה שהובאה בכתב המנוי
:
כן. בבדיקות השמיעה מהמועדים הבאים: 27/6/14, 4/11/13, 18/1/13, נראית באוזן שמאל ירידת שמיעה עצבית-תחושתית משמעותית אשר קרוב לודאי מקורה בחשיפה לרעש במקום עבודתו במידה וכן שרר רעש מזיק שכזה כהגדרתו בתקנות
".

10.
במסגרת סיכומי טענותיה המשלימים, הודיעה ב"כ הנתבע "
כי בנסיבות העניין החריגות של העניין, ומשעה שכבר מונו שני מומחים רפואיים והופנו שאלות הבהרה, וברור כי לתובע היה ליקוי באוזן שמאל אשר מקורו תחלואתי, הוא מסכים לנוכח חוות דעת ד"ר ציק, להכיר אך ורק בליקוי התחושתי עצבי באוזן שמאל אשר מופיע בבדיקת השמיעה מיום 27.614 כקשור לעבודה ברעש מזיק
".

11.
ב"כ התובע במסגרת סיכומיו, הדגיש כי יש לאמץ את חוות דעתו של דר' ציק, ולקבל את התביעה.

12.

לנוכח הודעת ב"כ הנתבע, לפיה הוחלט לאשר את התביעה ולאמץ את קביעת המומחה ד"ר ציק בחוות דעתו, ובשים לב לטענות ב"כ התובע, מאמץ בית הדין את קביעת המומחה, כמות שהיא, ונותן לה תוקף של

פסק דין
, באופן שיש לקבל את התביעה ולהכיר בליקוי השמיעה ממנו סובל התובע באוזן שמאל ("
ירידת שמיעה עצבית-תחושתית משמעותית
")

כנובע מתנאי עבודתו בחשיפה לרעש מזיק.
5129371

54678313
13.
בנסיבות העניין על הנתבע לשלם לתובע שכ"ט עו"ד בסך של 2,500 ₪.

ניתן היום, כ"ד טבת תשע"ו, 05 ינואר 2016, בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.









מר עזמי תחאיח'ו
נציג ציבור (עובדים)

ורד שפר
, שופטת
נשיאה

מר יעקב בר-אל
נציג ציבור (מעסיקים)







בל בית דין אזורי לעבודה 22886-04/14 סלים ניג'ם נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 05/01/2016)