פסקי דין על עו"ד משה באדר | פסקי דין על צביה באדר | פסקי דין על עו"ד גלעד אזולאי | פסקי דין על אוהד אזולאי | פסקי דין על מאיר אזולאי |

33101-10/16 רעא     08/01/2017




רעא 33101-10/16 עו"ד משה באדר, צביה באדר נ' עו"ד גלעד אזולאי, אוהד אזולאי, מאיר אזולאי








2
בתי המשפט

בבית המשפט המחוזי
בירושלים


רע"א 33101-10-16



בפני
: כב' הרשם אלכסנדר רון


תאריך: י' טבת תשע"ז, 08 ינואר 2017


בעניין
:
.1
משה באדר

, עו"ד

.2
צביה באדר
המבקשים

נ ג ד



1
. גלעד אזולאי
, עו"ד

.2
אוהד אזולאי

.3
מאיר אזולאי
ע"י ב"כ עו"ד ראובן יהושע
המשיבים


החלטה

1.
החלטה בבקשה להארכת מועד להגשת בר"ע על החלטת בית משפט השלום בבית שמש, ויהא מי שיאמר – על מקבץ החלטות בית המשפט הנוגעות לסמכויות מומחה בית המשפט, בנסיבות שיפורטו. למעשה, בפני
דיון שנצרך לאחר שנתברר למותב בפני
ו הובאה בר"ע, זו, שלכאורה הוגשה היא באיחור.

2.
ואולם, באשר על הפרק בקשה להארכת מועד, תחילה, למועדים הרלוונטיים לבקשה זאת. בקשת הרשות לערעור, ויודגש, ללא בקשה להארכת מועד, הוגשה ביום 26.10.2016. ההחלטה העיקרית ניתנה ביום 19.4.16, אם כי בבקשת הרשות לערעור, משום מה, אין היא נזכרת; החלטה נוספת שהיה בה כדי להבהיר את קודמתה, אם בכלל נצרך הדבר, ניתנה ביום 21.7.16 ומספר החלטות משלימות ניתנו גם לאחר מכן.

3.
ההליך וההחלטות שבמוקד הדיונים.

א.
ברקע לכל האמור תביעה שעיקר עניינה (גם אם פורטו סעדים ממספר סוגים), בשאלת הגבולות בין שתי חלקות סמוכות בבית נקופה.

ב.
הצדדים הגיעו להסכמה בדבר מינויו של מומחה לשאלות שעליהן הוסכם, והדבר אושר על-ידי כב' השופט חאג' יחיא (פרוטוקול מיום 31.1.2016).

ג.
ביום 19.4.16 ניתנה החלטת כב' השופט חאג' יחיא בדבר סיום תפקידו בבית שמש ובאותה החלטה ניתן ביטוי להסכמה העקרונית בדבר מינוי מודד מוסכם מטעם בית המשפט, כלשון ההחלטה.

ד.
עוד באותו יום ניתנה החלטה על-ידי כב' סגנית הנשיא השופטת פיינשטיין, שהועבר ההליך לטיפולה, בדבר מינוי המומחה זוהר עירון וכלשונה: "... לשם מתן חוות דעת תוך התייחסות לכל טענות הצדדים". כאמור, אפילו אם לא היה דבר מה נהיר מלשון החלטה זו, ניתנה ביום 21.7.16 החלטה המבהירה לחלוטין את תפיסתה ביחס לסמכויות המומחה, וכדלקמן: "המודד יפעל על פי שיקול דעתו המקצועי ויתייחס בחוות דעתו לכל טענות הצדדים. אין בדעתי לצמצם את שיקול דעתו של המומחה מטעם בית המשפט או לתת לו הנחיות מגבילות". (אך בהערת סוגריים אוסיף, שלטעמי נכונה מאד תפיסה זו, לפיה, לאחר שכבר נתמנה מומחה אובייקטיבי, ראוי לאפשר לו להתייחס לכל השאלות העשויות להיות רלוונטיות, ועדיף הדבר על פני מצב, לפיו, לאחר המינוי, עולה טענה שלא התייחס המומחה לשאלה רלוונטית כלשהי, דבר העלול אף לשתק את ההליך).

ה.
המבקשים, כאמור, לא סברו להגיש בקשה זו, וזאת עד יום אחד ויחיד לפני תחילת ההוכחות בבית משפט קמא.

4.
בנקודה זו קובע אני, ראשית לכל, שאם וככל שסבורים היו המבקשים, שבתפיסותיה חרגה כב' סגנית הנשיא מהסכמתם המקורית, זו שהוצגה בפני
השופט הקודם, בקשת רשות ערעור, יכולים היו, ולשיטתם צריכים היו, להגיש, במועד שיחושב מתאריך זה, וגם בהינתן שיש להתחשב בפגרת בתי המשפט, לא הייתה כל הצדקה לכל איחור. שלא לדבר על כך, שלמיטב הערכתי, כבר מיום 19.4 ידעו המבקשים, או לפחות היה עליהם לדעת, לפחות לשיטתם הם, שנקלעו לקושי המצדיק בר"ע.

5.
אין בפני
י כל נימוק להארכת המועד, וככל שעלה בידי להבין מבא-כוחם הנכבד של המבקשים, נבע הדבר, לפחות חלקית, מכך, שעד למועד סמוך ליום בו הוגשה הבקשה לא נדלקה נורה אדומה, כלשונו. (ראה עמ' 2 שורות 1-3 לפרוטוקול הדיון). ואולם, כאמור, לכל המאוחר מיום 21.7, ככל שנקלעו המבקשים לבעיה, ידעו הם את דבר קיומה או לפחות היה עליהם לדעת, שלא לדבר על כך שהמבקש 1 – עורך דין מנוסה בעצמו.

ובנסיבות אלה, ייתכן שיהא גם מי שיסבור, שאם לאחר ההחלטה הברורה הנ"ל לא נחפזו המבקשים להגשת הבר"ע, אין זאת אלא שלא ראו הם בעיה אמיתית בדרך המעט שונה בה סברה כב' סגנית הנשיא להגדיר את סמכויות המומחה כרחבות מעט יותר מכפי שסברו הצדדים בתחילה. ורק לכשהתקדם ההליך ולקראת שלב ההוכחות אליו כבר הגענו, כאמור, למחרת היום בו הוגש הליך זה, שינו המבקשים במעט את הערכתם והחלו לחשוש למסקנות המומחה. ספק אם בנסיבות אלה ראוי לשקול הארכת מועד.

6.
יתר על זאת, השיהוי בהגשת הבקשה עלול לפגוע בהליך שהגיע כבר לשלב ההוכחות. ישיבת הוכחות אחת נערכה, נוספות בדרך, ומשיקולי מדיניות יש למעט בשלב זה בהחלטות שגלומה בהן התערבות בדרך ניהול הדיון בערכאה המבררת.

7.

לא זו אף זו, פתוחה הדרך בפני
המבקשים בכל שלב לבקש את חקירת המומחה, לנסות ללמד על כך, שבנושאים מסוימים ניתנה חוות דעתו שלא על יסוד הסכמת הצדדים, וזכות הטיעון במישור זה נתונה, עד וכולל לשלב הסיכומים. אף בית משפט קמא מוסמך לייחס משקל לטענות אלה ככל שיראה לנכון, הן בהחלטות ביניים במעלה הדרך והן במסגרת פסק הדין.

8.
ועם זאת, אתייחס במעט גם למחלוקת לגופה, תוך שאציין שאינני בדעה שבפי המבקשים טענה שאם לא תיבחן, עלולה להוביל לשיבוש ההליך.

א.
במוקד הדיון נושא שעיקר ביטויו מגולם בתקנה 130 המבחינה בין מומחה מטעם בית המשפט באופן כללי, לבין מומחה שמונה בהסכמת בעלי הדין (תקנה 130(ג)), היינו מצב בו נמנעת מבעלי הדין האפשרות להגשת חוות דין מטעמם.

ב.
בנסיבות אלה, לכל היותר, והגם שדין הבקשה דנן לדחייה, ניתן להסב את שימת לב בית משפט השלום לכך, שיתכן ובנקודות מסוימות שלא הוגדרו על-ידי הצדדים, במסגרת ההסכמות המקוריות, יינתן למומחה מעמד של מומחה מטעם בית משפט, ולא מוסכם. בנקודה זו יוער, שמוצא אני טעם בהערת בא-כוח המשיבים שבבקשה דנן, ממילא, אין הרבה טעם, כי אפילו היה במהלך שאותו מבקשים להוביל המבקשים כדי לצמצם את סמכויות המומחה בחזרה למתכונת המוסכמת המקורית המצומצמת יותר, ממילא מוסמך בית משפט השלום, ללא כל צורך בהסכמת הצדדים, למנות מומחה מטעמו לכל דבר ועניין, ולרבות לאותן שאלות אשר, אולי, לא נכללות בהסכמת הצדדים. וככל שכך עשה, עשה הוא בתחומי סמכותו.

ג.
ולכל היותר, ובמאמר מוסגר בלבד, נכון אני לתת ביטוי לאפשרות מסוימת, שככל שישתכנע בית משפט השלום שבחוות דעת המומחה נכלל נושא שבמובהק חורג מהסכמותיהם המקוריות של הצדדים, יתאפשר לבעל הדין שיבקש זאת, להביא חוות דעת משלימה מטעמו באשר, בנסיבות אלה, יתכן ואין תחולה לתקנה 130(ג)(1). ספק אם יידרש הדבר וספק אם נכון הדבר, אך, לכל היותר, בקשות בכיוון זה, ניתן עוד להבין. בשלהי טיעוניו ציין ב"כ המבקשים גם את סוגיית שכ"ט המומחה בנסיבות שפורטו. על פני הדברים, הנושא מחוץ לגדרי הדיון, ובוודאי שאין בו כדי להצדיק הארכת מועדים.

9.
לסיום, אין לי אלא לתת ביטוי להערכתי שעל הפרק הליך, אשר, בכל ההערכה הרבה למבקשים וב"כ, ניתן ונכון היה לוותר עליו. יגיש המומחה את חוות הדעת המיטבית שבכוחו להכין, ולאחר זאת, ככל שיבקש מי מבין הצדדים לחקור אותו וללמד על פגמים שנפלו בחוות דעתו, הזכות בידו לבקש לעשות כן, ובית המשפט ישקול במסקנות שיעלו מחקירת המומחה לגופן, ולמיטב שיקול דעתו. וכל זאת, ללא צורך בדיון בשאלה האם פעל המומחה במסגרת ההסכמות המקוריות או על-פי המנדט הרחב במעט שהוענק לו מאוחר יותר.

ואשר לבקשה שבפני
י, מקורה, בהליך, שלא זו בלבד שהוגש הוא באיחור ביחס למועד מתן ההחלטות נשוא הבקשה, אלא שהוגש הוא יום אחד ויחיד קודם מועד תחילת ההוכחות, ודומה, עובדה זו מדברת בעד עצמה. ומעבר לכך, כאמור, בהעדר טעמים מיוחדים, אין מקום לאשר הארכת מועד.

10.
הוצאות הדיון בסך 2,500 ש"ח – על המבקשים.

ניתנה היום, י' טבת תשע"ז, 08 ינואר 2017, בהעדר הצדדים.








רעא בית משפט מחוזי 33101-10/16 עו"ד משה באדר, צביה באדר נ' עו"ד גלעד אזולאי, אוהד אזולאי, מאיר אזולאי (פורסם ב-ֽ 08/01/2017)