פסקי דין על סילה כהן | פסקי דין על משכן - בנק הפועלים למשכנתאות בע"מ

57604-11/16 הפ     04/01/2017




הפ 57604-11/16 סילה כהן נ' משכן - בנק הפועלים למשכנתאות בע"מ








בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו

ה"פ 57604-11-16 כהן נ' משכן - בנק הפועלים למשכנתאות בע"מ







לפני
כבוד השופט
ה' קירש


המבקשת

סילה כהן
ע"י ב"כ עו"ד ישראל ליברובסקי


נגד

המשיב
משכן - בנק הפועלים למשכנתאות בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד שוורץ ולוינסון



החלטה

א.
רקע

1.
המבקשת נטלה מהמשיב הלוואה המובטחת במשכנתא בשנת 2006 וזאת בקשר לדירה ששטחה כ-78 מ"ר ברחוב אבן גבירול 142 בתל אביב ("הדירה"). דומה כי זיקתה של המבקשת לדירה הנ"ל החלה בשנת 1993, וזאת על פי האמור בנספח ג' לתגובת המשיב בהליך דנן.

תוך תקופה לא ארוכה ממועד נטילת ההלוואה, המבקשת החלה לפגר בפירעונה וכבר בשלהי 2008 או בתחילת 2009 נאלץ המשיב לבקש מינוי כונס נכסים על מנת לממש את המשכון ולמכור את הדירה.

2.
בחודש פברואר 2009 מונתה כונסת נכסים לבקשת המשיב אולם בעקבות הסדר שהושג בין הצדדים המשכנתא לא מומשה באותו שלב והחלה השתלשלות ארוכה של עשיית הסדרים, הפרתם על ידי המבקשת ונקיטת הליכים משפטיים בין הצדדים. פרטי ההליכים השונים פרושים בפירוט רב בתשובת המשיב (מעמוד 2 עד עמוד 10) ואין טעם לחזור על הדברים כאן.

3.
בין היתר, בשנת 2014 הוגשה תביעה כספית על ידי המשיב בגין החוב (ת"א 11123-01-14), תביעה אשר הסתיימה בהסדר פשרה שקיבל תוקף של

פסק דין
. משלא שילמה המבקשת סכומים כנדרש על פי הסדר הפשרה פנה המשיב להוצאה לפועל לשם ביצוע פסק הדין ובקשת המבקשת לעיכוב ההוצאה לפועל נדחתה.

4.
מנגד, בשנת 2016 הגישה המבקשת תביעה אזרחית (ת"א 38501-02-16) בעניין אופן הטלת הריבית על ההלוואה ולצד התובענה הוגשה גם בקשה לצו מניעה זמני שכותרתה "עיכוב הליכים בתיק הוצל"פ"., הבקשה למתן צו מניעה זמני נדחתה, וכך גם נדחתה בקשת רשות ערעור באותו עניין. בסופו של דבר התובענה העיקרית עצמה נדחתה
בהסכמת הצדדים.

5.
עם סיום ההליכים אשר הוגשו על ידי המבקשת, פעלה כונסת הנכסים (אשר כאמור מונתה עוד בשנת 2009) לחידוש מימוש המשכנתא. במסגרת זו ביקשה המבקשת לעכב את מכירת הדירה אולם בקשה זו נדחתה וניתנה הוראה לעריכת התמחרות לשם מימוש הנכס. לאחר קיום ההתמחרות הגישה המבקשת התנגדות לאישור המכירה, ואף התנגדות זו נדחתה. בהמשך נערכה התמחרות נוספת בה הוצע מחיר של 2.3 מיליון ש"ח בגין הדירה.

6.
על מנת למנוע את השלמת הליכי מימוש המשכנתא ומכירת הדירה הגישה המבקשת לאחרונה המרצת פתיחה לבית משפט זה בה היא עותרת ל"הורות כי אין על המשיבה להמשיך בהליכי מימוש המשכון, וזאת מהסיבה שאכיפת ההסכם בלתי צודקת בנסיבות העניין" ולצד תובענה זו הוגשה בקשה לסעד זמני שכותרתה "בקשה לעיכוב הליכי מכירה".

אלה ההליכים המונחים לפניי כעת.

7.
אין מחלוקת בין הצדדים לגבי נתונים אלה:


א)
יתרת הלוואת המשכנתא נכון לימים אלה (לרבות הריבית שהצטברה עליה) עומדת על כ- 205,000 ש"ח.

ב)
המבקשת לא התגוררה בדירה האמורה בשנים האחרונות, אם כי לטענתה היא עתידה לשוב ולגור בה בעתיד הקרוב בשל שינוי בנסיבות.

ג)
שווי השוק של הדירה הוא לכל הפחות 2.3 מיליון ש"ח, דהיינו המחיר שהוצע בהתמחרות השנייה הנ"ל, כאשר יש בידי המבקשת הערכת שווי מטעם שמאי מקרקעין לפיה שווי הדירה הוא 2.730 מיליון ש"ח.

ד)
הדירה מושכרת כעת לשוכרים צד ג' תמורת דמי שכירות חודשיים של כ- 6,500 ש"ח. ככל הנראה הסכם השכירות הנוכחי עומד להסתיים בחודש ינואר 2017.

ה)
למבקשת חובות נוספים לצדדים שלישיים בסכום של כ-100,000 ש"ח וכי קיימים בעניינה תיקי הוצאה לפועל פתוחים.

8.
טענת המבקשת היא כי בנסיבות העניין אין זה צודק לאפשר מימוש המשכנתא ומכירת הדירה לצד שלישי וכבסיס לטיעון זה מפנה המבקשת לסעיף 3(4) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970 ("חוק החוזים (תרופות)").

9.
המבקשת שבה ומדגישה כי שווי הדירה עולה כעשרת מונים על גובה החוב למשיב ועל כן מכירת הדירה לצורך פירעון החוב איננה פתרון יעיל או הוגן. בנוסף, ובעיקר, גורסת המבקשת כי אין להמשיך בהליכי מכירת הדירה, הכרוכים מטבע הדברים בהוצאות כינוס נכסים שונות, כאשר היא עתידה לקבל חלק בעיזבון אמה ז"ל, ובפרט חלק בבעלות בדירה המצויה בעיר אריאל, ומירושה זו היא תוכל לפרוע את מלוא חובה למשיב. על ירושה זו נרחיב בהמשך.

10.
המשיב העלה שלל טענות כנגד עיכוב נוסף במימוש המשכון. בין היתר טוען המשיב כי הבקשה לעיכוב הליכי המכירה נגועה בחוסר תום לב ובשיהוי, כי הערכאה בפני
ה ניתן לתקוף את החלטות רשם הוצאה לפועל היא בית משפט השלום ולא בית משפט המחוזי, וכי סעיף 3(4) לחוק החוזים (תרופות) חל אך ורק על אכיפת חוזים ואילו משכנתא היא זכות קניינית ולא חיוב חוזי. מוסיף המשיב וטוען כי בנסיבות העניין מאזן הנוחות איננו נוטה לטובת המבקשת בייחוד לאור התמשכות וריבוי ההליכים שכבר ננקטו.

11.
לאחר הגשת כתבי טענות על ידי הצדדים בעניין הבקשה לסעד זמני התקיים דיון במעמד הצדדים ביום 26.12.2016. הצדדים ויתרו באופן הדדי על חקירת המצהירים על תצהיריהם. בעקבות ליבון הסוגיות, לרבות שאלת הסמכות העניינית של בית המשפט המחוזי לדון בעניין, למעשה צומצמה היריעה לנושא מהותי אחד בלבד – מעבר לסוגיית הסמכות העניינית – והוא האם אפשרות קבלת הירושה, כנטען על ידי המבקשת, מצדיקה עיכוב הליכי מכירת הדירה ברחוב אבן גבירול? ב"כ המבקשת הסכים כי הפער בין גובה החוב למשיב לבין שווי הדירה הנדונה אין בו כשלעצמו כדי להצדיק אי מימוש המשכון בנסיבות העניין.

במהלך הדיון הועלו סימני שאלה לגבי זמינות הירושה ומִיַדִיות מימוש הדירה באריאל ועל כן ניתנה למבקשת הזדמנות להמציא תצהירים מיתר היורשים לאישוש דבריה.

מכל מקום, המשיב עומד על השלמת ביצוע הליכי המכירה בהתאם להחלטות רשם ההוצאה לפועל ואיננו מוצא בעניין הירושה כל צידוק לעיכוב נוסף בהליכים אלה.

ב.
דיון

12.
אקדים ואומר כי לאחר שקילת הדברים הגעתי למסקנה כי העניין חייב להידון בפני
בית משפט השלום ואילו לבית המשפט המחוזי אין סמכות עניינית לדון בו. אנמק.

13.
לטענת בא כוח המבקשת אין מדובר בערעור על החלטה של רשם ההוצאה לפועל כמוסדר בסעיף 80(ב) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967, ערעור שיש להגישו לבית משפט השלום, וזאת משום שרשם ההוצאה לפועל ממילא איננו מוסמך לדון בשאלה של הימנעות מאכיפה מפאת שיקולי צדק כאמור בסעיף 3(4) לחוק החוזים (תרופות). על כן העלאת טיעון לפי סעיף 3(4) האמור איננה בבחינת ערעור על הפעלת סמכויות הרשם.

14.
לכאורה לפי סעיף 3א(ב) לחוק ההוצאה לפועל סמכויות הרשם רחבות הן והוא "רשאי לדון ולהחליט ולהורות ככל שיראה לנכון בבקשות בכל עניין הנוגע לניהולו של הליך לפי חוק זה" ואילו לפי סעיף 8(ב) לחוק הוא רשאי "להורות שהליך פלוני לא יינקט אם ראה שלפי הנסיבות ההליך הוא בלתי יעיל, או שניתן לבצע את פסק הדין בהליך פחות חמור". בהתאם לסעיף 16(א) לחוק "ביקש החייב להשהות הליך או להימנע ממנו, רשאי רשם ההוצאה לפועל להורות כמבוקש...".

15.
חרף זאת, נהוג לתאר את מתחם שיקול הדעת של רשם ההוצאה לפועל בכל הנוגע למימוש משכונים
כמצומצם וכמוגבל לנושאים מסוימים בלבד:

"ואם יש לראש ההוצאה לפועל שיקול דעת, כי אז מוגבל שיקול דעתו לקביעת הדרך היעילה והצודקת למימוש המשכון (סעיף 18 לחוק המשכון), ואין הוא מוסמך להרחיב את שיקול דעתו עד כדי החלטה שלא לממש את המשכון, לעכב את הליכי המימוש, להתנות אותם בתנאים או לתת לחייב ארכות על חשבון הזוכה." (ע"א 9163/06 סיידוף נ' שקולניק, ניתן ביום 21.6.2006).

בספרם של עודד מאור ואסף דגני "על כונס נכסים" (עמודים 417-418) מצינו את הדברים הבאים:

"חייב בתיקי מימוש שעבודים אינו רשאי להעלות טענות באשר לעצם החיוב, תוקף שטר המשכנתה, טענות קיזוז ותביעות כנגד הנושה: 'אין ראש ההוצאה לפועל מוסמך לפסוק בתביעות אחרות שיש לחייב נגד הנושה', או חיוב בחיובים מופרזים. טענות הנוגעות לגובה החוב אינן מהוות עילה למניעת ביצוע המשכון, מתוך הנחה שגם אם החוב קטן מן הנטען עדיין ניתן לממש את הנכס ולשלם את היתרה לחייב. לשם דיון בכל אלה, על החייב לפנות לבית המשפט ולבקש עיכוב הליכי ביצוע המשכנתה.
הרשם אינו מוסמך ליתן צו לגילוי מסמכים לבירור טענות שאינן בסמכותו, דוגמת טענות בעניין גובה החוב וחיובי ריבית מופרזים. בקשה זו לגילוי מסמכים יש להפנות לבית המשפט המוסמך לדון בטענות.
לרשם אין שיקול דעת שלא לממש את המשכון מטעמי חוסר כדאיות..
...
אם קיימת לחייב טענה נגד השעבוד אשר אינה מתאימה להתדיין כטענת 'פרעתי', הוא יכול לפנות לבית המשפט בתביעה ליתן צו שלא לממש את הבטוחה. למשל, החייב רשאי לטעון נגד תוקפם של המשכנתה או המשכון, לטעון כי לא הפר את תנאי המשכנתה, לטעון כי קיים הסדר בינו ובין הזוכה שלפיו הזוכה לא יממש את הבטוחה עדיין, לטעון טענות קיזוז על מלוא סכום החוב ועוד.
החייב רשאי לבקש מבית המשפט סעד זמני שיעכב את הפעילות בתיק ההוצאה לפועל עד לסיום בירור התובענה".

וראו בהקשר זה גם: הוצאה לפועל הליכים והלכות, דוד בר אופיר, חלק ראשון, עמודים 7 עד 10; וכן הוצאה לפועל, יוסף ויצמן, התשע"ו-2006 עמודים 12 עד 14).

16.
דברים אלה עשויים להביא למסקנה כי צודק ב"כ המבקשת כי אין בפני
נו "ערעור" על החלטת הרשם מפני שמלכתחילה אין הרשם מוסמך לדון בטענות הצדק המועלות כעת על ידי המבקשת (וזאת למרות העובדה כי ב"כ המבקשת עצמו העלה טיעונים אלה בפני
הרשם ב"בקשה לעיכוב הליכים וביטול הליכי כינוס" אשר הוגשה ביום 15.11.2016 ולמרות העובדה שרשם ההוצאה לפועל בהחלטתו מיום 20.11.2016 מצא לנכון להתייחס לנימוקים אלה).

אולם אף אם נסכים עם טענת המבקשת בעניין אי תחולת סעיף 80(ב) לחוק ההוצאה לפועל במקרה דנן, דהיינו כי התביעה המוגשת כעת על ידיה היא בבחינת הליך חדש ולא בחזקת ערעור, הרי עניין התביעה הוא ממילא בסמכות בית משפט השלום מכוח סעיף 51(א)2 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 וזאת לנוכח שווי הנושא המדובר, שהוא לכל היותר בגובה החוב למשיב, כי הרי "הנושא" הוא אופן פירעונה של הלוואת המשכנתא.

יתרה מכך, אין זאת "תביעה הנוגעת למקרקעין" כאמור בסייג שבסעיף 51(א)(2) לחוק בתי המשפט, אלא תביעה הנוגעת לחיוב של המבקשת על פי הסכם ההלוואה עם המשיב.

דהיינו, כך או כך, בין אם מדובר ב"ערעור" על הרשם או ב"תביעה אזרחית", הדרכים מובילות לבית משפט השלום.

17.
אשר על כן, אני מורה על העברת התובענה והבקשה לסעד זמני לבית משפט השלום בתל אביב, וזאת בהתאם להוראות סעיף 79(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984.

18.
על מנת למנוע קיפוח זכויותיה של המבקשת אני מורה על עיכוב ארעי בהליכי מימוש המשכנתא עד למתן החלטה אחרת על ידי בית משפט השלום.

19.
מזכירות בית המשפט המחוזי מתבקשת להסדיר את עניין העברת התיק בהתאם לנוהל.

20.
אין צו להוצאות.

ניתנה היום, ו' טבת תשע"ז, 04 ינואר 2017, בהעדר הצדדים.










הפ בית משפט מחוזי 57604-11/16 סילה כהן נ' משכן - בנק הפועלים למשכנתאות בע"מ (פורסם ב-ֽ 04/01/2017)