פסקי דין על דליה רביב | פסקי דין על דרור רביב | פסקי דין על מיכל פוקס ואח' | פסקי דין על חיים לבובסקי (מנהל עיזבון) | פסקי דין על יעקב קופף | פסקי דין על פסיה בן חיים ואח' |

4549-07/15 א     08/01/2017




א 4549-07/15 דליה רביב, דרור רביב, מיכל פוקס ואח' נ' חיים לבובסקי (מנהל עיזבון), יעקב קופף, פסיה בן חיים ואח'








בית המשפט המחוזי בחיפה



ת"א 4549-07-15 רביב ואח'

נ' לבובסקי(מנהל עיזבון) ואח'









בפני

כבוד השופט
סארי ג'יוסי


תובעים

1
.
דליה רביב

2
.
דרור רביב

3
.
מיכל פוקס

4
.
זיו פוקס

5
.
מיכל פוקס (מנהל עיזבון)


נגד


נתבעים

1. חיים לבובסקי (מנהל עיזבון)
2. יעקב קופף
3. פסיה בן חיים
4. אירית הופמן
5. גיל לבבי
6. מלי לבב




החלטה


עניינה של החלטה זו הבקשות הבאות:
א.
בקשת התובעים לפיצול סעדים.
ב.
בקשת התובעים למחיקת סעיפים מכתב ההגנה, ולחילופין לגילוי פרטי "מוסר ההודעה" אשר טען לכאורה כי התובעים 1-2 הם "אנשי קש" של הנתבעים 3-5.
ג.
בקשת הנתבעים לגילוי ספציפי.
ד.
בקשת התובעים למתן צו ללשכת רישום מקרקעין וגילוי מלוא התיק בו נרשמו זכויות הנתבעים בחלקה. לחילופין ככל שצוואת המנוחים חיים וטובה לבובסקי ז"ל אינה מצויה בתיק הרישום, לחייב הנתבעים להמציאה לידי התובעים.

התובעים הגישו בקשה לפיצול סעדים כדי שיתאפשר להם בעתיד לתבוע את הנתבעים בגין סעדים כספיים שונים, והכל בהתאם ובכפוף להכרעה שתתקבל בגדרי תיק זה.
לטענת התובעים התביעה היא לסעד הצהרתי
במסגרתה נתבקש גם סעד של תיקון צו רישום הבית המשותף, בדרך של ביטול חלקת משנה 1 שבבעלות הנתבעים 2-6 וביטול ההצמדות לה והפיכתם לרכוש משותף.
משכך, בהתאם לתוצאות פסק הדין וכפוף למתן אותו סעד הצהרתי, סבורים התובעים כי יש לאפשר להם להגיש בעתיד תביעה לקבלת סעדים כספיים ואחרים מאת הנתבעים בגין הוצאות הבית המשותף אשר לא שולמו לאורך השנים, ההוצאות הכספיות שהוצאו על-ידי התובעים לשם תחזוקת השטחים הצמודים כיום לחלקת משנה 1 ופיצוי בגין מטרד ועוגמת נפש.

הנתבעים התנגדו לבקשה וטענו כי
מאחר ומדובר בעילת תביעה אחת, אין לאפשר את פיצולה למספר תביעות ויש למצות את כל הסעדים במסגרת הליך אחד. כן טענו הנתבעים כי
אין כל מניעה שכתב התביעה יכלול את מלוא הטענות, שהיקפם הכספי ידוע, וממילא לא מדובר במקרה סבוך בו יש הצדקה להכריע קודם בשאלת זכות התובעים לבטל את זכויות הקניין של הנתבעים בחלקה ובבית המשותף, ורק לאחר מכן לבחון את זכאותם לסעד כספי.

לאחר ששקלתי טיעוני הצדדים, שוכנעתי לקבל את הבקשה לפיצול סעדים. במקרה דנן, גם אם התובעים היו עותרים בתביעתם למלוא הסעדים, גם אלה הכספיים, היינו נדרשים תחילה להכריע בתביעה לסעד הצהרתי במסגרתה יקבע האם הרכוש המשותף הוצמד בניגוד לדין ולהבטחות הנתבעים לחלקת משנה 1 שבבעלותם.

כמו כן נראה כי סוגיית הפיצויים היא משנית לזכויות הנטענות ברכוש המשותף ומשכך ניתן להגיש בגינה תביעה נפרדת לאחר מכן, בהתאם לתוצאות פסק הדין שיינתן.

כמו כן, סבורני כי "הנזק" טרם התגבש וכי לא מדובר בנזק אשר סכומיו ידועים מראש וקלים לחישוב, שכן גם אם בסופו של יום טענות התובעים יתקבלו, יש לערוך בירור מקיף ולפנות גם לשמאי אשר יקבע את שיעור התשלום הראוי בקשר לשימוש ברכוש התובעים אשר הוצמד לחלקת משנה 1 שבבעלות הנתבעים. בנוסף, יש לברר האם עוולת המטרד אכן התקיימה, ומהו הפיצוי הראוי שיש לשלמו באם היא אכן תוכח.
אם כן, מדובר בהליך לא פשוט, שלא מן הנמנע יחייב מינוי מומחה מטעם בית משפט, כאשר בשלב זה, טרם ההכרעה בשאלה הראשונה, ועל כן יתכן ויהיה אף מיותר.

אשר על כן, ניתן איפוא היתר לפיצול סעדים כספיים בלבד, ובתנאי כי תביעה בגין סעדים כאלה תוגש תוך 6 חודשים ממתן

פסק דין
בתיק זה, כאשר כל טענות הנתבעים כנגד התביעה במתכונתה כיום שמורות.


כאמור, התובעים בקשו למחוק סעיפים מכתב ההגנה, ולדידם הטענה כי התובעים 1-2 הם "אנשי קש" של התובעים 3-4 נועדה רק על מנת להשחיר את פניהם והיא שקרית שאין לה כל שחר.
התובעים טוענים כי בתצהיר התשובות לשאלון ציינו הנתבעים כי טענתם זו מתבססת על דברים שנמסרו להם על-ידי אנשים המקורבים לתובעים 3-4. משכך, לדעת התובעים יש למחוק טענה זו אשר נועדה לפגוע בשמם של התובעים 1-2.
כמו כן לטענת התובעים, בהמשך כתב ההגנה הועלו טענות שאינן רלוונטיות למחלוקת והן בבחינת השערות חסרות בסיס.
מנגד, התנגדו הנתבעים לבקשה.

טרם העברת התיק לדיון לפני, ניתנה החלטת בית משפט (כב' השופטת נאות פרי), מיום 25.9.2016 לפיה בשלב זה אין מקום להורות על מחיקת סעיפים מכתב ההגנה, ועם זאת על בא כוח הנתבעים לשוב ולבחון האם ניתן לנסח מחדש חלק מהסעיפים.
בפועל כתב ההגנה לא תוקן עד עצם היום הזה.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, לא שוכנעתי כי יש להורות על מחיקת אותם סעיפים מכתב ההגנה. גם אם הטענות שהועלו שם הן קשות ומציגות את התובעים באור שלילי או שמייחסות להן אי אמירת אמת, עדיין אין להורות על מחיקתן משום כך בלבד.
הטענות הן בגדר טענות הגנה לגיטימיות וגם אם ניתן לנסחן אחרת, לא ניתן לחייב את הנתבעים לעשות כך.
עם זאת סבורני כי על הנתבעים לגלות לתובעים את פרטי "מוסר ההודעה" אשר טען כי התובעים 1-2 הם "אנשי קש" של הנתבעים 3-5, זאת גם בשים לב לעובדה כי במסגרת תצהיר תשובות לשאלון ציינו הנתבעים כי טענתם זו באה בעקבות דברים שנמסרו להם על ידי צדדי ג' ה"מקורבים" לתובעים.

שאלת זהותם של אלה היא שאלה שניתן להפנות במסגרת דרישה להוסיף ולהשיב על שאלון או בעקבות תשובות שנתקבלו בתצהיר תשובות לשאלון ובהקשר זה יש לאפשר לתובעים להיערך ולהתגונן כראוי בפני
אותה טענה, גם על דרך גילוי מקור המידע עליו מבוססת.

אי לכך הנני מחייב את הנתבעים למסור פרטים מלאים לגבי אותו מקור – "אנשים המקורבים לתובעים", תוך 7 ימים.
בהמשך הגישו הנתבעים בקשה לגילוי מסמכים כללי וספציפי (העתק חוזה רכישת הדירה תת חלקה 2, העתק ייפוי כוח בלתי חוזר שנחתם בעסקת המכר, העתק ייפוי כוח שעל פיו נחתם, בשם משפ' רביב, הסכם המכר, העתק טופס דיווח למיסוי מקרקעין בגין העסקה).
מנגד טענו התובעים כי הנתבעים לא פירטו מהי הרלוונטיות שיש לחלק מהמסמכים אשר נתבקשו ומשכך אין לגלותם.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים שוכנעתי כי על התובעים להמציא לנתבעים, תוך 14 יום, את מלוא המסמכים אשר נתבקשו, שכן מסמכים אלו רלוונטיים לכאורה לתביעה שבנדון.

כמו כן, שוכנעתי כי יש
לאפשר לתובעים לעיין ולקבל את מלוא התיק בו נרשמו זכויות הנתבעים בחלקה, גם משום הרלוונטיות
של מסמכים אלה המצויים באותו תיק וההשלכה שיש להם על המחלוקות המתעוררות בתיק זה.


בשלב זה לא מצאתי לחייב את הנתבעים להמציא לידי התובעים את צוואות המנוחים חיים וטובה לבובסקי ז"ל, ולא ברור מה הרלבנטיות של צוואות אלה שלא הובהרה די הצורך במסגרת הבקשה.



9.
בנסיבות דנן, איני עושה צו להוצאות.


ניתנה היום, י' טבת תשע"ז, 08 ינואר 2017, בהעדר הצדדים.










א בית משפט מחוזי 4549-07/15 דליה רביב, דרור רביב, מיכל פוקס ואח' נ' חיים לבובסקי (מנהל עיזבון), יעקב קופף, פסיה בן חיים ואח' (פורסם ב-ֽ 08/01/2017)