פסקי דין על כוכבה וינשטין | פסקי דין על מנורה מבטחים ביטוח בע"מ

47950-10/14 א     18/01/2016




א 47950-10/14 כוכבה וינשטין נ' מנורה מבטחים ביטוח בע"מ








בית משפט השלום בהרצליה



ת"א 47950-10-14 וינשטין נ' מנורה מבטחים ביטוח בע"מ




תיק חיצוני: מספר תיק חיצוני






מספר בקשה:
10

בפני

כבוד השופטת
לימור ביבי


המבקשת

כוכבה וינשטין


נגד


המשיבה

מנורה מבטחים ביטוח בע"מ





החלטה


(1)
לפני בקשה מטעם התובעת למתן פטור מהגשת חוות דעת רפואית בתחום הרפואה התעסוקתית ומינוי מומחה מטעם בית המשפט בהתאם לאמור בתקנות 127 ו – 130 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד 1984 (להלן – "תקנות סדר הדין האזרחי").

(2)
הבקשה הוגשה במסגרת תובענה שבמיקודה עתרה המבקשת לפיצויים בגין תגמולי אובדן כושר עבודה על פי פוליסה שהוצאה לה על ידי הנתבעת. על פי הנטען – בתאריך 22.5.13 אובחנה התובעת כסובלת ממחלת פולימיוסיטיס, הידועה כדלקת רב שרירית ובגין כך הכירה הנתבעת באובדן כושר העבודה של הנתבעת ואף שילמה את תגמולי הביטוח עד למועד בו החליטה להפסיק את התשלומים ומכאן התביעה לפני.

(3)
להשלמת התמונה יצוין – כי, לכתב התביעה לא צירפה התובעת חוות דעת רפואיות ותחת זאת הגישה בקשה למתן פטור מהגשת חוות דעת רפואית בנימוק של חסרון כיס וכן עתרה
למינוי מומחה מטעם בית המשפט.

(4)
אקדים אחרית לראשית ואציין, כי לאחר שקילת טענות הצדדים, הנני סבורה שדין הבקשה למתן פטור מהגשת חוות דעת וכן מינוי מומחה רפואי מטעם בית המשפט בתחום "הרפואה התעסוקתית" להתקבל, אך זאת בכפוף לסייגים והכל כפי שיפורט להלן.

(5)
זאת ועוד, לשם שלמות היריעה ובטרם אכנס לעובי הקורה, הנני מוצאת להקדים ולציין – כי פועל יוצא מקבלת הבקשה - הנני מוצאת להתיר לנתבעת הגשת חוות דעת בתחום זה וזאת תוך 30 ימים מהיום.

להלן יפורטו טעמיי
,

(6)
ככלל מינוי מומחה מטעם בית המשפט, והשיקולים לכך, נבחנים, בין היתר בשים לב למהות התביעה המתבררת שכן- לא הרי מינוי מומחה על פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה – 1975 (להלן: "חוק הפיצויים") כמינוי מומחה על פי הדין הכללי – (יוסף שפירא ודוד נהיר "שיקולים במינוי מומחה מטעם בית המשפט" משפט רפואי בעמ' 32).

(7)
הכללים למינוי מומחה מטעם בית המשפט בתביעות שלא על פי חוק הפיצויים מעוגנים בתקנות 127 ו- 130 לתקנות סדר הדין האזרחי , התשמ"ד – 1984, אשר קובעות כדלקמן:

תקנה 127
חוות דעת רפואית
"רצה בעל דין להוכיח ענין שברפואה לביסוס טענה מטענותיו, יצרף לכתב טענותיו תעודת רופא או חוות דעת של מומחה, לפי הענין, שנערכה לפי סעיף 24 לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א-1971 (להלן – חוות דעת); אולם רשאי בית המשפט או הרשם לפטור בעל דין מצירוף חוות דעת מטעמים מיוחדים שיירשמו
".

תקנה 130 לקנות סדר הדין האזרחי קובעת :
מומחה מטעם בית המשפט
"(א)בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת ולאחר שנתן לבעלי הדין הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיהם, למנות מומחה או מומחים לענין במחלוקת בין בעלי הדין (להלן – מומחה מטעם בית המשפט)".

(8)
בהתאם לתקנה 127 לתקנות סדר הדין האזרחי, חוות דעת של מומחה בעניין רפואי יש לצרף לכתב התביעה והיא שמקימה את עילת התביעה להבדיל מחוות דעת של מומחים בתחומים אחרים. מטעם זה תקנה 137 (א) קובעת את הסנקציה שתחול על מי שלא עומד בתנאי תקנה 127: "בעל דין שלא עשה כאמור בתקנה 127...ולא פטר אותו בית המשפט או הרשם מכך, לא ייזקק בית המשפט להוכחה של ענין שברפואה מטעמו לענין הנדון" (ראו פרשת דאנס ).

(9)
עוד יצוין – כי בשל מרכזיותה של חוות הדעת הרפואית, כמקימה את עילת התביעה, יש לצרפה כאמור לכתבי הטענות, בעוד שעל הגשת חוות דעת שלא בתחום הרפואה, יחולו המועדים שנקבעו בתקנה 129 (ראו לעניין זה בר"ע (מחוזי חי') 681/06 - אחים רויכמן שומרון תשתיות 1993 בע"מנ' מפעל בטון המשולש בע"מ (פורסם ביום 12.11.2006) (וגם פרשת דאנס לעיל).

יתרה מכך, כאשר עסקינן במומחים שאינם ברפואה , רשאי בית המשפט למנות מומחה מטעמו זאת גם טרם המציאו הצדדים חוות דעת מטעמם (ראו תקנה 130 (א) וכן רע"א 7431/96 - יפת השמש חברה לבניין והשקעות בע"מ נ' אלוני רחמים, פ"ד נא(2) 574 (1997);ע"א 371/81 - נוריאל נ' אלשיך, פ"ד לז(4) 600, 608 (1983)) וזאת, בעוד שההסדר החוקי החל כאשר עסקינן בעניין שברפואה, נובע משילוב תקנה 127 סיפא ותקנה 130(א) לתקנות ומאפשר לבית המשפט לפטור בעל דין מלהגיש חוות דעת מטעמו ולמנות מומחה רפואי מטעם בית המשפט (ראו -
רע"א 10251/02 - אפרים כץ - חמים וטעים נ' דואני פ"ד נז(1) 797 (2003); רע"א 8015/96 - צור שמיר חברה לביטוח בע"מ נ' בוריסי, דינים נא 438 (1997) (וכן פרשת דאנס לעיל).

(10)
כב' השופט יצחק עמית התייחס במסגרת ברע (חיפה) 1775/07 - חיים ענבל נ' דאנס - בר/צוות בראבו
(06/07/2007) (להלן: "פרשת דאנס"), לשאלה מהם הטעמים המיוחדים בגינם יינתן פטור לבעל דין מהגשת חוות דעת ומינוי מומחה מטעם בית המשפט, חרף אי צירוף חוות דעת מטעם התובע כמצוות התקנות. באותה עניין התייחס בית המשפט בעיקר לשילוב של תקנה 127 סיפא ותקנה 130 א' לתקנות סדר הדין האזרחי,
שעניינן פטור מצירוף חוות דעת ומינוי מומחה מטעם בית המשפט, תוך שהצביע
על מספר
"כללי אצבע", שראוי שבית המשפט ישים לנגד עיניו בשעה שמונחת בפני
ו בקשה כגון דא.
כלל האצבע הרלבנטי לעניינו שנמנה באותה החלטה עניינו בחסרון כיס של התובע ובהקשר אליו נקבע:

"
חסימת דרכו של בעל דין מלהוכיח את תביעתו אך בשל חסרון כיס, משמעה פגיעה בזכות הגישה לערכאות -
ת.א. (שלום ת"א) 37986/05
חמזה נ' חצם בארות יצחק (טרם פורסם, 22.10.2006). ברם, להבדיל מפטור מאגרה שנעשה על חשבון המדינה, הפטור מהגשת חוות דעת עשוי לבוא על חשבון הצד שכנגד - בש"א (שלום י-ם) 6660/06
בת"א 8598/06
כדורי נ' קיבוץ צובה
תק-של 2007(1) 1985 (2007). לכן, על מבקש הפטור נטל הוכחה כבד להראות שאין באפשרותו לממן חוות דעת מטעמו – ראה, לדוגמה,
בר"ע (מחוזי ת"א) אררט חברה לביטוח בע"מ נ' חיים

(לא פורסם, 12.9.2002). במסגרת השיקול הכלכלי, יש לבחון את זהותו של בעל הדין שכנגד ואם מדובר ב"כיס עמוק", אם יש קושי לאתר מומחה בתחום מיוחד ועלותה של חוות דעת כזו בשל נדירות התחום".

(11)
עוד הוסיף כבוד השופט עמית, כי מינוי מומחה מטעם בית המשפט עשוי לגרום לכך שבמקום שהנפגע ייבדק על ידי שלושה רופאים הוא ייבדק פעם אחת בלבד ובכך ייחסך ממנו "התענוג" של בדיקות רפואיות שלעיתים יש בהן כדי לגרום לנפגע מבוכה, אי נוחות ואף סבל נפשי או גופני;
נסיבות מיוחדות.

בנוסף, הדגיש כי בעל דין המבקש לפטור אותו מלהגיש חוו"ד של מומחה מטעמו, מוותר על יתרון דיוני וראייתי ומשכך, דווקא העתרות לבקשה כזו עשויה להצמיח יתרון ראייתי לצד שכנגד שצירף חוות דעת מטעמו.

(12)
בשל כל אלה, סבר בית המשפט כי ראוי לנקוט מדיניות מקלה ביישומה של תקנה 127 סיפא המעניקה לאמור פטור מצירוף חוות דעת רפואית.

(13)
מן הכלל אל הפרט
-
בענייננו עסקינן בתביעה לקבלת תגמולי ביטוח בגין מקרה ביטוח של אובדן כושר עבודה שהחל עוד מיום 22.5.13, על פי הנטען, מאז גילוי מחלת דלקת השרירים התובעת אינה עובדת ואינה מסוגלת לשוב לעבודתה במשק הבית ואף ללא כל עבודה אחרת.

במקרה בפני
נו לא למותר לציין, כי על פי החלטת בית המשפט מיום 3.12.14 לתובעת ניתן פטור מלא מתשלום אגרת בית המשפט וזאת בשל הנימוק של חסרון כיס.

עוד יצוין – כי לתובעת נקבעו אחוזי נכות לא מבוטלים במוסד לביטוח לאומי.
בהקשר זה יצוין כי
אומנם קביעת הנכות במוסד לביטוח לאומי אינה מחייבת את בית המשפט בתביעה מסוג התביעה המונחת בפני
, אך יחד עם זאת אין חולק, כי יש בה, למצער כדי ליתן אינדיקציה מספיקה לכך שלכאורה התביעה אינה מופרכת בעליל.

(14)
מכל המקובץ לעיל
, הנני נעתרת לבקשה ומורה על מינוי מומחה מטעם בית המשפט בתחום הרפואה התעסוקתית. יחד עם זאת, כפי שהקדמתי וקבעתי - הנני קובעת כי הנתבעת רשאית להגיש חוות דעת מטעמה תוך 30 ימים מהיום – הווה אומר, שהמינוי ייכנס לתוקף בתום 30 ימים מהיום (כתב מינוי יומצא בהחלטה נפרדת).

(15)
באשר למימון עלות חוות הדעת אציין – כי הואיל והשתכנעתי מחסרון כיסה של התובעת לפיכך הנני קובעת כי הנתבעת תישא בעלות חוות הדעת של המומחה שימונה כמימון ביניים.

(16)
לאמור לעיל – כתב מינוי מומחה יומצא בהחלטה נפרדת ובכל מקרה, המינוי ייכנס לתוקף בתום 30 יום מהיום או בקבלת הודעת מטעם הנתבעת לפיה היא מוותרת על הגשת חוות דעת מטעמה -
המוקדם מבניהם.





נקבע לתז"פ ליום 28.2.16 לצורך שיגור כתב מינוי למומחה.





ניתנה היום, ח' שבט תשע"ו, 18 ינואר 2016, בהעדר הצדדים.










א בית משפט שלום 47950-10/14 כוכבה וינשטין נ' מנורה מבטחים ביטוח בע"מ (פורסם ב-ֽ 18/01/2016)