Google

דוד מזרחי, רן שושני, אושרי בר טל - מדינת ישראל משטרת ישראל, משרד האוצר, המשרד לבטחון פנים

פסקי דין על דוד מזרחי | פסקי דין על רן שושני | פסקי דין על אושרי בר טל | פסקי דין על מדינת ישראל משטרת ישראל | פסקי דין על משרד האוצר | פסקי דין על המשרד לבטחון פנים |

2529/09 תעא     10/01/2017




תעא 2529/09 דוד מזרחי, רן שושני, אושרי בר טל נ' מדינת ישראל משטרת ישראל, משרד האוצר, המשרד לבטחון פנים








בית דין אזורי לעבודה בירושלים

תע"א 2529-09



10 ינואר 2017
לפני:
כב' השופטת יפה שטיין

המבקש
:

התובעים:

דוד מזרחי


רן שושני
אושרי בר טל



-

הנתבע

ים
:


1

.
מדינת ישראל משטרת ישראל



2

.
משרד האוצר



3

.
המשרד לבטחון פנים


החלטה
1.
זוהי החלטה בבקשה חוזרת של
המבקש להתיר לו לעיין במסמכי ההליך שקויים בתיק
בו לא היה צד -
ובדגש על המסמכים: נוהל אמ"ש מספר 12.01.12 מיום 1.1.2002 שכותרתו "דרוג שכר לבעלי השכלה על תיכונית" ואותו נוהל מיום 11.5.2004 שכותרתו "תגמול שוטרים בד"א וקצינים בגין השכלה על תיכונית".

2.
הבקשה נומקה בכך שהמבקש, אשר אף שאין לו זיקה להליך, הינו גמלאי משטרת ישראל שבעניינו מתנהלים הליכים והוא נדרש לעיון למטרת ההליכים המשפטיים אותם מנהל בעצמו.
3.
בהתאם לתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), תשס"ג-2003 (להלן - תקנות העיון), ניתנה ביום 19.10.2016
אפשרות תגובה לצדדים, בתוך 10 ימים.
התובעים לא הגיבו לבקשה ואילו המדינה התנגדה לעיון בבקשה.
4.
בהתאם, ביום 22.11.2016
ומשלא ניתן כל נימוק מספק לבקשה – נדחתה הבקשה.
5.
ביום 1.12.2016 הגיש המבקש "תגובה להחלטת בית המשפט", אך בית הדין הבהיר כי אין פרוצדורה של "תגובה להחלטה" ועל כן לא ניתן לקבל את הבקשה בדרך של "תוגבה לבקשה".

6.
ביום 18.12.2016 הגיש המבקש בקשה נוספת (נשואת החלטה זו) ובה הוא מבקש לבטל
את ההחלטות מיום
4.12.2016 ומיום 22.11.2016, תוך שהוא מנמק את בקשתו ואת הקשר שלו למסמכים אותם הוא מבקש (ותוך צמצום המסמכים שביקש לעיין בהם). כאן המקום לציין כי עקרונית, אין פרוצודרה של ביטול החלטה וכי אם רצה – יכול היה לערער על החלטה זו.
יחד עם זאת בנסיבות העניין, משהמבקש איננו מיוצג, ומשהבקשה
המקורית נדחתה בשל היעדר נימוק
מספק מטעם המבקש -
משהוגשה בקשה נוספת ומנומקת, יתייחס אליה בית הדין (למרות דחיית הבקשה המקורית.
7.
המסגרת הנורמטיבית

א.
תקנה 4 לתקנות העיון, קובעת את זכות העיון בתיק בית משפט של מי שאינו בעל דין:
"(א)
כל אדם רשאי לבקש מבית המשפט לעיין בתיק בית משפט (להלן - בקשת עיון), ובלבד שהעיון בו אינו אסור על פי דין.
(ב)
בקשת עיון תוגש לשופט או רשם שהתיק נדון לפניו, ובאין אפשרות כאמור, לשופט או רשם שיקבע נשיא בית המשפט.
(ג)
בקשת עיון תהיה מנומקת, ותוגש לפי טופס 2 שבתוספת.
(ד)
בבואו לשקול בקשת עיון, ייתן בית המשפט את דעתו, בין השאר, לענינו בתיק של המבקש, לענינם של בעלי הדין ושל מי שעלול להיפגע כתוצאה מהעיון, וכן לסבירות הקצאת המשאבים הנדרשת לשם היענות לבקשה.
(ה)
בית המשפט רשאי להורות על העברת בקשת העיון לתגובת בעלי הדין בתיק שמבוקש בו העיון או לתגובת צד שלישי, אם הוא סבור כי העיון עלול לפגוע במי מהם, וכן רשאי בית המשפט לבקש את תגובת היועץ המשפטי לממשלה, אם הוא סבור כי העיון עלול לפגוע באינטרס ציבורי; תגובות כאמור בתקנת משנה זו יוגשו בתוך שלושים ימים ממועד המצאת ההודעה על זכות התגובה או בתוך מועד אחר שיקבע בית המשפט.
(ו)
החליט בית המשפט להתיר את העיון, רשאי הוא לקבוע בהחלטתו כל תנאי או הסדר הדרושים כדי לאזן בין הצורך בעיון לבין הפגיעה אשר עלולה להיגרם לבעלי הדין או לצד שלישי בשל העיון, לרבות השמטת פרטים, הגבלת מספר המעיינים ונקיטת אמצעים למניעת זיהוים של בעלי דין או אנשים אחרים; בית המשפט רשאי להגביל את היקף העיון ולהתנותו בתנאים, אם ראה כי הקצאת המשאבי הנדרשת מחייבת זאת"
.

ב.
ההלכה לעניין
בקשת עיון של מבקש שאינו צד להליך נדונה בבג"ץ 5917/97 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' שר המשפטים (8.10.09). נקבע שם כי זכות העיון נגזרת מעיקרון פומביות הדיון וגם מחובת הנאמנות שחבה רשות ציבורית לציבור ומכאן שנקודת המוצא המנחה את בית המשפט ובתי הדין בבחינתן של בקשות עיון, היא כי יש לאפשר את העיון.
עוד נקבע שם כי חובת ההנמקה לעיון היא מצומצמת ועל בעל הדין המתנגד לעיון הנטל לשכנע בקיומו של טעם ממשי המצדיק את שלילת העיון.

ג.
כמו כן
נקבע באותו עניין כי זכות העיון היא זכות יחסית, העלולה להביא לפגיעה בזכויות ובאינטרסים נוספים של הצדדים ואף של צדדי ג', כגון הזכות לפרטיות, אותה יש להביא בחשבון בטרם יתיר בית המשפט את העיון.
8.
לגופו של עניין
א.

כאמור, לטענת המבקש - המסמכים דרושים לו לצורך התדיינות אחרת בינו ובין המדינה, כשהוא מבקש למעשה לאפשר לו לעיין במסמכים מסויימים בתיק : נוהל אמ"ש מספר 12.01.12 מיום 1.1.2002 שכותרתו "דרוג שכר לבעלי השכלה על תיכונית" ואותו נוהל מיום 11.5.2004 שכותרתו "תגמול שוטרים בד"א וקצינים בגין השכלה על תיכונית", וכי זו
מהווה סיבה לגיטימית לעיון ואין צורך לבחינה מדוקדקת של הזיקה בין ההליכים . מנגד – המדינה מתנגדת לעיון בשל חשש
לפגיעה בפרטיות התובעים בתיק זה.
אלא שטענה זו נטענה באופן כללי ביותר, כאשר לא ברור מדוע נהלים יכולים להוות פגיעה בפרטיות. לפיכך
והמדינה לא עמדה בנטל המוטל עליה ולא נתנה
טעם ממשי לשלילת העיון.
ב.
הטענה בדבר הגנה על פרטיות נטענה, אפוא, באופן כללי וסתמי, מה גם שהבקשה לעיון מתייחסת כיום למסמכים שאינם חושפים מי מהתובעים (נוהל אמ"ש מספר 12.01.12 מיום 1.1.2002 שכותרתו "דרוג שכר לבעלי השכלה על תיכונית" ואותו נוהל מיום 11.5.2004 שכותרתו "תגמול שוטרים בד"א וקצינים בגין השכלה על תיכונית"). אין בחשיפת הנהלים כדי לפגוע בפרטיות של התובעים
בתיק השני.

בנסיבות אלו, כאשר הנימוק עליו הצביע המבקש נימוק לגיטימי לבקשת העיון והמדינה לא עמדה בנטל המוטל עליה לשכנע כי קיים טעם המצדיק את שלילתו ולאור הבהרת המבקש כי לא יעשה כל שימוש בחומרים וכי פרטיותם של התובעים תישמר, יש להתיר את העיון המבוקש.

סוף דבר -

א.
מזכירות בית הדין תאפשר למבקש לעיין במסמכים המבוקשים (ככל שאכן מצויים בתיק בית הדין) ולצלמם.

ב.
המבקש יתאם את העיון כאמור עם מזכירות בית הדין.
5129371
ניתנה היום, י"ב טבת תשע"ז,
(
10 ינואר 2017), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.











תעא בית דין אזורי לעבודה 2529/09 דוד מזרחי, רן שושני, אושרי בר טל נ' מדינת ישראל משטרת ישראל, משרד האוצר, המשרד לבטחון פנים (פורסם ב-ֽ 10/01/2017)














מידע

© 2024 Informer.co.il    אינפורמר       צור קשר       תקנון       חיפוש אנשים