פסקי דין על שריף אברהים | פסקי דין על מוניר איבראהים | פסקי דין על סוהיר אברהים |

50752-02/12 א     11/01/2016




א 50752-02/12 שריף אברהים, מוניר איבראהים, סוהיר אברהים נ' מדינת ישראל משרד החינוך








בית משפט השלום בירושלים



ת"א 50752-02-12 אברהים ואח' נ' מדינת ישראל משרד החינוך
ואח'


תיק חיצוני:


בפני

כבוד השופט
עבאס עאסי


תובעים

1.שריף אברהים

2.מוניר איבראהים

3.סוהיר אברהים
ע"י ב"כ עוה"ד י. מדר


נגד


נתבע
ת


מדינת ישראל משרד החינוך
ע"י ב"כ עוה"ד י. ביניש ואח'


פסק דין


תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לתובע בעת שהשתתף במשחק כדורגל כתלמיד בבית הספר.

רקע כללי
1.
התובע 1 (להלן: "התובע") יליד 23/9/1997. התובעים 2 ו-3 הם הוריו של התובע.

ביום 23/3/2009 נפגע התובע ברגלו כאשר השתתף במשחק כדורגל בבית הספר, אשר מופעל ומנוהל על ידי הנתבעת.

הצדדים חלוקים בשאלת האחריות ובשאלת שיעור הפיצויים להם זכאי התובע.

שאלת האחריות
2.
לטענת התובעים, צוות בית הספר נהג ברשלנות כאשר ערך את המשחק בחצר בית הספר הלא-בטיחותית ולא במגרש המיועד לכך, ועקב כך נפגע התובע כאשר רגלו התנגשה באבן שפה
שבלטה ממקומה, כפי שעולה מהצילום נ/1.

3.
לאחר שנתתי דעתי לחומר הראיות ולטענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה, לא בלי היסוס, כי התובע הוכיח את רשלנות בית הספר מעבר למאזן ההסתברויות.

4.
התובעים תמכו את תביעתם בתצהירו של האב - תובע 2. בתצהירו מציין תובע 2 כי בנו התובע סיפר לו את נסיבות האירוע, ואף הראה לו את מקום הפגיעה אשר צילם כמתואר ב-נ/1. תובע 2 אף מסר בתצהירו ובעדותו כי ילדים נוספים, מורה הספורט ומנהלת בית הספר מסרו לו אותם הדברים (ראו: עמ' 4 לפרוטוקול הדיון).

5.
חיזוק לעדותו של האב ניתן למצוא בטופס ההודעה על התאונה, שצורף לתצהירו, עליו חתום בית הספר. מדובר בהודאת בעל דין שילוחית קבילה של הנתבעת. בטופס ההודעה צוין כי התובע נפגע לאחר שדחף את הכדור ברגלו "בצור של החצר".

אמנם ההודעה לא כוללת פירוט מדויק של נסיבות התאונה כפי שתוארו על ידי תובע 2, אולם עולה ממנה כי אין מדובר בפגיעה סתם וטבעית במהלך משחק כדורגל, אלא בפגיעה כתוצאה מהתנגשות בעצם הקיים בחצר בית הספר.

עיון בתמונות של החצר שהוגשו בתיק מעלה כי מצב חצר בית הספר יוצר סיכונים לא רגילים שאינם טבעיים למשחק כדורגל, לרבות מבנה שניצב בתוך החצר, מדרגות רבות מסביב לחצר, עצים ולכלוך שכולם עלולים להוות מפגע שעלול לפגוע בתלמידים שמשחקים כדורגל בחצר.

6.
בנסיבות אלה, סבורני כי הוכח מעבר למאזן ההסתברויות שהתובע נפגע כתוצאה מרשלנות של צוות בית הספר. הנתבעת נושאת באחריות שלוחית בגין כך.

7.
אשר לאשם התורם: בנסיבות העניין, סבורני כי אין זה סביר להטיל אשם תורם על התובע שהיה בעת התאונה תלמיד כבן 12, אשר השתתף במשחק כדורגל במסגרת שיעור ספורט, תחת פיקוחו של מורה בית הספר, ותוך כדי כך רגלו התנגשה במפגע שקיים בחצר בית הספר.

שיעור הפיצויים
הנכות הרפואית
8.
עקב התאונה נחבל התובע ברגלו; הוא נבדק בקופ"ח והתברר שלא נגרם לו שבר, אלא אך רגישות ונפיחות והוא שוחרר עם הוראות למנוחה בבית.

9.
התובע הגיש חוות דעת רפואית מטעמו בתחום הפסיכיאטריה, שנערכה על ידי דר' יוסי הטב. בחוות דעתו מציין דר' הטב כי לתובע נותרה נכות נפשית בשיעור 5% בגין אפקט חרדתי ותסכול עמוק על ניפוץ תכניותיו להיות כוכב כדורגל וליהנות ממשחק שהוא אוהב.

10.
מומחית רפואית מטעם הנתבעת, דר' יעל סגל, מסרה בחוות דעתה כי לתובע נותרה נכות נפשית בשיעור 3% עקב הימנעות ממשחק כדורגל והמצוקה הנפשית שנגרמה לו כתוצאה מכך, למרות שאין עדות שכדור רגל היה עתידו המקצועי האפשרי; מעבר לכך לא חלה ירידה משמעותית בלימודים בסמוך למועד הפגיעה, אלא הידרדרות מתמשכת מאז הגעתו לחטיבת הביניים. מדובר בפגיעה חלקית ביותר בתפקוד החברתי.

11.
במהלך עדותו בבית המשפט, מסר תובע 2,
בניגוד למה שנמסר למומחים הרפואיים, כי לאחר התאונה, התובע חזר לעשות שיעורי התעמלות ואימון גופני, ואף השתתף במשחק כדור הרגל עם חבריו וקיבל ציון מלא, 100, בחינוך גופני בבית הספר.

12.
התובע לא הגיש תצהיר מטעמו ולא העיד בבית המשפט; אם ניתן היה להבין מהלך זה, ולו בדוחק רב, בבירור שאלת האחריות, לנוכח גילו של התובע בעת האירוע והראיות הנוספות שהובאו לעיל, הרי שבוודאי שלא ניתן להבין מחדל זה בנוגע לסוגיית הנזק; שכן, סוגית הנזק בעיקרה צופה פני עתיד, ולפיכך היה על התובע, שכיום בגיל כ 18 שנים,
למסור את גרסתו באשר למגבלות התפקודיות שנגרמו לו עקב פגיעתו, כנטען על ידי התובעים. משלא עשה כן, הרי שהדבר פועל לחובתו.

13.
בנסיבות אלה, סבורני כי ההערכה שבחוות הדעת המומחים מטעם הצדדים, מוטלת בספק רב, וכי נכותו הרפואית של התובע בתחום הנפשי מגיעה לכל היותר ל- 3%, כמצוין בחוות הדעת שמטעם הנתבעת.

אשר לגריעה מכושר ההשתכרות
14.
סבורני כי לנוכח העובדה שהתובע לא מסר עדות בנוגע מגבלותיו עקב התאונה, ולנוכח עדותו של תובע 2 שלפיה התובע חזר לפעילות גופנית ואף קיבל ציון מלא בחינוך גופני, בניגוד למה שנמסר למומחים, סביר לפסוק לתובע, מחמת הספק בלבד, פיצוי גלובלי בגין גריעה מכושר ההשתכרות בסך של 20,000 ש"ח.

לסכום זה יתווסף פיצוי בגין הפסדי פנסיה בשיעור 12%, סך של 2,400 ₪.

כאב וסבל
15.
בנסיבות העניין, סבורני כי סביר לפסוק לתובע פיצוי בגין כאב וסבל בסך 10,000 ₪.

הוצאות ועזרת הזולת
16.
בשים לב לאופי הפגיעה והנכות המזערית שנקבעה לתובע, ולקבלות שהוצגו, סבורני כי סביר לפסוק לתובע פיצוי גלובלי בגין הוצאות ועזרת הזולת בסך של 5,000 ₪.

סוף דבר
17.
התובע זכאי לפיצויים כדלקמן:
א. גריעה מכושר השתכרות
20,000
₪
ב. הפסדי פנסיה
2,400
₪
ג. נזק לא ממוני
10,000
₪
ד. הוצאות ועזרת הזולת
5,000
₪
37,400

₪

לסכום זה יצורף שכר טרחת עו"ד בשיעור 20% ומע"מ, והוצאות משפט שכוללות שכר המומחה מטעם התובע והחזר אגרה. הסכום ישולם תוך 30 יום, שאם לא כן, הוא יישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד ליום התשלום בפועל.


ניתן היום,
א' שבט תשע"ו, 11 ינואר 2016, בהעדר הצדדים.










א בית משפט שלום 50752-02/12 שריף אברהים, מוניר איבראהים, סוהיר אברהים נ' מדינת ישראל משרד החינוך (פורסם ב-ֽ 11/01/2016)