פסקי דין על פאוזה שירותי קפה בע"מ | פסקי דין על אהוד רז

11689-05/11 תאמ     18/01/2016




תאמ 11689-05/11 פאוזה שירותי קפה בע"מ נ' אהוד רז








בית משפט השלום בצפת



תא"מ 11689-05-11 פאוזה שירותי קפה בע"מ
נ' רז




תיק חיצוני: 0216696116




בפני

כבוד השופט
דניאל קירס


המבקשת

פאוזה שירותי קפה בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד חיים דרש


נגד


המשיב

אהוד רז
ע"י ב"כ עוה"ד אהוד רז




החלטה

1.
בקשה לעכב את ההליכים בתיק זה עד להכרעה בבקשת רשות לערער שהגישה התובעת על החלטת ביניים שנתתי במסגרתו (רע"א (מחוזי נצ') 32282-01-16 פאוזה שירותי קפה בע"מ
נ' רז). דיון ההוכחות קבוע לעוד שלושה ימים (21.1.2016).

2.
ההחלטה מושא בקשת הרשות לערער היא החלטה לבטל החלטה קודמת לאפשר הגשת תצהיר נוסף מטעם התובעת, אשר ניתנה בדיון ביום 11.1.2016 (ראו החל מע' 3 לפרוטוקול).

טענת חוסר סמכות

3.
הנתבע טוען כי בית המשפט זה אינו מוסמך להחליט בבקשה זו, שכן מדובר בבקשה לעיכוב ביצוע, ונוכח הוראת תקנה 467 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 כנוסחה כיום, משהוגש כבר ההליך הערעורי, הסמכות היא לבית המשפט שלערעור, ובית משפט זה נעדר סמכות לדון בבקשה.

4.
אני דוחה את הטענה בענין חוסר סמכות. הבקשה שבפני
אינה בקשה לעכב את ביצוע ההחלטה מושא ההליך הערעורי, אלא – לעכב את הדיון בתביעה עד אשר ההליך הערעורי יוכרע (ראו רע"א 959/14 פלונית נ' פלוני, פס' 6 (25.3.2014), להלן: ענין פלונית)). ההבדל בין עיכוב ביצוע לבין עיכוב הדיון בתביעה אינו ענין של סמנטיקה. כאמור, ההחלטה מושא ההליך הערעורי בענייננו היא החלטה לבטל החלטה קודמת, המתירה הגשת תצהיר. עיכובה של ההחלטה המבטלת את ההחלטה לצרף את התצהיר אין משמעו שהדיון בתביעה מעוכב, אלא שהוצאת התצהיר מהתיק מעוכבת. מדובר בשני סעדים שונים. התובעת מבקשת מפורשות בבקשה שבפני
"עיכוב ההליכים בתיק" עד להכרעה בבקשת הרשות לערער. אכן, משהוגש ההליך הערעורי בית המשפט הדיוני אינו מוסמך לדון בבקשה לעיכוב ביצוע לפי תקנה 467, אולם הוא כן מוסמך לדון בבקשה לעכב את הדיון בתביעה (ראו את הטענה בענין סמכות בפסקה 4 לענין פלונית, וההכרעה בה שם בפסקה 6).

לגוף הבקשה

5.
הבקשה שבפני
תופסת כמחצית העמוד (לא כולל כותרת), ולענין הנימוקים לקבלתה, מפנה התובעת לבקשת הרשות לערער שהיא הגישה. אחזור בהמשך החלטה זו לסיכויי ההליך הערעורי, שכן סיכויי ההליך הערעורי מהווים לדעתי שיקול רלוונטי, אם כי לא השיקול היחיד, בבקשה לעכב את הדיון.

6.
נקבע בהחלטה בענין פלונית כי לבית משפט הדן בהליך שיקול דעת האם לעכב את הדיון בו (שם). לא הותוו בענין פלונית קווים מנחים כלליים להפעלת שיקול הדעת בענין זה. באותה פרשה מדובר היה בתובענה ל

פסק דין
הצהרתי המורה על אכיפת הסכם מכר מקרקעין. הערכאה הדיונית קבעה כי נכרת הסכם מכר, אך קבעה כי לא ברור מהי התמורה החוזית, ועל כן נקבע התיק להמשך דיון. הוגש הליך ערעורי על הקביעה שנכרת הסכם מכר, והערכאה הדיונית עיכבה את הדיון בתביעה. כבוד השופטת א' חיות קיבלה את בקשת הרשות לערער על ההחלטה לעכב את הדיון, שכן עיכוב הדיון עלול היה לגרום להתמשכות רבה של ההליך, תוך פגיעה משמעותית במבקשת המעוניינת להשלים את העסקה לאחר שעמדתה נתקבלה ונקבע כי נקשר חוזה. השופטת חיות קבעה כי מטעמי יעילות ושלמות הדיון אין הצדקה להמתין עד אשר יוכרע הערעור לצורך קיום דיון בגובה התמורה שעל המבקשת לשלם כתנאי לאכיפת הסכם המכר.

6.
ענייננו שונה. התביעה שבפני
היא תביעה שטרית, בה נטען כי הנתבע חתם על שטר חוב. הנתבע טוען כי חתימתו זויפה. בשונה מענין פלונית בו התבקש עיכוב הדיון לאחר שכבר הוכרע כי נכרת חוזה מכר המקרקעין הנדון שם, לא מדובר בענייננו במצב שבו ההכרעה העיקרית כבר נפלה ונותר רק לקבל החלטות נגזרות ומשניות (שבגינן אין הצדקה להתארכות ההליך). בענייננו, טרם הוכרעה השאלה המרכזית בתביעה, האם הנתבע חתם על שטר החוב אם לאו.

7.
מבלי יומרה למצות, דומני כי העקרונות המרכזיים שיש לשקול בבקשה לעכב דיון נוכח הליך ערעורי על החלטה שנתקבלה במסגרת התובענה, הם יעילות ושמירה על זכויות הצדדים. ניתן לראות שיקולים המוכרים מהתחום הדומה בדבר עיכוב ביצוע, השיקולים בענין סיכויי ההליך הערעורי ומאזן הנוחות, כהמחשה (או "קריסטליזציה") של עקרונות אלה.
לדוגמה: ככלל אין מעכבים ביצוע

פסק דין
כספי, שכן זכותו של הזוכה לממש ביעילות את זכייתו. ככל שסיכויי ההליך הערעורי גדלים, כך מתעצמת זכותו של המפסיד לפרעון יעיל אם יזכה בהליך הערעורי. אפנה לעקרונות אלה – יעילות וזכויות הצדדים –
כפי שאלה באים לידי ביטוי בענייננו.

8.
מדובר בענייננו בתביעה לביצוע שטר חוב על סך 8000 ₪ אשר מתנהל בסדר דין מהיר משנת 2011, כבר כחמש שנים. חמש שנים, בסדר דין מהיר. הוגשו בה כ-68 בקשות. זהו מקרה מובהק של תיק שצריך לסיים, ויש לשקול בכובד ראש טרם עיכוב הדיון עד ההכרעה בבקשת רשות לערער על החלטת ביניים במסגרתה. זאת, ביתר שאת כאשר המועד הנדחה לדיון ההוכחות המיוחל קבוע לעוד 3 ימים מהיום.

9.
ניתן לערער על החלטת ביניים בתיק אזרחי גם במסגרת ערעור על פסק הדין, וגם במובן זה יעיל יותר שלא לעכב את הדיון. כך, אם תביעת התובעת תידחה, יתקיים רק הליך ערעורי אחד במקום בקשת רשות ערעור וערעור על פסק הדין. ואם תביעתה תתקבל, היא לא תידרש בסופו של דבר להגיש כל הליך ערעורי משלה (ייתכן כמובן שתצטרך להתגונן בפני
ערעור של הנתבע).

10.
עם זאת, מהותה של ההחלטה מושא ההליך הערעורי בענייננו היא לכאורה דחיית בקשה להגיש ראיה ולהעיד עד – בקשה לצרף תצהיר עדות ראשית נוסף לתיק. אמנם, גם אם מפאת החלטה שגויה עד לא נשמע, יש וערכאת הערעור מחזירה את הדיון לערכאה הדיונית כדי לשמוע את העד (ראו לענין זה רע"א 443/88 אברהם נ' כפר יעבץ מושב עובדים של הפועל המזרחי (5.10.1988)). על כן, לכאורה, גם החלטה שלא לאפשר הגשת ראיה או לשמוע עדות היא החלטה הניתנת לתיקון בדיעבד. אלא שהחלטה שגויה מסוג זה נתפסת בפסיקתנו כהחלטה שיש מקום לתקנה מראש, ולא בדיעבד. ראו לענין זה את דבריו של כבוד השופט י' דנציגר ב-רע"א 4010/13 "ניצנים" קבוצה ארץ ישראלית א' של הנוער הציוני קבוצת פועלים להתיישבות שיתופית בע"מ נ' קבוצת אפאל בע"מ, פס' 7 (26.6.2013), שנכתבו בענין החרגת החלטות על דחיית בקשה לזימון עד או להגשת ראיה מרשימת ההחלטות שעליהן לא ניתן להגיש בקשות רשות לערער לפי צו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור), התשס"ט-2009:

"דעתי היא, כי החרגה זו אינה מקרית, שכן החלטה על דחיית בקשה לזמן עד או להגיש ראיה יכולה במקרים מסוימים להוביל להתנהלות מיותרת של ההליך או להתנהלותו בדרך שגויה באופן שמצריך בחינה ערעורית
מיידית חלף הגשת ערעור בסוף ההליך. לכך, במקרים המתאימים, יכולה בקשת רשות ערעור על החלטה שלא להתיר זימון עד או הגשת ראיה להיות מוצדקת, וזאת כדי למנוע ניהול להליך מיותר שיביא בסופו של דבר לפגיעה בצדדים וביעילות הדיון" (ההדגשה הוספה).

ראו גם דבריו של כבוד המשנה לנשיאה א' רובינשטיין ב-בע"מ 3890/15 פלוני נ' פלוני, פס' ו (30.6.2015), לפיהם ככלל, בית המשפט לא יטה להתערב כדבר שבשגרה בבקשות רשות ערעור שעניינן אופן ניהול ההליך "ובמיוחד כאשר מדובר בהחלטה לשמוע עד או לקבל ראיה, בשונה מדחייית בקשה מעין זו, אשר אף אם יש בה כדי להאריך את ההליך או לסרבלו, אינה פוגעת באופן מהותי באפשרותו של מי מהצדדים להוכיח את טענותיו..." (ההדגשה הוספה).

11.
כאמור, לכאורה
ההחלטה מושא ההליך הערעורי בענייננו היא במהותה דחיית בקשה לשמוע עד ולקבל ראיה, וזה נתון הפועל בעוצמה בעד עיכוב הדיון בתיק עד להכרעה בבקשת הרשות לערער. אולם, לאמתו של דבר – וכאן אגע גם בסיכויי ההליך הערעורי – ההחלטה מושא בקשת הרשות לערער, שהיתה, כאמור, החלטה לבטל את ההחלטה לצרף את תצהיר העדות הראשית הנוספ מטעם התובעת לתיק, נתקבלה מהטעם הפשוט שבקשת התובעת לא היתה לצרף את התצהיר לתיק זה, אלא – לצרפו לתיק אחר, אשר מתנהל בין אותם צדדים בבית משפט זה. אבאר בקצרה, שכן הדברים מתוארים באופן מפורט בהחלטות קודמות.

12.
התובעת הגישה תובענה זו, לביצוע שטר חוב על סך 8000 ₪, בשנת 2011, והתיק מתנהל במחוז הצפון. כארבע שנים לאחר מכן, בשנת 2015, הגישה התובעת תביעה כספית נגד אותו נתבע בגין אותה פרשה (על סכום גבוה יותר) במחוז תל אביב (להלן: התיק האחר). התיק האחר הועבר לבית משפט זה הדן בתביעה זו, תוך ציון בהחלטה המעבירה את הדיון, שקיימת בקשה לאחד את התיקים. למרות שמעולם לא התקבלה החלטה לאחד את הדיון בשני התיקים, במשך תקופה התיקים הופיעו במערכת "נט המשפט" כתיקים שהדיון בהם כביכול אוחד. התובעת הגישה את הבקשה להגיש את התצהיר הנוסף בו עסקינן, בבקשה הנושאת בכותרתה את מספרי ההליכים של שתי התובענות. או אז, נתתי החלטה המבהירה שמדובר בתביעות נפרדות שהדיון בהם לא אוחד. לאחר דברים אלה התובעת הגישה מחדש, (בין היתר) בתיק זה, ותחת מספר תיק זה, את בקשתה בענין צירוף התצהיר הנוסף. החלטתי על צירוף התצהיר בתיק זה. לאחר שהנתבע הגיש בקשת הבהרה וכן בקשה משלו לעכב את ההליכים בתביעה כדי להגיש בקשת רשות לערער, נתברר לי כי גם כאשר התובעת הגישה את בקשתה להגיש את התצהיר בתיק זה ותחת מספר תיק זה, בקשתה הברורה היתה לצרף את התצהיר לתיק האחר, ולא לתיק זה. שכן, טענתה בבקשה היתה: "הואיל ובתיק 11679-05-11 [תיק זה] קיימים תצהירי עדות ראשית ואילו בתיק 17727-04-15 [התיק האחר] לא קיימים תצהירים כאלה מטעם התובעת, מוגש בזה תצהיר עדות ראשית בתיק". לאור סמכותו של בית המשפט לבטל החלטת ביניים ללא שינוי נסיבות אם התברר לו שבטעות יסודה (ראו ע"א 450/64 איזנר נ' פינקלשטיין, פ"ד יט(1) 655, 657 (1965); ע"א 161/73 ארדה בע"מ נ' סמסונוב, פ"ד כח(2) 228, 234 (1974)), ביטלתי את ההחלטה לצרף את התצהיר הנוסף בתיק זה. עיון בבקשת הרשות לערער על החלטה זו מעלה כי התובעת טוענת כי ניתוב החלטות רבות לשני התיקים גרם לתובעת הרגשה כי מדובר באיחוד דיון (פס' 38). דא עקא, בקשת הרשות לערער אינה בקשה לרשות לערער על החלטה שלא לאחד את הדיון בתיקים; היא בקשת רשות לערער על ההחלטה המבטלת את ההחלטה לצרף את התצהיר בתיק זה, וזאת כאשר, כאמור, עולה בבירור מהבקשה לצרף את התצהיר כי בקשת התובעת לא היתה לצרף את התצהיר לתיק זה, אלא דווקא לתיק האחר (בו טרם הוגשו תצהירי עדות ראשית). על כן, לא מדובר לדעתי בסיכויי ערעור גבוהים במיוחד. לא נעלמה מעיני טענת התובעת בבקשת הרשות לערער כי בתשובה לתגובה לבקשה להגיש את התצהיר, הביעה התובעת את רצונה לצרף את התצהיר הנוסף גם בתיק הזה. אלא שכאמור, הסעד שהתבקש בבקשה היה צירוף התצהיר בתיק האחר, ולא בתיק זה.


טענה מרכזית אחרת בבקשת הרשות לערער היא שבית משפט זה קיבל את ההחלטה לבטל את ההחלטה בדבר צירוף התצהיר מיוזמתו. בטענה זו אין כדי לשנות את התרשמותי בענין סיכויי הערעור, שכן הטעות בבסיס ההחלטה לצרף את התצהיר בתיק זה, נוכח הדברים הברורים של התובעת עצמה שהיא מבקשת דווקא לצרף את התצהיר לתיק האחר, היתה טעות ברורה.

סיכום

13.
השאלה הניצבת בפני
בבקשה זו לעיכוב הדיון אינה האם ברור, כיום, כי התובעת חפצה בצירוף
התצהיר הנוסף גם בתיק זה. התשובה לשאלה זו בחיוב. השאלה היא האם יש מקום לעכב את הדיון בתיק לאור בקשת הרשות לערער. בקשת הרשות לערער היא בקשה לערער על החלטה לבטל החלטה לצרף תצהיר, כאשר התובעת עצמה נימקה מפורשות בבקשת הצירוף שהצירוף שהיא מבקשת אינו בתיק זה, אלא בתיק האחר. מדובר בהחלטה שלא לאפשר הגשת תצהיר, אולם, כפי שפורט לעיל, מדובר בהחלטה שלא לאפשר הגשת תצהיר כאשר צירוף התצהיר לא התבקש כלל בתיק זה (אלא – בתיק האחר).

14.
לאור כל האמור, אני דוחה את הבקשה לעכב את הדיון בתיק זה עד להכרעה בבקשה לרשות לערער על ההחלטה המבטלת את ההחלטה לצרף את התצהיר הנוסף בתיק זה.

15.
לקראת חתימה אבהיר: התובעת טוענת כיום כי התצהיר הנוסף הוא "אקדח מעשן", ראיה קריטית לחקר האמת, גם בתיק זה. בהחלטתי זו אין כדי לחסום את התובעת מהגשת בקשה, בזמן הקצר שנותר עד לדיון ההוכחות, לצירוף התצהיר הנוסף בתיק זה.

16.
הבקשה נדחית.

ניתנה היום, ח' שבט תשע"ו, 18 ינואר 2016, בהעדר הצדדים.


דניאל קֵירֹס
, שופט









תאמ בית משפט שלום 11689-05/11 פאוזה שירותי קפה בע"מ נ' אהוד רז (פורסם ב-ֽ 18/01/2016)