פסקי דין על בועז אלכסנדר אשבל | פסקי דין על משרד המשפטים – רשם החברות

13898-12/15 הפ     10/01/2017




הפ 13898-12/15 בועז אלכסנדר אשבל נ' משרד המשפטים – רשם החברות








בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו



ה"פ 13898-12-15 אשבל נ' משרד המשפטים/אגף רשם החברות, שות ואח'






לפני
כבוד השופט
דורון חסדאי


המבקש

בועז אלכסנדר אשבל
ע"י ב"כ עוה"ד אשר כהנא


נגד


המשיב
ים


משרד המשפטים – רשם החברות


ע"י ב"כ עוה"ד דרבבו גטה




החלטה

מבוא
מונחת לפניי בקשתו של בועז אלכסנדר אשבל
(להלן: "המבקש"), כי אורה על החייאת חברת "שדרות דוד המלך 23 בע"מ" ח.פ. 510049885
(להלן: "החברה"), המחזיקה בזכויות מקרקעין בשד' דוד המלך 23 בתל אביב, במגרש הידוע כגוש 6111 חלקות 360, 375 (להלן: "זכויות מקרקעין"). המחלוקת בין הצדדים נסובה סביב בקשת המבקשים לפטור מתשלום חוב האגרות לרשם החברות. יצוין כי רשם החברות (להלן: "המשיב"), מתנגד למתן הפטור המבוקש.
רקע עובדתי וטענות הצדדים
בתמצית
1.
החברה התאגדה ביום 12/7/1948 ונמחקה מרשם החברות במהלך שנת 1985.
2.
עסקינן בחברה המחזיקה בזכויות מקרקעין בבית משותף, המכיל מספר דירות, בכתובת שצוינה לעיל. עוד ראוי לציין כי בעלי הדירות המקוריים שימשו כבעלי מניות החברה טרם מחיקתה, במועדים הרלוונטיים. החייאת החברה התבקשה לצורך מימוש רישום הבית המשותף וייחוד זכויות הבעלות בדירות בבית המשותף לבעלי הדירות השונים.
3.
ביום 14/12/15 הגיש המבקש את בקשתו להחייאת חברה. לטענת המבקש, הוא היורש היחיד של אמו המנוחה, גב' רותי אשבל, ת.ז. 008146839 (להלן: "המנוחה"). לטענת המבקש, המנוחה רכשה בשנת 1975 דירת מגורים (להלן: "הדירה") אשר זכויות המקרקעין בה הינן בבעלותה של החברה, על אף שהיו אמורות לעבור לידי המנוחה בעודה בחיים, בהתאם להחלטת החברה משנת 1977. טען המבקש כי זכויות המקרקעין בדירה נרכשו מאחת מבעלי המניות לשעבר, גב' אסתר חנה כהן (לורנץ), ת.ז. 5275236 (להלן: "בעלת המניות הקודמת") שבאותה העת היתה רשומה כבעלת זכויות חכירת משנה עפ"י שטר 3872/59 ובמקביל, חתמה המנוחה על הסכם עם החברה להארכת תקופת חכירת המשנה ל – 999 שנים ללא תמורה ובהתאם להסכם זה קיבלה החברה בשנת 1976 החלטה על העברת זכויות החכירה והמשנה וכן, הארכת תקופת החכירה וחכירת המשנה לתקופת הזמן של 999 שנים מבעלת המניות הקודמת למנוחה, החל מיום 10/11/1975. לטענת המבקש, כשהחל לטפל בהעברת הזכויות של המנוחה על הדירה על שמו, רשם המקרקעין ביקש להמציא לידיו הסכמה מקורית של החברה להעברת הזכויות בירושה בצירוף פרוטוקול חברה מקורי. כמו כן, תקופת החכירה המקורית הסתיימה והתברר כי הארכת החכירה (ב – 999 שנים) לא נרשמה.
4.
המבקש טען כי בהתאם להחלטת החברה עוד משנת 1977 הועברו זכויות החברה בבניין לכל יתר בעלי הדירות ואולם הזכויות בדירה עדיין רשומות על שם החברה, משום שלא קיימה את ההחלטות בעניין זה. לפיכך, פנה המבקש לבית המשפט בבקשתו להחייאת החברה, על מנת לפעול להעברת זכויות החכירה ע"ש המנוחה, הארכת תקופת החכירה ב – 999 שנים והעברת זכויות הבעלות בהתאם להחלטת החברה משנת 1977 ולבסוף, העברת זכויותיה של המנוחה למבקש, עקב היותו יורש יחיד. במקרה דנן, גורס המבקש, החברה המשיכה להיות רשומה גם לאחר מחיקתה, כבעלת זכויות בדירה ויש לאפשר את העברת הזכויות בדירה ע"י ביטולה של מחיקת החברה.
5.
כאמור, במסגרת הבקשה להחייאת החברה, ביקש המבקש ליתן לו פטור מתשלום האגרה השנתית לרשם החברות, שהצטברה ממועד מחיקת החברה בשנת 1985 ועד היום. סכום חוב האגרות עומד, נכון ליום 7/1/16, ע"ס 49,566 ₪.
6.
המשיב לא התנגד לבקשת ההחייאה, בכפוף למספר תנאים:
6.1.
בקשה להארכת מועד להגשת בקשה להחייאת החברה.
6.2.
הגשת צו ירושה מקורי או מאושר כדין ו/או צו קיום צוואה של המנוחה.
6.3.


הגשת דו"ח שנתי תקין מקורי ועדכני.
6.4.
פירעון מלא מראש של מלא חוב האגרות השנתיות.
6.5.
יידוע בעלי מניות ו/או יורשי החברות על הגשת הבקשה ופרסום מודעה בעיתון בהתאם.
7.
לעניין תשלום האגרות, טען המבקש כי עפ"י תקנות 5ב(ג) ו5ב(ב) לתקנות החברות (אגרות), תשס"א -2001 הרי שממילא החברה המחוקה הינה בעלת פטור מאגרות כ"חברת בית משותף" כאשר מטרת החייאת החברה הינו לשם רישום בית משותף. כמו כן טען המבקש כי, על אף שהמנוחה אכן רכשה את זכויות המקרקעין בדירה, הרי שלא היתה בעלת מניות מאחר ולא ביצעה העברת בעלות על המניות טרם פטירתה (בשנת 2013) ולפיכך, הרי שהמנוחה אינה משתייכת ל'מעגל הפנימי' של החברה וכן, כי לא היה מעורב בניהול החברה בשנת 1977, עת בעלי המניות המקוריים לא השלימו את הפרוצדורה הנדרשת לשם פירוק מרצון של החברה ומאחר ולטענתו, אינו נמנה ב'מעגל הפנימי' של החברה, אלא הוא משמש כצד ג', הרי שאין לחייב אותו בתשלום חוב האגרות.
8.
לעומת זאת, המשיב סבור כי יש להתנות את החייאת החברה בפירעון מראש של מלוא חוב האגרות וכן, בהגשת דו"ח שנתי מקורי ועדכני. עוד מציין המשיב, כי לא הוצגו ע"י המבקש אסמכתאות בנושא רישום הבית המשותף. המשיב סבור כי מטרת החייאת החברה הינה הפקת רווח אישי למבקש ואין מדובר בפעולה המתחייבת עפ"י דין ולכן, אין בטענות המבקש כדי להביא למתן פטור מתשלום חוב האגרות.
9.
המשיב הוסיף וטען כי זכויות המקרקעין של המנוחה בדירת המגורים מגולמות במניותיה של בעלת המניות הקודמת (הגברת אסתר חנה כהן, כאמור לעיל) ולכן, ניתן לומר שהמבקש קיבל יחד עם זכויות בעלי המניות גם את חובותיה של המנוחה, מאחר והזכויות הוקנו למבקש מכוח דיני הירושה מלבד ומאחר שהמנוחה לא הסדירה את רישום הבעלות בזכויות המקרקעין
משנת 1977 ועד פטירתה בשנת 2013.
דיון והכרעה

הפן הנורמטיבי
10.
עניין החייאת חברה והחזרתה לפנקס הרלוונטי, מעוגנים במסגרת סעיף 369 לפקודת החברות [נוסח חדש], תשמ"ג- 1983 (להלן: "הפקודה"):
"חברה או אחד מחבריה או מנושיה שראו עצמם מקופחים ממחיקת שמה של החברה, ובית המשפט, על פי בקשת אחד מאלה שהוגשה תוך עשרים שנים מיום פרסום ההודעה על המחיקה ברשומות, שוכנע שהחברה המשיכה בעסקיה או היתה מופעלת בעת שנמחק שמה, או שראה מטעם אחר שמן הצדק הוא להחזיר את שמה לפנקס - רשאי בית המשפט להורות בצו ששמה יוחזר לפנקס, ומשהוגש לרשם העתק מאושר של הצו יראו את החברה כאילו המשיכה בעסקיה וכאילו לא נמחק שמה; ורשאי בית המשפט ליתן באותו צו כל הנחיה והוראה שיראה לצודק, כדי להעמיד את החברה וכל אדם אחר במצב קרוב ככל האפשר למצב שהיו בו אילולא נמחקה החברה"
(הדגשה אינה במקור, ד.ח.)
11.
האפשרות להעניק פטור מאגרה במצב כגון דא, מעוגנת בתקנה 5ב(ב) לתקנות החברות (אגרות), תשס"א - 2001 :
"חברת

בית

משותף

שהגישה

לרשם

דוח

והודעה

לפי

סעיף 338 לפקודת

החברות
,
פטורה

מתשלום

אגרה

שנתית

ועיצום

כספי

שהוטל

בגין

אי

תשלומה, לרבות

אגרות

שנתיות ועיצומים

כספיים

לגבי

שנים

שקדמו

להגשת

הדוח

וההודעה

כאמור"

(הדגשה אינה במקור, ד.ח.)
12.
במסגרת
בש"א (ת"א) 12334/01
ורשבסקי מרים נ' חברת חלקה 143 בגוש 6122 בע"מ (פורסם בנבו, 22/8/01)
(להלן: "פרשת ורשבסקי"),
אשר מהווה

פסק דין
מנחה לעניין פטור מאגרה במקרים של בקשה להחייאת תאגיד לצורך העברת נכסים, קבע בית המשפט כי יש לבחון את בקשת הפטור מאגרה, לאור שיקולים שבמדיניות משפטית, וביניהם השיקול של השיקול שעיקרו "לא להנות את המעוול מעוולתו", קרי, לא להעדיף את מי שהתרשל והזניח את ענייניו במשך שנים ארוכות על פני מי שפעל כדין ושילם אגרה במשך כל אותן שנים וכן, עקרון השוויון בתשלום האגרות אל מול חברות המקפידות על מילוי חובותיהן, החשש מפני התחמקות כוללת מתשלום אגרות, אגב צריכת שירותי רשם החברות, הרצון לעודד עבירות נכסים ומעמדה החוקתי של הזכות לקניין בדין הישראלי.
13.
בהתאם לפרשת ורשבסקי, על בית המשפט לבחון שני יסודות מרכזיים בבואו לחייב חברה מחוקה בתשלום אגרה שנתית: האחד, זהותו של מבקש החייאת החברה. לעניין זה יש להידרש לידיעת המבקש את מצבו המשפטי של הנכס, והיותו מצוי 'במעגל הפנימי' של בעלי החברה והשני, מטרת החייאת החברה. לעניין זה יש לבחון האם מטרת בקשת ההחייאה הינה לשם המשך פעילות של ממש, או שמא מדובר בעניין פורמאלי הקשור לפירוקה, ואשר יכול היה להסתיים לפני שנים רבות.
מן הכלל אל הפרט
14.
עניין לנו למעשה במקרה שכיח של חברת בית משותף אשר הוקמה לצורך ניהול רכוש, הדבר המקובל בזמנו בשנות ה – 40, טרם חקיקתו של חוק המקרקעין, תשכ"ט - 1969.
15.
ככלל, כאשר מבקש החייאת החברה בנסיבות כגון דא, הינו חלק מבעלי מניותיה, אשר רק משום התרשלותם שלהם לא שולמה אגרת רשם החברות באופן שוטף ובמועד, אין מקום לקבל בקשות לפטור מחוב האגרות. בתי המשפט השונים עמדו על עניין זה בשורת החלטות שניתנו בשנים האחרונות, ודומה כי שוררת תמימות דעים בנכונות השקפה זו (ראו למשל:
ה"פ 40493-02-13 טוניק ודנציגר נאמנות בע"מ נ' רשם החברות (פורסם בנבו, 20.06.13); ה"פ 4100-07-13 קריתי נ' ש. פרנקל. י. רסקין - משרד אדריכלים בעמ ואח' (פורסם בנבו, 21.10.13); ה"פ 39466-03-13 א. שטרית תחבורה וחלקי חלוף בע"מ ואח' נ' משרד המשפטים/ אגף רשם החברות (פורסם בנבו, 05.01.214).
16.
במקרה דנן, המבקש אינו בעל מניות בחברה וההתרשלות של בעלי המניות, בגינה לא שולמה אגרת רשם החברות במועד אינה הייתה תחת ניהולו ואף לא היתה לו יכולת השפעה בדבר התנהלות בעלי המניות דאז. אולם, למרות שהמנוחה לא ביצעה את העברת המניות, נראה כי היא משתייכת ל'מעגל הפנימי' של החברה, עקב רכישת זכויות המקרקעין בדירת המגורים בשנת 1977, ולכן, ניתן לקבוע כי גם המבקש שהינו היורש, נכנס תחת הגדרת 'מעגל הפנימי' זה.
17.
במקרה דנן, הבקשה להחייאת החברה מוגשת על ידי יורש של בעלת מניות. אין בעובדה זו כדי לאיין את החובה בתשלום חוב האגרות למפרע, נוכח כך כי כשם שהיורש מקבל לחזקתו את נכסי המורישה/המנוחה וזכויותיה, מקבל הוא באופן טבוע גם את החובות החלים על אותם הנכסים (ראו לעניין זה ה"פ 55875-11-12 שמחה בע"מ נ' משרד המשפטים/ אגף רשם החברות (פורסם בנבו); ה"פ 4776-02-12 דיאמנט נ' משרד המשפטים/ אגף רשם החברות, שם בעמוד 2, שורות 9-11, פורסם בנבו, 7.2.13).
18.
בנסיבות המקרה שלפניי, לא מצאתי טעם לדחות את עמדת המבקש על כי לא ידע על מצבה של החברה כל עוד אמו הייתה בחיים. טענת אי הידיעה נתמכה בתצהיר ולא נסתרה על ידי רשם החברות בתגובתו המשלימה.
19.
אשר על כן, ולאור שיקול הדעת המוקנה לבית המשפט, כפי שעמדתי על כך קודם, בשים לב מחד למטרת החייאת החברה – שהינה רישום בית משותף וייחוד זכויות בעלות בדירות בבית המשותף לבעלי הדירות השונים, ומאידך, בהתאם לאיזונים שנדרש בית המשפט לבצע גם נוכח פרשת ורשבסקי, מצאתי כי יש לחייב את המבקש בתשלום חוב האגרות לחברה, רק ממועד פטירת אמו המנוחה, קרי, משנת 2013 בלבד. החלטה זו מאזנת כראוי בין האינטרסים של הצדדים השונים בכך שאינה פוטרת לחלוטין את המבקש מתשלום חוב האגרות ובכך יוצרת שוויון מסוים בין חברה זו לחברות אחרות שעומדות בתשלום מדי שנה בשנה ומאידך, מגלמת בתוכה את האינטרס של רשם החברות לקבלת תשלום בעבור הפעילות שעשה בעבר ולנוכח כך שהבקשה להחייאת החברה נובעת מרצון להעביר את הזכויות בדירה, מה שסביר כי יפיק רווח כלשהו עבור המבקש ולא מצאתי לנכון לקבל את הטענה כי מדובר בפעולה שיש לעשותה עפ"י דין. (לעניין השתת חוב האגרות באופן חלקי, ראו גם ה"פ 15070-01-15 שלוש ואח' נ' משרת המשפטים/אגף רשם החברות (פורסם בנבו, 17/11/15); ה"פ 32311-12-15 כסיף נ' משרד המשפטים/ אגף רשם החברות (פורסם בנבו, 2/5/16). ה"פ (כלכלית) 47502-10-11 לאה אזיה נ' משרד המשפטים/אגף רשם החברות, שות (פורסם בנבו 2/1/13).
סוף דבר
20.
בכפוף להחלטתי דלעיל, על המבקש לשאת בתשלום האגרות מיום פטירת המנוחה בתאריך 5/2/13
.
21.
בכל הנוגע לעניין הפטור מהגשת דו"ח שנתי לרשם החברות, הרי שעל פניו ובשים לב למעמדו של המבקש ביחס לחברה, נראה שלכאורה אין טעם לחייב את המבקש בהגשת הדו"ח הנ"ל.
עם זאת, ניתנת זכות תגובה לרשם החברות בעניין, בתוך 20 יום. על התגובה להיות מנומקת כדבעי. אי הגשת תגובה במועד, כמוה כהסכמה לעניין מתן הפטור מהגשת הדו"ח השנתי.
המבקש יבצע מסירה אישית של החלטתי זו לרשם החברות ויגיש לעיוני את אשורי המסירה.
22.
מזכירות- תז"פ ליום 15/2/17.

ניתנה היום, י"ב טבת תשע"ז, 10 ינואר 2017, בהעדר הצדדים.










הפ בית משפט מחוזי 13898-12/15 בועז אלכסנדר אשבל נ' משרד המשפטים – רשם החברות (פורסם ב-ֽ 10/01/2017)