Google

א.ר בס שירותים ועבודות חשמל בע"מ - אתו"ס - החברה לאומנות תרבות וספורט חיפה בע"מ (נמחקה), בן-חפר אחזקות בע"מ, שי בן חפר

פסקי דין על א.ר בס שירותים ועבודות חשמל בע"מ | פסקי דין על אתו"ס - החברה לאומנות תרבות וספורט חיפה (נמחקה) | פסקי דין על בן-חפר אחזקות | פסקי דין על שי בן חפר |

1928-05/13 א     18/01/2016




א 1928-05/13 א.ר בס שירותים ועבודות חשמל בע"מ נ' אתו"ס - החברה לאומנות תרבות וספורט חיפה בע"מ (נמחקה), בן-חפר אחזקות בע"מ, שי בן חפר








בית משפט השלום בקריות



ת"א 1928-05-13 א.ר בס שירותים ועבודות חשמל בע"מ
נ' אתו"ס - החברה לאומנות תרבות וספורט חיפה בע"מ ואח'




בפני

כבוד השופטת
פנינה לוקיץ'


תובעת

א.ר בס שירותים ועבודות חשמל בע"מ
, ח.פ. 514406222


נגד


נתבעים

1.אתו"ס - החברה לאומנות תרבות וספורט חיפה בע"מ (נמחקה)

2.בן-חפר אחזקות בע"מ

, ח.פ. 513852400

3.שי בן חפר

, ת.ז. 025444565




פסק דין


בהתאם להסכמה דיונית בין הצדדים, התביעה כנגד נתבעת 1 נמחקה ללא צו להוצאות, ואילו התביעה בין התובעת לנתבעים 2 ו-3
(להלן: "הנתבעים"), תוכרע בהתאם להוראת סעיף 79א' לחוק בתי המשפט, כאשר הרף העליון לפסיקת בית המשפט נקבע בסכום של 124,000 ₪ שהוא סכום שטר חוב שחתמו הנתבעים לתובעת, כאשר לכל סכום שיפסק יתווספו הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד לפי שיקול דעת בית המשפט.

רקע עובדתי וטענות הצדדים בתמצית
1. בשלהי שנת 2010 (מועד מדוייק לא ננקב) התנהל דין ודברים בין התובע לנתבעת 2, באמצעות מנהלה הנתבע 3 (להלן ביחד: "בן חפר") באשר לביצוע
עבודות שיפוץ ובניה במועדון ה"ביט" בחיפה (להלן: "העבודות" ו"המועדון" בהתאמה), שהיה באותה העת מוחזק ע"י בן חפר כמפעילת המועדון מכוח הסכמי רשות שימוש והפעלה שנערכו בינה לבין הנתבעת 1 (להלן: "אתו"ס").

2. במהלך אותו דין ודברים הגישה התובעת הצעת מחיר לביצוע העבודות (לא הוצג העתק ממנו וגם לא מכתב כמויות כלשהו שעמד בבסיסו) והצדדים סיכמו על ביצוע העבודות ע"י התובעת, ובהתאמה החלה התובעת בביצוען.

3. במהלך חודש 11/10, לאחר תחילת ביצוע העבודות, חתמה התובעת על הסכם שהוצג בפני
ה על ידי בן חפר, ואשר לפיו, לכאורה, מתקשרת התובעת עם אתו"ס לביצוע עבודות השיפוץ בתמורה לסך של 480,000 ₪ בצירוף מע"מ.


יצויין כבר עתה כי להסכם שצרפה התובעת לא צורפו איזה מ-6 הנספחים המנויים בסעיף 2 לאותו הסכם.
4. לטענת התובעת, בחלוף מספר ימים, הוחזר לה ההסכם כשהוא נחזה להיות חתום ע"י אתו"ס ונציג מוסמך מטעמה.

5. בגין העבודות הגישה התובעת ביום 10.1.11 חשבון לתשלום על סך של 540,937 ₪ (סכום כולל מע"מ), כאשר בכותרתו נרשם כי הוא מופנה לאתו"ס/בן חפר.

6. בגין העבודות שביצעה קיבלה התובעת סך של 200,000 ₪ ששולם ע"י בן חפר, אך מעבר לכך לא קיבלה כל תשלום כאשר לטענתה בן חפר הסביר לה כי בהתאם להסכם בינו לבין אתו"ס עליו לשאת ב-60% בלבד מתוך התשלום בעבור העבודות, ואילו את היתרה צריכה לשלם אתו"ס. בהתאם לדברים אלו, כך לטענת התובעת, חתם בן חפר, בחודש 2/12,
על שטר חוב על סך 124,000 ₪ סכום הכולל מע"מ (לאחר שכאמור כבר שילם 200,000 ₪), אשר הוא התחייב לשלם בתוך שנה ממועד החתימה כנגד הוצאת חשבונית מס כחוק ע"י התובעת.

7. במקביל פנתה התובעת לאתו"ס בדרישה לתשלום עבור העבודות שביצעה, בהתבסס על ההסכם שנערך לכאורה בינם, אולם דרישה זו לא נענתה בשל הסיבה הפרוזאית שאתו"ס הכחישה כל התקשרות עם התובעת וטענה כי ההסכם לא חתום על ידה או על ידי גורם מוסמך מטעמה, אלא נעשה בו זיוף של חותמתה וחתימת המוסמכים מטעמה (תלונה בענין גם הוגשה למשטרה).


אתו"ס הוסיפה וציינה כי אינה מכירה כלל את התובעת וכי את העבודות במועדון ביצעה בשלהי שנת 2010 חברת מוני חברה לעבודות פיתוח ע"מ (להלן: "מוני") אשר זכתה במכרז שהוצא ע"י אתו"ס לביצוע אותן עבודות, וזאת כנגד תמורה מוסכמת בסך של 293,103 ₪ בצירוף מע"מ. אתו"ס שילמה למוני, באמצעות נאמן שמונה לה בהקפאת הליכים, את מלוא התשלום המגיע לו בעבור אותן עבודות ובכך הסתיים ענין ביצוע העבודות במועדון מבחינתה.

8. בתצהיר שהוגש מטעם אתו"ס צויין עוד כי בחודש 10/10, במהלך ביקורת במועדון, התברר לאתו"ס שבן חפר, או מי מטעמו, מבצע עבודות בתוך מבנה המועדון ללא שקיבל את רשות אתו"ס לכך, והובהר לבן חפר כי נאסר עליו לבצע עבודות כלשהן כיון שאתו"ס החליטה לבצע שיפוץ מקיף במועדון והכנת מסמכי המכרז נמצאת בעיצומה. במכתב נוסף, מחודש 11/10 צוין כי בן חפר מתבקש שלא להתערב בביצוע העבודות ולא להיות במגע עם הקבלנים או המפקח מטעם אתו"ס (נספחים "ב1-ב2" לתצהיר מטעם אתו"ס).

9. בחלוף המועד של השנה שננקב לתשלום עפ"י שטר החוב, ומשלא שולם לה סכום נוסף עבור העבודות שביצעה, חזרה התובעת ודרשה מבן חפר למלא אחר התחיבותו, אולם אז נודע לה כי בן חפר העביר את זכויות ההפעלה של המועדון לגורם שלישי, זאת מבלי ששולם לתובעת שכרה בעבורה העבודות שביצעה.

10. לטענת התובעת יש לחייב את בן חפר במלוא סכום שטר החוב, שכן הם התחייבו כלפיה באופן ברור וחד-משמעי בסכום זה, ואין להם כל טענת הגנה כנגד חבותם עפ"י השטר. התובעת מוסיפה כי מאחר ואין מחלוקת בינה לבין בן חפר שהיא זו שביצעה את העבודות במועדון כמוסכם, בהתאם להזמנת בן חפר, על בן חפר לשאת במלוא התשלום עבור העבודות שבוצעו, ולמצער, בסכום שטר החוב.

11. טענות בן חפר כנגד חיובו כלפי התובעת, היו יצירתיות למדי, יש לומר. לטענת בן חפר הוא אכן שכר את שירותי התובעת לביצוע העבודות, אולם זאת לאחר שהבין ממאן דהוא בעירית חיפה כי זו מעונינת בכך שהתובעת תבצע את העבודות. בן חפר מאשר כי התובעת החלה בביצוע העבודות בחודש 10/10 אולם טוען כי אלו הופסקו מיד כשהועלתה דרישת אתו"ס להמתין למכרז שיוצע ביחס לביצוען.

בן חפר מוסיף וטוען כי לאחר שמוני זכה במכרז, בהסכם הזהה לזה שנערך עם התובעת (למעט ביחס לסכום התמורה), התובעת שימשה כקבלן משנה למוני והשלימה את העבודות. השלמת העבודות ע"י התובעת על אף שמוני זכתה במכרז נעשתה, כך נטען, בתיאום עם חברת מוני ונציגי אתו"ס.

12. בן חפר מוסיף ומפרט כי בחודש 1/11, המועד שבו אמורה היתה אתו"ס להעביר למוני תשלומים בגין העבודות (אשר לפי מיטב ידיעתו צריכים היו לעבור בחלקם לתובעת), נכנסה מוני להקפאת הליכים בעקבותיה "נאלצה" אתו"ס לשלם את מלוא התשלומים לנאמן שמונה למוני, ואלו אכן שולמו במלואם (סך של 399,200 ₪ כמצויין בחשבוניות שצורפו לתצהיר אתו"ס).

בן חפר מוסיף וטוען כי בעקבות הקפאת ההליכים אשר מנעה את העברת התשלום לתובעת, הפעלו עליו מנהל התובעת לחץ עצום, מלווה באיומים לגרימת נזק במועדון, ובשל כך שילם לתובעת את התשלומים בסך של 200,000 ₪. אולם התשלום בוצע כנגד חתימת התובעת על כתב ויתור על תביעות נוספות וכן על המחאת זכויות כלפי מוני, כל זאת בחודש 4/11 (להלן: "כתב הויתור"), מתוך כוונה שבן חפר יפנה לנאמן בתביעת חוב וככל שיקבל כספים מהנאמן יעביר לתובעת סך נוסף של 124,000 ש"ח.

בן חפר מוסיף כי בשלב מאוחר יותר, לאחר שלא התקבלו כספים מהנאמן על אף הגשת תביעת חוב, בעקבות לחץ נוסף שהופעל עליו ע"י התובעת, חתם על שטר החוב מתוך הנחה כי את הכספים יקבל מהנאמן בסופו של יום.

לטענת בן חפר אין הוא חייב לתובעת כל תשלום, מאחר והחתימה על שטר החוב נעשתה תחת אילוץ וכפיה מצד התובעת, אשר על אף חתימתה על כתב הויתור טענה כי הוא חייב לשלם לה סכומים נוספים מאחר ואלו לא התקבלו מהנאמן. לטענת בן חפר ככל שהוא חייב שתלום כלשהו לתובעת הרי שיש לחייבו רק בסכום הדיבידנד שהתקבל מהנאמן בסך של 15,600 ₪.


יצויין בהקשר זה כי התובעת טוענת כי החתימה על כתב הויתור אינה חתימה של נציג מורשה מטעמה ולפיכך אין למסמך זה כל תוקף.

הכרעה
אציין כי לשני הצדדים קיימים "חוסרים" ראייתיים משמעותיים בתצהירים שהוגשו מטעמם וברור כי האמור בהם אינו משקף את מלוא השתלשלות העניינים הנוגעת לביצוע העבודות במועדון, וזו היתה אחת הסיבות להסכמתם להסדר הדיוני.

לאחר עיון במלוא טענות הצדדים לרבות התצהירים שהוגשו על נספחיהם, תוך התחשבות ב"חוסרים" הראייתיים של כל אחד מהצדדים, ולאור ההסדר הדיוני שהושג בין הצדדים, אני מחייבת את הנתבעים 2 ו-3, ביחד ולחוד, לשלם לתובעת את הסך של 87,000 ₪ (כסכום הכולל מע"מ), בצירוף הפרשי הצמדה בלבד ממועד הגשת התביעה ועד היום, אשר ישולמו כנגד הוצאת חשבונית כחוק.

כמו כן יישאו הנתבעים 2 ו-3 בהוצאות התובעת בגין אגרה באופן יחסי בסך של 1,500 ₪ ובשכ"ט עו"ד בסך של 10,000 ₪.

הסכומים ישולמו בתוך 30 יום שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

ניתן היום,
ח' שבט תשע"ו, 18 ינואר 2016, בהעדר הצדדים.










א בית משפט שלום 1928-05/13 א.ר בס שירותים ועבודות חשמל בע"מ נ' אתו"ס - החברה לאומנות תרבות וספורט חיפה בע"מ (נמחקה), בן-חפר אחזקות בע"מ, שי בן חפר (פורסם ב-ֽ 18/01/2016)














מידע

© 2024 Informer.co.il    אינפורמר       צור קשר       תקנון       חיפוש אנשים