פסקי דין על בנימין מרדכי שלזינגר | פסקי דין על אירמה צידון | פסקי דין על היועץ המשפטי לממשלה | פסקי דין על יובל סמואל ואח' |

15582-07/16 א     03/01/2017




א 15582-07/16 בנימין מרדכי שלזינגר נ' אירמה צידון, היועץ המשפטי לממשלה, יובל סמואל ואח'








בית משפט השלום בתל אביב - יפו



ת"א 15582-07-16 שלזינגר נ' מאירסון ואח'




תיק חיצוני: מספר תיק חיצוני






מספר בקשה:
12

בפני

כבוד הרשמת בכירה
ורדה שוורץ


מבקש

בנימין מרדכי שלזינגר


נגד


משיבים

1. אירמה צידון
2. היועץ המשפטי לממשלה
3. יובל סמואל
4. אסתר אדרי
5. תמי מאירסון
6. מושיק פרנקו
7. הדר פיורנטינו





החלטה

1. לאחר עיון בטענות הצדדים והמסמכים שצירף המבקש לתשובתו האחרונה, הנני לדחות את הבקשה לפטור מאגרה.
לא שוכנעתי כי המבקש אכן כה חסר אמצעים כפי שהוא טוען.
רק לאחר הגשת תגובת ב"כ הנתבעים הסתבר כי המבקש זכה בשתי ירושות, האחת מאת אחד בשם אברהם אלבר והשניה מאת אמו.
אומנם לאחר שהתבקשו בהחלטה מסמכים, הציג המבקש את צוואתו של המנוח אלבר ואישור מוציא לפועל של הצוואה כי לא נותרו כספים בירושה זו לחלוקה עבורו.
עם זאת מצא לנכון היורש העיקרי של המנוח אלבר לממן עבור המבקש רכישת רכב בסכום של 77,000 ₪.
לא הוצגו כל ראיות לכך כי הכספים הנ"ל אכן שימשו לרכישה כאמור.
יצוין כי בבקשה הראשונה ציין המבקש כי הכספים לרכישת הרכב נתרמו על ידי שניים מחבריו (אחד מהם הוא אותו מנוח שלאחר מכן התברר שיורשו הוא שתרם את הכספים למטרה זו) והשני הוא ד"ר קאן פרי ולאור הסכום שנתרם על ידי היורש, נשאלת השאלה מדוע נזקק גם ד"ר פרי לתרום לאותה רכישה והאם אכן שימשו כל הכספים לרכישת אותו הרכב.

2. למרות החלטה שניתנה, לא הציג המבקש כל מסמכים המעידים על שווי הירושה שקיבל מאמו וכמה הוציא ממנה.
המבקש לא הציג כל ראיות לקיומם או להעדרם של קופות גמל, תכניות חסכון ופיקדונות.
כל שמצא לנכון המבקש להציג הוא ראיות על ארבע הלוואות שקיבל מהבנק ואשר לטענתו, מבלי שטענה זו נתמכת במסמך כלשהוא, נפרעו באמצעות כספי חסכון שהיה לו בחברת הבטוח מגדל.
לא ברור מדוע לא הציג אישורים מתאימים מהבנק ו/או חברות בטוח.

3. המבקש המציא תצהיר של שותפתו לשכירות דירת מגוריו ממנו התברר כי השותפה משתתפת בתשלום שכר דירה בסך של 2,150 ₪ וזאת לאחר שהמבקש הצהיר בבקשתו הראשונה כי השותפה משלמת רק 1,000 ₪ על חשבון שכר הדירה המלא.
עיינתי גם בדפי החשבון שהציג המבקש ומצאתי כי ברשותו כרטיס גולד מסטרקרד שהינו כרטיס יוקרתי שאינו מחולק לכל דכפין וללא הצגת פיקדונות כלשהם בבנק. תשובתו של המבקש היתה כי אינו יודע מדוע קיבל כרטיס מסוג זה וכי לא בקש כרטיס אשראי זה (טענה התמוהה בפני
עצמה).
היה מקום להציג אישור מאת חברת האשראי בדבר התנאים להנפקת כרטיס האשראי למבקש.
יצוין כי בחשבון הבנק שתי הוראות קבע על סך 950 ₪ שלא הוסברה מהותן.
לבסוף יצוין כי המבקש מחזיק רכב הנושא בהוצאות בטוח חובה, רישיון רכב ודלק.
לא הוסבר כלל כיצד מממן המבקש הוצאות אלו.

4. הנני להעיר הערה אחרונה לעניין עילת התביעה.
אינני סבורה כי עילת התביעה קלושה אך טענת הנתבעים כי סכום התביעה מופרז מתקבלת על הדעת.
המבקש תובע סך של 1,500,000 ₪ בגין לשון הרע ברשת החברתית פייסבוק.
כל מלל שנכתב על ידי כל אחד מהנתבעים בתגובה לפרסום מקורי של אחד מהנתבעים, זכה לחיוב של 100,000 ₪ בתחשיב סכום התביעה.
הסיכוי שהמבקש יזכה בכל סכום התביעה הוא קלוש ועל כן מן הדין היה כי יפחית באופן ניכר את סכום התביעה וישלם אגרה בהתאם.


ניתנה היום, ה' טבת תשע"ז, 03 ינואר 2017, בהעדר הצדדים.











א בית משפט שלום 15582-07/16 בנימין מרדכי שלזינגר נ' אירמה צידון, היועץ המשפטי לממשלה, יובל סמואל ואח' (פורסם ב-ֽ 03/01/2017)