פסקי דין על יעקב מושאילוב ת"ז 310662770 |

434/05 עעא     29/03/2005




עעא 434/05 יעקב מושאילוב ת"ז 310662770 נ' מדינת ישראל




1
בתי המשפט
עעא000434/05
בית המשפט המחוזי בירושלים
29/03/2005

כבוד השופט אהרן פרקש

לפני:
יעקב מושאילוב
ת"ז 310662770

בעניין:
העותר

נ ג ד
מדינת ישראל

ע"י ב"כ עו"ד שלומית בן יצחק
מפרקליטות מחוז ירושלים

המשיבה
החלטה

1. ביום 22.11.04 הורה בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט ר. כרמל) לעצור את העותר עד לתום הליכי ההסגרה הננקטים נגדו על ידי המשיבה, על פי חוק ההסגרה, ה'תש"יד-1954, על פי בקשת הרפובליקה הצ'כית.
לפי בקשת ההסגרה, חשוד העותר בכך שהשליך במרכז העיר פראג רימון יד לעבר ג'יפ ובו נהג אזרח ישראלי, הרימון התפוצץ וכתוצאה מכך נפצעו 17 עוברי אורח ונגרם נזק לג'יפ ולבניינים שבסביבה. לעותר מיוחסת שם עבירה של ניסיון לסכן את שלום הציבור.
2. העותר שוהה בבית המעצר בירושלים.
3. עתירתו הינה להעבירו לכלא "שיקמה" שבאשקלון, שם מתגוררים אשתו ושני ילדיהם, וזאת על מנת להקל על אשתו להגיע עם ילדיהם לבקרו שכן במהלך חצי השנה האחרונה פגש בילדיו פעם אחת בלבד.
4. מתשובתה בכתב של המשיבה עולה, כי על פי סקירה מודיעינית שערכה משטרת ישראל, הוגדר העותר כ"טעון הגנה", ובשל כך הינו שייך לקטגוריה של עצורים המחייבים החזקתו בתנאים מיוחדים לעצירים מסוגו, בשל הסכנה הנשקפת לו והצורך להגן עליו מפני עצירים ואסירים אחרים. אולם בכלא "שיקמה", אליו מבקש העותר לעבור, לא קיים אגף בו ניתן לאכלס טעוני הגנה, ולפיכך אין מקום להיעתר לבקשתו, שכן אם יועבר לא ניתן יהא לספק התנאים הנחוצים להגנה על שלומו וחייו.
5. בדיון לפניי שינה העותר עמדתו וביקש להעבירו לכלא "ניצן" שברמלה, בנימוק, כי שם יוקל על אשתו וילדיו לבוא לבקרו, שכן יכולים הם לסדר לעצמם הסעה.
עוד הביע פליאתו על הגדרתו כ"טעון הגנה", שכן בעת שהותו בבית המעצר בירושלים, אינו יושב הוא עם "טעוני הגנה", והעצירים בתאו מתחלפים כל הזמן, ולפיכך אינו מבין את הצורך בכליאתו עם "טעוני הגנה" בלבד.
6. לבקשתי, בדקה נציגת המשיבה האפשרות להעבירו לכלא "ניצן", ובתגובה מיום 28.3.05 הודיעה, כי לא ניתן להיעתר לבקשה בהיעדר מקום פנוי, שכן משטרת ישראל מעניקה עדיפות למעבר למתקני כליאה לעצירים שנשפטו ודינם נגזר, בשעה שהעותר עצור עד תום ההליכים.
7. בביקורתו על החלטת המשיבה במסגרת עתירה זו, בוחן בית המשפט את סבירות ההחלטה ואם אינה נגועה בשיקולים זרים, ואינו שם את שיקול דעתו תחת שיקול הדעת של המשיבה (השווה: רע"ב 2756/98 מדינת ישראל
נ' שחר עילי, לא פורסם-צורף לתשובת המשיבה; רע"ב 2410/93 מדינת ישראל
נ' רוני לוי, פ"ד מז (3) 802; עע"א (ירושלים) 924/03 אוחנה רפאל נ' מדינת ישראל
, תק-מח 2003 (4) 1218).
8. לאחר שנתתי דעתי לטענות הצדדים, מסקנתי היא כי דינה של העתירה להידחות.
בהיותו של העותר נתון במשמורת של משטרת ישראל, מוטלת עליה האחריות לשלומו של העותר, והיא זו היכולה להעריך מה מידת הסיכון הנשקפת לו. משהוגדר על ידי המשטרה כ"טעון הגנה", יש לאפשר לה לנקוט באמצעים הנתונים בידה לשמירה על שלומו, על פי שיקול דעתה (ראה בעניין דומה מאוד: רע"ב 7477/04 יונתן אלזם נ' שירות בתי הסוהר, תק-על 2004(4) 272). בהשאלה לענייננו, בעניינם של אסירים טעוני הגנה במסגרת שרות בתי הסוהר, קבע, בית המשפט העליון, ברע"ב 489/04 (יצחק זוזיאשווילי נ' שירות בתי הסוהר, תק-על 2004 (1) 1096) כי:
"שלטונות בתי הסוהר הם המופקדים על הבטחת שלומם של האסירים, ומחובתם לנקוט בצעדים הדרושים כדי להגן על כל מי שטעון הגנה בעיניהם, זאת גם אם האסיר עצמו סבור כי הוא אינו טעון הגנה או מודיע כי אינו חפץ בהגנה".

יצוין, כי בעבר הוצע לעותר לעבור למתקן כליאה של שירות בתי הסוהר, אולם העותר, מסיבות השמורות עימו ואשר אותן לא פירט לפניי, סירב לכך. משמע, כי יכול והגדרתו כ"טעון הגנה" יש לה על מה לסמוך.
9. גם ההחלטה שלא להעבירו לכלא "ניצן" מחמת מתן עדיפות לאלה שנשפטו הינה סבירה בנסיבות העניין ואיני רואה להתערב בהחלטות המשיבה (רע"ב 7477/04 הנ"ל).
10. אשר על כן העתירה נדחית.
11. המזכירות תשלח העתק ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום י"ח באדר ב', תשס"ה (29 במרץ 2005) בהעדר הצדדים.
אהרן פרקש
, שופט
הוקלד ע"י: ציפורה.ח.








עעא בית משפט מחוזי 434/05 יעקב מושאילוב ת"ז 310662770 נ' מדינת ישראל (פורסם ב-ֽ 29/03/2005)