פסקי דין על מדינת ישראל | פסקי דין על ע"י תביעות תעבורה ת"א | פסקי דין על יוסי סבח

3409-12/15 בפת     17/01/2016




בפת 3409-12/15 מדינת ישראל, ע"י תביעות תעבורה ת"א נ' יוסי סבח








בית משפט השלום לתעבורה בתל אביב - יפו


17 ינואר 2016
בפ"ת 3409-12-15 מדינת ישראל
נ' סבח




בפני

כב' השופט
עופר נהרי


מבקש
ת

מדינת ישראל
ע"י תביעות תעבורה ת"א


נגד

משיב
יוסי סבח
ע"י עו"ד שלמה ערד


החלטה

זוהי החלטה בבקשת המדינה להורות על פסילת רישיון הנהיגה של המשיב עד תום ההליכים נגדו ואף מעבר לשישה חודשים.

הרקע לבקשה הינו אירוע תאונתי אשר בו עפ"י הנטען היה המשיב מעורב כרוכב אופנוע ואשר בו, עפ"י הנטען, פגע הוא בעוצמה עם אופנועו בהולכת רגל שחצתה עפ"י הנטען את רחוב שד' ירושלים בחולון במעבר חציה וכי כתוצאה מכך , עפ"י הנטען , נחבלה הולכת הרגל חבלות של ממש בכך שנגרמו לה בין היתר חבלת ראש, שברים מרובים בצלעות , בסקפולה , באגן ועמוד השדרה , עברה ניתוח בהרדמה כללית, אושפזה בבית חולים שמונה ימים והועברה לשיקום.
עוד נטען כי כתוצאה מהתאונה אירעה גם למשיב חבלה של ממש בכך שאירע לו שבר
תלישה בכף היד וכן חבלות יבשות באגן, בגב ובכתף.

בכתב האישום אשר הוגש כלפי המשיב כנאשם נטען כי הנאשם נהג בקלות ראש, לא נתן תשומת לב לדרך, לא הבחין מבעוד מועד בהולכת הרגל , לא איפשר להולכת הרגל להשלים חצייה בבטחה , התקרב למעבר החצייה במהירות ובפרעות , עקף לקראת מעבר החציה מכונית שהאטה , עלה על מעבר החציה ופגע בהולכת הרגל בעוצמה כאמור, העיף אותה באויר והתהפך עם האופנוע .

באי כח הצדדים טענו בפני
בקשר עם הבקשה לפסילה עד תום ההליכים והוגש לעיוני חומר החקירה.

מסקנתי בעקבות מתן הדעת לחומר החקירה ולאחר שמיעת טיעוני הצדדים הינה כי בהחלט יש ראיות לכאורה להוכחת המיוחס למשיב כנאשם בכתב האישום אשר הוגש נגדו וכי אכן מדובר באירוע חמור ביותר הן בנסיבותיו מבחינת התנהלות המשיב כנהג, והן בתוצאותיו.
כאשר לכך מצטרפת גם תמונת עברו התעבורתי הבלתי תקין של המשיב , אין מנוס ממסקנה כי נשקפת מסוכנות מהמשך נהיגתו של המשיב וכי יש אכן הצדקה להמשך פסילת רישיונו עד תום ההליכים נגדו.

ואסביר :

מחומר החקירה עולים לכאורה – (ומודגש שוב: לכאורה) - ההיבטים הבאים :

עסקינן בדרך עירונית אשר בה המהירות המקסימלית המותרת הינה 50 קמ"ש.
(ראה סעיף 4 לדו"ח הבוחן).

המשיב סיפר עם זאת כי הוא בחר לנוע שם עם אופנועו במהירות של 70 – 60 קמ"ש (ראה הודעתו מיום 15/11/15 שורה 22 ) , ולמחרת היום בחר
המשיב להעיד מעט שונה וסיפר כי נהג במהירות של 50 – 60 קמ"ש (ראה הודעתו מיום
16/11/15 שורה 27).

אלא שזאת יש לשים לב בקשר עם מהירות הנסיעה בדרך עירונית :
אין היא צריכה
בהכרח להיות המהירות המקסימלית המותרת – ובוודאי שאין היא צריכה להיות מהירות אשר אף גבוהה מן המהירות המקסימלית –
ובוודאי כך הוא הדבר מקום שבו הנסיבות מצריכות דווקא האטה – והכוונה כאן להתקרבות של נהג לצומת וכניסה לצומת, והתקרבות נהג למעבר חציה.
יוזכרו בהקשר זה החובות המנויות בתקנה 51 לתקנות התעבורה ובתקנה 52 לתקנות התעבורה.

כל העדויות מלמדות כי הולכת הרגל חצתה את הכביש בקצב הליכה רגיל .

האירוע אף צולם במצלמת אבטחה אשר כעולה מן הסימון בתרשים היתה מוצבת בעסק אשר מעבר לצומת. (ראה נא התרשים).
אני מזמין בהקשר זה את הקורא המוסמך לעיין בוידאו מצלמת האבטחה – ולא רק בעותק המצולם מתוך צג המחשב המשטרתי, אלא בעותק המקורי – ולהיווכח כי , בכל הכבוד , נסיונו של הסניגור בטיעוניו ליצור כביכול את הרושם שאין לקשור כביכול בין הצילום ובין מיקום החציה של הולכת הרגל לבין מעבר החציה שקיים ובמיקום החציה (אף לפי התמונות מן מן המקום והתרשים שנעשה בעבודת הבוחנות המשטרתית )– ניכר , בכל הכבוד, כנסיון שלא ייצלח.

עיון בוידאו של מצלמת האבטחה ילמד כי זוהי , ולא אחרת, התאונה המדוברת.
אין בפי ההגנה כי אירעה שם בעיתוי האמור תאונה אחרת.
בוידאו מצלמת האבטחה נראית הולכת הרגל חוצה במיקום בו מצוי מעבר החציה(גם עפ"י התרשים) ועושה את דרכה כברת דרך ארוכה על הכביש ,לאחר ירידה מאי התנועה, בהליכה רגילה, כאשר במקביל נראה אופנועו של המשיב נע במהירות רבה ועוקף ,מימין, מכונית , בתוך הצומת
, ואז פוגע בעוצמה ומעיף את הולכת הרגל.

העובדה שהמשיב לא רק שבחר הוא לנוע שם במהירות שכזו – אסורה אבסולוטית בדרך עירונית – וגם מעבר לכך מהירות בלתי מתאימה לנסיבות בניגוד אף לתקנות 51 ו-52 לת"ת , אלא שגם בחר הוא לעקוף מימין רכב אחר ובתוך צומת -
היא עובדה (לכאורה) האומרת דרשני באשר להתנהלותו ובאשר למסוכנותו בנהיגה.

זאת ועוד – מסתבר – גם מהודעותיו של המשיב עצמו – כי הוא לא הבחין בהולכת הרגל אלא כאשר היה הוא במרחק של מטר או שניים ממנה .
ובכן, גם ענין זה איננו משרת את ענינו של המשיב בפרשה זו , וזאת כאשר עולה מהעדויות ומהתצלומים (לרבות מהוידאו שצילם במקום הבוחן המשטרתי) עד כמה המקום מואר.

ויתרה מכך – ניתן לראות היטב בחומר הראיות על כי מצויים שם תמרורים – לרבות תמרורים מאירים ומהבהבים – המתריעים היטב על קיום מעבר החציה .

המשיב נשאל בחקירתו האם הוא ביצע עקיפה של רכב מימין והשיב כי איננו זוכר.
בהקשר זה יעיד וידאו מצלמת האבטחה כי אכן כך נהג .
המשמעות היא – כפי שגם עולה בבירור מהוידאו של מצלמת האבטחה – שהולכת הרגל הספיקה לא רק להוריד רגל לכביש (כטענת הסניגור) אלא היתה כבר מצויה כברת דרך ארוכה על הכביש טרם נפגעה בידי האופנוע בו נהג המשיב וזאת מבלי שהוא מבחין בה כאמור (שהרי , כאמור, המשיב עקף רכב מימין ואילו הולכת הרגל חצתה מכיוון שמאל לימין כיוון נסיעתו).

עולה מחומר הראיות כי הכביש גם היה יבש ותקין.

על פניו , אין אף לקבל טענת הסניגור כי התאונה אירעה אחרי מעבר החציה.
מיקום שברי האופנוע מעידים על פניו אחרת (כלומר שהאימפקט
אירע במעבר החציה).
צילום הוידאו של מצלמת האבטחה מעיד על פניו גם הוא שהאימפקט אירע במעבר החציה.
גם גירסתו העקבית של עד הראיה מר מורד נתי מלמדת שהולכת הרגל חצתה במעבר החציה ולא בשום מקום אחר.
כך גם גירסתה העקבית של הולכת הרגל.
גירסה לא עקבית על פניה בכל הכבוד ניכרת עם זאת מפי עדת ראיה נוספת, אלא שגם זו האחרונה מכתיבה כי לכל הפחות החציה של הולכת הרגל היתה בקירבת מעבר החציה.
ועל כך ייאמר כי אפילו כך יימצא וייקבע (ומסופקני בשים לב ליתר הראיות ) אזי עדיין אין המשיב כנהג משתחרר מחובות נהיגה זהירה ונהיגה צופה פני אפשרות שכזו ממילא בצומת הומה , בשעת ערב מוקדמת , ובמקום שהוא העיד כי מוכר לו.

ואף זאת מוצא אני להסביר לנוכח טענת הסניגור בפני
, ככל שהבנתי את דבריו, על כי , לשיטתו, חובת נהג ביחס למעבר חציה בסוף הצומת שונה מזו שבתחילת הצומת.
ובכן , אין הדבר כך.
נהג נדרש לקיים חובותיו לפני מעבר חציה – הן מעבר חציה אשר אליו הוא מתקרב טרם כניסה לצומת , והן מעבר חציה אשר אליו הוא מתקרב טרם יציאתו מהצומת .

מהראיות
- הן עדות העד מר מורד נתי – הן עדות הנפגעת – והן
וידאו מצלמת האבטחה – עולה כי הולכת הרגל אף נקטה זהירות ונעצרה בצומת על אי התנועה טרם ירדה לכביש , ורק אז עשתה דרכה .
כלומר אין מדובר כאן כלל וכלל בהולכת רגל שהתפרצה לכביש.
ויוזכר – המשיב לא ראה את הולכת הרגל על אי התנועה וגם לא בחציה אלא רק כשהיה, לדבריו, מטר או שני מטרים בסה"כ ממנה.
המשיב טען כי עצים הסתירו לו וכי הולכת הרגל הפתיעה אותו.
ובכן , על כך יש להשיב כי טוב היה עושה המשיב באם לא היה נע שם (לדבריו) כדי 70 קמ"ש, וגם טוב היה עושה באם לא היה מבצע עקיפה של רכב מימין ובתוך צומת.

לסיכום הראיות לכאורה
:
אירוע חמור של נסיעה מהירה , עקיפה מימין בצומת , ופגיעה בעוצמה וללא הבחנה מוקדמת , בהולכת רגל שחצתה בהליכה רגילה במעבר חציה בלב עיר בצומת . ( הכל כמובן כאורה ).

נסיבות התנהלות שכאלה מעידות על רמה גבוהה של מסוכנות מצד הנהג.

וכאן אני מגיע לעברו התעבורתי של הנהג שבפני
, אשר גם בו יש כדי ללמד על מסוכנותו:

בוותק נהיגה לא רב (משנת 2009 בסה"כ) צבר המשיב 8 הרשעות קודמות בתעבורה אשר לא מעטות מהן בעלות אופי בטיחותי ובכלל זה שתי עבירות מהירות משמעותיות, סטיה מנתיב, ונהיגה משמאל לקו הפרדה רצוף.
עיון קפדני בגליון ההרשעות הקודמות של המשיב גם יגלה כי למעשה אף אין זה אירוע תאונתי ראשון אצל נהג זה אלא כבר אירוע תאונתי שני ואף דומה באופיו. (אפנה להרשעה מס'
8) (תיק ת.ד. 10910/09).
(אציין כי על מנת שלא לגרום למשיב חו"ח אולי עוול באזכור תיק התאונה הקודמת הנ"ל – הנזכר כאמור בגליון הרשעותיו הקודמות
-
ראיתי לנכון לעיין בתיק הנ"ל (תיק ת.ד. 10910/09 ) (המצוי כאן בת"א) ולמדתי כי מדובר , יש לדעת, בתיק תאונה וכי גם שם כשל המשיב בביצוע עבירות דומות עת פגע עם אופנוע (גם שם) בהולכי רגל במעבר חציה.
הנה כי כן – עבירות חוזרות דומות באירוע תאונתי דומה אצל נהג זה ממש.


לאור כל המפורט לעיל, דין בקשת המדינה להתקבל.

אני מורה לפיכך על פסילת רשיון הנהיגה של המשיב עד תום ההליכים נגדו , אך עם זאת בשלב זה קוצב תקופה זו לפרק זמן של
8
חודשים מיום שנפסל רשיונו לראשונה באירוע זה.

זכות ערר כחוק.

המזכירות תעביר נא עותק מהחלטה זו לידי הצדדים.

תיק חומר החקירה יוחזר לתביעה.




ניתנה היום,
17 ינואר 2016, בהעדר הצדדים.














בפת בית משפט לתעבורה 3409-12/15 מדינת ישראל, ע"י תביעות תעבורה ת"א נ' יוסי סבח (פורסם ב-ֽ 17/01/2016)