פסקי דין על פארוק מחאג'נה | פסקי דין על טארק מחאג'נה

7024-02/15 תט     06/01/2016




תט 7024-02/15 פארוק מחאג'נה נ' טארק מחאג'נה









בית משפט השלום בחדרה



ת"ט 7024-02-15 מחאג'נה נ' מחאג'נה

תיק חיצוני
:
5087020115
בפני
כב' הרשמת הבכירה קרן מרגולין פלדמן

המבקש/הנתבע
פארוק מחאג'נה
ת.ז. 023497845


נגד

המשיב/התובע
טארק מחאג'נה
ת.ז. 059494732

החלטה

לפניי התנגדות לביצוע שטרות במסגרתה טוען המבקש כי בשל התיישנות התביעה ושיהוי ניכר שננקט בידי המשיב בהגשתה אין הוא יכול להתגונן כראוי כנגד התביעה. כך, טוען המבקש כי בינו לבין המשיב לא קיימת כל יריבות, כי הוא אינו חייב למשיב כספים וכי יש לדחות את התביעה השטרית כנגדו בשל שיהוי והתיישנות העילה.

למעשה מדובר בהתנגדות לביצוע שני שטרות -
שטר ראשון מספרו 0010231, על סך 17,325 ₪ המשוך מבנה"פ סניף אום אל פחם. זמן פרעונו הנקוב של זה הוא מיום 25/11/07, וזה הוצג לפרעון כעולה מחותמת הבנק שעל גביו ביום 3/4/08 וחולל מחמת היות החשבון מוגבל (להלן: השטר הראשון);
השטר השני מספרו 0010685, משוך מאותו חשבון, על סך של 550 ₪, ומועד פרעונו הנקוב הוא מיום 29/2/08. שטר זה הוצג לפרעון על פי חותמת הבנק ביום 13/3/08 וחולל אף הוא בהיות החשבון מוגבל (להלן: השטר השני).

שני השטרות הוגשו לביצוע במסגרת תיק ההוצאה לפועל שבכותרת, והתיק נפתח ביום 12/1/15.

במסגרת ניהול התיק כאן הגיש המבקש בקשה לסילוק על הסף של התובענה מחמת התיישנותה והשיהוי שננקט במסגרתה, והמשיב הגיש תגובה לבקשתו. התיק נקבע לדיון במעמד הצדדים הן ביחס לסוגיות האמורות והן ביחס לבקשת הרשות להתגונן, ובסיכומיהם חזרו הצדדים, בין היתר, על הטענות שבבקשה ובתגובה.

במהלך הדיון שנערך לפניי נחקר המבקש אודות האמור בתצהירו ואודות השיקים נשוא התובענה והעיד כי הוא אינו חייב כספים למשיב. לשיטתו הוא מכיר את המשיב שעבד בעבר כנהג מונית באותה תחנה בה עבד אף המבקש, אלא שלשיטתו זה הפסיק לעבוד בתחנה לפני 12 שנים ומאז לא עמד עימו בקשרים של ממש, ולא פגש בו מזה כ-8 שנים.


עוד העיד כי את השטר על סך של 550 ₪ (השטר השני) הוא כתב בעצמו, וכי הוא מזהה את צורת הכתב לרבות צורת רישום הספרות. לדבריו הוא נוהג תמיד לרשום את הסכום בספרות בין שני קווים מקבילים, ולכן הוא מזהה את הרישומים כשלו.

אשר לשטר הראשון טען כי זה לא תואם את שיטת הרישום שהוא נוהג בה ועל כן הוא סבור כי אין מדובר בשטר שנרשם על ידו (יצויין כי הספרות נרשמו בשיק זה כך – " **
17,235").

למעשה טען כי מלבד החתימה הוא אינו מזהה את כתב היד על גבי שיק זה וכי ניתן להשוות בין שני השיקים ולראות בקלות את ההבדלים ביניהם.

המבקש התבקש לבחון שיק נוסף, שלא הוצג לפרעון בבנק לשיטת המבקש, על סך של 630 ₪ משנת 2006, ואישר כי גם שיק זה נערך על ידו, וביקש להפנות תשומת הלב לעובדה שגם בשיק זה רשם את הספרות בין שני קווים כהרגלו.
המבקש חזר וטען כי הוא אינו זוכר את נסיבות מסירת ההמחאות נשוא התיק וקיומה של התנהלות עסקית כלשהי בינו לבין המשיב. יחד עם זאת זכר לומר כי לא ראה את המשיב מזה כ-8 שנים וכי המשיב אינו עובד כנהג מונית מזה כ- 12 שנים באותה תחנה בה הוא עבד.
עוד העיד המבקש כי הוא מצוי כיום בקשיים כלכליים וכי למיטב ידיעתו אין המשיב חב לו כספים.

לאחר ששמעתי את עדות המבקש ובחנתי את טענות הצדדים בנוגע לסוגיות ההתיישנות והשיהוי נחה דעתי כי יש ליתן למבקש רשות להתגונן ולו בשים לב לטענת השיהוי ולחזרתו על כך שאינו חב כספים למשיב ואבהיר –

עיון בחותמת הבנק המתנוססת על גבי ההמחאות מלמד כי המחאות אלו הוצגו לפרעון למעלה מ- 6 שנים קודם למועד הגשת התובענה דנן.
עוד עלה מהמסמכים אשר הוצגו לתיק ביהמ"ש ומטיעוני הצדדים כי ההמחאות הוצגו לפרעון פחות מחצי שנה לאחר מועד הפרעון הנקוב בהן, וכי הוגשה בקשה לביצועם ללשכת ההוצאה לפועל עובר לפתיחת התיק שבכותרת, אך בשל אי תשלום אגרת פתיחת התיק בלשכת ההוצאה לפועל אז – לא ננקטו הליכי גביה בקשר עם ההמחאות האמורות במסגרת אותה בקשה. עיון בבקשת הביצוע האמורה מעיד על כך שזו נפתחה ביום 21/10/10 ועיון באישור מנהל לשכת ההוצאה לפועל מעיד על כך שלא נעשה שימוש בהמחאות במסגרת הליכי ההוצאה לפועל (ככל הנראה בשל אי תשלום האגרה).

המבקש טוען כי השטרות התיישנו נוכח העובדה שמועד הפרעון הנקוב בשטר הראשון חל למעלה מ- 7 שנים קודם למועד פתיחת התיק דנן. אשר לשטר השני טוען המבקש כי ממילא השתהה המשיב שיהוי ניכר ביחס לשטר זה, שהרי ממועד הפרעון הנקוב על גביו חלפו 6 שנים, וכ- 10 וחצי חודשים עד למועד הגשת התביעה כאן.

המשיב טוען כי משהוצגו ההמחאות לפרעון רק בחודשים
מרץ ואפריל 2008, הרי שלא התיישנה התובענה בעניינן במועד פתיחת התיק כאן, שכן מרוץ ההתיישנות מתחיל מעת שעומדת לתובע זכות להגשת תביעה, וזכות כזו אינה עומדת אלא לאחר חילול השטרות. עוד טוען המשיב כי משהוגשו השטרות לביצוע תחילה בשנת 2010, הרי שיש לראות בתקופה שממועד הגשת הבקשה הקודמת לביצוע ועד לסגירתה האוטומטית בשל אי תשלום אגרה כמעכבת אף היא את תקופת ההתיישנות.

יצויין כי מן המסמכים והטענות שפרשו הצדדים לפניי עלה כי המשיב היה מיוצג במועד פתיחת בקשת הביצוע הקודמת בידי עו"ד מכלוף – מי ששימש כב"כ המבקש כאן עד לשחרורו מייצוג.

לטענת עו"ד מכלוף, כפי שהועלתה בפרוטוקול הדיון הראשון שנערך כאן, ייצג הוא את המשיב בשנת 2010 במסגרת מערכת יחסים עסקית שהתנהלה בינו לבין ב"כ הנוכחי של המשיב, וכי בהתאמה נדרש להגיש בקשות לביצוע ללשכת ההוצאה לפועל אך לא נדרש לשלם את אגרת פתיחת התיק, והחיוב באגרה הועבר אל ב"כ המשיב - על מנת שיסדיר את התשלום וניתן יהיה להמשיך בניהול התיק. לטענת המשיב, כעולה מסיכומיו כאן, עו"ד מכלוף הוא שכשל ונמנע מלשלם את האגרה, והדבר הובא לידיעת המשיב רק לאחרונה, ערב פתיחת התיק הנוכחי.

ראוי להבהיר כי עו"ד מכלוף אינו צד בהליך, וטענותיו העובדתיות של המשיב בהקשר זה הועלו במסגרת סיכומיו, וטרם נבחנו על ידי ביהמ"ש בעדויות.

כך או אחרת, למעשה, אין מחלוקת כי הגשת התביעה בחלוף קרוב ל-7 שנים ממועד הצגת השטרות לבנק נעשית באיחור ניכר. יש שיאמרו לאחר שביקש המשיב לוותר על תביעתו, או לאחר ששינה המבקש את מצבו לרעה או בשל חוסר תום לב מצד המשיב, ויש שיאמרו בשל חוסר ידיעה מטעמו בנוגע לעובדות לאשורן ובנוגע לכך שהליכי גביה אינם ננקטים בפועל. יהא הטעם אשר יהא אין ולא יכול להיות ספק בנוגע לכך ששיהוי כה ניכר יש בו כדי לגרום לכל הפחות לנזק ראייתי כלשהו, והעובדה שהמבקש טוען כי הוא אינו זוכר את נסיבות מסירת ההמחאות לידי המשיב מצדיקה לכל הפחות הקלה במידת הפירוט שראוי כי ידרוש ביהמ"ש לצורך מתן הרשות להתגונן.

אציין כי המשיב ביקש ללמוד מהעובדה שהמבקש טוען כי הוא אינו זוכר עובדות מסוימות אך ללא ספק זוכר עובדות אחרות כדי ללמד כי מדובר בהגנת בדים וכי אין ממש בטענת המבקש בנוגע לכך שאינו זוכר את נסיבות מסירת ההמחאות, משל מדובר במסך עשן שנועד לבלבל את ביהמ"ש ולסמא את עיניו בנוגע למערכת היחסים העסקית שהתנהלה בין הצדדים בפועל.

בכל הכבוד הגעה למסקנה מעין זו מחייב בחינת מהימנותו של המבקש וקביעת ממצאים בנוגע למשקל שיש לייחס לטענותיו, ולאמון שייתן ביהמ"ש בגרסתו, וביהמ"ש אינו עוסק בכגון דא בשלב זה של ההליך.

בהתאמה, ובשים לב לשנים הרבות שחלפו מאז מסירת ההמחאות לכאורה ועד להגשת התביעה דנן, ביחד עם טענות המבקש בנוגע לכך שלא התנהלה מערכת יחסים עסקית בינו לבין המשיב וביחד עם העובדה שההמחאה שמהווה את עיקר החוב כאן אכן כתובה בצורה שונה מיתר ההמחאות שביקש המשיב לייחס למבקש, יוצרות ביחד את המסקנה כי אין ביהמ"ש יכול בשלב זה לקבוע כי מדובר בהגנת בדים סתם.

לטענת המבקש כאמור, יש באיחור כדי להצדיק דחיית התביעה, לכל הפחות ביחס להמחאה הראשונה, בשל התיישנות עילתה.
בהקשר זה אני רואה לנכון לקבל את עמדת המשיב ולפיה עילת התביעה דכאן היא חילולו של השטר, ולא עצם החבות על פי השטר. כך, לולא חולל השטר לא יכול היה המשיב להגיש את תביעתו וזו לא היתה באה כלל אל העולם. חילול השטר לא נעשה במועד הפרעון הנקוב על גבי השטר, ולמעשה מועד הפרעון הנקוב שם הוא המועד ממנו ואילך יוכל מחזיק השטר להפרע על ידי השטר. במילים אחרות משמעות הדבר היא כי מיום זה ואילך רשאי המחזיק בשטר להציג את השטר ולדרוש פרעונו. יחד עם זאת, כל עוד לא הוצג השטר ולא נדרש פרעונו – ממילא אף לא חולל ולא רשאי המחזיק בו לפעול לגבייתו באמצעות תביעה משפטית, כתובענה דנן.
האם מכאן עלינו להסיק כי לעולם לא תתיישן העילה השטרית, יהא מועד הפרעון הנקוב בשטר אשר יהא, כל עוד לא ביקש המחזיק בשטר להציגו לפרעון? לא ולא – שהרי פקודת השטרות מלמדת אותנו כי את השטר יש להציג לפרעון בתוך זמן סביר. זמן סביר אינו מוגדר בפקודת השטרות אך חזקה כי בחלוף הזמן הסביר להצגת השטר לפרעון יחל מנין ימי ההתיישנות.

מהו זמן סביר לענייננו? בהקשר זה נקבע כי בכל מקרה ניתן להציג שטר לפרעון בתוך חצי שנה ממועד הפרעון הנקוב בו, והצגה כאמור תחשב כהצגה בתוך זמן סביר אלא אם התנו הצדדים אחרת. משלא נטען בעניינו כי בין הצדדים כאן הותנה אחרת – הרי ממילא אין לומר כי הצגת השטרות לפרעון בתוך חצי שנה ממועד הפרעון הנקוב בהן נעשתה באיחור, וממילא ניתן לומר כי משהוצגו לפרעון בתוך הזמן הסביר – הרי שפעל המשיב באופן סביר להקמת עילת התביעה כאן, וכי ממועד חילולו כאמור החל מנין מועדי ההתיישנות.

מכל האמור עד כה, אני קובעת כי נחה דעתי כי התובענה לא התיישנה. יחד עם זאת טענות המבקש בנוגע לשיהוי שנקט בו המשיב ובנוגע לויתור המשיב על תביעתו או העדרה של עילת תביעה לא נסתרו, וממילא נחה דעתי כי ישנה סבירות שאינה מבוטלת שהמבקש אינו חב למשיב את מלוא הסכום הנקוב בשטרות נשוא התובענה, בשים לב לכך שהמבקש אינו מזהה את כתב היד על גבי השטר הראשון -המתייחס למרבית החוב, וטען להעדרה של יריבות כספית בינו לבין המבקש.

מכל אלו נחה דעתי כי יש ליתן למבקש את הרשות להתגונן, וכך אני מורה.

בהוצאות ההתדיינות עד כה, בסך של 2,000 ₪, יישא מי שיצא וידו על התחתונה בתום ההליך.

לאור גובה הסכום יתנהל הדיון בתביעה בהתאם לתקנות סדר הדין המהיר (פרק טז'1 לתקסד"א), והצדדים יתאימו כתבי טענותיהם לסדר הדין האמור, כך שכתב התביעה יוגש בתוך 30 ימים, וכתב הגנה בתוך 30 ימים לאחר מכן.

המשיב (הזוכה) נדרש לשלם את הפרשי האגרה הנובעים מהעברת התיק לביהמ"ש, ככל שקיימים.

התיק נקבע לישיבה מקדמית ליום 24.5.16 בשעה 12:00
.

לישיבה זו יתייצבו הצדדים אישית, יחד עם באי כוחם, כשבידיהם כל מסמך אשר יש בו, לדעתם, לייעל את הטיפול בתיק.
היה בעל הדין המדינה או תאגיד, יהיה הוא פטור מהתייצבות לישיבה מקדמית, ובלבד שהגיש לבית המשפט, לא מאוחר משבעה ימים לפני הישיבה המקדמית, התחייבות בכתב, כי נציג מטעמו הבקיא בפרטי התובענה ומוסמך להחליט בענינה, יהיה זמין בטלפון בזמן הישיבה המקדמית.

כל בקשה בכל עניין מן העניינים המפורטים בתקנה 143 ובתקנה 214 יא' לתקנות, לרבות בקשה לביטול הישיבה המקדמית ולקביעת מועד לדיון בתובענה, תוגש לבית המשפט עד יום 10.5.16 ותגובה לה תוגש בתוך 7 ימים ממועד המצאתה למשיב.

צד אשר ימנע מלבקש בקשה כלשהי אשר הוא מעוניין בה ו/או מלהגיב לה, בתוך המועדים הנקובים לעיל, יחויב בהוצאות לאוצר המדינה ו/או לצד שכנגד בשל ייתור הצורך בקיום הדיון במועד שנקבע לכך, אם למחדלו האמור יהיה ביטוי בדיון.

על מנת לייעל את ההליך רשאים הצדדים להגיש הודעה על הסדר דיוני אליו הגיעו, בתוך 30 ימים מהיום, ואולם לא יתקבל הסדר דיוני המאריך את המועדים לניהול ההליכים המקדמיים מעבר למועדים המפורטים לעיל.

כל מסמך ו/או בקשה אשר יש להגיש לבית המשפט יוגש במישרין ובו זמנית לצד שכנגד.

המזכירות תשלח העתק לצדדים
.
ניתנה היום, כ"ה טבת תשע"ו, 06 ינואר 2016, בהעדר הצדדים.









תט בית משפט שלום 7024-02/15 פארוק מחאג'נה נ' טארק מחאג'נה (פורסם ב-ֽ 06/01/2016)