פסקי דין על דבורה פרישברג | פסקי דין על עבדאללה גריי

17250-08/16 סע     07/01/2017




סע 17250-08/16 דבורה פרישברג נ' עבדאללה גריי








בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו

ס"ע 17250-08-16


07 ינואר 2017
לפני:
כב' הרשמת תמר עציון פלץ


המבקשת (הנתבעת)
:

דבורה פרישברג
ע"י ב"כ: עו"ד מורוז ואח'



-

המשיב (התובע)
:

עבדאללה גריי

ע"י ב"כ: עו"ד שטיינוביץ

החלטה
1.
לפניי בקשה לחיוב המשיב (התובע), בהפקדת ערובה להבטחת הוצאותיה של המבקשת (הנתבעת), מכוח תקנה 116א לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב- 1991.
2.
לטענת הנתבעת, התובע הוא אזרח סודן אשר מעמדו וכתובתו בישראל אינם ידועים, והוא עלול להיות מגורש מן הארץ בכל עת. כמו כן טוענת הנתבעת, כי ספק אם יש בבעלות התובע רכוש או נכסים כלשהם בישראל, ובנסיבות אלה יקשה עליה להיפרע ממנו את הוצאותיה, ככל שתידחה התביעה.
לפיכך, עותרת התובעת לחיוב התובע בהפקדת ערובה בשיעור של 20% מסכום התביעה שהגיש כנגדה.
3.
התובע מתנגד לבקשה וטוען, כי על פי ההלכה הפסוקה, עצם היותו של בעל דין תושב מדינה זרה אינו מצדיק, כשלעצמו, חיוב בהפקדת ערובה, תוך פגיעה קשה בזכות הגישה לערכאות. כמו כן נטען, כי כתב התביעה ונספחיו מגלים עילה כנגד הנתבעת.
דיון והכרעה

4.
זכות הגישה לערכאות נדונה לא אחת בפסיקת בית המשפט העליון ובפסיקתם של בתי הדין לעבודה, הרואים בה זכות ה"נעלה" מזכות יסוד (ע"א 733/95 ארפל אלומיניום בע"מ נ' קליל תעשיות בע"מ, פ"ד נא (3) 577 628;
ע"ע (ארצי) 1424/02
פתחי אבו נסאר –

saint peter in

gallicantu
, לא פורסם, ניתן ביום 6.7.2003, להלן: הלכת פתחי אבו נאסר). יחד עם זאת, ככל זכות, אין מדובר בזכות מוחלטת ויש לאזנה אל מול זכותו של הצד שכנגד שלא להיגרר להליך סרק ולחסרון כיס בעקבותיו.
5.
הבקשה הוגשה ביום 16.11.2016, כחודשיים לאחר שנכנס לתוקפו התיקון לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין)(תיקון), התשע"ו-2016, שעניינו לערובה לתשלום הוצאות
, וכך הוא קובע
:
(
א) שופט בית הדין או הרשם רשאי, אם נראה לו הדבר, לצוות על תובע לתת ערובה לתשלום כל הוצאותיו של נתבע.
(ב) היה התובע מי שאינו תושב ישראל ואינו אזרח אחת המדינות בעלת האמנה לפי תקנות לביצוע אמנת האג 1954 (סדר הדין האזרחי), התשכ"ט- 1969, יורה שופט בית הדין או הרשם לתובע, לבקשת נתבע, להפקיד ערובה לתשלום הוצאותיו של הנתבע, זולת אם הראה התובע ראשית ראיה להוכחת תביעתו או שהוא הראה כי הנתבע יוכל להיפרע את הוצאותיו ממנו אם התביעה תידחה או אם ראה שופט בית הדין או הרשם לפטור את התובע מטעמים מיוחדים שירשמו.
(ג) הורה שופט בית הדין או הרשם על הפקדת ערובה ולא הופקדה ערובה בתוך המועד שנקבע, תימחק התובענה, זולת אם הורשה התובע להפסיקה"
(
תקנה 116א לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב – 1991, נכנסה לתקופה ביום 2.9.2016, להלן: תקנה 116א לתקנות, והתיקון לתקנות, בהתאמה)

6.
טרם התיקון לתקנות הכריעו בתי הדין לעבודה בבקשות מסוג זה בהתאם לתקנה 519 לתקסד"א, שאומצה על ידי בתי הדין מכוח סעיף 33 לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט -1969, ובפסיקה נקבע כי שומה על בתי הדין לתת משקל לעובדה כי בתקנות בית הדין לעבודה לא מצויה תקנה מקבילה לתקנה 519, וכי עליהם להביא בחשבון גם את "המיוחד שבמשפט העבודה" (בש"א (ארצי) 768/06 חנה לביא נ' פררה סונט, ניתן ביום 26/11/06; דב"ע נה/218 – 3 עלי איוב אל-הדיה– שרפן דוד בע"מ, פד"ע כט 391, 394).
7.
משנכנס התיקון לתקנות לתוקפו, יש להכריע בבקשה על פי תקנות בית הדין לעבודה.
8.
מאחר שהתובע הוא אזרח מדינה זרה שאינה צד לאמנת האג, יש לבחון האם הוא עומד בתנאי תקנה 116א לתקנות.
9.
עיון בכתבי הטענות על נספחיהם מעלה, כי אין מחלוקת בדבר קיומם של יחסי עובד ומעסיק בין הצדדים החל מיום 1.2.2014 ועד לחודש פברואר 2016.
10.
כמו כן, בתלושי השכר של התובע (נספח א' לכתב התביעה) לא מופיע תשלום כלשהו בגין דמי נסיעות, לא מנוהל פנקס חופשה, ואף לא מופיע תשלום בגין דמי הבראה, הגם שאין מחלוקת כי יחסי העבודה בין הצדדים נמשכו למעלה משנה. לכך יש להוסיף, כי גם הכחשתה של הנתבעת את זכאותו של התובע לרכיבים אלה בנסגרת כתב ההגנה אינה גורפת (סעיפים 36-39 לכתב ההגנה).
11.
לאור האמור, נחה דעתי כי
התובע הראה ראשית ראיה להוכחת תביעתו
כנדרש בתקנה 116א, ואין מקום לחייבו בהפקדת ערובה בשל כך.
12.
אשר לטענה בדבר אי ציון כתובת מגוריו של התובע, אכן מדובר בנימוק המצדיק את חיובו של
תובע בהפקדת ערובה, ואין להסתפק בציון כתובתו של ב"כ התובע
(בש"א (ארצי) 338/05 הרב שלמה בניזרי ואח' נ'
rudarska rosita stefanova
,
ניתן ביום 19.6.2005;

בר"ע 1262/01 ניב אפי נ' יוקלראי ג'וספין, ניתן ביום 21/06/01; רע"א 3601/04 לין וינצ'ון נ' מדינת ישראל, ניתן ביום 18/10/07; י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעית, 1995, 900).
13.
לפיכך, ומאחר שהנתבעת לא ציין את כתובת מגוריו במסגרת התגובה לבקשה, אני קובעת כדלקמן:
א.
ככל שהתובע יגיש לתיק בית הדין, עד ליום 5.2.2017, תצהיר ערוך כדין בדבר כתובת מגוריו העדכנית, תידחה הבקשה לחיובו בהפקדת ערובה ללא צו להוצאות;
ב.
ככל שלא יגיש התובע תצהיר עד למועד האמור, יחויב בהפקדת ערובה בקופת בית הדין להבטחת הוצאות הנתבעת בסך של 2,000 ₪, וזאת עד ליום 26.2.2017. סכום זה נקבע באופן מידתי כאמור בפסיקת בתי הדין לעבודה.
14.
בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.
ניתנה היום, ט' טבת תשע"ז
(
07 ינואר 2017), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.













סע בית דין אזורי לעבודה 17250-08/16 דבורה פרישברג נ' עבדאללה גריי (פורסם ב-ֽ 07/01/2017)