פסקי דין על שלום אורן אוחיון | פסקי דין על אדיר מכון רישוי בע"מ

14107-05/16 תק     03/01/2017




תק 14107-05/16 שלום אורן אוחיון נ' אדיר מכון רישוי בע"מ








בית משפט לתביעות קטנות בפתח תקווה


03 ינואר 2017
ת"ק 14107-05-16 אוחיון נ' אדיר מכון רישוי




לפני
כב' הרשם הבכיר אייל דוד


התובע

שלום אורן אוחיון


נגד


הנתבעת

אדיר מכון רישוי בע"מ



פסק דין


רקע
:
1.
לפני תביעה בסך כולל של 25,445 ₪, כנגד הנתבעת – הבעלים והמפעילה של מכון רישוי ביהוד. סכום התביעה מורכב מהרכיבים כדלקמן:
סך של 19,213 ₪ - עלות רכישת מנוע משומש ולרבות עבודות מכונאות; סך של 700 ₪ - עלות בדיקת רכב אצל הנתבעת; סך של 1,212 ₪ - עלות חוות דעת שמאי; סך של 1,000 ₪ - פיצוי בגין עוגמת נפש; סך של 2,340 ₪ - עלות ייעוץ משפטי; סך של 380 ₪ - אגרת בית משפט וסך של 600 ₪ - הוצאות משפט.

טענות התובע
:
2.
התובע ביקש לרכוש רכב מסוג דודג' קרייזלר ניטרו,
sxt
. בטרם רכישת הרכב, ביקש התובע לבדוק את רכבו אצל הנתבעת, כדי להחליט האם לרכוש את הרכב, אם לאו, שכן, התובע לא הסכים לרכוש רכב עם פגם ברכיביו העיקריים, קרי מנוע, גיר שלדה ולכן סוכם עם המוכרת – גב' שרית
ג'רזי, כי אם יתברר בבדיקה שקיים פגם ברכיבים אלו, המוכרת תישא בעלות הבדיקה.

3.
בתום הבדיקה, זומנו התובע ומוכרת הרכב למשרדי הנתבעת ונפגשו עם הבוחן מטעם הנתבעת שביצע את הבדיקה – מר אבידן. במהלך הפגישה הבהיר הבוחן כי מצבו של הרכב תקין ואף מעולה.

4.
הבוחן הציג בפני
התובע את דו"ח הבדיקה והבהיר כי הליקויים בדו"ח הבדיקה, הינם מינוריים, ללא משמעות. בהסתמך על תוצאות הבדיקה ועל סמך דברי הבוחן – מר אבידן, רכש התובע את הרכב מהמוכרת.
5.
כחודש ימים לאחר הבדיקה, לאחר שהרכב נסע 779 ק"מ, נתקע התובע עם רכבו. למקום הוזמן מכונאי רכב, שבדק את מנוע הרכב וקבע שאירע פיצוץ במכסה שסתומים, רכבו של התובע נגרר למוסך והודעה על כך נמסרה מידית בטלפון, לנתבעת. לאחר שחלפו שבועיים ימים, שלחה הנתבעת שמאי מטעמה לבדוק את הרכב, אך השמאי לא מסר חוות דעת מקצועית כלשהי ורק צילם את מכלול הנזקים במנוע הרכב.

6.
התובע פנה אל מנהל הנתבעת וביקש לשוחח עמו, אך הלה התחמק. באותה שיחה נמסר למנהל הנתבעת כי מנוע הרכב התקול נמצא במוסך ויישאר שם, כל עוד הנתבעת מבקשת לבדוק אותו, אך למרות זאת, לא הגיע נציג מטעם הנתבעת כדי לבדוק את המנוע. בדלית ברירה, התובע החליף בדחיפות את מנוע הרכב. בבדיקות שביצע התובע, התברר לו כי בדו"ח הבדיקה שהנפיקה הנתבעת, היא לא הסבה את תשומת לבו לכך שקיימת בעיה במערך הפעלת חטיבת שסתומי המנוע, שעלולה לגרום להשבתת המנוע. כך גם נרשם בסעיף האבחנה 'רעש מערכת תזמון ושסתומים' וכן צוין ליקוי נוסף – 'נזילות שמן'. שלושת הליקויים הנ"ל אמורים להתריע, חד משמעית, על מנוע תקול.

7.
בחוות דעת השמאי מטעם התובע, צוין שאין כל ספק שלו היו מתבצעות בדיקות נוספות במנוע הרכב, ניתן היה בנקל לקבל ממצא אמין ומדויק על מצבו של המנוע. יתר על כן, הנתבעת איתרה בבדיקה, מצב של נזילות שמן מאזור ראש המנוע וזה היה אמור להדליק נורת אזהרה לבוחן, המחייבת בדיקות נוספות והתראה בפני
התובע, על הצורך בקיום בדיקה מעמיקה.

8.
לו הנתבעת הייתה מתריעה בפני
התובע על כך שמנוע הרכב תקול, התובע לא היה רוכש את הרכב. תעודת האחריות לבדיקת רכב לפני קניה מטעם הנתבעת, קובעת בסעיף 2, שניתנת אחריות "למצב הטכני התקין של הרכב עפ"י ממצאי הבדיקה האחריות הינה לתקופה של שלושה חודשים מיום הבדיקה, או לתקופה של 3,000 ק"מ מיום הבדיקה, לפי המקודם (כך במקור) שביניהם".

9.
הנתבעת או מי מטעמה התרשלו בבדיקת הרכב, לא ביצעו את המוטל עליהם כנדרש, כמצופה מבעלי מקצוע מומחים בתחום, בשל ההתייחסות הלקויה של הנתבעת, מחוסר מקצועית והעדר הבהרת מצב המנוע, התובע רכש את הרכב
ונגרמו לו הנזקים המפורטים בסעיף 1 לעיל.

טענות הנתבעת
:
10.
הנזק שנגרם לרכב נגרם עקב אשמתו הבלעדית של התובע, אשר לא התייחס ברצינות לממצאי בדיקת הרכב על ידי הנתבעת, הן אלו שבכתב והן אלו שבעל פה.
11.
מצבו של מנוע הרכב היה, כפי שרשום בטופס הבדיקה: "רעש מערכת תזמון ושסתומים, נזילות שמן". כפי שנרשם במפורש בטופס הבדיקה, הובהר בעל פה לתובע, כי רעשים
ממערכת התזמון והשסתומים, מחייבים בדיקה וטיפול לרכב במוסך, כדי לברר את מקור הרעשים ולטפל בהם בטרם ייגרם נזק.

12.
הנתבעת מכחישה את טענת התובע, כי נאמר לו שמצב הרכב תקין ואף מעולה והדבר אף אינו מתיישב עם מה שרשום בטופס הבדיקה, בו מפורטים ליקויים רבים
ושונים ברכב. יתר על כן, בטופס הבדיקה רשום במפורש בסעיף 1: "משמעות הליקויים, חומרתם, והערכת מחיר לתיקון, יש לקבל ממוסך מורשה ובאחריות קונה הרכב" ומידע זה אף נמסר בעל פה לתובע, בפגישת הסיכום של בדיקת הרכב.

13.
הנתבע, כפי הנראה, לא פנה למוסך כלשהו כדי לקבל הצעת מחיר לגבי תיקון הליקויים ובירור משמעותם וחומרתם, למרות שחשיבות עניין זה הובהרה היטב לתובע. הנתבעת מסכימה כי החלק הניזוק, כפי שאובחן על ידי מכונאי שהזמין התובע, הינו אותו חלק שצוין לגביו כי הינו מרעיש, בזמן הבדיקה וכך אף נרשם בטופס הבדיקה.
הליקויים שאובחנו בטופס הבדיקה, אכן מצביעים על מנוע לקוי שדורש בדיקה דחופה במוסך מורשה, כפי שגם נרשם בטופס הבדיקה, אולם התובע לא טרח לפנות למוסך כזה ולפיכך, האחריות לנזקיו מוטלת עליו בלבד.

14.
התובע לא נהג כפי שבעל רכב סביר היה נוהג ולא פעל בהתאם לרשום בטופס הבדיקה עליו הוא חתם, כי מחובתו לפנות למוסך מורשה ולברר את משמעות הליקויים ואת עלות תיקונם. התובע אף לא נהג בהתאם לתעודת האחריות לרכב לפני קניה ובשל כך, דינה של תביעתו להידחות.

דיון והכרעה
:
15.

כידוע על התובע החובה להוכיח את תביעתו בהתאם לעיקרון "המוציא מחברו עליו הראיה". נטל ההוכחה הוא נטל הבאת הראיות נקבע במשפט האזרחי על פי "הטיית מאזן ההסתברות" לאחר שבית המשפט בוחן את מהימנותן של הראיות שבפני
ו ,את דיותן ואת משקלן (רע"א 3646/98 כ.ו.ע. לבניין נ' מנהל מע"מ פ"ד נז (4)981(2003).

16.
אתמול ביום 02.01.17,
התקיים לפני דיון, בו העידו התובע וכן, נציג הנתבעת – מר רחמים רחמים. לשאלת בית המשפט, השיב התובע כי הוא וכן, מוכרת הרכב – גב' שרית ג'רזי, היו נוכחים בעת הפגישה עם הבוחן – מר אבי אבידן, בה נמסר להם טופס הבדיקה. כמו כן, התובע הבהיר "למיטב זכרוני אבי גם אמר לי, לבדוק את כלל הרכב כי יש שרשרת" (שורות 21 – 22, עמ' 1 לפרוטו').
17.
לאחר עיון בכתבי הטענות , במסמכים שהציגו הצדדים והתרשמותי מעדויות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי יש להעדיף את גרסת הנתבעת
המהימנה בעיני ועדיפה על פני גרסת התובע. התובע לא עמד בנטל להוכיח את תביעתו ולפיכך דינה של התביעה להידחות כפי שינומק להלן:

18.
אין מחלוקת בין הצדדים באשר לתוכנה של הבדיקה שנערכה על ידי הנתבעת לעניין מצבו של מנוע הרכב, כפי שנרשם במפורש בטופס הבדיקה
" רעש מערכת תזמון ושסתומים, נזילות שמן".
יחד עם זאת כל אחד מהצדדים, נותן לתוצאות הבדיקה פרשנות התואמת את גירסתו.

19.
מקובלת עליי עמדת הנתבעת הנתמכת בלשונו המפורשת של טופס הבדיקה כאמור בסעיף 1 "משמעות הליקויים, חומרתם, והערכת מחיר לתיקון, יש לקבל ממוסך מורשה ובאחריות קונה הרכב"" משחתם התובע על טופס הבדיקה הוא מוחזק כמי שקרא והבין אותו ולכן היתה מוטלת על התובע חובה לבדוק את רכבו במוסף מורשה ולברר היטב את הפרטים האמורים לעיל. התובע בחר מיוזמתו שלא לבצע את הבדיקות הנדרשות ויש לזקוף מחדל זה לחובתו וככל שהייתי
מוצא כי לנתבעת אחריות כלשהי לנזקי התובע, הרי שבמקרה זה הייתי מייחס לתובע אשם תורם בשיעור של 100% .

20.
אינני מקבל את טענת התובע שלא הוכחה כלל כי במהלך הפגישה בה נכחו התובע ומוכרת
הרכב
שרית גרזי,
הבהיר הבוחן אבי
אבידן בעל פה,
כי מצבו של הרכב תקין ואף מעולה והליקויים בדו"ח הבדיקה מינוריים, ללא משמעות. טענה זו סותרת למעשה את עדות התובע כמפורט בסעיף 16 לעיל שהבוחן אבי אמר לו לבדוק את הרכב. לו די בכך ,מדובר בטענה בעל פה כנגד מסמך בכתב. טענה בעל פה נגד מסמך בכתב אסורה בהתאם לסעיף 80 לחוק הפרוצדורה האזרחית העותמנית. לעניין זה ראו את דברי המלומד קדמי בספר "על הראיות", חלק שלישי, מהדורה משולבת ומעודכנת(תשס"ד
- 2003) בעמוד 1321:

"טענה נגד המסמך לאמור שהמסמך אינו נכון או אינו מלא, לרבות טענה על מה שנאמר לפני או בזמן עריכת המסמך, שהרי גם טענות אלה באות לסתור או להשלים את תוכן המסמך עצמו. טענות נגד מסמך מתאפיינות איפוא בכך שהן מערערות על תוכנו של המסמך בזמן עשייתו; שעיקרן בכך שהתוכן אינו מבטא את מה שהוסכם בין הצדדים עובר לעשיית המסמך... טענות אלו, הן הטענות שאין להוכיחם בעדות בעל פה, אלא – במסמך אחר או בהודאתו או בספריו של היריב".

21.
יתר על כן, למרות שהתובע ציין בדיון (שורות 18-19 ע' 1 לפרוטו') כי בתום הבדיקה, בפגישה עם הבוחן אבי אבידן, נכחה גם מוכרת הרכב, שרית ג'רזי, התובע לא טרח להזמין את האחרונה למתן עדות, לביסוס טענתו לדברים שנאמרו בעל פה על ידי הבוחן אבי. כידוע הימנעות בעל דין מהבאת ראייה שהיא לטובתו והיא רלוונטית ובהישג ידו, ללא הסבר סביר, ניתן להסיק ממנה כי אילו הובאה הראייה, הייתה פועלת כנגדו. ראה ע"א 548/78 שרון נ' לוי פ"ד ל"ה (1) 760,736 (1980). לפיכך במקרה דנן יש לזקוף
מחדל זה לחובת התובע. לא נעלמה
ממני
העובדה
כי הנתבעת לא טרחה להביא לעדות את הבוחן מר אבי אבידן , יחד עם זאת אינני סבור שיש לזקוף זאת לחובת הנתבעת שכן נטל ההוכחה
מוטל על התובע ולא על הנתבעת במיוחד כשמדובר בטענה בעל פה כנגד מסמך בכתב .

22.
אינני סבור כי חוות דעת השמאי שצירף התובע לכתב התביעה , מעלה או מורידה לעניננו שכן 2 הצדדים מסכימים כי הליקויים שאובחנו בטופס הבדיקה הצדיקו בדיקת הרכב במוסך מורשה ולו היתה נערכת בדיקה כאמור,
ניתן היה לדעת שיש לתקן את הליקויים ובכך למנוע את
הנזק למנוע והצורך בהחלפתו .

23.
תעודת האחריות שנתנה הנתבעת לתובע אינה רלוונטית לענייננו שכן האחריות מיועדת למקרה בו קרו נזקים לרכב
עקב מחדלי הנתבעת בכך שלא גילתה ליקויים ברכב. במקרה דנן הנתבעת גילתה את הליקויים ואף ציינה במפורש בטופס הבדיקה הן את הליקויים והן את חובת התובע לבדוק במוסך מורשה את הליקויים שנמצאו ברכב,
משמעותם, חומרתם והמחיר הנדרש לתיקונם.
משבחר התובע שלא לפעול בהתאם להמלצת הנתבעת ולא נהג כרוכש רכב סביר , הרי שהאחריות לנזקיו מוטלת עליו בלבד.

24.
לסיכום,לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את התביעה ומחייב את התובע לשלם לנתבעת הוצאות משפט בסך של 750 ₪ שישולמו עד ליום 03/02/17 שאם לא כן ישא סכום זה הפרשי המהצמדה וריבית כחוק החל מהיום ועד למועד התשלום בפועל.
המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים.
ניתן להגיש בקשת רשות לערער על פסק הדין בתוך 15 ימים ממועד קבלתו, לבית המשפט המחוזי מרכז בלוד.



ניתן היום,
ה' טבת תשע"ז, 03 ינואר 2017, בהעדר הצדדים.

חתימה






תק בית משפט לתביעות קטנות 14107-05/16 שלום אורן אוחיון נ' אדיר מכון רישוי בע"מ (פורסם ב-ֽ 03/01/2017)