פסקי דין על שמעון פרפלוצ'יק | פסקי דין על עופר ג'רסי

50966-03/15 תט     19/01/2016




תט 50966-03/15 שמעון פרפלוצ'יק נ' עופר ג'רסי








בית משפט השלום בכפר סבא


19 ינואר 2016
ת"ט 50966-03-15 פרפלוצ'יק נ' ג'רסי




בפני

כב' הרשם הבכיר צוריאל לרנר


תובע (משיב)

שמעון פרפלוצ'יק


נגד

נתבע (מבקש)
עופר ג'רסי


החלטה

בפני
התנגדות לביצוע שיק בטחון, ע"ס 25,000 ₪, שניתן בקשר עם חוזה שכירות.

עפ"י התצהיר התומך בהתנגדות, שכר המבקש מהמשיב דירה, משנת 2007 ועד לסוף שנת 2014, עפ"י סדרה של 2 הסכמים ועוד 2 תקופות אופציה. המושכר היה במצב תחזוקתי ירוד ביותר כשהחלה תקופת השכירות, והמבקש השביח אותו, בהשקעת כספים עצמית של מאות אלפי שקלים (בהסכמת המשיב ולשביעות רצונו). בין היתר, התקין במושכר מזגנים בשווי 17,000 ₪. נוכח השקעה זו, וספציפית נוכח הותרת המזגנים במושכר בתום תקופת השכירות, הסכים המשיב (לטענת המבקש) לפטור את המבקש מהחובה לסייד את קירות הבית. נכונות זו נשענה גם על כוונת בנו של המשיב להתגורר במושכר במקום המבקש, ורצונו לשנות ממילא את מראה פנים הדירה. המבקש פינה את המושכר לשביעות רצון המשיב, אולם לאחר הפינוי הופתע מדרישת המשיב לתשלום סכום (הגבוה כמעט פי שתים מסכום השיק) הנדרש לשם תיקון נזקים שהשאיר אחריו המבקש. המבקש טוען, כי לא השאיר אחריו נזקים, למעט בלאי סביר.
המבקש קיבל מאת המשיב חוות-דעת מומחה מטעם המשיב, שפרט את הליקויים הדורשים תיקון, ובמענה, שלח למושכר מומחה מטעמו, שהעמיד את עלות התיקונים הנדרשים על סך של כ-5,000 ₪, בלבד, אולם המבקש אף טוען, כי ממילא אין הוא חייב לשאת אפילו בעלות זו, הן לאור ההסכמות הנוגעות למזגנים, הן לאור היות הנזקים תוצאה של בלאי סביר, והן לאור זאת, שהמומחה מטעם המשיב בדק את הנכס כשבועיים לאחר שפינה אותו המבקש, ולפי האמור בחוו"ד המומחה מטעם המבקש – אותה בדיקה אף היתה לאחר שהחלו עבודות תיקון ושיפוץ בדירה, כך שממילא לא ניתן לייחס למבקש אחריות למצב הדברים כפי שמצאו המומחה מטעם המשיב.
במכלול הנסיבות, טוען המבקש עוד, כי עצם הצגת שיק הביטחון לפרעון נגועה בחוסר תום לב, הן נוכח ההשקעה העצומה שלו במושכר – ממנה הרוויח המשיב – והן נוכח ההסכמות שהיו ביניהם לכל אורך הדרך, ובמיוחד בסופה.

המבקש נחקר קצרות על תצהירו, ובין היתר אישר כי חלק מתמונות שהוצגו לו (מוצגי מש/1) אכן צולמו בתוך הדירה, ומשקפות את מצבה, אם כי היו לו הסתייגויות מחלק מאשר השתקף מהן.

המבקש סבור שתצהירו מגלה הגנה מספקת לשם מתן רשות להתגונן; המשיב סבור, שהוא זכאי ליטול פסק-דין חלקי, לפחות בסכום חוות-דעתו של המומחה מטעם המבקש. המשיב אף סבור, כי נוכח הוראות ההסכם, לפיהן שינויים שייעשו במושכר ממילא שייכים למשיב, ולפיהן מתחייב המבקש להחזיר את הדירה במצב טוב וראוי (למעט בלאי סביר) – יש לדחות את יתר ההתנגדות.

בין שתי דעות אלה, דעתי כדעת המבקש.

בית המשפט העליון, בע"א 465/89 בן צבי נ. בנק המזרחי, פ"ד מ"ה (1) 66, מפי כב' השופט (כתוארו אז) דב לוין, סיכם היטב את ההלכה הבסיסית הנוגעת לבקשות רשות להתגונן, והדברים נותרו באיתנותם עד היום (שם, בעמ' 69-70):

"לא במהרה ייעשה שימוש ותוכרע תובענה בסדר דין מקוצר על-פי כתב התביעה ונספחיה בלי לתת לנתבע רשות להתגונן, זאת משום ש'סדר הדין המקוצר משמש את המטרה למנוע דיון בתובענה רק אם ברור הדבר ונעלה מספק, שאין לנתבע כל סיכוי להצליח בהגנתו...' ... ולעניין זה, 'אין לקבוע שהענין הוא כך אלא אם תצהיר הנתבע לא גילה "הגנה לכאורה"'... מכיוון שכך: 'די לו (לנתבע - ד' ל') להראות כי הגנה אפשרית בפיו, ולו רק בדוחק ובית המשפט חייב ליתן רשות להתגונן, שאם לא יעשה כן, יכריע למעשה כבר בתובענה גופה והנתבע יצא מקופח'...

סבורני, שההכרעה בשאלה מה היה מצב הדירה ביום בו עזב אותה המבקש, ומה היה היקף הסכמתו הנטענת של המשיב, לפטור את המבקש מחלק מהתיקונים (סיוד הדירה עשוי בהחלט להתפרש גם ככולל עבודות סתימת חורים או קילוף טפטים, וכיו"ב), ובהתאם – מה ייחשב כעמידה של המבקש בהתחייבותו על פי ההסכם (כפי ששונתה, אולי, בהסכמות שהיו לו עם המשיב) – טעונה בירור עובדתי. יכול וגם לבירור מצב הדירה בתחילת תקופת השכירות יהיה השלכה על המחלוקת, שכן הדבר עשוי להשליך על פרשנות הצדדים עצמם לשאלה, מהו מצב טוב וראוי.

איני רואה כיצד ניתן להיעתר לבקשה למתן פסק-דין חלקי, גם בהינתן חוו"ד מומחה המבקש, בשים לב לשתי הטענות העקרונית – האחת, כי המבקש פטור היה מלתקן את הליקויים שהשאיר אחריו, והאחרת, כי בדיקת המושכר נעשתה לאחר שהחלו במקום עבודות.

כשלעצמי, אני סבור שטוב יהיה אם שני הצדדים ישכילו למצוא את עמק השווה, אם בפשרה ישירה ואם על דרך הסמכת בית המשפט להכריע במחלוקת לפשרה, אולם לפי שעה דין ההתנגדות להתקבל.

לאור האמור, ניתנת בזה למבקש רשות להתגונן, באופן שהתצהיר ישמש כתב הגנה.

לאור סכום השיק יידון התיק בסדר דין מהיר.

המשיב ישלם את הפרשי האגרה, אם יש, ויגיש תצהיר והשלמת מסמכים מטעמו, בהתאם להוראות תקנה 214ב1 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, תוך 30 יום, עם העתק ישירות למבקש.

מבלי שיהא בכך משום הארכת מועד מראש, אבהיר כי אי השלמת האמור תוך 60 יום תביא למחיקת התביעה מחמת חוסר מעש (או מחמת אי-תשלום אגרה מספקת), בלא צורך בהחלטה נוספת
(אלא אם יוארך לכך המועד בהחלטה אחרת).

המבקש יגיש השלמת מסמכים מטעמו, בהתאם להוראות תקנה 214ב1 האמורה, תוך 30 יום מקבלת מסמכי המשיב, עם העתק ישירות למשיב.

תצהירי עדות ראשית, חוות דעת מומחים (ככל שיש), וכן כל בקשה להזמנת עד, שאינו מסכים לתת תצהיר, יוגשו על ידי הצדדים במקביל, תוך 30 יום מהגשת מסמכי המבקש. בקשה כאמור תפרט את זהות העד, מעמדו בקשר לסכסוך, תוכנה הצפוי של עדותו, וכן את הנסיונות שנעשו לקבלת תצהיר. בעל דין שאינו מגיש תצהיר, חוות דעת או בקשה כאמור ייחשב כמסתמך על התצהיר התומך בכתבי הטענות, בלבד.

תזכורת פנימית למזכירות
ליום 1.4.2016 לשם קביעת התיק לישיבה מקדמית בהתאם, לאחר הגשת מסמכי המשיבה ותשלום הפרשי האגרה, ובכפוף להגשה ולתשלום כאמור, או – לפי המקרה – לשם מחיקת התביעה על פי ההתראה דלעיל, ככל שלא יוגשו המסמכים או לא תשולם האגרה.

ניתנה היום,
ט' שבט תשע"ו, 19 ינואר 2016, בהעדר הצדדים.









תט בית משפט שלום 50966-03/15 שמעון פרפלוצ'יק נ' עופר ג'רסי (פורסם ב-ֽ 19/01/2016)