פסקי דין על מאהר אגבאריה | פסקי דין על בהא עבד אל באקי

12983-03/15 א     11/01/2016




א 12983-03/15 מאהר אגבאריה נ' בהא עבד אל באקי








בית משפט השלום בחדרה



ת"א 12983-03-15 אגבאריה נ' עבד אל באקי


תיק חיצוני:


בפני

כבוד השופט
אמיר סלאמה


תובע

מאהר אגבאריה

ת.ז. 58967639


נגד


נתבע

בהא עבד אל באקי
ת.ז. 301581021



פסק דין



1.
לפניי תביעה כספית ע"ס 9,916 ₪, שעניינה תאונת דרכים מיום 12.8.14 (להלן – התאונה).

2.
על פי הנטען בכתב התביעה, בתאריך התאונה נהג התובע במכוניתו בכביש מס' 65, כאשר בהגיעו לצומת כפר קרע עצר את המכונית נוכח רמזור אדום בכיוון נסיעתו. נטען שרכב שהיה נהוג על ידי הנתבע התנגש בחלקו האחורי של רכב התובע, בעוד רכב התובע מצוי בעצירה מוחלטת, וגרם נזקים לרכב. התובע ביקש פיצוי בגין עלות תיקון הרכב לפי חוות דעת שמאי; החזר שכר שמאי; ונזק בגין השבתת הרכב למשך שבועיים לצורך תיקונו.

3.
הנתבע הכחיש בכתב ההגנה את טענות התובע. הנתבע אישר אמנם בכתב ההגנה שהוא פגע עם רכבו בחלק האחורי של רכב התובע, אך הכחיש שרכב התובע היה בעצירה מוחלטת; הכחיש את עוצמת הפגיעה; והכחיש את הקשר הסיבתי בין הנזק הנתבע לבין התאונה.

4.
בתאריך 11.1.15 שמעתי את ראיות הצדדים.

מטעם התובע העיד הוא עצמו, אחיו, והשמאי שנתן את חוות הדעת מטעמו.
במסגרת ראיות התביעה הוגשה הכרעת דין, במסגרתה הורשע הנתבע באחריות לתאונה מושא התביעה (ת/1). כמו כן, הוגשו בין היתר תמונות של רכב התובע לאחר התאונה, קבלה ממוסך בגין תיקון הרכב, והצעת מחיר ביחס לשכירת רכב.
מטעם הנתבע העיד הוא בעצמו. לא הובאו עדים או ראיות מטעם הנתבע.

5.
לאחר שמיעת הראיות, שוכנעתי שמן הדין לקבל את התביעה, למעט ביחס לרכיב של נזק בגין השבתת רכב התובע, כפי שיפורט להלן.

6.
באשר לשאלת האחריות, דומה שלא צריכה להיות מחלוקת בעניין עצם התרחשות התאונה, ובעניין אחריותו של הנתבע להתרחשות התאונה. הנתבע הורשע בבית משפט לתעבורה, במסגרת הכרעת דין שניתנה ביום 8.6.15, באחריות לתאונה, וזאת על פי הודאתו. הרשעה זו מהווה ראייה לחובתו, מכוח סעיף 42א לפקודת הראיות, והנתבע אף לא ביקש להביא ראיות לסתור אותה. אוסיף, שאף מצאתי את עדותו של התובע בעניין נסיבות התאונה מהימנה ומשכנעת, כאשר בהתאם לעדות זו רכב התובע היה בעצירה מוחלטת עת הגיח רכב שהיה נהוג על ידי הנתבע שהתנגש בחלק האחורי של רכב התובע.
ברי אפוא שהאחריות המלאה לתאונה מוטלת על הנתבע.

7.
באשר לנזק, הוגשה חוות דעת שמאי אשר בדק את הרכב ביום 25.8.14, ומצא כי לרכב נגרם נזק שעלות תיקונו עומדת על 7,777 ₪. השמאי נחקר לפניי והאמור בחוות דעתו כלל לא נסתר. הוכח אפוא שהנזק שנגרם לרכב מושא התביעה עומד על 7,777 ₪.

8.
גם הקשר הסיבתי בין הנזק המתואר בחוות דעת השמאי לבין התאונה הוכח כדבעי.
התובע העיד בצורה משכנעת ואמינה
שהרכב לא נסע בפרק הזמן שבין מועד התאונה (12.8.14) עד מועד בדיקתו בידי השמאי (25.8.14), והוא שלל שהרכב לא היה מעורב בכל תאונה בפרק זמן זה. התובע העיד שהנזקים שנגרמו בתאונה מושא התביעה הם כמתואר בתמונות שצולמו על ידי השמאי ביום 25.8.14 וגם כאן עדותו היתה אמינה עליי לחלוטין.

התובע הסביר כי בפרק הזמן הנ"ל הוא לא ביקש משמאי לבדוק את הרכב, הואיל ואחיו של הנתבע הבטיח לו, מיד לאחר התאונה, שרכבו יתוקן על חשבון הנתבע. עדותו בעניין זה היתה אמינה, לא נסתרה, והיא גם התחזקה נוכח עדותו של אחיו של התובע, שהעיד על דבריו הנ"ל של אחי הנתבע שנמסרו ביום התאונה בבית החולים.
מאידך, לא מצאתי כל בסיס להשערה אותה העלה הנתבע ולפיה הנזק מושא התביעה נגרם לאחר יום 12.8.14, ולא הוצג ולא בדל ראיה לתמיכה בהשערה זו.

סיכומם של דברים – הוכח שהנזקים המתוארים בכתב התביעה נגרמו בתאונה מושא התביעה.

9.
התובע זכאי אפוא להחזר עלות תיקון הרכב, אשר עמדה בהתאם לחוות הדעת על 7,777 ₪. התובע הציג קבלה של מוסך, מיום 10.9.14, בדבר תשלום של 7,777 ₪. אומנם בקבלה אין פירוט של מהות העבודות שבוצעו, אך מדובר בסכום התואם את חוות הדעת של השמאי, שכאמור לא נסתרה ואשר מוכיחה את גובה הנזק שנגרם עקב התאונה.

10.
התובע זכאי גם להחזר של שכר טרחת השמאי בסך 600 ₪, בהתאם לקבלה שהוגשה.

11.
לא מצאתי לקבל את טענת התובע לזכאות לפיצוי בגין השבתת הרכב למשך שבועיים. בכתב התביעה טען התובע שרכבו הושבת לצורך תיקונים למשך שבועיים, וכי עלות שכירת מכונית לפרק זמן זה מסתכמת בסך של 1,539 ₪, בהתאם להצעת מחיר אותה הציג. אלא שהתובע אישר כי בפועל הוא לא שכר רכב, וכי השתמש ברכב שנתן לו אחיו. ברור כי לתובע לא נגרם חסרון כיס כתוצאה מהשימוש ברכב שסיפק לו אחיו. התובע אינו זכאי לפיצוי בגין האפשרות, שממילא לא הוכחה, שלאחיו נגרם חסרון כיס בכך שהעמיד לרשותו רכב .

12.
בשולי הדברים מצאתי להעיר כי יש מידה רבה של צדק בטענות ב"כ התובע לגבי אופן ניסוח כתב ההגנה של הנתבע. מותר כמובן לנתבע להכחיש את טענות התובע, אך נוכח מכלול הנסיבות המתוארות לעיל, לרבות העובדה שסוגיית אחריות הנתבע לתאונה לא היתה, הלכה למעשה, במחלוקת, דומני שלא היה מקום לעשות בכתב ההגנה שימוש בביטויים כגון "מדובר בתובע המנסה בדרך בריונית לחייב את הנתבע עבור נזקים דמיוניים.." או כי מדובר "בתביעה מופרכת חסרת כל בסיס ובניסוין חסר תום לב של התובע לעשות עושר שלא במשפט, תוך סילוף העובדות באופן מגמתי, הטעיה מפורשת של בית המשפט והעלאת טענות מן הגורן ומן היקב אשר כולן כאחת לא נכונות".

13.
סוף דבר – אני מחייב את הנתבע לשלם לתובע את הסכומים הבאים:
א.
סכום של 7,777 ₪ (עלות תיקון הרכב) בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 10.9.14.

ב.
סכום של 600 ₪ (שכ"ט שמאי) בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 25.8.14.
ג.
החזר הוצאות משפט בגין אגרות ששולמו על ידי התובע בהליך זה, וכן סכום של 800 ₪ ומע"מ עבור שכר השמאי בגין עדותו.

ד.
שכ"ט עו"ד בסכום כולל של 2,500 ₪.

14.
כל הסכומים הנ"ל ישולמו בתוך 30 ימים, שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית עד מועד התשלום בפועל.

המזכירות תשלח את פסק הדין לב"כ הצדדים ותפעל לסגירת התיק.

ניתן היום,
א' שבט תשע"ו, 11 ינואר 2016, בהעדר הצדדים.










א בית משפט שלום 12983-03/15 מאהר אגבאריה נ' בהא עבד אל באקי (פורסם ב-ֽ 11/01/2016)