פסקי דין על אדמון סויסה | פסקי דין על ראול פאר

1114-09/15 תט     18/01/2016




תט 1114-09/15 אדמון סויסה נ' ראול פאר








בית משפט השלום בירושלים



ת"ט 1114-09-15 פאר נ' סויסה






מספר בקשה:1
בפני

כב' הרשמת הבכירה סיגל אלבו


מבקש

אדמון סויסה


נגד


משיב

ראול פאר



החלטה

לפני בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות וכן התנגדות לביצוע שטר.

1.
המשיב הגיש לביצוע שיק אשר נמשך על ידי המבקש. המדובר בשיק בסכום של 195 ₪, שמועד פירעונו ביום 10.12.1989.
2.
תיק ההוצאה לפועל כנגד המבקש נפתח בשת 1992. ביום
12.8.15 הגיש המבקש בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות בצירוף בקשת התנגדות.
3.
המבקש טוען כי לא קיבל את האזהרה בתיק ההוצאה לפועל ואינו חתום על האזהרה. לטענתו במועד פתיחת תיק ההוצאה לפועל שהה במאסר.
4.
לגופה של התביעה, טוען המבקש, כי מדובר בשיק אשר נגנב ממנו.
5.

המשיב מתנגד לבקשה. המשיב טוען כי מאז פתיחת התיק נעשו מספר רב של ניסיונות לאתר את המבקש, אשר עבר כל פעם לכתובת אחרת. כן טוען המשיב, כי במהלך השנים ננקטו הליכים שונים נגד המבקש ובכלל זה זומן החייב לחקירת יכולת ביום 4.6.09. המבקש הגיש התנגדותו בחלוף 25 שנה, מבלי שהציג נימוק לדבר. עוד טוען המשיב, כי השיק חזר בשל אי כיסוי מספיק, כאשר המבקש לא הציג הגנה בפני
התביעה.

דיון
6.
ראשית, יש לבחון האם ההתנגדות הוגשה במועד. כאמור, המבקש טוען כי לא קיבל את האזהרה בתיק ההוצאה לפועל או כל מסמך אחר. יחד עם זאת, המבקש לא הבהיר בבקשתו מהו המועד בו נודע לו על קיומו של תיק ההוצאה לפועל וכיצד הובא הדבר לידיעתו, ועל כן לא עמד בנטל להוכיח כי ההתנגדות הוגשה במועד.
מתצהירו של המבקש אף עולה כי נעשו אליו פניות ממשרד ב"כ המשיב עובר להגשת בקשתו, והמבקש אף הגיש תלונה בעניין זה לוועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין, כך שהבקשה הוגשה בחלוף למעלה מ-30 יום מאז שנודע למבקש על קיומו של התיק נגדו, ועל כן הבקשה הוגשה באיחור.
7.
ה
מועד להגשת התנגדות קבוע בחיקוק, וככזה דרושים טעמים מיוחדים על מנת להאריכו (תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984).
8.
בעבר הייתה ההלכה בעניין הארכת מועד בשל טעמים מיוחדים נוקשה, וביהמ"ש נטה להיענות לבקשות בעניין זה רק כאשר נגרם האיחור בעטיין של נסיבות חיצוניות שאינן בשליטת בעל דין או בא כוחו (בש"א 5778/94 מ"י נ' ארגון סוכנים ובעלי תחנות, פ"ד מח(4), 872, 879; בש"א 6402/96 הוועדה המקומית נ' מיכקשווילי פ"ד נ(3) 209, 211). במהלך השנים הגמישה הפסיקה את עמדתה וכיום קיימת נטייה להקל בבחינת הטעמים המיוחדים, על מנת לאפשר למחלוקות להתברר לגופן ולהימנע מפסקי דין על יסוד נימוקים טכניים ו/או מחדלים של בעלי דין. מגמה זו באה להגשים, ככל שניתן, את זכות הגישה לערכאות, שהפכה לזכות חוקתית (ש. לוין, תורת הפרוצדורה האזרחית – מבוא ועקרונות יסוד, ירושלים, תשנ"ב, ע' 203; רע"א 8864/99 אנקווה נ' מעוז חברה לביטוח, תקדין-עליון 2000(3), 2132; תת (י-ם) 56816-10-10 איילון חברה לביטוח בע"מ נ' עזרן (פורסם בנבו)).
9.
שאלת הטעמים המיוחדים נבחנה בפסיקה בהקשרים שונים, ובין היתר, כאשר נתבקשה הארכת מועד להגשת ערעור. כך נפסק, כי טעותו של בעל דין או בא כוחו, שבעטיה נגרם האיחור, ואפילו רשלנותם, אינם מונעים לחלוטין הארכת מועד, ובלבד שבעל דין אינו מסתפק בבקשה סתמית אלא מבאר בתצהירו כיצד קרתה התקלה (ע"א 8547/96 אלימלך ואח' נ' מנהל מס שבח מקרקעין, תקדין עליון 98(3), 275; י. זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעית (1995), עמ' 889). עוד נפסק כי בבוא ביהמ"ש לבחון האם להיענות לבקשה להארכת מועד, עליו להתחשב גם במידת האיחור – ככל שהאיחור רב יותר, כך יידרש טעם מיוחד כבד משקל יותר (בר"ע (ת"א-יפו) 2444/04 ברוס בע"מ (בפרוק מרצון) נ' מנהל מס ערך מוסף באר-שבע ואח', תקדין-מחוזי 2006(2), 7192; בש"א (נצרת) 1625/05 אבראהים נ' אלרחמאן, תקדין-מחוזי 2005(3), 9012).
10.
כאשר מדובר בבקשה להארכת מועד להגשת התנגדות, נקבע בפסיקה כי יש מקום לגישה מקלה אף יותר (ראו: ת"ת(י-ם) 56816-10-10 איילון חברה לביטוח בע"מ נ' עזרן (פורסם בנבו)), ואף נקבע כי אין זה ראוי לבחון את טיב הטעמים המיוחדים להארכת מועד להגשת התנגדות בזיקה להארכת מועד להגשת ערעור, ובאותן אמות מידה מחמירות, שכן בשונה מערעור, המהווה מתן הזדמנות שנייה לבעל דין לשכנע ערכאה שיפוטית בצדקת טענותיו, במקרה של התנגדות, מדובר בבעל דין שטרם קיבל את יומו בבית המשפט (בר"ע (מח', י-ם) 183/95 מזר נ' בנדלר, תקדין-מחוזי 96(1), 588; ע"א (ירושלים) 1356/00 - שלום הדאיה נ' נחום פלדמן, תקדין-מחוזי, 2001(1), 649; וראה גם דברי כב' הרשמת אפעל-גבאי (כתוארה אז) בבש"א 5778/94 מ"י נ' ארגון סוכנים ובעלי תחנות, פ"ד מח(4) 872).
11.
כך נפסק, למשל, כי למרות שהסמכות להארכת מועד לא נועדה להתגבר על תקלות שמקורן בטעות של בעל דין או בא כוחו, לא ניתן להתעלם מכך שתיתכנה טעויות אנוש, שאינן נובעות מרשלנות או הזנחה, ובמקרה כזה, ניתן במידת הצורך לתקן את הטעות, ע"י היענות לבקשה להארכת מועד, תוך חיוב בהוצאות (בר"ע (מח', י-ם) 183/95 הנ"ל). כן נפסק שכאשר הנסיבות בכללותן מורות על טעות כנה, בתום לב, שאיננה נובעת מזלזול, הניתנת לתיקון תוך התחשבות באינטרסים של הצד השני, ניתן להיענות לבקשה להארכת מועד, תוך חיוב הצד שטעה בתשלום הוצאות לצד שכנגד (בש"א (ת"א-יפו) 175521/07, סאבר ג'וברין מוחמד נ' ש.ר.מ.ס. שיווק ציוד לבניין, תקדין-שלום 2007(4), 29025).
12.
במקרה זה המבקש טוען כי שהה במאסר משך שנים רבות וכי הוא סובל מבעיות רפואיות ונפשיות. המבקש
צירף מסמכים רפואיים שונים להוכחות טענותיו.
לנוכח העובדה שהמשיב לא הציג מטעמו אישור מסירה של האזהרה, הרי שגם לא ניתן לקבוע כי ההתנגדות הוגשה באיחור של 25 שנה.
13.
במצב דברים זה, יש להאריך למבקש את המועד להגשת התנגדות, תוך חיוב המבקש בהוצאות בגין האיחור בהגשת הבקשה.
14.
אשר לטענות שמעלה המבקש בהתנגדות לגופה, הרי שטענתו כי מדובר בשיק שנגנב ממנו עשויה להקנות לו הגנה לכאורה בפני
התביעה.
15.
לאור הא
מור לעיל ובמאזן השיקולים הבאים בחשבון במקרה זה, יש לאפשר למבקש את יומו בבית המשפט, להאריך את המועד להגשת ההתנגדות וליתן לו רשות להתגונן בכפוף לתשלום הוצאות בגין מחדלו באי הגשת התנגדות במועד, בסך של 2,000 ₪,ללא קשר לתוצאות ההליך העיקרי. על הנתבע להפקיד את ההוצאות בקופת בית המשפט בתוך 30 יום, שאם לא כן תידחה הבקשה להארכת מועד וההתנגדות.
16.
לאחר ביצוע התשלום הנ"ל ולנוכח סכום התביעה היא תישמע בסדר דין מהיר והצדדים ינהגו כדלקמן: התובע ימציא לבית המשפט ולבעלי הדין את המסמכים שיש לצרף לכתב התביעה לפי תקנות 214ג ו-214ח לתקנות, בתוך 30 יום, וכן יפרע את הפרשי האגרה אותם עליה לפרוע על-פי דין. הנתבע ימציא לבית המשפט ולבעלי הדין את המסמכים שיש לצרף לכתב ההגנה בהתאם לתקנות 214ג ו-214ח לתקנות, בתוך 45 יום מיום קבלת מסמכי התובעת כאמור. היה והתובע לא יגיש את המסמכים ולא יפרע את הפרשי האגרה בחלוף פרק הזמן שנקצב כאמור תמחק תביעתו.













ניתנה היום, ח' שבט תשע"ו, 18 ינואר 2016, בהעדר הצדדים.









תט בית משפט שלום 1114-09/15 אדמון סויסה נ' ראול פאר (פורסם ב-ֽ 18/01/2016)