פסקי דין על צבי כגן | פסקי דין על רחל בירן | פסקי דין על אראלה כגן דה פאולו ואח' | פסקי דין על עילאי גולן | פסקי דין על עדני גולן | פסקי דין על פנינה גולדשטיין |

54433-01/15 תאח     11/01/2016




תאח 54433-01/15 צבי כגן, רחל בירן, אראלה כגן דה פאולו ואח' נ' עילאי גולן, עדני גולן, פנינה גולדשטיין








בית משפט השלום בחיפה



תא"ח 54433-01-15 כגן ואח'
נ' גולן ואח'




תיק חיצוני: מספר תיק חיצוני





בפני

כבוד השופט
יואב
פרידמן


תובעים

1
.
צבי כגן
2. רחל בירן

3. אראלה כגן דה פאולו

4
.
קיבוץ נחשולים אגודה מספר 570007096


נגד


נתבעים

1. עילאי גולן
2. עדני גולן
3. פנינה גולדשטיין




החלטה

1. הבקשה נותבה אלי במסגרת תורנות לאור מחלתו של השופט המטפל בתיק.

2. בתמצית,
מדובר בתביעה לפינוי מושכר כאשר הקיבוץ הוא בעל זכות החכירה, ובשלב מסוים התקבלה החלטה על הליך שיוך דירות לחברים: כאשר מורישי התובעים 1-3 (אח ושתי אחיותיו) היו זכאים לשיוך הדירה בתנאים הקבועים בהחלטות הקיבוץ.

3. לטענת הנתבעים , מול התובע 1 התנהלו מגעים על מכר זכויות בדירה. הקיבוץ טוען כי ממילא אין זכות לדבר, ומדובר בפעולה לא מורשית ונעדרת תוקף מסיבות שפורטו בכתב התביעה של הקיבוץ. לטענת הקיבוץ כל הרשאת שימוש או זכות להשכיר הנכס שנתנה לתובעים 1-3 כפופה להחלטות הקיבוץ, ותקופת ההרשאה תמה בנובמבר
2013 לכל המאוחר. הקיבוץ בתביעתו הפנה לכך שהנתבעים 1-3 אוחזים בנכס שלא כדין ואם יש להם תביעות כספיות כנגד מי מתובעים 1-3 יתכבדו ויבררו אותם בהליך מתאים, אך על הנכס לחזור לידי הקיבוץ.

4. יבואר:
התביעה הוגשה כתביעה לפינוי מושכר – בתחילה רק על ידי התובע 1 שצירף הסכם שכירות מול נתבע 1. לטענתו תמה תקופת השכירות ואין תשלום דמי שכירות. בהמשך צורפו
גם אחיותיו של מר כגן כתובעות נוספות (לבקשתן) ואף הקיבוץ (לבקשתו) כתובע רביעי. ראה החלטה מ 12.7.15.

5.
בתחילה היו חילוקי דעות בין תובעות 2-3 לבין התובע 1, אולם לאחר מכן הביעו כל התובעים עמדה אחידה ביחס לסעד המבוקש בהליך זה כלפי הנתבעים – שהנו אך סעד של פינוי (לא ניתן על פי דין לקבל יותר מסעד זה, בתביעה שהוגשה לפי פרק טז(4) לתקנות סדר הדין האזרחי). ראה גם הודעת התובעות 2-3 מיום 29.6.15.

6. הנתבעים טענו כי הסתמכו על המגעים מול התובע 1 ועל התחייבויותיו כלפיהם, וכן על
מצגי הקיבוץ והתובעות 2-3 במפורש או מכללא, שלא הביעו כל התנגדות למהלך של מכר זכות, למרות שהקיבוץ והתובעות היו מודעים לכך שהנתבעים (מתוך הסתמכות) החלו בהליך של שיפוץ הנכס בעלות ניכרת, שאינה מתיישבת עם שכירות קצרת מועד. הנתבעים ביקשו להעביר ההליך לסדר דין רגיל, ונדחו בהחלטת השופט רטנר מיום 12.7.15 (אותה החלטה בה צורפו התובעות והקיבוץ כתובעים נוספים).

7. בפתח ישיבת ההוכחות שנקבעה ל 15.10.15 ביקשו ב"כ הצדדים לקיים דיון לא פורמאלי בנסיון להגיע להסדר. ההסדר הסתייע ובעלי הדין נתנו לו הסכמתם. ניתן תוקף של

פסק דין
לאותו הסדר שקבע שינתן

פסק דין
של פינוי כלפי הנתבעים המחייב אותם לפנות הדירה עד 15.1.16 ולהשיבה לידי הקיבוץ. ההסדר כלל ויתור על טענות כספיות של הנתבעים כלפי הקיבוץ, כאשר אם יש למי מבעלי הדין טענות כספיות זה כלפי זה נשמרה זכותם לתבען בהליך המתאים.

8. כעת, 4 יום לפני מועד הפינוי הגישו הנתבעים בקשה זו שתינתן להם ארכה בת לא פחות משלושה וחצי חודשים נוספים לקיום פסה"ד, היינו לפינוי, כך שמועד הפינוי ידחה ל 1.5.16. להזכיר- בהסכם שקיבל תוקף של

פסק דין
ניתנו כבר שלושה חודשים. הבקשה מפנה למצבה הסיעודי של הנתבעת 3 שמצריך מציאת דירה בתחום השיפוט של המועצה המקומית חוף הכרמל שכן יש לה מטפלת אליה היא קשורה , וגורמי רווחה של המועצה שמטפלים בה (וגם גורמים בשהב"ט בהיותה אם שכולה). הבקשה מפנה לכך שנחתם חוזה שכירות במושב צרופה אלא שתחילתו ב 1.5.16 ולקח זמן למצוא דירה לשכירות באזור
שתתאים
למגבלותיה של הנתבעת 3 (כסא גלגלים) והן מבחינת המועדים בהן מתפנות דירות.

9. עמדת ב"כ התובעות 2-3 הוצגה בבקשה , והן מסכימות לה בכפוף לקיום הליך גישור שנועד לברר נושא עלות השיפוצים שערך נתבע 1 בנכס בנסיון להביא לכדי פתרון טענות כספיות אפשריות שיש לצדדים. הנתבעים מסכימים לקיים הליך גישור כזה .
אלא שהן הקיבוץ והן התובע 1 מתנגדים נחרצות לבקשה והגישו תגובותיהם.
בשים לב למועד הצפת הבקשה ימים ספורים לפני מועד הפינוי שנקבע בפסה"ד, לא ראיתי להידרש עוד לזכות תשובה לתגובות. יצוין בקצרה כי התובע 1 בתגובתו הפנה שימת הלב
כי יש דירות למכביר להשכרה בסביבה (תוך צירוף צלום מסך של אתר יד 2) ויש לנתבעת 3 גם דירה בת"א. התובע מפנה למצבו הקשה הכלכלי והבריאותי – שלו עצמו, בהיותו סובל ממחלה קשה שפורטה , וזקוק ליכולת לנצל הנכס כדי לפנות משאבים לטיפולים.

10. אני דוחה הבקשה. עם כל הצער, הנתונים ביחס למצבה של הנתבעת 3 היו ידועים גם לעת המו"מ שהתקיים, וברור לגופו של ענין כי כמו בכל מו"מ קנה כל צד סיכוניו לענין מתן הסעד של הפינוי וגם בשאלה אימתי יינתן. בפסה"ד ניתנה כאמור ארכה בת 3 חודש, ומאז הגשת התביעה ועד שניתן פסה"ד (בשל צירופי בעלי הדין) חלפו 10 חודש.
כך שהיה ידוע הסיכון שינתן צו לפינוי וכי יש
צורך להיערך למקרה שתתקבל התביעה. פסקי דין יש לכבד, ולא אחת ינתנו הם, כאשר הנתבע מצוי במצב כלכלי או אישי קשה. מצב כזה אינו מקים הגנה מוכרת בדין, כפי שגם מצבו הכלכלי או הבריאותי של התובע 1 , למשל, אינו מקים בפני
עצמו עילה לדחית הבקשה. החשוב הוא שאת כל הנתונים האישיים והמשפטיים מבחינת סיכון וסיכוי ניתן היה לשקלל במו"מ; משהשתכלל המו"מ לכלל הסכם שאושר ב

פסק דין
, ואין טענה לא לגבי הרכיב ההסכמי בפסה"ד ולא לגבי פסה"ד שנתן לו תוקף, הרי שתם הענין. מועד הפינוי הנו חלק מפסק הדין, ואין מקום , שלושה חודשים לאחר שניתן, לפתוח אותו, ולקבוע מועד פינוי מאוחר בכמה חודשים. בכך יש התערבות רטרואקטיבית לטובת צד אחד בהסכמת הצדדים שקבלה תוקף של

פסק דין
, תוך הפרתה למעשה, כאשר כל צד כאמור קנה סיכוניו וסיכוייו
באותו הסכם שקיבל תוקף של

פסק דין
. אין לכך גם עילה מוכרת בדין, וניתן לתאר מקרים נוספים בהם ינתן

פסק דין
של פינוי כנגד מחזיק שמצבו הסוציאלי או האישי קשה לא פחות ואף יותר מזה המתואר כאן, אך זכות להחזיק בנכסו של אחר – אין לו.

11. עם זאת לאור האמוציות הנחזות מבין השיטין של כתבי בי הדין ,
אציין המובן :
במידה ולא יכובד פסה"ד, אין לנקוט בסעד עצמי אלא
להיזקק להליכי פינוי בהוצל"פ.

12. לפנים משורת הדין לא אעשה צו להוצאות.

ניתנה היום, א' שבט תשע"ו, 11 ינואר 2016, בהעדר הצדדים.











תאח בית משפט שלום 54433-01/15 צבי כגן, רחל בירן, אראלה כגן דה פאולו ואח' נ' עילאי גולן, עדני גולן, פנינה גולדשטיין (פורסם ב-ֽ 11/01/2016)