פסקי דין על רבקה מעטוף | פסקי דין על שלום הלל | פסקי דין על הפניקס חברה לביטוח |

16394-02/12 א     08/01/2017




א 16394-02/12 רבקה מעטוף נ' שלום הלל, הפניקס חברה לביטוח בע"מ








בית משפט השלום בתל אביב - יפו



ת"א 16394-02-12 מעטוף נ' הלל ואח'




תיק חיצוני: מספר תיק חיצוני





בפני

כבוד הרשמת בכירה
עידית קצבוי


תובעים

רבקה מעטוף


נגד


נתבעים

1. שלום הלל
2. הפניקס חברה לביטוח בע"מ




החלטה




לפניי בקשת התובעת למינוי מומחה בתחום ה-א.א.ג.

1.
התובעת, אמו של המנוח אבידן מעטוף אשר קיפח את חייו כתוצאה מפגיעתו בתאונת דרכים מיום 9.10.05, הגישה תביעה לפי חוק הפיצויים בגין הנזקים הנפשיים והפיזיים אשר נגרמו לה כתוצאה מקבלת הבשורה המרה על מות בנה ביום התאונה בהיותה, לטענתה, "קרוב נעדר" בהתאם להלכת "אלסוחה"
(רע"א 444/87 אלסוחה נ' עזבון המנוח דוד דהאן ז"ל, פ"ד מד (3), 397).
2.
במסגרת הבקשה למינוי מומחים אשר הוגשה במצורף לכתב התביעה עתרה התובעת למינוי מומחים בתחום הפסיכיאטריה והנוירולוגיה וכב' השופטת שרון הינדה בהחלטתה מיום 8.8.12, נעתרה לבקשתה.

3.
ד"ר דני פישר, מומחה בתחום הפסיכיאטריה, העריך כי בעקבות מות בנה לקתה התובעת בתגובת אבל מורכבת –מסובכת אשר התגבשה לכדי דיכאון וקבע כי נותרה לה נכות צמיתה בשיעור של 20%.
4.
ד"ר דניאל גוטליב, מומחה בתחום הנוירולוגיה מציין בחוות דעתו כי התובעת חוותה חוויה נפשית טראומטית בעקבות ההודעה על פטירת בנה, כאשר במהלך התגובה הנפשית הראשונית
עברה אירוע וזו-וגאלי שגרם להתעלפות וחבלת ראש.

המומחה קובע כי הנכות הנוירולוגית הצמיתה כתוצאה מחבלת הראש, ככל שישנה, מגולמת וכלולה בנכות הפסיכיאטרית אשר נקבעה, זאת, לאור הקרבה בין התלונות האורגניות לתלונות הפסיכוגניות בפוסט טראומה.

משסבר המומחה שעיקרה המכריע של מגבלת התובעת מצוי בתחום הנפשי ובהיעדר עדות אובייקטיבית המבססת תרומה עצמאית של בעיה אורגנית, העריך כי לא נותרה נכות נוירולוגית צמיתה, מעבר לנכות הנפשית אשר נקבעה.
5.
בהחלטתי מיום 28.6.16 הוריתי למומחה בתחום הנוירולוגיה לחוות דעתו בשאלת הצורך במינוי מומחה בתחום ה-א.א.ג.

במענה לכך השיב המומחה כי ישנה עדות ברורה לבעיית סחרחורות שבחלקה אובחנה כשייכת לתחום ה-א.א.ג. בהתייחס לקשר הסיבתי מציין המומחה כי הקשר אינו מאוד ברור ומשכך אין מנוס מלפנות למומחה בתחום זה.
בקשת התובעת מבוססת, בין היתר, על המלצת המומחה כאמור.
6.
הנתבעת מתנגדת לבקשה וטוענת כי הפסיקה אינה מכירה במינוי מומחה בתחום ה-א.א.ג ל"קרוב נעדר" וכן טוענת להיעדר רצף טיפולי בתחום ה-א.א.ג.
דיון והכרעה

7.
בע"א 9466/05 יעקב שוויקי נ' מדינת ישראל, הורחבה "הלכת אלסוחה" באופן שתחול גם על נזקים פיזיים מהם סבל הניזוק העקיף הזכאי לפיצויים על פי הלכת אלסוחה. כדברי כב' השופט ריבלין בסיכום פסק דינו:
"
הנה כי כן, משעה שהכירה שיטת המשפט הישראלית בזכאות העקרונית של הניזוק העקיף לפיצוי בגין נזק גוף לא מוחשי, אין טעם להבחנה בין נזקים נפשיים שנגרמו כתוצאה מההלם הראשוני שבהתרשמות מאירוע הנזיקין העיקרי, לבין נזקים פיסיים שנגרמו באורח זהה. אלו הם שני סוגי נזק מאותו טיפוס – נזק גוף (ממוני או לא ממוני) שאינו מוחשי המתבטא בכאב וסבל שהוסב למי שלא היה מעורב פיסית בתאונה. לעניין זכאותו של הניזוק העקיף לפיצוי, נראה כי אין הבדל של ממש בין מופעים (מניפסטציות) נפשיים של ההלם שנבע מהתרשמות זו לבין מופעים פיסיים של הלם זה – שניהם גם יחד הם תוצרים של התרשמות זו, והרציונאל העומד בבסיס ההכרה המשפטית בזכאות לפיצוי בגין הנזק הנפשי, עומד בעינו במלוא תוקפו (ובהתאמות המתחייבות) גם ביחס לנזקים פיסיים שנגרמים לניזוקים העקיפים".
נוכח האמור לעיל, אין לקבל את טענת הנתבעת לפיה אין מקום לדון בבקשת המינוי ולו רק בשל אי הכרת הפסיקה בנזקים פיזיים בנסיבות המפורטות.

8.
אשר לעצם גיבושה של ראשית הראיה - כאמור, ביום התאונה ולאחר קבלת הבשורה הקשה, נפלה התובעת ונחבלה בראשה. ד"ר גוטליב אבחן את האירוע כעילפון הנובע מצניחת לחץ דם עקב תגובה נפשית- פיזית לאירוע שחוותה.
בשנים שלאחר האירוע, מתועדות תלונות של התובעת על סחרחורות בשינוי תנוחה ואי יציבות בהליכה והיא אובחנה כסובלת מורטיגו.

בנוסף - הגם שהמלצת המומחה בתחום הנוירולוגיה הייתה מסויגת בכל הנוגע לקיומו של קשר סיבתי בין התאונה לבין תסמיניה של התובעת, יש בה כדי להצדיק מינויו של מומחה בתחום המבוקש.

9.
לאור כל המפורט לעיל, אני נעתרת לבקשה למינוי מומחה בתחום הא.א.ג. החלטת המינוי מיום 7.12.16, אשר הושהתה, תיכנס לתוקף באופן מידי.





ניתנה היום, י' טבת תשע"ז, 08 ינואר 2017, בהעדר הצדדים.










א בית משפט שלום 16394-02/12 רבקה מעטוף נ' שלום הלל, הפניקס חברה לביטוח בע"מ (פורסם ב-ֽ 08/01/2017)